שלוש פירמות עריכת דין מובילות גבו שכר־טרחה של 25 עד 27 מיליון שקל כל אחת על מתן ייעוץ לחברות ממשלתיות ב־2023 עד 2025. בראש הרשימה ניצבת פירמת ארנון, תדמור־לוי, שקיבלה כ־27.2 מיליון שקל - סכום המהווה 6.66% מסך שכר־הטרחה ששילמו כלל החברות הממשלתיות באותן שנים. במקום השני נמצאת פירמת גולדפרב גרוס זליגמן עם 27.07 מיליון שקל (6.61%); ואחריה פירמת הרצוג פוקס נאמן שגבתה 25.74 מיליון שקל (6.29%).
הנתונים הללו עולים מתוך דוח שערכה רשות החברות הממשלתיות והופץ כחלק מהמהלך להגברת השקיפות והמינהל התקין.
● גורניצקי וש. הורוביץ בפנים: ההטבה החדשה שמקבלים עורכי הדין
● "עולם חיובי השעות ילך ויתפייד": איך ייראה העתיד במשרדי עורכי הדין
409 מיליון שקל ו־10 משרדים ששולטים בשוק
מהדוח עולה כי ב־2023-2025 שילמו החברות הממשלתיות סך כולל של כ־409.4 מיליון שקל עבור ייעוץ משפטי חיצוני, כאשר חלקן - בעיקר הביטחוניות - שילמו ליועצים זרים במטבע חוץ.
התפלגות ההוצאות לפי שנים מראה כי ב־2023 הוציאו החברות כ־131 מיליון שקל, ב־2024 ירד הסכום לכ־128 מיליון שקל, וב־2025 נרשם זינוק של כ־15.5% לרמה של כ־148 מיליון שקל.
הנתונים שמתפרסמים מעלים שאלות בנוגע למידת הריכוזיות בשוק. שלושת המשרדים המובילים גורפים כ־19.6% מסך ההוצאה הממשלתית, חמשת המשרדים המובילים מחזיקים ב־27.8% מהשוק, ואילו עשרת המשרדים הראשונים - מתוך 265 משרדים שסיפקו שירותים - גורפים 44.15% מסך שכר־הטרחה.
עיקר ההוצאות מרוכז אצל חברות התשתית, האנרגיה והתחבורה. בראש הרשימה ניצבת חברת החשמל, שהוציאה כ־62 מיליון שקל על ייעוץ משפטי חיצוני (15.1% מסך הוצאות החברות הממשלתיות בתחום); נת"ע ממוקמת במקום השני עם כ־51 מיליון שקל (12.5%); ואחריה מקורות ועמידר עם כ־37 מיליון שקל כל אחת; נתיבי ישראל עם כ־31.7 מיליון שקל; ונתיבי איילון עם כ־29 מיליון שקל. חברות אלה לבדן אחראיות לכ־60.5% מהוצאות שכר־הטרחה.
מתיקי הגבייה ועד למכרזי התשתיות
שבעת המשרדים שמשלימים את עשיריית המובילות בגובה שכר־הטרחה ששולם להם עבור ייעוץ הם ש. פרידמן; אברמזון ושות' במקום הרביעי עם כ־17 מיליון שקל; סימון־וקסלר, שפירר, מעוז עם כ־16.7 מיליון שקל; ופירמת חן, פישר, גבאי, שקיבלה כ־15.7 מיליון שקל מחברת החשמל בלבד.
בהמשך הדירוג ניצבים ד. כחלון ושות' עם כ־14.4 מיליון שקל; שבלת ושות' עם כ־13 מיליון שקל; ופירמת בלטר, גוט, אלוני ושות' עם כ־11.8 מיליון שקל. את העשירייה הפותחת סוגר משרד עורכי הדין משה ניסים־רינקוב־סנדרוביץ עם שכר־טרחה של כ־11.8 מיליון שקל.
הסכום ששולם למשרד חן, פישר, גבאי מייצג גם את ההתקשרות הבודדת היקרה ביותר בדוח, עבור גביית חובות בחברת החשמל. מתוך סך של כ־15.7 מיליון שקל לשלוש שנים, 9.3 מיליון שקל שולמו ב־2025 בלבד, לאחר שהמשרד גבה 2.8 מיליון שקל ב־2024 ו־3.6 מיליון שקל ב־2023.
משרדים נוספים שבלטו בתחום הגבייה עבור חברת החשמל ב־2025 הם אליהו מלך ושות' עם 5.8 מיליון שקל; בן יעקב־שוימר־דולב עם 5.3 מיליון שקל; ומשרד גלר, האן מרקוביץ' ושות' עם 4.6 מיליון שקל.
במקום השני מבחינת היקף התשלום לפי התקשרות בודדת ניצבת נת"ע, ששילמה למשרד ארנון, תדמור־לוי כ־13.3 מיליון שקל עבור ליווי מכרזים בין 2023 ל־2025. המשרד מציג אחיזה מרכזית במכרזי התשתית הגדולים ומעניק ייעוץ בהיקפים של מאות אלפי שקלים גם לרפאל, לחברת החשמל ולנתיבי ישראל.
נת"ע העבירה סכומים משמעותיים למשרדים נוספים עבור ליווי מכרזים וליטיגציה בפרויקטים כמו הקו האדום והמטרו, ובהם משרד שבלת ושות', שקיבל כ־2.6 מיליון שקל ב־2025; ומשרד סימון-וקסלר, שפירר, מעוז, שקיבל כ־2.57 מיליון שקל ב־2025 וכ־2.5 מיליון שקל ב־2024.
הוועדה המאשרת שקפאה במשך 4 שנים
בישראל פועלות כיום 68 חברות ממשלתיות. לפי החוק, מינוי יועץ חיצוני טעון אישור מראש של רשות החברות הממשלתיות ומתבצע בהתאם לחוק חובת המכרזים, תוך הגבלת תקופת הכהונה ודרישה לרענון וחלוקה של התיקים. ואולם הוועדה למינוי יועצים משפטיים ושכרם - שאמורה לאשר התקשרויות אלה ולמנוע ריכוזיות - לא התכנסה במשך ארבע שנים, בין 2020 ל־2024, בשל מחסור בנציגים.
עם חזרתה לפעילות ב־2024, אישרה הוועדה בדיעבד את ההתקשרויות שביצעו החברות בשנות ההקפאה. כיום עומד בראשה ד"ר רפאל ביטון, ולצידו מכהנים נציגות הציבור עורכות הדין שירה סאלי־אהרון וימית ינאי, נציג לשכת עורכי הדין סעיד סמור, נציגת משרד המשפטים עו"ד יעל קוטיק ויו"ר נמל אשדוד שאול שניידר כנציג החברות.
פרסום הנתונים מהווה נדבך באג'נדה שמוביל מנהל רשות החברות, רועי כחלון, להגברת השקיפות והתחרות בשוק. צעד זה מצטרף לחידוש עבודתה של הוועדה למינוי רואי חשבון מבקרים אשתקד, לאחר עשור של קיפאון שבו לא הוחלפו רואי החשבון בחברות הממשלתיות.
