המלחמה הכלכלית של ארה"ב נגד איראן עולה מדרגה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שיגר אזהרה חריפה לכל מדינה שמקיימת עסקים עם טהרן: הצטרפו לחרם - או שתשלמו מחיר כבד. "הברחות נפט, קווי חליפין, העברות מזומנים, חלפנים, כלי שיט, חברות קש - הכול חייב להיעצר עכשיו", כתב ברשת החברתית Truth Social. "אנחנו זקוקים לכל בעלות הברית שלנו כדי לבודד ולהכניע את האיום האיראני".
● שאלות ותשובות | טראמפ הכריז מלחמה כלכלית נגד איראן. כך היא תעבוד
● המלחמה הכלכלית של טראמפ תלויה בה: הדלת האחורית של איראן
האיום של טראמפ מכוון לצינור החמצן המרכזי של המשטר האיראני: עורק "כלכלת הצללים". מדובר במנגנון נרחב, שעל פי הערכות מקיף בין 20% לכשליש מכלל הפעילות הכלכלית באיראן, ומאפשר לה לשרוד תחת מחנק הסנקציות.
"כך איראן עוקפת את המגבלות שהטיל עליה המערב", מסבירה סימה שיין, חוקרת בכירה ב־INSS ולשעבר מנהלת תוכנית המחקר איראן והציר השיעי. "בין השאר, באמצעות רשת חברות הקש הללו, טהרן מצליחה לממן את עצמה חרף הסנקציות מצד המערב, ובפרט אלו שהטילה ארה"ב".
העמקת הסנקציות והפעלת מנגנונים דרקוניים, בדומה לצעדים שננקטו מול קוריאה הצפונית ב־2017, צפויות לאלץ חברות, בנקים ושותפות סחר סביב העולם לבחור צד. אילו מדינות וגופים פוטנציאליים עומדים כעת במוקד האיום האמריקאי?
השותפה הגדולה שעל הכוונת
במסגרת המבצע הכלכלי החדש, וושינגטון עשויה לבחון שורה של צעדים דרסטיים, ובראשם הפעלת סנקציות משניות וסנקציות ישירות על סין - הרוכשת למעלה מ־90% מיצוא הנפט האיראני. עד כה, הטילה ארה"ב סנקציות ממוקדות על בתי זיקוק פרטיים בסין, חברות ספנות וכלי שיט המשמשים כ"צי צללים" המבריח נפט איראני, אך נמנעה מצעדים נגד הבנקים הסיניים הגדולים שמממנים את המסחר.
לצד סין עצמה, הונג קונג משמשת כמרכז נוסף. משרד האוצר האמריקאי הטיל באחת מפעולותיו האחרונות סנקציות על אנשים וחברות מבוססי הונג קונג וסין שסייעו ברכש נשק עבור משמרות המהפכה האיראניים (IRGC) ומשרד ההגנה האיראני, כולל חברה הפועלת בתוך רשת הבנקאות החשאית של איראן.
הפגיעה במסחר כבר נותנת את אותותיה בשטח: על פי רישומי המכס הסיני, הסחר שאינו נפט עם איראן הסתכם בפחות מ־823 מיליון דולר בארבעת חודשי הלחימה הראשונים (מרץ־יוני) - כרבע מהרמות בתקופה המקבילה אשתקד. אם טראמפ אכן יעמוד באיומיו ויממש את הסנקציות הדרסטיות, המשמעות יכולה להיות מכה לא פשוטה לסין.
המדינה שניתקה את היחסים ועלולה לחטוף
יום לפני הכרזת טראמפ, השעתה איחוד האמירויות בעצמה את כל היחסים הפיננסיים והכלכליים עם איראן, בעקבות טענה לירי שני טילים בליסטיים איראניים לעבר שטחה.
עד לאותו רגע, שימשה איחוד האמירויות כשער הסחר המרכזי ביותר של איראן, בין השאר, בגלל המיקום הגיאוגרפי והמערכת המסחרית המפותחת של דובאי, שהפכו אותה לנתיב מרכזי שבאמצעותו איראן הצליחה להמשיך לקבל סחורות, למרות הסנקציות המערביות. ניתוח של הרשות לאכיפת פשעים פיננסיים (FinCEN) במשרד האוצר האמריקאי, זיהה כ־9 מיליארד דולר של פעילות בנקאית פוטנציאלית הקשור לאיראן במהלך 2024, שהתבצעה דרך חשבונות קורספונדנטיים של בנקים אמריקאיים.
לפי ארגון הסחר העולמי (WTO), איראן ייבאה משם כ־21 מיליארד דולר בשנת 2024 - למעלה מ־30% מכלל יבואה - בעיקר מוצרי אלקטרוניקה, בעוד האמירויות ייבאה מאיראן כ־7 מיליארד דולר, בעיקר נפט.
בנוסף, חברות קש ובתי חליפין הפועלים מדובאי מסייעים לאיראן, על פי הערכות, להמיר תשלומים שהתקבלו ביואן הסיני למטבעות שהיא יכולה לנצל בפועל, תוך עקיפת המערכת הבנקאית הרשמית. "מרבית העסקאות הפיננסיות של איראן מתבצעות באיחוד האמירויות", אמר מוג'טאבה פורמוסן, עיתונאי איראני בכיר בערוץ איראן אינטרנשיונל, הפועל מלונדון. "איראן מוכרת את הנפט שלה לבתי זיקוק סיניים באמצעות רשת של 50 מתווכים נאמנים הקשורים למשמרות המהפכה ולמשרד המודיעין של הרפובליקה האסלאמית - כולם יושבים באיחוד האמירויות, ורבים מהם הם ילדים או קרובי משפחה של בכירים במנגנוני הביטחון של המשטר".
מטורקיה, דרך עיראק ועד קמרון
איראן מנסה לנתב חלק מנתיבי המסחר שלה לעבר מדינות נוספות כדי לרכך את מכות הסנקציות והסגר הימי. תאגיד ח'אתם אל־אנביה הוא דוגמה מובהקת לאחת הזרועות הכלכליות הללו. החברה, שהוקמה לאחר המהפכה ופועלת כזרוע ההנדסית והביצועית המרכזית של המשטר, משמשת ארגון גג לרשת של מאות חברות־בת הפועלות בתחומים אזרחיים לכאורה - מחקלאות ותחבורה ועד נדל"ן, תרופות ואנרגיה. סוכנות הידיעות האיראנית ISNA דיווחה בספטמבר 2024 כי התאגיד היה אחראי לפיתוח מספר בתי זיקוק לנפט וגז, ובהם שדה הגז דרום פארס במפרץ.
החברה פועלת במגוון פרויקטים ברחבי המזרח התיכון, אפריקה, אסיה ומרכז ודרום אמריקה. במדינות שבהן המעורבות האיראנית עמוקה במיוחד - ובהן עיראק, סוריה, לבנון ותימן - התאגיד מעורב בבניית בסיסים, מסילות רכבת, כבישים ומנהרות, וכן בפרויקטים חקלאיים ומיזמי מגורים. בסוריה, לדוגמה, חלק ניכר מהבסיסים הצבאיים שהוקמו במזרח המדינה תחת משטר אסד נבנו בסיוע ישיר של ח'אתם אל־אנביה.
במקביל, רוסיה, עיראק, פקיסטן, אפגניסטן ומדינות מרכז אסיה משמשות, גם כיום על פי הערכות מומחים, כיעדים חלופיים לעקיפת המגבלות, אם כי היעדר נתוני מכס איראניים סדירים מקשה על הערכת היקף העברות הסחורות בפועל. גם טורקיה, שנמנית ברשימה, עשויה גם למצוא את עצמה חוטפת, זאת על אף שהיקפי המסחר בין המדינות ירדו נוכח הסכסוך במזרח התיכון. נתונים רשמיים מראים כי היצוא הטורקי לאיראן ירד כמעט במחצית בין מרץ ליוני לכ־716 מיליון דולר, בעוד היבוא הטורקי מאיראן הצטמצם ב־37% והסתכם ב-907 מיליון דולר.
איראן משתמשת בעיקר בשלוש מדינות כדי להעביר את הנפט שלה ואת הכנסותיו: עיראק, טורקיה ואיחוד האמירויות", מסביר פורמוסן מאיראן אינטרנשיונל. "איראן מעבירה חלק מהנפט שלה לבצרה, שם רשת הברחה - המנוהלת במעורבות של גורמים ממשלתיים עיראקים מסוימים - מערבבת את הנפט האיראני עם נפט עיראקי, מוכרת אותו כנפט גולמי עיראקי, ומעבירה את התמורה חזרה לאיראן במזומן".
בנוסף, לפי דוח שפרסמה פירמת עורכי הדין העולמית Holland & Knight, איראן משתמשת גם בתחנות מעבר במלזיה ובסינגפור, שם נפט איראני מסומן מחדש כ"תערובת מלזית" (Malaysian Blend) כדי לטשטש את מקורו האמיתי.
מדינות כמו פנמה וקמרון, לעומת זאת, מספקות דגלים לכלי השיט של "צי הצללים" האיראני, שמנוהלים לעיתים על ידי חברות רשומות באיי מרשל או בפנמה, כפי שחשף משרד האוצר במקרה של הספינות MAX STAR ו-GAS DIOR, ששימשו להברחת גז פחמימני מעובה (LPG) איראני לסרי לנקה ולבנגלדש.
המדינה שממנה היבוא ההודי זינק פי 4
ברשימה המדינות הפוטנציאליות שעשויות לחטוף ריקושטים מארה"ב יש למנות גם את הודו, מדינה שעשויה להיות נפגעת ישירה נוספת אם טראמפ אכן יממש את איומיו. הודו, שהייתה שותפת סחר מרכזית של איראן, חווה תנודות חדות ביחסיה הכלכליים עם טהרן. היצוא ההודי הכללי לאיראן צנח בכ־60% במהלך חודשי הלחימה הראשונים לרמה של כ־150 מיליון דולר בלבד.
הודו, המשמשת כספקית הגדולה ביותר של חומרי גלם פרמצבטיים לאיראן (לצד אורז בסמטי, פירות וירקות), הפסיקה את המשלוחים בעקבות סגירת מצר הורמוז על ידי משמרות המהפכה, והתנתה את חידוש במעבר חופשי ובטוח לכלי שיט הודיים.
לצד זאת, היבוא ההודי מאיראן זינק פי ארבעה במחצית הראשונה של השנה והגיע לכמיליארד דולר, כתוצאה לרכישת משלוחים מוגברים של נפט גולמי וגז פחמימני מעובה (LPG).
ומה קורה עם השותפות במערב?
מפת הסחר מראה כי למרות החרמות והמתיחות הפוליטית המתמשכת, קשרים כלכליים שקטים התקיימו גם מול מדינות אירופה וארה"ב עצמה. בבריטניה, למשל, היקף החליפין הכלכלי מול איראן הגיע נכון לסוף הרבעון השני של 2025 לכ־420 מיליון ליש"ט (כ־570 מיליון דולר), לפי נתוני המשרד לעסקים ומסחר בלונדון.
מרבית הסכום נרשם כיבוא בריטי של סחורות איראניות בשווי 275 מיליון ליש"ט (עלייה של כ־10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד), לצד יצוא בריטי לטהרן שנאמד ב־145 מיליון ליש"ט.
בגרמניה, המנוע הכלכלי של אירופה, היקף היצוא לאיראן עמד בשנת 2022 על כ־1.9 מיליארד דולר, מול יבוא צנוע בהרבה מהרפובליקה האסלאמית שנאמד ב־178 מיליון דולר.
