תנאי המאקרו אולי פעלו נגדם, ולכך נוסף מס מיוחד שהטילה עליהם המדינה, אך נראה שדבר לא עוצר את מכונת הרווחים המשומנת של הבנקים המקומיים. הללו מגדילים את תיק האשראי שלהם, מתייעלים, נהנים מהחגיגה בבורסה ומצליחים לשמור על רווחים אסטרונומיים. זאת גם לאחר שנה שבה הופחתה ריבית בנק ישראל ובנוסף הוטל עליהם כאמור מס חריג בסך 3 מיליארד שקל (שישולם על פני השנה כולה).
● הבנקים נגד רשות התחרות: ההכרזה עלינו כקבוצת ריכוז ניתנה בחוסר סמכות ותזיק ללקוחות
● הרווח הנקי של מזרחי טפחות ללא שינוי; בעלי השליטה יקבלו 300 מיליון שקל
חמשת הבנקים הגדולים בישראל (לאומי, הפועלים, מזרחי-טפחות, דיסקונט והבינלאומי) מסכמים את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי מצרפי של 8.5 מיליארד שקל, עלייה של 2% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. בסיכום המחצית עמדו רווחיהם על 15.7 מיליארד שקל, שחיקה של 2%. למרות התוצאות החיוביות, ביום שני מניות הבנקים נסחרו בירידות ודרדרו את המדדים המובילים בת"א, זאת, אחרי שבועות של עליות רצופות.
מבין חמשת הבנקים לאומי, בניהולו של חנן פרידמן, רשם את הרווח הנקי הרבעוני הגבוה ביותר (2.83 מיליארד שקל), וגם את העלייה החדה ביותר ברווח (8.5%), זאת בין היתר הודות להתייעלות תפעולית משמעותית. בבנק הסבירו את השיפור ברווח בין היתר ביישום טכנולוגיות בינה מלאכותית.
הפועלים, בניהולו של ידין ענתבי, סיכם את הרבעון עם רווח של 2.49 מיליארד שקל, שחיקה של 2% ביחס למקביל. מזרחי-טפחות בניהולו של משה לארי מציג רווח רבעוני של 1.4 מיליארד שקל, ירידה מתונה של 2%, ואילו בנק דיסקונט המנוהל בידי אבי לוי רשם זינוק של 8% ברווח הנקי ל-1.2 מיליארד שקל.
הבנק הבינלאומי בניהולו של אלי כהן רשם אמנם ירידה של 8.5% ברווח הנקי, ל-583 מיליון שקל, אך בכל הקשור לשיעור דיבידנד מהרווחים הוא "הנדיב" מכולם: בעוד ששלושה מהבנקים הגדולים חילקו כהרגלם מחצית מהרווח הרבעוני לבעלי המניות, חילק הבינלאומי שבשליטת צדיק בינו כמעט את כל הרווח (96% מתוכו). זאת במסגרת יישום תוכנית להפחתת ההון עצמי. מהצד השני יחלק דיסקונט את השיעור הנמוך ביותר מתוך רווחיו (40%). בסך הכול חילקו הבנקים כ-4.4 מיליארד שקל בגין רווחי הרבעון השני.
בכל הקשור לתשואה על ההון, גם כאן לאומי הוא המוביל ברבעון (16.3%) והיחיד שרושם עלייה בנתון זה. אחריו מזרחי-טפחות והבינלאומי עם תשואה על ההון של 16% כל אחד, דיסקונט עם 15% והפועלים שרשם 14%.
למרות הביצועים העסקיים החזקים, מתקשה מדד מניות הבנקים להניב תשואה עודפת בשנה האחרונה, שבה עלה בקצת יותר מ־20% - כמחצית מהתשואה של מדד הדגל ת"א 35.
עלייה באשראי ובעמלות
כשצוללים לדוחות הבנקים מגלים השפעה קטנה של הפחתת הריבית במשק (מ-4.5% אשתקד ל-3.5%). זאת למרות שלכאורה, הבנקים משלמים כיום יותר ריבית לבעלי הפיקדונות, ומנגד גובים ריביות נמוכות יותר מהלווים.
בין הסיבות לכך, כפי שהסביר לאומי בדוחות, נמצאת "צמיחה משמעותית בתיק האשראי של הבנק". האשראי לציבור (נטו) שהעמידו חמשת הבנקים הגדולים הסתכם בסוף יוני ב-2 טריליון שקל, גידול של כרבע טריליון (246 מיליארד שקל) בתוך שנה, וצמיחה משמעותית של 14%.
סך ההכנסות המצרפיות של חמשת הבנקים מריבית (נטו) נשחקו ב-1% ברבעון ל-16.1 מיליארד שקל, כאשר שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, הצליחו לרשום עלייה מסוימת (של פחות מ-1%) בסעיף זה. את הירידה החדה ביותר בהכנסות מריבית ברבעון רשם הבינלאומי (מינוס 7.6%).
לצד זאת, נהנו הבנקים מעלייה בעמלות שהם גובים מהציבור, שהסתכמו ב-3.8 מיליארד שקל ברבעון, עלייה של 3%. חלק מהעמלות הללו מגיע מפעילות מוגברת בשוק ההון על רקע הגאות בבורסה (1.2 מיליארד שקל, עלייה חדה של 17%). כשליש מסך העמלות נגבו על ידי בנק לאומי בעוד שהבינלאומי, המוטה לפעילות בשוק ההון, גבה עמלות ני"ע בסך 292 מיליון שקל והפועלים 254 מיליון.
חלק נוסף מהעמלות נובע מהגידול במתן האשראי, שכן בעת נטילת הלוואות גובים הבנקים עמלות שונות מהלקוח, כמו בגין פתיחת תיק ואחרות.
הגידול המהיר באשראי מייצר עלייה בהפרשות להפסדי אשראי. אלה גדלו ב-14% מהרבעון המקביל ל-711 מיליון שקל, כאשר במחצית השנה עלו הפסדי האשראי בשיעור מתון יותר של 4%, ל-1.1 מיליארד שקל.
המנהלים בבנקים טוענים כי עיקר הצמיחה בהפרשות נובעת מעצם גדילת תיק האשראי. כלומר, כשמעמידים הלוואה חדשה נאלצים להפריש סכום מסוים על הסיכון שהיא נושאת בחובה (במסגרת הפרשות קבוצתיות).
חריג לטובה הוא הבנק הבינלאומי, שבו נרשמו דווקא הכנסות בסעיף זה של 38 מיליון שקל, יותר מכפול ביחס לרבעון המקביל אשתקד. במזרחי טפחות נרשם הגידול החד ביותר בהפרשות להפסדי אשראי ברבעון (61%) ל-90 מיליון שקל, אך במחצית דווקא חלה ירידה. הפועלים רשם ירידה קלה של 1% בהפרשות ל-298 מיליון שקל, ואילו בלאומי הן זינקו ב-30% ל-291 מיליון שקל.
היעילות משתפרת
מבחינת יחס היעילות, שבודק את ההוצאות התפעוליות של הבנק ביחס להכנסות שלו, לאומי הפתיע והציג יחס יעילות של 24.7% - נתון שהוא נמוך ברמה העולמית ושיפור מ-26.9% ברבעון המקביל.
הבנק הפחות יעיל כיום לפי יחס זה הוא הבינלאומי, שם שיעור היעילות עמד על 46.1% מול 43.1% ברבעון המקביל. הבנק נמצא בימים אלה בגיבוש תוכנית פרישה מרצון גדולה למנהלים ומורשי חתימה, ובכוונת ההנהלה להכווין עשרות מנהלים לפרוש בהדרגה, מה שיוכל לסייע לבנק בעתיד. בדיסקונט יחס היעילות לא הרבה יותר טוב, 44% (שיפור מהרבעון המקביל), כשבפעילות הקבוצה בישראל בלבד השיעור דומה לבנקים האחרים, 41%. שני הבנקים הנותרים - הפועלים ומזרחי-טפחות, נמצאים ב"קידומת" 30% בשיעור היעילות, כשהפועלים כבר עמד על 30.6% ברבעון השני, שיפור מול 32.8% אשתקד.
רו"ח עמית פדרמן, סמנכ"ל וראש תחום מוסדות פיננסיים במידרוג, מציין כי הרבעון השני הציג מצד אחד את המשך הביצועים החזקים של הבנקים, אך כי העלייה בהפרשות להפסדי אשראי עלולה להיות סימן מעורר דאגה: "תוצאות הרבעון משקפות רווחיות גבוהה, לצד המשך צמיחה מהירה בתיק האשראי, בעיקר העסקי, התומכת בהמשך צמיחת הכנסות המימון, לצד המשך שיפור ביחס היעילות.
"עם זאת, העלייה בהוצאות להפסדי אשראי בחלק מהבנקים היא נקודה שחשוב לעקוב אחריה", אמר, "בעיקר כדי לבחון אם מדובר בהתפתחות טבעית הנובעת מהגידול בתיק האשראי ומהפרשות קבוצתיות, או בסימן ראשוני להרעה באיכות האשראי".
