במשפט שנערך כעת בביהמ"ש פדרלי בקליפורניה, 29 מדינות בארה"ב תובעות את חברת מטא, הבעלים בין היתר של פייסבוק ואינסטגרם, בטענה כי החברה עיצבה את הפלטפורמות שלה באופן ממכר עבור ילדים ובני נוער במטרה להשיא רווחים, תוך הפרת חוקי פרטיות והגנת הצרכן ופגיעה קשה בבריאותם הנפשית של הצעירים.
● לקראת קנס עתק? המשפט נגד מטא על נזקים לילדים ונוער יוצא לדרך
● ירידה חדה בשווי: שיין מאבדת גובה לקראת הנפקה בהונג קונג
במרכז התיק עומדת שאלת עיצוב המוצר והאלגוריתמים - ולא התוכן המפורסם בו.
התובעים דורשים קנסות עתק של מאות מיליארדי דולרים ושינויים מבניים עמוקים באפליקציות, בהם ביטול פונקציית הגלילה האינסופית והגבלת זמני שימוש.
מנגד, מטא דוחה את הטענות, מציגה כלי בטיחות והגבלות זמן שהטמיעה, וטוענת כי אין קשר סיבתי מוכח בין הפלטפורמות לפגיעה ברווחת הנוער.
הליך זה, המושווה לתביעות הענק נגד חברות הטבק בשנות ה־90, מעמיד למבחן חסר תקדים את האחריות המשפטית של ענקיות הטכנולוגיה למבנה המוצרים שלהן.
"המוצרים נבנו בזדון"
מהתביעה עולות שתי סוגיות: הראשונה היא שאלת איסוף מידע אישי של קטינים והשימוש בו, והשנייה היא שמטא פעלה באופן מודע ומכוון כדי לגרום לקטינים להתמכר לפלטפורמות שלה.
ד"ר עו"ד דן חי, מומחה להגנת פרטיות וסייבר אומר לגלובס כי את הטענה השניה יהיה מאוד קשה להוכיח אותה בבית משפט. "הטענה שלפיה מטא בנתה את המוצרים בזדון ובמטרה מכוונת לגרום לילדים להתמכר, היא טענה מורכבת שקשה מאוד להוכיח אותה מבחינה משפטית. קיים פער משמעותי בין הטענה שפלטפורמה תוכננה באופן שמעודד שימוש ממושך לבין הוכחה שהיא תוכננה בכוונה לפגוע בקטינים או לגרום להם להתמכר".
עם זאת, לדבריו, "הסוגייה המשפטית המשמעותית יותר מבחינת מטא היא דווקא איסוף מידע אישי של קטינים ושאלת ההסכמה".
בנוגע להשלכות המשפט על עתיד הרשתות החברתיות, והאם אנו צפויים לראות שינויים כמו ביטול הגלילה האינסופית? ד"ר חי מסביר לגלובס כי "בזמן שקשה להאמין שמדובר בתביעה שתוביל לתוצאה כספית כה דרמטית עד שתערער את עצם קיומה של החברה. ההשפעה החשובה יותר עשויה להיות תקדימית: קביעה ברורה יותר של גבולות האחריות של פלטפורמות בכל הנוגע לקטינים, להסכמה ולאיסוף ושימוש במידע שלהם".
התקדים המשפטי
פרופ' ענת אלון בק, מומחית במשפט תאגידי מאוניברסיטת קייס ווסטרן מסבירה לגלובס כי "הסיכון האמיתי הוא תקדים משפטי שמכיר בכך שאופטימיזציה של מעורבות יכולה להפוך להפרת הגנת הצרכן כשהחברה יודעת שהמוצר פוגע בקטינים ועדיין ממשיכה לעצב אותו כך".
לדבריה, "התביעה הזאת שונה מתביעה שבה פשוט משלמים כסף וסוגרים את העניין, שכן המדינות מבקשות סעדים שיכולים להגיע ממש לתוך עיצוב הפלטפורמות - כמו הגבלות על קטינים, שינוי מערכת ההמלצות והגבלות על הגלילה האינסופית".
עם זאת, לדבריה, "אנחנו לא נראה אינסטגרם חדש ביום שאחרי פסק הדין, אלא אולי יהיו יותר הגנות לגבי ילדים. לצד זאת, יש עוד הרבה אלפי תביעות דומות בדרך, זאת אחרי עונשים והסדרי פשרה שונים בתיקים אחרים. בהחלטות קודמות של בתי משפט נסללה הדרך לאלפי תביעות נגד אנשים פרטיים ומחוזות בתי ספר הטוענים לנזקים לבריאות הנפש של בני נוער, להמשיך לקראת משפטים שנקבעו מראש".
מאגרי המידע
התביעה מציפה את אחת השאלות המרכזיות בכל מה שקשור לענקיות הטכנולוגיה - למי שייך הכוח שנובע ממאגרי המידע העצומים שצברו ענקיות הטכנולוגיה?
עידן הביג־דאטה הוביל לכך שמספר חברות ענק מחזיקות היום בכמויות אדירות של מידע שהופכות למהותיות בעידן הבינה המלאכותית. "להערכתי, אנחנו הולכים לעולם שבו מחוקקים ורגולטורים יבקשו לצמצם את הבלעדיות הזו. התפיסה תהיה שהמידע אינו בהכרח משאב שחברת ענק יכולה ליהנות ממנו באופן בלעדי לנצח", מסביר ד"ר חי.
ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מדיניות ורגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי מצביע על כך שהתיק הזה מצטרף למספר פסיקות מהתקופה האחרונה. "פסק דין שניתן החודש בניו מקסיקו קבע כי אופן התכנון וההפעלה של פייסבוק ואינסטגרם תרם למשבר בריאות הנפש של בני נוער ולסיכוני ניצול מיני והטיל על מטא אחריות כספית ומבנית רחבת היקף. בהליך משפטי נוסף בלוס אנג'לס, חבר המושבעים מצא כי מטא וגוגל התרשלו בתכנון או בהפעלת הפלטפורמות ולא הזהירו כראוי מפני הסכנות לקטינים".
לדבריו, "שני ההליכים, שכעת כפופים לערעורים, מסמנים שינוי עמוק: בתי המשפט אינם בוחנים עוד רק תוכן מזיק שפרסמו משתמשים, אלא גם את המוצר שהחברות עצמן עיצבו ואת המנגנונים שנועדו למקסם מעורבות וזמן מסך".
למעשה, לדברי ד"ר וינר, בתי המשפט קבעו שבהקשר של רשתות חברתיות, "פלטפורמות אלו אינן רק אתרים ניטרליים שמארחים תוכן של אחרים, אלא מוצרים מהונדסים שעיצובם עלול להיות פגום או מסוכן באופן בלתי סביר למשתמשים, ובפרט לקטינים".




















