גורנציקי וש. הורוביץ בפנים: ההטבה החדשה שמקבלים עורכי הדין

במשך שנים קרן השתלמות הייתה נחשבת ל"טאבו גדול" של עולם עריכת הדין, על אף שמדובר באחת ההטבות המשמעויות ששכירים יכולים לקבל. לפי סקר של חברת קודקס, העוסקת בהשמת עורכי דין ומתמחים בסקטור הפרטי והציבורי, שיעור הזכאים עומד על פחות מ־30% במשרדי עורכי דין.

לשם השוואה, על־פי נתוני חברת חילן Value, העוסקת במתן שירותי מחשב לניהול משאבי אנוש ושכר, מדובר במוצר כמעט חובה עבור מי שמרוויח מעל השכר הממוצע: בדרגות שכר של 15 אלף ויותר - הנתון עומד על 90% ומעלה.

● כשהדולר נשחק וה־AI נכנס למשרד: המציאות החדשה של עורכי הדין
● "עולם חיובי השעות ילך ויתפייד": איך ייראה העתיד במשרדי עורכי הדין
● כמה הרוויחו עורכי הדין ב־2025, ואיזה תחום בלט במיוחד?

אולם בשנים האחרונות נרשם שינוי בענף, כאשר שורת פירמות גדולות החלו להציע את ההטבה לעורכי הדין: גורניצקי היו מהראשונים, ונותנים את ההטבה מסוף השנה הראשונה כבר כחמש שנים; גולדפרב הצטרפו אחריהם ונותנים קרן השתלמות מסוף השנה השנייה כבר כמה שנים; מיתר הודיעו על כך לפני למעלה משנה וחצי ומעניקים קרן השתלמות לכל עובדי המשרד לאחר שנת ותק, לצד מתמחים שסיימו התמחות במיתר ונשארו במשרד.

לאחרונה הצטרפו גם ש. הורוביץ, שהכניס את ההטבה מסוף השנה השנייה החל מחודש ינואר האחרון; והרצוג, שהודיע בדצמבר האחרון על הכנסת קרן השתלמות כבר מסוף השנה הראשונה. בנשיץ ברנדס אמיר בחרו בגישה שונה שאינה מייעדת חלק מעלות המעסיק לקרן - הם מאפשרים לעובד להפריש חלק מהשכר שלו לקרן השתלמות או להותיר את הסכום כחלק משכר הנטו.

בשוק מעריכים כי עוד משרדים גדולים יצטרפו בהמשך לרשימה.

 שותפים במשרד ש. הורוביץ. מימין: בני שפר, ערן בצלאל, עמית שטיינמן / צילום: מושיק ברין

"המשרדים הגדולים מתחילים להגיב לתחרות"

הדברים משתלבים עם נתוני קודקס המזהים תנועה מסוימת בשוק המשרדים הגדולים. "בסקר שערכנו בקרב עורכי דין צעירים במשרדים הגדולים, ראינו עלייה בשיעור מקבלי קרן ההשתלמות בקרב עורכי דין עם ותק של 1־3 שנים במשרדים עם יותר מ־150 עורכי דין, מכ־25% בשנת 2024 לכ־36% בשנה שעברה", אומרת עטרה כהן בן שמעון, סמנכ"לית פיתוח עסקי בקודקס. "ייתכן שהמשרדים הגדולים מתחילים להגיב לתחרות על טאלנטים כבר בשלבים מוקדמים יותר של הקריירה".

גורם בכיר בענף עריכת הדין מסביר כי כמו בסקטורים אחרים, קרן ההשתלמות מהווה כלי למשוך עובדים איכותיים. "בעוד שחלק מהמשרדים בוחרים למשוך עובדים באמצעות רכיבי תגמול ובונוסים, אחרים עושים זאת דרך קרן השתלמות", הוא אומר.

הפער בין עורכי דין ליועצים משפטיים

אולם בשוק עריכת הדין קרנות השתלמות עדיין אינן שכיחות. נתוני סקר השכר של קודקס מלמדים שהטבת קרן ההשתלמות רחוקה מלהיות סטנדרט בשוק עריכת הדין בכללותו, אבל שהיא קיימת דווקא אצל יועצים משפטיים בחברות.

בשנת 2024, כמעט 82% מהמשיבים שעבדו בחברות דיווחו כי הם מקבלים קרן השתלמות, לעומת 27% בלבד בקרב משיבים ממשרדי עורכי דין. בשנת 2025 הפער נותר כמעט זהה, עם 83% בקרב משיבים מחברות לעומת 27% בקרב משיבים ממשרדי עורכי דין.

"קרן השתלמות היא אחת ההטבות שבהן הפער בתוך ענף המשפט עצמו הוא הבולט ביותר: יועצים משפטיים בחברות מקבלים אותה כמעט תמיד, אך במשרדי עורכי הדין היא עדיין רחוקה מלהיות סטנדרט", מסבירה כהן בן שמעון מקודקס. "הנתונים מלמדים כי עורכי דין העובדים בתוך חברות נחשפים פעמים רבות למודל תגמול שמושפע יותר מהסטנדרטים הנהוגים בעולם העסקי והתאגידי, בעוד שמשרדי עורכי הדין ממשיכים להתנהל במודל תגמול שמרני יותר, הנשען על שכר, בונוסים וכו".

המגזר שהכי נהנה מקרנות השתלמות

ומה קורה בשאר הסקטורים במשק? על־פי נתוני חילן, ההייטק מככב עם 95% מהעובדים המקבלים קרן השתלמות, אחריו רפואה עם 92%, גופי ממשל (87%), תחבורה (81%) ותעשייה ולוגיסטיקה (77%).

נוכח הנתונים האלה, קשה שלא לתהות על הפער המשמעותי לרעת שוק עריכת הדין. גורמים בענף מסבירים כי אי־אפשר להסתכל על הנתונים במנותק מחבילת השכר הכוללת: "התפיסה היא לא למה לא נותנים, אלא בחיים כלכליים אתה צריך להחליט איפה אתה שם את המשקל. בסופו של דבר צריך להסתכל על כל תוכנית התגמול והשווי שלה, ולא על רכיב כזה או אחר. קרן השתלמות היא עדכון שכר, ולכן יש משרדים שבוחרים לבטא אותו בדרכים אחרות כמו בונוסים או מענקים בשווי עשרות אלפי שקלים".

בכיר אחר מוסיף כי בסקטורים אחרים אין בונוסים, וכי המשכורות הן במקרים רבים נמוכות באופן משמעותי משוק עריכת הדין. "כמה מקבל רופא בשיבא בשנותיו הראשונות או עורך דין בפרקליטות? השכר הבסיסי שלהם יותר נמוך מאשר עורכי דין במשרדים הגדולים". לגבי ההייטק, הוא אומר שצריך לשים את הענף הזה בצד: "אי־אפשר להתחרות איתם, כמו שלא רוצים להיות איתם כשיש גלי פיטורים. זה עולם אחר ששונה מכל המקצועות האחרים".

"מוכן להשקיע במי שנשאר יותר"

היסטורית, אומר גורף נוסף בענף, הסיבה שלא ניתנה קרן השתלמות היא תפיסה "שמרוויחים מאוד יפה בסקטור במשרדים הגדולים, ושמגיעים למעמד של שותף במשרד בשלב די מוקדם בקריירה - ושם הסכומים והגמול משמעותיים מאוד".

לדבריו, צריך להסתכל על חבילת השכר הכוללת של העובד: "היה חשוב למשרדים להראות שהמשכורת ברוטו של עורכי דין היא גבוהה יחסית בנקודת הפתיחה, והם מעדיפים לתת כסף ולא הטבות אחרות כמו קרן השתלמות. בגלל זה מסורתית אמרו נוותר על לתת קרן השתלמות ונגדיל את הברוטו, והשנה זה קצת השתנה.

"מדובר בהטבה שהיא בסופו של דבר כסף, זה לא כל־כך משנה אם אני נותן אותה כקרן השתלמות או אם אני נותן אותה בצורה אחרת. בגלל שיש הרבה מאוד תנועה בוותק הצעיר, ההטבה שיש בסקטור המשפטי במשרדים הגדולים זה מענק התמדה שמגיע לעשרות אלפי שקלים, וצריך לקחת אותו בחשבון. כמעסיק, עדיף לי לשלם יותר על מי שהמשיך לעבוד אצלי.

"אם שילמתי כסף למישהו שעזב אחרי חצי שנה, מבחינתי השקעתי במקום הלא נכון. אני מעדיף לתת יותר למי שמוכן להישאר אצלי שנתיים, מי שבא לחצי שנה-שנה, יקבל פחות".