ד"ר שמואל חרל"פ היה תופעה חריגה בצמרת עולם העסקים הישראלי. איש אקדמיה, בעל דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד, בעל דעות חברתיות ברורות ושאיפה לתקן עוולות, שהפך לאחד מיבואני הרכב הגדולים בישראל. אבל למרות הון, שנאמד במיליארדים, הוא סלד מגינוני עושר. גם מקום עבודתו ב"בית הפירמידה" המפורסם ברחוב המסגר, שבו היו ממוקמים משרדי כלמוביל בתחילת דרכה, ומאוחר יותר במתחם הענק בראש העין שאליו עברה הקבוצה - היו צנועים וקרובים למוקד העסקים.
● דור אחד מאחור: למה הישראלים עלולים לקבל רכב עם טכנולוגיית בטיחות ישנה?
● התחבורה מונעת המימן בישראל מעלה הילוך: משרד האנרגיה יסבסד משאיות מונעות במימן
חרל"פ נולד ב־1944 למתילדה ולעמיחי חרל"פ, עורך דין, שהקים ב־1962 את כלמוביל לאחר שקיבל את זיכיון היבוא של מרצדס־בנץ לישראל. שמואל חרל"פ, לדבריו, לא התכוון מלכתחילה להצטרף לעסק המשפחתי. לאחר שירות בסיירת גולני ולחימה כמילואימניק ברמת הגולן במלחמת ששת הימים, השלים תואר שני במדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן יצא ללימודי דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת הרווארד. שם, לדבריו, זכה ללמוד אצל שמות כמו ג'ון רולס ורוברט נוזיק.
בתום לימודיו חזר ולימד מדעי המדינה באוניברסיטה העברית. רק בתחילת שנות ה־80 פנה לעסקי המשפחה. הוא נהג לתאר את המעבר הזה כתגלית: העולם העסקי, סיפר, התברר כפשוט וישיר בהרבה מהפילוסופיה, ומוכוון יחסים אנושיים יותר מאשר מחשבה תיאורטית.
רואה את הנולד
חרל"פ רכש בהדרגה את חלקם של שניים מאחיו והפך לבעל השליטה בכלמוביל, ובמקביל התרחבה הקבוצה מיבואנית של מותג יוקרה בודד ורכב כבד ליבואנית של מיצובישי, שבתקופת השיא שלה הפכה למותג הנמכר בישראל. מאוחר יותר גם ליבואנית של יונדאי הקוריאנית, שעד היום נחשבת לשחקנית דומיננטית בענף הרכב הישראלי.
בתחילת העשור הנוכחי החליטה החברה על שינוי במבנה הניהולי, שבמסגרתו מונה מנכ"ל מקצועי לעסקי הקבוצה ובני המשפחה נשארו במערכת קבלת ההחלטות האסטרטגית, אך לא בניהול השוטף.
בשלוש השנים האחרונות זיהתה החברה את הכוח העולה של מותגי הרכב הסינים ואת שינויי הכוח בתעשיית הרכב העולמית והשיגה את זיכיון הייבוא של שני מותגי־בת של קבוצת צ'רי, ג'אקו ואומודה. בתוך פחות משנתיים הפכו המותגים הכמעט אלמוניים האלה למנוע צמיחת המכירות של קבוצת כלמוביל כולה ולמובילי מכירות בשוק הרכב הישראלי. במקביל הרחיבה הקבוצה את פעילותה לתחום האנרגיה והנדל"ן ולתחום שיווק הרכב בחו"ל.
אבל מעבר לזיהוי מדויק של טרנדים ומותגים בשוק העולמי והישראלי ד"ר שמואל חרל"פ קנה לו מוניטין של "קורא עתיד" בזכות סיפור ההשקעה במובילאיי, שבה השקיע מיליוני דולרים עוד ב־1999-2003, כאשר החברה הצעירה, שהחזיקה בטכנולוגיה שהקדימה את זמנה, חיזרה על הפתחים של יבואני הרכב. חרל"פ המשיך להחזיק במניות, שהיוו כמעט 10% ממובילאיי, גם כאשר החברה הנפיקה ויבואני רכב רבים מיהרו לממש את אחזקותיהם ברווח נאה. הוא מכר לבסוף את אחזקתו כאשר החברה נמכרה לאינטל ב־2017 בעסקה של יותר מ־15 מיליארד דולר, וגרף מהעסקה כמיליארד דולר לפני מס.
לימים הוא תיאר את ההשקעה כהימור אינטואיטיבי גרידא, שנעשה בלי יכולת לבצע בדיקת נאותות של ממש. בהמשך אף התוודה כי קיווה, שהחברה תישאר עצמאית ותהפוך ל"צ'ק פוינט החדשה" של ישראל.
הוא המשיך להתעניין בטכנולוגיית הרכב האוטונומי גם שנים אחרי, אך שמר על תפיסה מפוכחת: בראיונות אמר, שלדעתו לא הטכנולוגיה היא שמעכבת את המעבר לרכב אוטונומי אלא החרדה האנושית מוויתור על השליטה בהגה. באותה רוח, ראה בכלי הרכב החשמליים בעיקר שדרוג טכני ולא מהפכה של ממש, וצפה כי סין ולא המערב, תכתיב את סדר היום בתחום.
מעל 20 שנה של תרומות
במקביל לעסקים, חרל"פ ורעייתו ענת עסקו בפעילות פילנתרופית למעלה מעשרים שנה, שצברה תאוצה בשנים האחרונות. בראיון משותף נדיר שנתן הזוג לגלובס (ספטמבר 2025) הם סיפרו כי הכול החל לפני כשני עשורים, כשענת דחקה בשמואל לפעול אחרי ששמעה ראיון עם ראש עיריית קריית שמונה על הפגזות חיזבאללה על העיר - והוא הזמין תושבים משכונה שהופגזה לסוף שבוע במלון בירושלים על חשבונו.
מאז ליווה את בני הזוג עיקרון עקבי: הם נמנעים במכוון מלתת את שמם לבניינים או למחלקות שהם תורמים להם, מתוך תפיסה שתרומה אמיתית היא נטו ולא ברוטו, ושהמטרה היא הכרה ולא הנצחה אישית; לא כדי לבנות "אנדרטאות" אישיות.
בין הפרויקטים הבולטים של הזוג: תרומה להקמת מיון תת־קרקעי בבית החולים ברזילי באשקלון; תרומה, בעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", של 120 כלי רכב מיצובישי לתושבי ארבעה קיבוצים בעוטף עזה שנפגעו קשות בתחילת המלחמה; תרומה למכון ויצמן למדע לשיקום נזקי תקיפת טילים איראנית; ותרומת הענק - כ־600 מיליון שקל להקמת "מגדל התקווה" בבית החולים בילינסון, מגדל אשפוז לרפואת לב ומוח שהיה תקוע שנים בגלל מחסור בתקציב. לדברי הזוג, המגדל נקרא כך מתוך תקווה שיסייע להחזיר לישראל רופאים ואנשי מקצוע שעזבו את הארץ.
ענת חרל"פ תיארה באותו הראיון גם מעורבות אישית ולא רק כספית: סיוע בקליטת ילדים חולים שהוברחו מאוקראינה לבית החולים שניידר בתחילת המלחמה שם, וסיוע דיסקרטי לצוות ביה"ח בהיערכות לקליטת ילדי חטופים ששבו מעזה.
עסקים, אינטלקט וספורט
מי שהכיר את חרל"פ מתאר סגנון מיוחד במינו לאיש עסקים ישראלי: שילוב של שנינות פילוסופית, נטייה לצטט הוגים והיסטוריונים - מרולס ונוזיק ועד דוריס קירנס גודווין ומארק טוויין - לצד ישירות עסקית וחוש הומור עצמי. הוא נהג לתאר את חייו כחלוקה בין שלושה עולמות: עסקים, אינטלקט וספורט, שבו החל בשנות ה־60 לחייו. בתקופה מסוימת רץ כ־10 קילומטרים שלוש פעמים בשבוע, ורץ גם מרתונים מלאים.
הוא ורעייתו שמרו על פרטיות וסירבו להתייחס לפרטים כספיים בתרומותיהם. עם זאת, בשני הראיונות המרכזיים שנתן לאורך העשור, בלטה נכונותו לדבר על עמדות פוליטיות שבמחלוקת - מיסוי עושר, התנחלויות, רה"מ נתניהו - בניגוד לנוהג בקרב אנשי עסקים ישראלים רבים.
