אחת הכתבות במדור "מחשבים פרישה" עסקה בנתון שרבים לא מכירים: האפשרות להחזיק במקביל בשתי קרנות השתלמות, אחת כשכיר והשנייה כעצמאי. היתרון המרכזי ברור: ליהנות כפליים מהטבות המס הגדולות, ובראשן פטור מלא ממס רווחי הון, בכפוף לתקרות ההפקדה השנתיות, כ-20.5 אלף שקל לעצמאים וכ-18.8 אלף שקל לשכירים. בעקבות אותה כתבה, הציף הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, מתן שטרית, אלמנט נוסף ומוכר פחות.
עצמאי יכול להפקיד בקרן השתלמות כל סכום שירצה, גם מיליון שקל בשנה, אולם רק התקרה השנתית המוכרת תיהנה מהפטור ממס רווחי הון.
● מחשבים פרישה | רוצים גמישות ושליטה בכסף? המנגנון הפנסיוני שיכול לאפשר את זה
● מחשבים פרישה | השקעתם בבורסה? כך המס על הרווחים יכול לרדת אפילו לאפס
למי משתלם להחנות כספים בקרן השתלמות גם מעבר לתקרה, ללא "הסוכרייה" המרכזית של פטור ממס? מתברר שיש לכך לא מעט יתרונות. גם הפעם, כמו בכל סדרת הכתבות, מדובר בכללי מתאר כלליים בלבד, ולא בתחליף לייעוץ אישי ומקצועי המתחשב בתנאים האישיים של כל אחד.
תזכורת: מדוע קרן השתלמות נחשבת למוצר החיסכון האולטימטיבי?
קרן השתלמות נחשבת למוצר ההשקעה האטרקטיבי ביותר בשל יתרונות המיסוי הגדולים שבה. מעבר לתקרת ההפקדה (כ-20.5 אלף שקל בשנה), הפטורה לחלוטין ממס רווחי הון לאחר שש שנות חיסכון, יש גם הטבה במס הכנסה.
עצמאים שמפקידים לקרן עד 4.5% מההכנסה החייבת שלהם, ועד סכום מרבי של כ-13.2 אלף שקל בשנה, נהנים מהכרה בסכום הזה כהוצאה מוכרת.
אם אתם גם שכירים וגם עצמאיים, ובעלי שתי קרנות השתלמות, תיהנו אומנם פעמיים מהפטור ממס רווחי הון בכפוף לתקרות, אולם גובה ההטבה שממנה ייהנה עצמאי במס הכנסה יהיה תלוי בגובה ההפרשות שבוצעו עבורו כשכיר.
האם האפשרות להפקיד מעל התקרה פתוחה לכל אחד?
לכאורה לא, אלא רק לבעלי מעמד "עצמאי". אלא שכפי שהסברנו בהרחבה בפעם הקודמת, תנאי הסף לכך נמוכים במיוחד. כיום ניתן בקלות רבה לפתוח "עוסק זעיר", מסלול דיווח ברשות המסים לבעלי מחזור שנתי נמוך של עד 122.8 אלף שקל בשנה. הכול נעשה בצורה מקוונת ובפשטות. מספיקה אפילו הכנסה מזערית של עשרות-מאות שקלים בשנה כדי לזכות במעמד עצמאי פעיל, מה שיאפשר פתיחת קרן השתלמות לעצמאים. גם שכירים יכולים לעשות כן במקביל לעבודתם ומעמדם כשכירים.
השלב הבא הוא היציאה לדרך, הכוללת הצגת האישורים הנדרשים בקרב אחד מהגופים המוסדיים המאפשרים ניהול קרן השתלמות.
אם אין פטור ממס רווחי הון מעל התקרה, מה עדיין הופך את הקרן לאטרקטיבית?
כפי שמסביר מתן שטרית מקבוצת הפניקס, במעמד עצמאי ניתן להפקיד ללא הגבלה שנתית. התקרה רלוונטית אך ורק להטבות המס, וכספים שהופקדו מעבר אליה כפופים לתשלום מס רווחי הון ריאלי של 25% בעת המימוש. אז למה בכל זאת כדאי להפקיד מעל התקרה? מכיוון שבקרן השתלמות ישנם יתרונות מובנים נוספים, ושלושה מהם בולטים במיוחד.
היתרון הראשון הוא דחיית המס. בניגוד להשקעה ישירה בניירות ערך או בקרנות נאמנות דרך חשבון מסחר רגיל, בקרן השתלמות ניתן להעביר את הכסף בין מסלולי השקעה שונים ללא אירוע מס עד הפדיון הסופי. כך ניתן, למשל, לעבור מאפיק מניות ברמת סיכון גבוהה לאפיק סולידי יותר בלי לשלם שקל מס בדרך.
יתרון שני הוא האפשרות לניוד בין גופים. ניתן להעביר את החיסכון בין חברות הביטוח ובתי ההשקעות השונים ללא אירוע מס וללא פדיון של הכספים. מודל דומה קיים אומנם בקופת גמל להשקעה, אך שם תקרת ההפקדה מוגבלת ל-83.7 אלף שקל בשנה בלבד. בקרן השתלמות, לעומת זאת, אין כל תקרת הפקדה.
מעבר לכך, דמי הניהול לרוב נמוכים יחסית. ניתוח נתוני אתר "גמל-נט" מעלה כי דמי הניהול הממוצעים מהצבירה בקרנות השתלמות ב-2025, בקרב עשרת הגופים הגדולים, עמדו על 0.62%. לפי נתוני רשות שוק ההון, בפוליסות החיסכון הממוצע הוא 0.74%, ובקרנות נאמנות אקטיביות 1.3%. בונוס נוסף הוא האפשרות לקבל הלוואה בתנאים אטרקטיביים יחסית כנגד הכספים שנצברו בקרן, בדומה למצב בפוליסות החיסכון.
מה עם מי שמעדיף לבחור בעצמו מניות או מדדים, במקום מסלול מנוהל?
ברירת המחדל בקרן השתלמות היא בחירה מתוך מסלולים מובנים שמציעים הגופים המוסדיים כמו המסלול הכללי, מסלול מניות, אג"ח או מסלולים מחקי S&P 500. עם זאת, חלק מהגופים מציעים חלופה נוספת: קרן השתלמות בניהול אישי (IRA).
"מדובר ביתרון אדיר שלא קיים בחלופות", מסביר שטרית. "יש חוסכים שרוצים לקנות למשל מדד מניות עולמי רחב, או מוצרים פיננסיים ספציפיים שפשוט לא קיימים במסלולים הרגילים. ב-IRA החוסך מקבל שליטה מלאה: דמי הניהול לרוב זולים עוד יותר, ניתן לנהל את התיק באופן עצמאי ולשמור על דחיית מס מלאה. מעבר לכך, בכל זמן אפשר לעבור מניהול אישי ב-IRA לניהול אקטיבי מוסדי ובחזרה, ללא אירוע מס. זה מאפשר להשקיע בדיוק במה שרוצים ועדיין ליהנות מכל יתרונות המעטפת של קרן ההשתלמות". עם זאת, הוא מדגיש כי לא מדובר במוצר שמתאים לכל אחד, ודורש הבנה עמוקה וניסיון.
למי פתרון כזה יכול להתאים?
בהנחה שאתם עצמאים, או שבכוונתכם לפתוח עוסק עצמאי, האפשרות להפקיד מעל התקרה מתאימה במיוחד לחוסכים שמחזיקים בסכומי כסף נזילים משמעותיים, ומחפשים פלטפורמת השקעה יעילה בדמי ניהול נמוכים. דוגמה נפוצה היא עובדים שמימשו מניות או אופציות מהעבודה, או מי שקיבלו בונוס שנתי גבוה, ירושה או תמורה ממכירת נכס. במקום להשאיר את הכסף בעו"ש או להפנות אותו לחלופות יקרות יותר, הפקדה בקרן השתלמות במעמד עצמאי מאפשרת להחנות סכומים גדולים בבת אחת, ליהנות מדחיית מס מלאה ולהשתמש בכל יתרונות המעטפת של הקרן.
מהם החסרונות?
לצד היתרונות הגדולים, יש כמה שאלות שצריך לשאול לפני שיוצאים לדרך. הראשונה היא לכמה זמן אתם מוכנים לאבד נזילות. בקרן השתלמות חדשה, הכסף נעול לשש שנים. אם למשל תכננתם להשתמש בסכום הזה לרכישת דירה בשנה הקרובה, זו כנראה לא החלופה המתאימה.
לדברי שטרית, "אומנם מוצרים אלה לא נועדו להשקעה לטווח הקצר מאוד, אך מי מכם שמחפש את שקיפות התשואות ברמה היומית - ניתן למצוא אותה בפוליסת חיסכון, ולא בקרן השתלמות, שם התשואה מתפרסמת רשמית אחת לחודש".
כאן טמון ניואנס חשוב: אם כבר יש לכם קרן השתלמות פעילה במעמד עצמאי, שכבר צברה ותק של שש שנים והפכה לנזילה, כל שקל נוסף שתפקידו אליה, גם מעל התקרה, יהיה נזיל באופן מיידי, ועל הרווחים שמעל התקרה ישולם כמובן מס רווחי הון.
נקודה נוספת נוגעת לכללי המשיכה. ברגע שמשכתם אפילו שקל אחד מקרן השתלמות נזילה, הקופה נחסמת להפקדות חדשות.
הכסף שנותר בה אומנם יישאר נזיל לחלוטין, אך כל הפקדה חדשה שתרצו לבצע תדרוש פתיחת קופה חדשה, וספירת שש השנים תתחיל מחדש.
