רשות שוק ההון מסמנת את היעד הבא שלה - הצבעת הגופים המוסדיים באסיפות של חברות ציבוריות. זאת לאחר שהרשות התערבה לאחרונה בנושא ביטוחי הרכב ואילצה את חברות הביטוח "להתיישר" ולעצור את עליית המחירים (ואף להוריד אותם), אחרי שפנתה לבדוק את נושא העמלות לסוכני הביטוח ודמי הניהול ובשבוע שעבר פרסמה טיוטת רגולציה חדשה גם בנושא ההנחה בביטוחי החיים (ביטוח למקרי מוות).
● ישי דוידי בוחן קפיצה לבריכה של קיבוץ יזרעאל ומניית מיטרוניקס זינקה בכ-40%
● רשות שוק ההון: סוכנות ביטוח "הונתה לקוחות" ותשלם מיליוני שקלים
לגלובס נודע כי כל הגופים המוסדיים קיבלו לאחרונה פנייה מרשות שוק ההון, בראשות עמית גל, לספק לה נתונים על כל ההצבעות שלהם באסיפות הכלליות של חברות ציבוריות שבוצעו במהלך 3 השנים האחרונות, החל מאוגוסט 2023 ועד סוף יולי השנה.
מדובר על מאות הצבעות לכל גוף, כלומר הרבה עבודה לאותם מוסדיים, והמהלך עורר תמיהה ותרעומת בחלק מהגופים, שכן בשוק לא זוכרים מתי לאחרונה הרשות ביצעה בדיקה על ההצבעות באסיפות, וככל הידוע אירוע כזה לא התרחש במשך שנים.
ברשות דורשים מהגופים המוסדיים להעביר להם עד 2 בספטמבר נתונים על כל ההצבעות, ועל הממשל התאגידי שקשור אליהן ומבהירים כי אם הגופים מעוניינים לקבל ארכה הם חייבים לתאם זאת מולה.
מה מחפשת הרשות?
בבקשת הרשות נכתב כי על המוסדיים להעביר לידיה תיעוד מפורט של מועד כל אסיפה, עם שם החברה הציבורית, מה היה נושא ההצבעה, מי יזם אותה, מה הרוב הנדרש בהצבעה, האם בעל השליטה היה מנוע מהצבעה, שיעור החזקת הגוף וזהותו (גמל פנסיה, קרנות וכו). וגם: שם חברת ייעוץ ממליצה, האם ההצבעה תרמה למדיניות, האם היה ניגוד עניינים, מה היו תוצאות ההצבעה באסיפה, אחוז ההתנגדות בפועל, אחוז תמיכה, אחוז נמנעים והאם ההחלטה התקבלה.
הנקודה המעניינת ביותר אולי שהרשות מבקשת לראות היא האם הגוף המוסדי יזם או קידם מהלך אקטיבי מול החברה המוחזקת והאם יש הצבעות שהמוסדיים לא הצביעו בהם, למרות שהם חייבים בכך, מה שיעלה חשש להפרה.
ברשות גם מפרטים בדרישת המידע שלא לשנות את מבנה הקובץ, לא לבצע שינויים בשם הגיליונות או העמודים ואם שדה מסוים לא רלוונטי לציין "לא רלוונטי" או שהמידע "לא קיים" או "לא תועד".
מאות הצבעות לכל גוף
מדובר על לא מעט עבודה לגופים המוסדיים, בוודאי בחודש אוגוסט שבו לא מעט מהעובדים נמצאים בחופש. על פי הערכות, כאמור, כל גוף יצטרך להעביר תיעוד של מאות הצבעות שונות.
עוד נודע לגלובס כי כדי לעמוד ביעד של הרשות המוסדיים פנו ל"עמדה", גוף שמייעץ להם כיצד להצביע באסיפות של החברות, למשל בנושאי שכר מנהלים, כדי לקבל את הנתונים. מה שעשוי לעזור להם בביצוע חלק מהמשימה, אך בהצבעות אחרות הם יצטרכו להסתדר לבד.
צריך לומר, זו זכותה ואולי אפילו חובתה של רשות שוק ההון לפקח על המוסדיים שמנהלים כספי ציבור בהיקף של 3.5 טריליון שקלים.
גופי החיסכון הפכו לענקים בעקבות ועדת בכר בשנת 2005 שהפרידה את כספי החסכונות מהבנקים, בנוסף לחוק פנסיית חובה ושאר ההפרשות לחיסכון כמו קרנות השתלמות, בהיקפים של מאות מיליארדי שקלים בשנה.
המוסדיים שמנהלים כספי עתק משפיעים על שוק ההון הישראלי בצורה דרמטית. הם נמצאים בצמתי קבלת ההחלטות של החברות ומצביעים על מגוון אירועים כמו למשל מינוי דירקטורים ותגמול, החלטות עסקיות, מיזוגים ורכישות, מינוי רואה חשבון ועוד. המוסדיים צריכים לאזן בין היותם גופים שפועלים בשוק ההון ולממש את תפקדים לטובת החוסכים, העמיתים שלהם, ומצד שני לעשות זאת בלי שיקולים זרים.
