השיבושים החריגים בנתב"ג היום (ה’) הובילו לעיכובים בטיסות ובפריקת המזוודות, לנעילת עמדות הצ’ק-אין ואף להפסקה זמנית של הטיסות. ברשות שדות התעופה הפנו אצבע מאשימה לוועד העובדים וטענו כי הוא משבש את הפעילות, אך באיגוד העובדים התנערו מהטענה כי מדובר בשביתה והבהירו כי לא ניתנה כל הנחיה לעצירת העבודה.
לטענת האיגוד, במשך חודשים התריעו העובדים בפני הנהלת רשות שדות התעופה ובפני שרת התחבורה כי מצבת כוח האדם אינה מספיקה להתמודדות עם העומסים הצפויים. "הניסיון להציג את הכאוס בנתב"ג כתוצאה מ'שביתת פתע' חוטא לאמת", מסרו. "האזהרות לא זכו למענה - וכעת הציבור משלם את המחיר".
● האיש שמחזיק בשאלטר של נתב"ג: מי אתה פנחס עידן
● היכונו לימים סוערים בנתב"ג: מי הנוסעים שצריכים לדאוג במיוחד?
במקביל, הנהלת המבצעים בנתב"ג הכריזה על "אירוע משברי", ושרת התחבורה מירי רגב הנחתה את הנהלת רשות שדות התעופה לפנות לבית הדין לעבודה נגד ועד העובדים.
מומחים לדיני עבודה מסבירים האם השביתה היתה חוקית, למה הוועד מתנער, ומה הסיכוי שבית הדין לעבודה יתערב במצב כזה - והאם הנוסעים יוכלו לקבל פיצוי?
האם השביתה חוקית?
"השביתה לא חוקית כי ההסתדרות לא אישרה אותה, על פי תגובת איגוד עובדי התחבורה", מסביר עו״ד עמי שחר שותף בנ. פינברג ושות', מומחה בדיני עבודה. "הם לא פעלו לפי הכללים הכוללים הודעה מראש של 15 ימים. מדובר בשירות חיוני". שחר מוסיף כי מבחינה ציבורית, ההסתדרות לא הייתה נותנת אישור לשביתה באחד מימי השנה העמוסים ביותר אם לא היה מדובר במשהו באמת חריג.
עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בתחום דיני העבודה במשרד עורכי הדין ארנון, תדמור-לוי, מוסיפה כי "שביתה בישראל אינה צעד ‘ספונטני’ מבחינה משפטית, לפחות לא כשמדובר בשביתה מאורגנת. ככלל, נדרש הליך מוקדם במסגרת דיני העבודה הקיבוציים. בהליך נדרשים השלבים הבאים: קיום סכסוך עבודה קיבוצי, כאשר השביתה צריכה להיות קשורה לנושא קיבוצי לגיטימי. אם טענת העובדים היא שאין מספיק כוח אדם ושיש שחיקה קיצונית, זה יכול בהחלט להיות נושא קיבוצי לגיטימי".
עו"ד אופיר פוזנר, שותף וראש משותף של מחלקת דיני העבודה במשרד ש. הורוביץ, מסביר כי לא ניתן להתחיל בשביתה אלא לאחר שהוכרז סכסוך עבודה על ידי הארגון היציג - במקרה של רשות שדות התעופה, ההסתדרות היא הארגון היציג - וחלפו 15 ימים לפחות מאז ההכרזה על סכסוך העבודה. פוזנר מוסיף כי גם כאשר הוכרז סכסוך עבודה וחלף פרק הזמן האמור, ככלל, על ארגון העובדים להתריע על מועד פרוץ השביתה ולא להתחיל בשביתה באופן פתאומי.
"זו שביתה בשירות ציבורי, בשירות הכי רגיש שלנו, חופש התנועה והיציאה, בחודשי הקיץ, כשיש עומס רציני ותכנונים של חופשות משפחתיות", אומרת עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה. לדבריה, "זו שביתה שמחייבת הודעה מסודרת של הארגון היציג, כלומר של ההסתדרות, ולא סתם של ההסתדרות, אלא היא מחייבת אישור בבינ"ה - בית נבחרי ההסתדרות, בגלל שמדובר בשירות שהוא הכי רגיש שיש - חופש התנועה של כל אזרחי ישראל. שביתת פתע כזאת היא שביתה פראית, ומה שהמחוקק גם מגדיר שביתה בלתי מוגנת".
על התנערות איגוד העובדים מהטענה שמדובר בשביתה מסביר עו"ד שחר: "לא אישרו להם לשבות, לכן הם טוענים שלא מדובר בשביתה אלא במחסור בעובדים. למה שלשום זה לא היה? זו התחכמות. זו שביתה איטלקית במסווה של עומס עבודה".
עו"ד להט מוסיפה כי "ההסתדרות כנראה לא רוצה לקבל על עצמה אחריות לשביתה שהיא אולי לא בדיוק כדין, או אולי מהווה הסלמה משמעותית של יחסי העבודה, שצריכים כמובן להימשך, ולכן יש להסתדרות אינטרס לשמור על היחסים עם הרשות".
האם בית הדין היה עוצר את השביתה?
"ההסתדרות אמורה להטיל מרות על השובתים ולהחזיר אותם לעבודה לפני שבכלל פונים לבית הדין מטעם המדינה", אומרת עו"ד דפנה שמואלביץ, וכך אכן קרה בתוך מספר שעות. לדבריה, "בתי הדין הוציאו צווים לחזרה מיידית לעבודה במקרים כאלה גם בנמלים וגם ברכבת, בנוסף לצווים על ביזיון בית הדין כשחברי הוועד לא התייצבו לדיון המואץ שנקבע. במקרים אלה הטילו קנסות אישיים על חברי ועד מכוח פקודת הביזיון".
עו"ד שחר מסביר כי אם המקרה היה מגיע לבית הדין, הוועד היה מנסה לטעון כי לא מדובר בשביתה אלא במחסור בעובדים. "זה טריק ידוע בספר לטעון שזו לא שביתה, כי אז אתה מתחמק מהתוצאות של השביתה. אם אין שביתה, אז גם לא מורידים שכר. יש כל מיני צורות לשביתה איטלקית. בעבר היה ברכבת שהעובדים ‘חלו’, וגם בנמלים ראינו את זה. זה קיים עשרות שנים".
עוד מוסיף שחר: "אני מניח שבית הדין יורה לעובדים לחזור לעבודה או שהם יסכימו לבד. לפי פסיקת בית הדין והעליון, סוג כזה של התנהלות אינו מוגן, אין לה הגנות בדין. זו עבירת משמעת והפרת חוזה עבודה".
עו"ד עירית אולמן, שותפה בתחום דיני העבודה במשרד עורכי הדין גורניצקי, מסבירה כי "בתי הדין לעבודה לרוב נוטים להתערב ולתת צווי מניעה במקרה שהשביתה שננקטה אינה מידתית. כך למשל, ייתכן שנקיטה בצעדים ארגוניים דווקא בעיתוי הזה של עומס חריג וקיצוני בנתב"ג תיחשב בעיני בית הדין לעבודה כשביתה לא מידתית בנסיבות".
עו"ד להט אומרת כי "בתי הדין לא אוהבים שביתות שלא הותרע עליהן מראש או שביתות שהן הסלמה פתאומית ולא פרופורציונלית. מצד שני, אם הייתה הכרזה על סכסוך עבודה וניתנה הודעה מוקדמת כדין, הרי שזכותם של עובדים לשבות במסגרת הסכסוך. צריך לזכור שהמטרה של השביתה היא להפעיל לחץ בזמן שהכי רגיש, לכן שביתות המורים הן בספטמבר, שביתות עובדי המחלבות הן לקראת שבועות וכו’".
האם ניתן לפטר עובדים ששיבשו את העבודה?
עו"ד שחר אומר כי "זו שביתה פראית, זו הפרת משמעת חמורה ואפשר לנקוט בהליכי משמעת בהם ידרשו פיטורי האחראים. שאלה אחרת היא אם למעסיק הרצון למהלך כזה. יש תקדים כזה".
לעומת זאת עו"ד להט אומרת כי אם השביתה חוקית, בוודאי לא ניתן לפטר, ומוסיפה כי "גם אם השביתה לא חוקית, קשה מאוד לפטר עובד בגלל שהתלונן על פגיעה בתנאי העבודה שלו, שזה מה שהעובדים טענו שקרה כאן. במיוחד אם מדובר על שיבוש עבודה לזמן קצר יחסית".
האם הנוסעים יוכלו לקבל פיצוי על העיכוב או ביטולי הטיסות?
עו"ד חניטל בלינסון-נבון, שותפה מובילה במחלקת ליטיגציה, ארנון, תדמור-לוי מסבירה כי חוק שירותי תעופה קובע פיצוי סטטוטורי במקרה של ביטול טיסה או עיכוב מעל 8 שעות. יחד עם זאת, החברות פטורות מהתשלום אם הביטול נעשה בשל נסיבות מיוחדותשלא היו בשליטת מפעיל הטיסה. "גם אם המפעיל היה עושה ככל שביכולתו, הוא לא היה מצליח להוציא לפועל את הטיסה. במקרה כזה, למשל שיבושים או עיצומים של צדדים שלישיים כמו עובדי רשות שדות התעופה, בהחלט סביר שבתי המשפט יראו בזה נסיבות מיוחדות - כך שהנוסעים לא יהיו זכאים לפיצוי הסטטוטורי".
בלינסון נבון מוסיפה כי החוק קובע שלא ינתן פיצוי גם במקרה של שביתה מוגנת, אבל במקרה הנוכחי נראה מהפרסומים שלא מדובר בשביתה מוגנת, לכן זה נופל לחריג הנסיבות המיוחדות. להערכתה, הסיכוי שהנוסעים יהיו זכאים לפיצוי הסטטוטורי הוא נמוך ביותר.
עו"ד דורון רוזנברג העוסק בליטיגציה אזרחית ומסחרית מוסיף כי הנסיבות המיוחדות יכולות להיות עומס חריג, סגירת מרחב, מגבלה רגולטורית או עיכוב חיצוני. לדבריו "לא די שחברת התעופה תטען כי רשות שדות התעופה אשמה, עליה להוכיח שמדובר בנסיבות שלא היו בשליטתה, שגם אילו עשתה כל אשר ביכולתה לא היתה יכולה למנוע את הביטוח/איחור המזכה".
לצד זאת, עו"ד בלינסון נבון מסבירה כי הפטור בנסיבות מיוחדות לא חל על שירותי סיוע המגיעים לפי חוק שירותי תעופה. אלו כוללים מזון, משקאות ולינה והסעות מהשדה למלון במקרה של עיכוב מעל שעתיים. אם אדם הגיע לשדה התעופה, ועוכב מעל שעתיים, חברת התעופה צריכה לספק או לשלם לו בגין מזון ומשקאות. הוא גם זכאי ללינה במידת הצורך, למשל תיירים שנמצאים בישראל או ישראלים בחו"ל. עיכוב של מעבר ל-5 שעות מזכה גם בהשבת תמורת הכרטיס או טיסה חלופית (ככל שאכן ניתן לספק כזו).
האם ניתן לתבוע פיצוי מרשות שדות התעופה שעובדיה הביאו לעיכובים? בלינסון-נבון מסבירה כי לנוסעים יותר קל מבחינה פרקטית לדרוש את זכויותיהם לפי חוק שירותי תעופה. "כדי לתבוע את רשות שדות התעופה צריך להוכיח שהרשות התרשלה ופעלה באופן לא סביר. זו עילת תביעה אפשרית אבל היא הרבה יותר קשה להוכחה. לרוב, הנוסעים תובעים מהמפעילים (חברות התעופה) את ההטבות להם הם זכאים לפי חוק שירותי תעופה, והמפעילים יכולים להוציא הודעות צד ג' לרשות שדות התעופה".
