בלי מטוסים או טילים: כך יכול טראמפ להדק את טבעת החנק סביב איראן

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בשבוע שעבר כי הנשיא דונלד טראמפ מתכוון להגביר דרמטית את הלחץ הכלכלי על איראן.

מאז השנה שעברה הטילה ארה"ב שורה של סנקציות חדשות על בכירים איראנים ועל גורמים המזוהים עם טהרן ומשמרות המהפכה. אלא שמדברי בסנט עולה כי הממשל נערך כעת לצעדים חריפים בהרבה. "שימו לב למה שיקרה כאן בשבוע הבא, כיוון שאנחנו עומדים לנקוט צעדים שכמותם לא נראו מעולם בהיסטוריה של הבידוד הכלכלי של מדינה", אמר שר האוצר ביום חמישי האחרון בראיון לרשת Newsmax.

● טראמפ מאיץ את ייצור המיירטים וחותם על שני הסכמים חדשים
● ארדואן הטיל אמברגו, אבל הבנים שלו ממשיכים לסחור עם ישראל

בימים האחרונים אותת טראמפ כי אין בכוונתו להסיר בקרוב את המצור על נמלים ועל תנועת הספנות האיראנית במצר הורמוז. ההימור של הממשל הוא שהחרפת הלחץ על המשק האיראני יאלצו בסופו של דבר את טהרן להסכים לתנאים האמריקאיים לסיום המלחמה ולהגבלות על תוכנית הגרעין שלה.

לדברי בסנט, הצעדים הקרובים יהיו "שילוב של בידוד כלכלי שכמותו העולם לא ראה מעולם, לצד המשך המצור בהורמוז, שימנע מכל דבר להיכנס לנמלים האיראניים או לצאת מהם".

בסנט לא פירט איזה צעדים חדשים מתכנן הממשל, אבל דבריו מחזקים את הרושם שטראמפ מעדיף, לפחות בשלב זה, להפעיל על המשטר בטהרן לחץ כלכלי כבד במקום לחדש את המערכה הצבאית. עם זאת עולה השאלה, איזה צעדים כלכליים עוד נותרו לארה"ב?

טבעת החנק סביב איראן

בפני ארה"ב עומדות מספר אפשרויות ללחוץ כלכלית את איראן. הראשונה היא ענישה נגד סין, הרוכשת יותר מ־90% מיצוא הנפט של איראן. וושינגטון כבר הטילה סנקציות על כמה בתי זיקוק פרטיים וחברות סיניות מאז שארה"ב פתחה במלחמה נגד איראן בסוף פברואר. אך עד כה, היא נמנעה מלהטיל סנקציות על הבנקים הסיניים הגדולים שמממנים את המסחר.

אפשרות נוספת היא השבתת חלפני כספים במדינות כמו איחוד האמירויות, שעשויה להוות מכה רצינית על כלכלת איראן, כיוון שלאחר מכירות הנפט, הרפובליקה זקוקה לבורסות ולמתווכים כדי להמיר תשלומים - שלעיתים קרובות מתקבלים ביואן סיני - למטבעות שטהרן יכולה להשתמש בהם בפועל.

צעד נוסף בו עשויה ארה"ב לנקוט הוא איום בסנקציות משניות על כל גוף שמקיים אפילו פעילות עסקית מוגבלת עם איראן, בדומה לגישה שבה נקט טראמפ כלפי קוריאה הצפונית ב־2017. צעד כזה עשוי לאלץ חברות ובנקים זרים לבחור בין עשיית עסקים עם איראן לבין שמירה על גישה למערכת הפיננסית האמריקאית, ובכך להרחיב את מנוף הלחץ של וושינגטון הרבה מעבר לגופים המעורבים ישירות בסחר הנפט של טהראן. מהלך כזה עשוי להפעיל לחץ נוסף על רוסיה וסין, אך גם על חברות ומוסדות פיננסיים במדינות סביב גבולות איראן - כולל שותפות אמריקאיות כמו טורקיה - שמקיימות קשרים מסחריים משמעותיים עם טהראן.

טראמפ כבר איים בעבר להטיל מכסים של 25% על מדינות שמנהלות עסקים עם איראן. אך עד כה הוא לא מימש את האיום. בנוסף, ארה"ב עשויה לשקול מאמץ ימי רחב יותר. שיכוון לא רק לכלי שיט בודדים, אלא גם לחברות, למסופים ולתשתיות נוספות שמאפשרות את משלוחי הנפט של איראן.

רותי פינס פלדמן, עמיתה בכירה במכון משגב, מומחית ליחסי ישראל ארה"ב ודוקטורנטית באונ' תל אביב, אומרת כי הצעדים הנוספים עשויים לכלול "אכיפה אגרסיבית על ייצוא הנפט בדרכים שונות כמו פגיעה ישירה בצי המכליות המוברח של איראן והטלת סנקציות משניות חריפות על חברות וזירות מסחר, במיוחד בסין ובמזרח הרחוק, שממשיכות לרכוש נפט איראני".

עוד אופציה שפינס פלדמן מעלה היא "ניתוק מלא ממערכות פיננסיות: הקפאת נכסים איראניים נוספים ברחבי העולם ושימוש בסנקציות על בנקים מתווכים במדינות שלישיות המאפשרים עקפת סנקציות". לדבריה, אפשרות מעשית נוספת היא "שיבוש תשתיות קריטיות של המשטר, כמו מתקני נפט, רשתות תקשורת ומערכות פיננסיות".

מה לגבי אפשרויות להגברת פעולות צבאיות והרתעה ימית?
לפי פינס פלדמן, זו אפשרות ריאלית. "אבטחת מצר הורמוז על ידי הגברת הסיורים והפגנת נוכחות צבאית במצר ובמפרץ הפרסי כדי למנוע מאיראן להשתמש בחסימת הנתיב כמנוף לחץ".

פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב באוניברסיטת בר־אילן וחוקר בכיר במרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אומר כי "הלחץ הכלכלי של טראמפ יכול לכלול את הידוק המצור על שיט איראני במצר הורמוז ועל נמלי איראן במפרץ, אכיפה נוקשה והוספת סנקציות על משמרות המהפכה".

"בנוסף", הוא אומר. "נשיא ארה"ב יכול לאיים בסנקציות על כל חברה בעולם שתפר את ההחלטות האמריקאיות. ארה"ב יכולה גם להחרים מכליות איראניות סמויות שעדיין נעות בעולם".

מלחמה אחרי הבחירות?

לדברי פרופ' גלבוע, "ההנחה היא שטראמפ וגם איראן לא מעוניינים לחזור למלחמה עצימה וכן רוצים להרוויח זמן, כשכל צד חושב שיש לו יותר אורך נשימה ולכן השני יוותר.

"בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס בארה"ב שיתקיימו ב־3 בנובמבר הן נקודת ציון", מוסיף פרופ' גלבוע. "איראן מקווה שטראמפ יפסיד אותן, אבל טראמפ חושב שאחריהן ירגיש חופשי יותר לחזור למלחמה עצימה. הסטטוס קוו הנוכחי יכול להימשך, אלא אם איראן תשוב להפר את הפסקת האש, וארה"ב תאלץ להחזיר לה מצידה".

מה לגבי מסלול המשא ומתן? זה עדיין על השולחן?
"ייתכן שעד הבחירות בארה"ב, הצדדים יסכימו להיכנס למשא ומתן שמטרתו היא פתיחת מיצרי הורמוז לשייט חופשי, שאותו יבקשו משמרות המהפכה דרך המתווכות, במגמה להגיע להסדר ביניים שיכלול בעיקר את פתיחת מצר הורמוז. יתכנו גם תקיפות גמול אמריקאיות מוגבלות בתגובה לתקיפות של איראן על בסיסיים אמריקניים באזור".

מה יקרה למצר?

טראמפ עצמו אותת בשבוע האחרון כי לפחות בשלב הנוכחי הוא מעדיף לנסות לחנוק את איראן כלכלית במקום לחזור למערכת הפצצות רחבת היקף. בתחילת אוגוסט אמר הנשיא כי ארצות הברית "מורידה פרופיל" מול איראן, אלא שמאז הוא החריף שוב את הרטוריקה סביב מצר הורמוז. טראמפ טען כי ארצות הברית מחזיקה כעת ב"שליטה מוחלטת" במצר והעלה אפשרות חסרת תקדים להכריז עליו כשטח אמריקאי. לדבריו, "אולי נשמור אותו. אולי נכריז עליו כטריטוריה של ארצות הברית בקרוב מאוד".

במקביל, טראמפ לא מסתיר את המחיר הכלכלי של העימות עבור האמריקאים. על רקע העלייה במחירי הדלק הוא קרא לציבור לקבל את ההתייקרות כחלק מהמחיר של המאבק במשטר האיראני, שאותו הגדיר "מרושע מאוד". יום לאחר ששר האוצר בסנט הבטיח צעדי בידוד כלכליים, טראמפ עצמו שיתף את הדברים ברשת Truth Social שלו. ככל הנראה במטרה להראות שהוא מסכים עם דרך החנק הכלכלי.