עצירת הפעילות הפתאומית בנתב"ג היום (ה') אולי נמשכה זמן קצר יחסית, אך עדיין לא ברור איך תיראה החזרה לשגרה ואפקט הדומינו עשוי להיגרר עמוק לתוך סוף השבוע. מי הנוסעים והחברות שייפגעו יותר?
הפגיעה הגדולה צפויה בקרב חברות הלואו-קוסט והצ'ארטרים. בחברות אלו, המודל העסקי רזה יותר והן רגישות לשינויים ותקלות. גם עיכוב של שעתיים בנתב"ג יכול לשבש שרשרת טיסות, לגרור אובדן "סלוטים", חלונות המראה, ולהעמיד את החברות בפני סכנת דחייה או אף ביטול במקרים חריגים. בפרט כשלחברות הללו אין להן מטוסי גיבוי או צוותים חלופיים המוצבים בישראל.
● שביתה בלתי חוקית? המחיר שעובדי נתב"ג עלולים לשלם
● האיש שמחזיק בשאלטר של נתב"ג: מי אתה פנחס עידן
כשזה קורה בעונת השיא, הבעיה גדולה כפליים. הסיבה היא שביעדים רבים שמאופיינים בטיסות צ'ארטר ולואו-קוסט, כמו יוון וקפריסין למשל, העומס ביעדים והתפוסה הגבוהה במלונות מקשים על החברות למצוא פתרונות לנוסעים שטיסתם בוטלה ולהעביר אותם לטיסה אחרת בימים הקרובים. ד"ר עוזי פרוינד-פיינשטיין, מומחה תעופה ובכיר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות באקדמית כנרת, מסביר כי ״בחלון הזמן המיידי כולם נפגעים ללא הבחנה. לאחר מכן, יש לנו מה שמכונה 'knock down effect'. יהיה בלגן עם מטוסים שנתקעו בארץ או נחתו בדרך כי היתה שביתה. בהמשך, חברות צ'ארטר יכולות לבטל בקלות רבה יותר בגלל מודל ההפעלה שלהן״.
האם המזוודות ינחתו עם הטסים?
גם אם הפעילות בנתב״ג חודשה, הנוסעים שיעלו על הטיסות עשויים להיתקל בבעיה נוספת: סבירות לא מבוטלת שהמזוודות שלהם לא ינחתו איתם ביעד.
הסיבה: העומס החריג שנוצר במערך המיון והשינוע עקב שביתת הפתע בצהריים. מנגד, חברות התעופה כבולות לחלונות המראה קשיחים (סלוטים), ולא יסכנו את ביטול הטיסה כדי להמתין לטעינת כלל הכבודה. כלומר, מטוסים ימריאו גם ללא חלק מהמזוודות. התמונה מסתבכת עוד יותר בהמשך: בשל התפוסה המלאה של הטיסות גם מחר ומחרתיים, לחברות התעופה יהיה קשה מאוד לשנע בטיסות עוקבות את המזוודות שנותרו מאחור.
מי שעוד צפויים להיפגע הם אלו שבנו על טיסת קונקשן ומפספסים כעת את הטיסה הראשונה בשרשרת. יעדים כמו האמירויות ויוון מהווים נקודת חיבור ליעדים רבים, לרבות במזרח הרחוק. בעונת שיא עולמית, מציאת מושב חלופי בטיסה טרנס-אטלנטית עשויה לקחת בין שעות ואף ימים. גם פה הרי הבעיה היא כפולה - צריך למצוא שתי טיסות חלופיות ולא אחת.
מי ייפגע הכי הרבה?
״מי שצפוי להיפגע הכי קשה מהשביתה הזו הם הצרכנים והנוסעים הישראלים״, אומר יהודה זפרני, מומחה לתיירות ותעופה בינלאומית במועדון הצרכנים הוט. לדבריו, ״אנחנו מדברים פה על נזק מצטבר של מיליוני שקלים. הבעיה היא לא רק הטיסות שלא המריאו ויתעכבו שעות ארוכות, אלא כל מערך הטיסות החוזרות מאירופה ומערי הנופש, כמו כרתים, רודוס ולרנקה, שיתעכב גם הוא. מעבר לכך, יש את סוגיית טיסות ההמשך שנוסעים רבים יפספסו. עבור משפחות מדובר בהפסדים של מאות ואלפי דולרים, כשההשפעה נוגעת למאות אלפי נוסעים בהלוך ובחזור".
מי שנהנות מיתרון במקרה זה הן החברות הישראליות, בשל העובדה שהן מחזיקות בצוותי גיבוי, במטוסים חלופיים ובגמישות נרחבת יותר בנתב״ג. מנגד, עצם העובדה שהן דומיננטיות במיוחד בנתב״ג מביאה לכך שהן סופגות את העומס החריף ביותר במוקדי השירות ובמערכי הקרקע. כתוצאה מכך, הן צפויות לחזור לשגרה מהר יחסית, כל עוד האירוע בנתב״ג לא יסתבך שוב.
בכלל החברות צפויים להתפרסם בשעות הקרובות לוחות הטיסות המעודכנים. ההערכה היא שלפחות בקרב החברות הישראליות לא יירשמו ביטולי טיסות, אלא בעיקר דחיות, שהשפעתן צפויה להצטמצם בהדרגה ולא לגלוש לסוף השבוע. עם זאת, גם מחר צפוי עומס חריג בנתב״ג, ונותר לראות אם השיבושים שנרשמו היום, וגם ביום שישי שעבר, יחזרו על עצמם. לכך מצטרפים גם שיבושים ברחבי העולם, שמשפיעים באופן ישיר על הפעילות בישראל. כך למשל, השיבושים המשמעותיים שנרשמו ביוון במהלך עונת הקיץ האחרונה השפיעו גם על המתרחש בנתב״ג.
