עלות השכר של פועל ממוצע במפעל ייצור רכב בסין נעה בין 7 ל־10 דולר לשעה, כולל הטבות סוציאליות. באיחוד האירופי פועל כזה עולה ליצרניות הרכב בממוצע בין 38 ל־40 דולר לשעה, פי 4 עד 5. הוסיפו לכך עלויות גבוהות פי כמה של האירופאים בכל הנוגע לחומרי גלם, חלפים, אנרגיה ולוגיסטיקה, וקיבלתם את התמונה שבפניה ניצבים כיום יצרני הרכב באירופה, שניצבים מול שיטפון רכב מסין.
● דור אחד מאחור: למה הישראלים עלולים לקבל רכב עם טכנולוגיית בטיחות ישנה?
● כמה מרוויחות היבואניות על כל רכב והמותג שעשה את ההבדל
לפיכך אין זה מפתיע שיצרני הרכב האירופים מאמצים טקטיקות הישרדות לא שגרתיות. קבוצת סטלנטיס למשל, החברה האם של פיאט, מאמצת גישה "היברידית". מצד אחד היא חותמת על שותפויות אסטרטגיות עם יצרניות סיניות כמו LEAP ודונגפנג, ומבססת בהדרגה את הדגמים העתידיים שלה על פלטפורמות סיניות זולות לייצור. מצד שני היא מנסה להעניק לדגמים האירופיים שלה ערך מוסף של נוסטלגיה לתקופת הזוהר של התעשייה האירופית - תחום שבו לסינים אין מה להציע.
כך גם נולד פרויקט הפיתוח של הקרוס־אובר הקומפקטי החדש של פיאט "גרנדה פנדה". הרכב מבוסס על מכללים מודרניים אבל הוא עושה מאמצים יוצאי דופן להציף זיכרונות מהפנדה הקטנה, הזולה והרבועה, שהפכה לסמל תרבות באירופה של שנות ה־80'.
עיצוב חיצוני
תשומת לב רבה הושקעה בעיצוב, שפונה ללקוחות שהכירו אישית את אותה פנדה היסטורית ובו בזמן גם לנכדים שלהם, שנולדו לתוך עולם דיגיטלי. לנוסטלגיה אחראיות הפרופורציות הקצרות־גבוהות של המרכב, כמו במקור, עם אורך של כ־4 מ' בלבד אך גובה נכבד של 1.63 מ'.
כמו לפנדה המקורית, לרכב החדש יש חרטום רבוע עם מכסה מנוע אופקי וגבוה, עמודי גג דקים ושמשה קדמית זקופה ושטוחה. אבל יש גם מערך פנסים "טכני" ומרובה אלמנטים וגריל קדמי מואר שלא יביישו שום היפסטר בן זמננו.
במבט מהצד יש קשתות גלגלים זוויתיות ומודגשות, עמודי גג אחוריים אנכיים ומסילות עיגון על הגג השטוח כמו במקור. ולמי שעדיין לא עדיין הבין את ההקשר יש גם כיתוב "PANDA" ענקי שטבוע בחלק התחתון של הדלתות. מנגד יש גם חישוקים אולטרה־מודרניים ושמשות מושחרות.
מאחור הדמיון למקור נובע משמשה אחורית גבוהה וצרה ודלת עם משטח מתכת שטוח וגדול, אם כי המעצבים הלכו קצת רחוק מדי לטעמנו והתקינו גם פנסים רבועים בעלי כיסוי שקוף, שנראים כאילו נרכשו בחנות וינטאג' בשוק הפשפשים.
העיצוב הזה מקטב דעות ברחוב הישראלי עם מנעד תגובות שנע בין "חמוד" ל"מוגזם". אבל המכונית הזו ללא ספק תעניק לכם יותר תשומת לב פר שקל מכמעט כל רכב חדש אחר על הכביש. וזה לא עניין של מה בכך.
פנים הרכב
הכניסה לתא הנוסעים נוחה ביחס לרכב סופר־מיני בזכות מפתן גבוה יחסית ודלתות בגובה מכובד מלפנים ומאחור. המושבים עצמם ממוקמים גבוה מעל הכביש ומעניקים תחושה של נסיעה ב"כביש־שטח" והראות לפנים ולצדדים טובה אם כי די מוגבלת לאחור.
מלפנים יש מרחב ראש בשפע לנוסעים גבוהים אבל תנוחת הישיבה הזקופה והגבוהה מאחור קצת מגבילה את מרחב הראש. המושב האחורי שטוח יחסית ומאפשר להושיב עליו שני מבוגרים בגודל מלא פלוס ילד ביניהם. בסיס גלגלים באורך 2.54 מ' בלבד מספק מרחב רגליים סביר לנוסעים בגובה ממוצע שיושבים מאחור, אבל ארוכי רגליים עלולים למצוא את ברכיהם בקרבת יתר למושבים הקדמיים.
תא המטען קצר אבל עמוק ומציע נפח של 350 ליטר לפני קיפול מסעד המושב האחורי או חלקו. זה נפח סביר בהחלט לרכב בגודל כזה, אם כי שפת ההטענה של תא המטען גבוהה.
עיצוב הפנים מאמץ גם הוא גישה של "רטרו מודרני". לצד לוח מחוונים דיגיטלי, מערכת מולטימדיה עדכנית שמשקפת טלפונים סלולריים, ומתג הילוכים קפיצי ועדכני, יש לא מעט מתגים פיזיים בעיצוב "כמו פעם", קווי עיצוב נאיביים מסביב למערך הפיקוד ומעין משטח אקרילי שקוף שמכסה את המסכים. הסגנון הזה היה להיט בכלי רכב בשנות ה־80 ־ ואל תשאלו מאיפה אנחנו יודעים את זה.
אפילו הגרפיקה הדיגיטלית של לוח המחוונים נוסטלגית, אבל חבל רק שהמסכים עצמם ברזולוציה די נמוכה ואינם בהירים במיוחד. מנגד הנדסת האנוש מתוכננת היטב והגישה לכל פונקציות השליטה והתפעול החשובות מתבצעת בקלות.
איכות הייצור טובה עם תחושה מוצקה של הרכיבים ובידוד רעשי חוץ טוב מהממוצע. מנגד, איכות החומרים לא מצליחה להסוות את הקיצוץ בעלויות וגם אם תחפשו היטב תתקשו למצוא משטח דיפון רך אחד לרפואה על הדלתות או סביב עמדת הפיקוד. בפיאט ניסו להסוות את זה עם גימיקים כמו תא כפפות מבמבוק ממוחזר ומשטחי בד, אבל הסיניות הזולות עדיין מרגישות יותר מושקעות. האבזור בגרסה הבכירה סביר יחסית למחיר אבל אין בו יותר מדי פינוקים.
מנוע וצריכת דלק
את הגרנדה פנדה אפשר להזמין באירופה עם הנעה חשמלית מלאה אבל אלינו היא מגיעה רק עם מערכת הנעה היברידית "קלה", שמשלבת מנוע 1.2 ליטר טורבו־בנזין עם מנוע חשמלי וסוללה צנועה לסיוע, בעיקר בעיר.
הנתונים על הנייר לא מרשימים עבור ימינו, עם הספק משולב של 110 כ"ס ותאוצה מאפס ל־100 קמ"ש בכ־10 שניות. אבל בפועל זוהי מערכת הנעה חביבה ונעימה שמוכרת היטב לבעלים של שלל דגמי פיז'ו, סיטרואן, אופל ומותגים נוספים של סטלנטיס. היא מגיבה בזריזות לפקודות האצה עם הורדת הילוכים רהוטה, מספקת רזרבות כוח מספקות לעקיפות וצוברת מהירויות בקצב סביר גם בעליות תלולות. תורם לכך משקל עצמי צנוע יחסית של כ־1.35 טונות.
כצפוי אין כאן תחושה של נסיעה "חשמלית" כמו במכוניות עם הנעה היברידית מלאה למעט בשיוט במהירות זחילה בעיר. כפיצוי מקבלים צליל מנוע נעים, אולי אפילו ספורטיבי, שמופק ממנוע שלושת הצילינדרים הקטן תחת עומס. צריכת הדלק המוצהרת עומדת על כ־18.5 ק"מ לליטר ובפועל אפשר להתקרב לנתון קרוב לזה.
על הכביש
למרות הפרופורציות החריגות, הגרנדה פנדה היא מכונית נעימה לנהיגה. ההיגוי מהיר ומתקשר, העברות משקל מתבצעות בקלילות כמו במכוניות הסופר־מיני "של פעם" ונטיית הגוף בפניות מהירות סבירה כל עוד לא משתוללים. בשיוט במהירויות גבוהות תחת רוחות צד התחושה יותר עצבנית ונדרשים תיקוני הגה.
יחסית לרכב קטן עם בסיס גלגלים קצר, המתלים עושים עבודה סבירה בשיכוך מהמורות ואפילו דילוג על רמפות האטה עירוניות לא חובט. בגרסה הבכירה שבה נסענו, עם חישוקי 17 אינץ', השיכוך נוטה לצד הנוקשה, במיוחד על אספלט עירוני שבור במהירויות איטיות. בונוס לא שכיח ברכב סופר־מיני הוא מרווח גחון של כ־16.3 ס"מ שמאפשר לדלג בקלילות על מדרכות גבוהות ולצלוח במתינות דרכי עפר כבושות. אבל אל תצפו לעבירות נוסח הפנדה 4X4 המיתולוגית
מחיר
119 אלף שקל עולה פיאט גרנדה פנדה הבסיסית והדגם המאובזר מציב את המחיר על 126 אלף שקל. זה לא רכב לכל אחד, אבל במחיר הזה הוא מעניק תמורה טובה לכסף למי שמחפש רכב עירוני חסכוני, נעים לנהיגה ושובר שגרה, עם יכולת תמרון וחניה מרשימה ברחובות צפופים, שלא מקריב שימושיות והנאה מנהיגה על מזבח העיצוב. הנוסטלגיה היא בונוס גם אם אין לכם זיכרונות משנות ה־80.
חלק מהמתחרות
סיטרואן C3
115 אלף שקל לבת הדודה של פיאט, שחולקת את אותה פלטפורמה ואת אותה מערכת הנעה היברידית "קלה". הפרופורציות, הממדים והביצועים דומים אבל לסיטרואן יש עיצוב יותר עכשווי מבחוץ ומבפנים.
דאצ'יה סנדרו
122 אלף שקל לקרוס־אובר הקומפקטי של דאצ'יה, שמבוסס על מכללים של רנו. הממדים החיצוניים דומים לפיאט אבל בסיס גלגלים ארוך יותר מעניק מרחב פנים סביר, אם כי התא בסיסי.
