הגידול במספר החנויות ובשטחי המסחר של קבוצת קסטרו-הודיס סייע לה לסכם את הרבעון השני של 2026 עם עלייה של כ-15% בהכנסות, שהסתכמו ב-580.5 מיליון שקל, לעומת כ-504 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי כמעט הוכפל, והוא עומד על 44.6 מיליון שקל.
● הישראלים מעדיפים את חברות התעופה המקומיות, ישראייר בראש
● מתכוננים לשנת הלימודים: מכירות האופנה, הסלולר ומוצרי החשמל מזנקות
עם זאת, נתוני המכירות עדיין מושפעים מהרבעון הראשון, שבמהלכו התרחש מבצע שאגת הארי - אשר מושך את תוצאות הרבעון השני והמחצית הראשונה של השנה כלפי מטה. לאחר התאמת ימי הפעילות שנפגעו מהמצב הביטחוני, מכירות החנויות הזהות של הקבוצה ירדו ברבעון ב-1.9% כולל פעילות האונליין, וב-3% בנטרולה. במחצית הראשונה הירידה חדה יותר, ומסתכמת ב-5.4% כולל האונליין, וב-7.1% בלעדיו. ללא ההתאמה הזאת, מכירות החנויות הזהות ברבעון היו דווקא עולות ב-10.3%.
בסוף יוני הפעילה הקבוצה 361 חנויות ודוכנים בישראל, לעומת 355 בתחילת השנה. לצד המותג העיקרי והוותיק, קסטרו, הקבוצה כוללת את הודיס, אורבניקה, טופ טן, קרולינה למקה, איב רושה וקיקו מילאנו. מבין כל אלה בולטת אורבניקה, שהכנסותיה הגיעו ברבעון לכ-152 מיליון שקל, לעומת כ-115 מיליון שקל אשתקד. מותג קסטרו עצמו רשם צמיחה מתונה בהרבה בהכנסות, מ-144 מיליון שקל לכ-149 מיליון שקל, אך הרווח התפעולי קפץ מ-10.4 מיליון שקל ל-18.5 מיליון שקל.
נותנים צ'אנס לקוסמטיקה
בשיחת המשקיעים שערך לסיכום תוצאות הרבעון אמר יאיר אוחיון, מנכ"ל הקבוצה, כי "עוד לא אמרתי נואש בכל הנוגע למגזר הקוסמטיקה", שכולל את קיקו מילאנו ואיב רושה. "אני חושב שיש לנו סיכוי להגיע לשם", הוסיף. "אנחנו נמשיך לנסות ולראות איך אנחנו עושים את זה, אך אם בשלב מסוים, לא עוד הרבה זמן, נראה שזה לא מגיע לאן שצריך, נשקול לסגור את הפעילות". עוד הוא הוסיף, כי "ההפסדים קטנים יחסית, ולא מעיקים עלינו, ולכן אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לתת לזה צ'אנס. לשני מותגים יש להערכתנו פוטנציאל גדול בשוק הישראלי".
הדוחות מתפרסמים זמן קצר לאחר שהקבוצה סימנה מנוע צמיחה נוסף חדש: ביחד עם הרשת המתחרה רנואר תוקם פעילות מותג הספורט הסיני ANTA בישראל, בהשקעה התחלתית מוערכת של כ-30 מיליון שקל. הפעילות צפויה להתחיל ב-2027 ולכלול חנויות, אתר מכירות והפצה סיטונאית.
החיבור החריג בין שתי המתחרות בא על רקע השינוי שעובר ענף האופנה המקומי, שבו הקבוצות הגדולות מבקשות להישען פחות על מותג בודד ויותר על פורטפוליו רחב של פעילויות, ובעיקר על מותגים בינלאומיים וקטגוריות כמו ספורט ולייף סטייל.
