נתוני הצמיחה הפתיעו לטובה: המשק צמח ברבעון השני של השנה ב-15.4% בחישוב שנתי, לעומת הרבעון הראשון שבו חל מבצע "שאגת הארי". בחישוב רבעוני מדובר בצמיחה של 3.6%, לאחר התכווצות של 2.2% ברבעון הראשון. מרבית התחזיות בשוק ההון הניחו כי אומדן הצמיחה של הרבעון השני יעמוד על כ-10%, אך הנתונים שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הכו את התחזיות.
● ההכנסות ממסים עלו, והגירעון בחודש יולי ירד ל-3.3%
● קצב האינפלציה השנתי ירד ביולי ל-1.5% - הנמוך ביותר זה חמש שנים; עלייה קלה במחירי הדירות
מהנתונים עולה כי בתוצר העסקי חלה עלייה של 16.6%, שהם 3.9% בחישוב רבעוני. ההוצאה הממשלתית לצריכה ציבורית הקפיצה מעט את הממוצעים עם עלייה של 19.5% (4.6% רבעוני), וגם הצריכה הפרטית זינקה ב-14.7%, שהם 3.5% בחישוב רבעוני.
גם בנתוני הסחר נרשמה קפיצה דרמטית. יצוא הסחורות והשירותים, ללא חברות הזנק ויהלומים, זינק ב-25.2%, ואילו יבוא הסחורות והשירותים, למעט יבוא ביטחוני, עלה ב-22.7%.
מהלמ"ס נמסר כי "העלייה החדה בתוצר המקומי הגולמי ברבעון השני של שנת 2026 משקפת גידול משמעותי בנתוני הצריכה הפרטית, צריכה ציבורית ויצוא הסחורות והשירותים. עליות אלה הן בהמשך לירידות גדולות ברבעון הראשון של השנה בעקבות מלחמת 'שאגת הארי'".
ואכן, לאחר סבבי לחימה שבהם התוצר נפגע, הוא "מפצה" ברבעון שלאחר מכן. ואולם גם בהשוואה למבצע הקודם באיראן, הנתונים הנוכחיים מפתיעים לטובה. פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 הוביל לירידה של 20% בתוצר לעומת הרבעון שקדם לו. רבעון לאחר מכן עלה התוצר ב-18.5%. במבצע "עם כלביא" התכווץ התוצר ב-4.3%, וברבעון שלאחר מכן זינק ב-14%.
הפעם הקפיצה דרמטית אף יותר: לאחר שברבעון קודם התוצר נחלש ב-2.2% לעומת הרבעון שלפניו בשל מבצע "שאגת הארי" (איראן 2), הוא זינק ברבעון השני של השנה כאמור ב-15.4%. כלומר - גם הפגיעה בתוצר הייתה נמוכה יותר, וגם הריבאונד שאחריה היה חזק יותר.
הסייג של הלמ"ס, והתרומה של אנבידיה
ואולם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסייגים את הנתונים: "בעקבות מלחמות 'עם כלביא' ו'שאגת הארי' מומלץ להשוות גם את המחצית הראשונה של השנה למחצית השנייה של שנת 2025".
השוואה כזו, המנטרלת במידה מסוימת את השפעת הירידות וההתאוששות בעקבות שני המבצעים באיראן, מציגה תמונה חיובית גם כן אך מתונה הרבה יותר. בהשוואה בין שתי התקופות, התוצר עלה ב-3.2%, התוצר העסקי עלה ב-4.7%, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-0.5%, ואילו ההוצאה לצריכה פרטית בכלל ירדה ב-0.4%.
עיקר הקפיצה שככל הנראה משכה את האומדן כלפי מעלה הייתה ביצוא סחורות ושירותים, בגובה 14.8% (למעט חברות הזנק ויהלומים), ועלייה של 22.1% ביבוא הסחורות והשירותים (למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים).
ניתוח שערך הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, יונתן כץ, לנתוני הלמ"ס ממחיש עד כמה פעילות חברות כמו אנבידיה שנמצאות בישראל אבל מייצרות ומייצאות גם מחוצה לה משפיעה על התוצר.
"ניכינו מהתוצר את היצוא שלא עבר דרך גבולות המדינה. ב-2024 לא קיבלנו הבדל מהותי, אבל ב-2025 כשמוציאים את פעילות אנבידיה ואולי עוד כמה חברות קטנות מדובר על צמיחה של 2.1%, לעומת הנתון הרשמי שהוא צמיחה של 3.5%. כעת בלמ"ס מפרסמים את הנתונים גם לגבי השנה הנוכחית. ברבעון הראשון המשק התכווץ ב-2.2% אבל אם מוציאים את פעילות אנבידיה מהחישוב, רואים שהמשק התכווץ הרבה יותר, ב-5.8%. ברבעון השני הצמיחה הייתה 15.4% אך אם מנכים את אנבידיה היא הייתה נמוכה יותר, 14.4%".
לדבריו, "כשמסתכלים שנתיים אחורה מהרבעון השני של 2024 ועד לרבעון השני של 2026, מגלים שלפי הנתון הרשמי הצמיחה עמדה על 10%, אבל אם מנכים את הפעילות בחו"ל, מגיעים לכ-6.6%, צמיחה חלשה מאוד של המשק, וזה אולי נתון אינדיקטיבי יותר לפעילות הריאלית בו.
"אם מטרת המדיניות המוניטרית היא עידוד הפעילות המקומית, אז זה שאנבידיה ייצרה צ'יפים בטייוואן ומשם שלחה לעולם, זה פחות רלוונטי לסביבה הריאלית הישראלית המקומית. בגלל שחלק מזה נזקף לישראל הגידול היה מרשים, אבל בעיני כלכלנים צריכים לנכות את ההשפעה הזו כשבוחנים את המצב הריאלי האמיתי של המשק".
היבואנים "התנפלו" על הדולר
ראוי לציין כי בתקופה זו התחזק השקל משמעותית לעומת הדולר. ברבעון השני של השנה היבואנים "התנפלו" על הדולר והגבירו את רכישות המטבע האמריקאי, ולפי נתוני בנק ישראל המגזר העסקי רכש כ-12.2 מיליארד דולר במהלך הרבעון.
בשבוע שעבר אמר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, לגלובס כי "השנה האחרונה הייתה חריגה למדי. המגזר העסקי, ובעיקר היבואנים, ניצלו במיוחד ברבעון השני של השנה את הרמות הנמוכות של הדולר, שבשיאו נסחר סביב 2.8 שקלים.
"אני מניח ששם הם הגבירו פעילות ורכשו מט"ח רב במחירים זולים, בין אם עבור חומרי גלם, מוצרי השקעה או מוצרים מוגמרים לציבור במחירים נוחים יותר. מבחינת היצואנים, זו הייתה תקופה פחות טובה, אך ליבואנים הייתה זו תקופה מעולה עם רווח משמעותי שאפשר להם להיות תחרותיים יותר".
