1 האם קמפיין הסברה ישראלי מנסה להשפיע על ChatGPT?
לפי פרסום ב"פוליטיקו", ישראל מקדמת קמפיין הסברה חדש בארה"ב, שעשוי להשפיע גם על האופן שבו מודלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT עונים על שאלות הנוגעות לעזה ולצה"ל. הדיווח מתבסס על מסמכים שהוגשו בשבוע האחרון למשרד המשפטים האמריקאי במסגרת חוק רישום סוכנים זרים.
● בלי מטוסים או טילים: כך יכול טראמפ להדק את טבעת החנק סביב איראן
● ארדואן הטיל אמברגו, אבל הבנים שלו ממשיכים לסחור עם ישראל
לפי הדיווח, חברת יחסי הציבור הצרפתית Havas Media, שמנהלת חלק ניכר מפעילות ההשפעה הישראלית הרשומה בארה"ב, עומדת מאחורי גוף בשם "Hanover Institute for Public Policy". באמצעות קבלנית המשנה שלה, סוכנות הפרסום Piro, הושקעו 100 אלף דולר בקמפיין הכולל יצירה והפצה של תכנים על ישראל המגובים, לפי החברה, במקורות ובנתונים.
באתר המכון מופיעים עשרות "דוחות נתונים" ללא שמות מחברים, שעוסקים בשאלות כמו "האם צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם?" ו"האם קיימת מדיניות של הרעבה בעזה?". לפי "פוליטיקו", אופן הניסוח והמבנה של התכנים מעידים כי הם עשויים להיות מיועדים גם להזנת מודלי שפה במידע על ישראל.
ב"פוליטיקו" ערכו בדיקה ומצאו כי ChatGPT ו-Perplexity ציטטו חומרים של המכון בתשובות לשאלות ניטרליות בנושאים הקשורים לעזה, אנטי-ציונות ואנטישמיות.
בתחתית אתר המכון מופיע גילוי נאות שלפיו התכנים מופצים על-ידי Piro עבור Havas Media Germany, שפועלת מטעם לשכת הפרסום הממשלתית בישראל (לפ"מ). לפי הדיווח, סימנים טכניים שנבדקו מצביעים גם על מעורבות של חברת ה-AI האמריקאית Res, שמציעה בין היתר שירותים שנועדו לסייע ללקוחות להופיע בהמלצות של מודלי בינה מלאכותית.
זו גם אינה הפעם הראשונה שבה פעילות הסברה ישראלית כוללת התייחסות מפורשת למודלי AI. בשנה שעברה דיווחה Havas כי שכרה את חברת Clock Tower X של מנהל קמפיין טראמפ לשעבר בראד פרסקייל, במסגרת קמפיין בהיקף של 46.5 מיליון דולר. במסמכי FARA של אותו קמפיין נכללה גם "הקמת אתרים ותכנים" שנועדו להשפיע על האופן שבו מודלי GPT ממסגרים נושאים שונים.
מייסד-שותף ב-Piro, דניאל רוזנברג, מסר ל"פוליטיקו" כי החברה נשכרה על-ידי מדינת ישראל כדי "להכניס למרחב הציבורי עובדות מדויקות ומבוססות מקורות ולהיאבק במידע שגוי על ישראל באמצעות מידע שניתן לאמת". עם זאת, "פוליטיקו" מדגיש כי בניגוד לקמפיין של פרסקייל, במסמכים הנוגעים ל-Piro לא מצוין במפורש כי השפעה על מודלי שפה היא אחת ממטרות הקמפיין.
מאת ג’ייקוב ונדלר, מתוך "פוליטיקו". לקריאת הכתבה המלאה
2 לפני בחירות האמצע: האם ארה"ב וישראל יתקפו שוב באיראן?
ארה"ב ואיראן עלולות להגיע לסבב לחימה נוסף עוד לפני בחירות האמצע בנובמבר, כאשר תחילת אוקטובר מסתמנת כנקודת זמן רגישה במיוחד - כך מעריך ד"ר ג’וליאן ספנסר-צ’רצ’יל, חוקר יחסים בינלאומיים וקצין לשעבר בצבא קנדה, במאמר שפורסם באתר "Modern Diplomacy".
לפי הניתוח, לאיראן עשוי להיות אינטרס להסלים את העימות בשבועות שלפני הבחירות בארה"ב. ספנסר-צ’רצ’יל טוען כי הלחץ האיראני במצר הורמוז, שמוביל בין היתר לעלייה במחירי האנרגיה, עשוי לפגוע ברפובליקנים בקלפי. בנוסף, יכולות הטילים והכטב"מים של איראן נפגעו משמעותית בסבבי הלחימה האחרונים, ולכן יכולתה לנהל מתקפה בעצימות גבוהה מוגבלת בזמן. מכאן הוא מעריך כי טהרן עשויה להעדיף לפעול במהלך אוקטובר, קרוב מספיק לבחירות כדי שהשלכות העימות יורגשו גם בזירה הפוליטית האמריקאית.
אלא שגם לוושינגטון, לפי ההערכות, עשוי להיות אינטרס להקדים את המערכה. ספנסר-צ’רצ’יל מציג כמה אפשרויות שעומדות בפני ממשל טראמפ - החל מתקיפה מיידית, דרך הימנעות מתקיפה והפחתת הנוכחות האמריקאית באזור, ועד לפעולה בתחילת אוקטובר שתפגע מראש ביכולות האיראניות. האפשרות האחרונה, להערכתו, עשויה להיות הכדאית ביותר עבור הממשל.
כך עלול להיווצר מצב שבו החשש של כל אחד מהצדדים מפני מהלך של האחר דווקא מקרב את העימות הבא, והאפשרות שארה"ב ואיראן יגיעו להתנגשות נוספת עוד לפני שהאמריקאים ילכו לקלפיות בנובמבר היא תרחיש שיש להביא בחשבון.
מאת ד"ר ג’וליאן ספנסר-צ’רצ’יל, מתוך "Modern Diplomacy". לקריאת הכתבה המלאה
3 התיירים האמריקאים חוזרים לישראל, אבל ענף התיירות עדיין רחוק מהתאוששות
אחרי יותר משנתיים של מלחמה וטלטלות ביטחוניות, תיירים אמריקאים מתחילים לחזור לארץ - ומספקים סימן ראשון להתאוששות בענף התיירות שנפגע קשות מאז 7 באוקטובר. כך מדווח ה"וול סטריט ג’ורנל".
לפי נתוני משרד התיירות המובאים בעיתון, 32.5 אלף אמריקאים הגיעו לישראל ביוני - זינוק של 73% לעומת החודש המקביל אשתקד, שבו שמי ישראל היו סגורים במשך קרוב לשבועיים בשל המלחמה עם איראן. ביולי הגיעו מארה"ב 36.6 אלף מבקרים, עלייה של 15% לעומת השנה שעברה וכשליש מכלל התיירים שנכנסו לישראל באותו חודש.
השיפור היחסי מגיע לאחר שנים קשות במיוחד לענף. מגפת הקורונה פגעה תחילה בתיירות הנכנסת, ולאחריה הגיעו המלחמה בעזה והעימותים עם איראן. במחצית הראשונה של השנה הוציאו תיירים זרים בישראל כ-700 מיליון דולר בלבד, לעומת הכנסות של כ-3 מיליארד דולר בכל השנה שעברה. מספר המבקרים השנה אף צפוי, בנטרול שנות הקורונה, להיות הנמוך ביותר זה כחצי מאה.
אחד החסמים המרכזיים לחזרת האמריקאים הוא דווקא היצע הטיסות. חברות התעופה האמריקאיות אינן צפויות לחדש את הטיסות לישראל לפני הסתיו לכל המוקדם, ולכן נוסעים רבים נאלצים להגיע דרך יעדי ביניים באירופה.
העיתון שוחח עם כמה תיירים אמריקאים שהגיעו לישראל למרות החששות. חלקם סיפרו על ביטולי טיסות, מסעות ארוכים ועל החלטות שהתקבלו רק לאחר שהמצב הביטחוני נראה יציב יותר. משפחה אחת מבוסטון, למשל, הגיעה לבסוף לטיול בר מצווה שנדחה במשך שנתיים. "חשבתי שכדאי שנגיע עכשיו, כי פשוט אי אפשר לדעת", סיפרה האם.
מאת דב ליבר, מתוך ה"וול סטריט ג’ורנל". לקריאת הכתבה המלאה
