השקל שוב מתחזק הבוקר מול הדולר ונסחר במעט פחות מ-2.95 שקלים. המטבע המקומי משלים זינוק של כ-2.5% בחודש האחרון ובנוסף, לפי מיטב, השקל חזר בחודש האחרון להיות המטבע החזק בעולם. בהשוואה למטבעות אחרים, האירו, למשל, התחזק מול הדולר ב-1.5% בלבד באותה תקופה, הליש"ט ב-1.8%. הדולר עצמו נחלש לרמתו הנמוכה ביותר זה כחודשיים.
● שני בתי השקעות הפתיעו: "השוק לא זול, אבל גם אינו בועתי"
● משקיעי העל מסתערים על המניה - אבל ביל אקמן מחסל בה החזקות
ישנן כמה סיבות.
ביניהן המגמה החיובית בוול סטריט (S&P 500 עלה ביותר מ-3% בחודש האחרון) והיחלשותו של הדולר בעולם מגיעות לאחר שהמשקיעים הפחיתו את הציפיות להעלאות ריבית נוספות מצד הפד, בעקבות רצף של נתונים כלכליים חלשים מהצפוי בארה"ב (ירידה באינפלציה ובמכירות הקמעונאיות).
מדד הדולר (DXY) יורד זה היום השלישי ברציפות, ומגיע לרמתו הנמוכה ביותר מזה כחודשיים. הסוחרים בשווקים צמצמו את ההסתברות להעלאת ריבית מצד הפד בחודש הבא לכשליש בלבד, לעומת כ־75% בסוף יולי. אירוע המפתח שעשוי להשפיע על הדולר השבוע צפוי להיות פרסום פרוטוקול פגישת ה-FOMC מיולי ביום רביעי.
כאמור, האינפלציה בארה"ב נחלשת. במונחים שנתיים, בבלומברג מצייניים כי על בסיס שלושת החודשים האחרונים, קצב האינפלציה עומד על 0.8% במדד הכללי ועל 1.6% במדד הליבה. גם בחישוב על בסיס שישה חודשים ניכרת התמתנות, כאשר אינפלציית הליבה ירדה לראשונה מאז 2021 מתחת ל-2.5% על פי מדד בלומברג המנתח מסרים של דוברי ה-FED, רמת ה"נציות" המסרים התנתקה מהאינפלציה בפועל.
עתה כשציפיות האינפלציה הגלומות נמצאות ברמות נמוכות יחסית, גם הציפיות לעליית ריבית ירדו - ההסתברות לעליית ריבית בספטמבר ירדה לכ-30%, לעומת כ-70% בתחילת החודש. הנתונים הכלכליים נחלשו - לנתונים החלשים משוק העבודה מלפני שבועיים הצטרפה בשבוע שעבר ירידה מפתיעה במכירות הקמעונאיות ביולי, במיוחד במונחים ריאליים, לאחר זינוק ביוני.
תשואה ריאלית גבוהה בישראל
בישראל, האינפלציה התבססה בחודשים האחרונים מתחת למרכז היעד, אך מגמת הירידה בה קרובה למיצוי, כך מעריך רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI.
"ההתמתנות במהלך החודשים האחרונים אל מתחת למרכז היעד נבעה בחלקה מגורמים זמניים ובראשם התחזקות השקל, כך שהתפוגגות הדרגתית של השפעה זו כאשר ברקע המשק מתאפיין בשוק עבודה הדוק עם עודף ביקוש, צפויים להוביל לעלייה בסביבת האינפלציה בהמשך השנה. לפיכך, אנו מעריכים כי האינפלציה צפויה לטפס חזרה אל עבר מרכז היעד ברבעון האחרון של השנה, ולעלות בשיעור של 2.2% בשנה הקרובה".
עוד מוסיף גוזלן כי "מנגד, הריבית הריאלית הנגזרת מהאינפלציה בפועל ומהציפיות לאינפלציה גבוהה יחסית ונעה סביב 2%-1.75% ובנוסף בימים האחרונים התחדש הייסוף בשקל לרמות של מתחת ל-3 שקלים". כלומר, תשואה ממשית זו הופכת את האפיקים השקליים לאטרקטיביים יותר ומושכת ביקוש למטבע המקומי.
נזכיר גם את נתוני האינפלציה של יולי שפורסמו ביום שישי (עלייה חודשית של 0.3% וירידה קלה בקצב האינפלציה השנתי, ל-1.5% - מול 1.6% ביוני) - תגובת בנק ישראל תגיע בהחלטה הקרובה שלו בתחילת ספטמבר (עומדת כיום על 3.5%).
יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם פייננשל סרביסס, סבור שהתמתנות האינפלציה בישראל ל-1.5% מגדילה את הסבירות להפחתת ריבית מקומית מצד בנק ישראל - "צעד שעשוי לצמצם את פער הריביות ולבלום את התחזקות השקל בהמשך, כאשר התוצר ונתוני הצמיחה הקרובים יהוו נדבך מרכזי בגיבוש התוואי". על פי האומדנים הראשונים, התוצר בישראל צמח ברבעון השני של השנה בקצב מהיר של מעל 15% במונחים שנתיים.
השקל מקבל רוח גבית חזקה גם מנתוני סחר החוץ של ישראל: לפי פסגות, ברבעון השני היצוא הישראלי זינק ב-35% (בהובלת יצוא סחורות ותעשייה), בקצב מהיר יותר מהיבוא שצמח ב-27%. כשחברות ישראליות מוכרות יותר לחו"ל, נכנסים למשק יותר דולרים - והצורך להמיר אותם לשקלים מייצר ביקוש גבוה למטבע המקומי ומחזק אותו.
