בית המשפט העליון דחה ערעור של ענקית הטכנולוגיה גוגל נגד עורך דין שקיבל היתר לעיין בתובענה ייצוגית המתנהלת נגד החברה, למרות שהוא לא צד לה. עו"ד עמית זילברג ביקש לעיין במקביל בעוד 24 הליכים משפטיים קודמים נגד גוגל, בנושאים שונים, תביעות ישירות ותובענות ייצוגיות.
● "הונאה": תביעה לא שגרתית של בנק לאומי נגד מטא
● הנתונים חושפים: משרדי עורכי הדין שהרוויחו מיליונים מייעוץ לחברות הממשלתיות
● באופן חריג: אישה תקבל זכויות בחברה ובפטנט שנרשמו על שם אחיו של בעלה
זילברג טען כי הגיעו אליו פניות לגבי התנהלות החברה, וכי הוא מבקש להיערך להליך נגדה. בנוסף טען כי נוכח העובדה שמדובר בתאגיד עולמי, יש גם תכלית ציבורית, והעיון יקדם שקיפות.
בחלק מהמקרים השופטים בערכאות השונות התירו עיון, בחלק אחר דחו את בקשותיו, וחלק המתינו להחלטת בית המשפט העליון.
גוגל התנגדה בטענה כי עורך הדין מנהל "מסע דיג" פסול העולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. נטען כי הוא פועל בחוסר תום-לב כדי לנסות לאתר עילות תביעה באמצעות עיון בתיקים שלא קשורים ללקוחותיו.
בנוסף טענה גוגל כי עורך הדין מגיש את בקשות העיון במתכונת של "העתק הדבק" ללא הנמקה מספקת. גוגל גם טענה כי בתיק מצויים מסמכים הכוללים סודות מסחריים (עניין שנפתר כי המסמכים לא נסרקו לתיק).
השופט עופר גרוסקופף אישר השבוע לדון בבקשת רשות הערעור שהוגשה כדי ליישב החלטות קודמות סותרות, ודחה את הערעור. השופט קבע כי בהתאם לתקנות, נקודת המוצא של החלטתו היא ברירת המחדל להיעתר לבקשות עיון בשל עיקרון פומביות הדיון. בית המשפט בודק אם יש איסור על העיון, והאם יש הצדקה לבקשה.
גרוסקופף הדגיש כי החוק קובע רמה גבוהה יותר של פומביות בתובענות ייצוגיות בהשוואה להליכים אחרים: "הליכים ייצוגיים עוסקים לא אחת בסוגיות ציבוריות, ומשכך גם לצדדים שלישיים שאין להם עניין ישיר בתוצאות ההליך עשוי להיות עניין בכתבי הטענות שבו".
עוד נקבע כי גם השאיפה להימנע מכפל התדיינויות מחייבת לאפשר לגורמים השוקלים הגשת תובענות ייצוגיות מידע על ההליכים המתנהלים, זאת באופן שיאפשר להם לפעול באופן מושכל ולהימנע מהגשת תביעות שאין בהן צורך.
"לחסוך התדיינויות מיותרות בעתיד"
השופט קבע כי גוגל לא הייתה צריכה להתנגד לעיון בתיק. נקבע כי מי שמבקש לעיין בתיק יכול להסתפק בהנמקה קצרה בלבד, וזו לא סיבה לדחות את הבקשה.
באשר לטענה כי מדובר בחלק מ"מסע דיג" שעורך הדין מנהל נגד גוגל, נקבע כי כאשר מדובר בתובענות ייצוגיות, לא רק שאין מניעה להתיר עיון בהליכים קודמים בסוגיה דומה או נגד אותו בעל דין, אלא שראוי לעודד עיון שכזה. בנוסף נקבע כי התנגדותה הכוללת של גוגל לבקשת העיון הייתה חסרת בסיס.
"יש לקוות כי הבהרת ההלכה תחסוך התדיינויות מיותרות בעתיד" קבע השופט, והוסיף כי יש להתנגד לבקשות העיון בתובענות ייצוגיות רק במקרים הנדירים שיש טעם ענייני לכך.
גוגל חויבה לשלם הוצאות משפט בסך 5,000 שקל לעורך הדין.
