ביום חמישי שעבר, התחלקו הנוסעים בשדות התעופה בקפריסין וביוון לשתי קבוצות. הרוב המכריע נאלץ להמתין שעות ארוכות לטיסותיהם בשל השיבושים בנתב"ג, בעוד מיעוט חלף על פניהם ועלה, כמעט ללא עיכוב, לטיסות "אייר חיפה" - היישר לנחיתה בצפון. בסך הכל הפעילה החברה באותו היום כ־32 טיסות והטיסה כ־2,200 נוסעים, כשרוב מוחלט של הטיסות יצאו בזמן.
● המספרים לא משקרים: עם כזה תזרים שלילי, אין פלא שנתב"ג בכאוס
● מועדון הנוסע המגהץ: הקרב על הטסים ממריא לשיאים חדשים - ויש לכך סיבה טובה
וכך, בזמן שהכאוס התחולל בנתב"ג, צצה חברה אחת שבאופן מפתיע אפשר היה לסמוך עליה - "אייר חיפה". מעבר לנקודת הזכות של החברה, האירוע הציף מחדש את השאלה לגבי פוטנציאל הצמיחה של שדה התעופה הצפוני ואת האפשרות שיהווה תשתית חלופית ואמינה בעת קריסה בנתב"ג.
רק לפני כשבוע וחצי הודיעה רשות שדות התעופה על הקמת חניון חדש בנמל, שישתרע על 20 דונם ויכיל 900 מקומות חנייה. המהלך נולד מתוך עומסים שאילצו נוסעים לחנות על מדרכות ובאתרים פיראטיים. "נמל התעופה חיפה נמצא בתנופה משמעותית, עם גידול מרשים במספר הנוסעים והטיסות והרחבת אפשרויות התעופה עבור תושבי הצפון", נמסר אז מרשות התעופה.
הנתונים המדהימים על השדה בחיפה
ב־2023 אישרה הוועדה הלאומית לתשתיות (ות"ל) תוכנית להסדרה והרחבה של השדה בחיפה, שהוקם על ידי הבריטים עוד ב־1934. התוכנית, המשתרעת על פני כ־125 אלף דונם, כוללת את הארכת מסלול ההמראה והנחיתה, הוספת מסלולי הסעה ורחבות חנייה למטוסים, הרחבת הטרמינל והסדרת אזור לתעופה כללית. בתוך כך, לצד הקמת החניון, מקדמים ברש"ת בניית עמדות חנייה נוספות ומכוני בדק למטוסים, וכן נשלמות הכנות התכנון למסלול הסעה מקביל. הרחבת הטרמינל עצמו מתוכננת לצאת לדרך בסוף 2027.
כך או כך, השדה ממשיך להתרחב - בעיקר בזכות פעילותה של אייר חיפה. מתחילת השנה ועד להיום עברו בשדה כ־250 אלף נוסעים, מתוכם כ־192 אלף בטיסות בינלאומיות וכ־58 אלף בטיסות פנים־ארציות.
הקצב הנוכחי כבר נוגע בהיקפי הפעילות של השנה שעברה כולה. לשם השוואה, בכל 2025 עברו בחיפה כ־282 אלף נוסעים (מהם כ־199.6 אלף בטיסות בינלאומיות וכ־82.6 אלף בטיסות פנים). ב־2024, טרם תחילת הפעילות של אייר חיפה, נרשמו בשדה כ־53.6 אלף נוסעים בלבד.
"הארכת המסלול? צריך להרוס את הנמל הימי"
"שדה התעופה בחיפה נותן מענה ליעדים קצרים, ובעתיד יוכל לספק טיסות ל־2-3 מיליון נוסעים בשנה", מסבירה אילנה שפרן, מנהלת אגף התחבורה במינהל התכנון. "בנוסף, שדה תעופה בצפון הוא התשובה למצוקה - רוב הדרישה כיום היא מתל אביב צפונה. ובכל זאת, עד 2050 אנו צופים כ־80 מיליון טסים בשנה, כך שהמענה של חיפה נותר מצומצם".
ולמה בעצם לא להרחיב אותו? למה ללכת להרפתקאות ברמת דוד ובצקלג כשיש כאן שדה תעופה מתפקד שאפשר לפתח?
"אורך מסלול הטיסה קטן יחסית ועומד על כ־1,300 מטר גם לאחר הרחבה", מבהירה שפרן. "ככל שהמסלול קצר יותר, המטוסים קטנים יותר והטווחים מוגבלים. כפועל יוצא, השדה יכול לספק כיום טיסות ליוון, קפריסין ובולגריה בלבד".
לדברי שפרן, במינהל התכנון בחנו את הארכת המסלול אך נתקלו בחסמים פיזיים: "בקצה הימי ממוקם נמל חיפה החדש, וכדי להאריך את המסלול צריך להרוס אותו מהיסוד. עלו מחשבות על הסטת המסלול, אך בסופו של דבר - אם לא מורידים את הר הכרמל, נותרים מוגבלים בסוג הטיסות".
"אנחנו רואים את ההתחדשות המשמעותית של הנמל מאז כניסת אייר חיפה, אך הקיבולת שלו לא יכולה להחליף את נתב"ג", מסכים יהודה זפרני, מומחה לתיירות ותעופה בינלאומית במועדון הצרכנים הוט. "הוא ממוקם באזור נטול עתודות קרקע, והרחבתו דורשת הפקעות שטחים בתהליכים של 20 שנה. כרגע אין היתכנות להפוך אותו לנמל מרכזי. הוספה של מאות חניות היא צעד חיובי, אך שדה בסדר גודל לאומי דורש עשרות אלפי מקומות חנייה".
מדינת ישראל יכולה לבנות עליו כחלופה זמנית ומהירה במקרי חירום, כפי שראינו ביום חמישי?
"כשיש שביתה כללית ברש"ת, גם חיפה מושבתת", מבהיר זפרני. "באירועים נקודתיים הוא אמנם מספק סיוע, אך לא יכול לשמש תחליף מלא: אי אפשר להסיט אליו מטוסים גדולים, והקרבה ללב אוכלוסייה מציבה מורכבות ניכרת להרחבתו".
"בסוף, מדובר בשדה ספורט"
עד כמה בעצם יכול לגדול שדה התעופה בקרוב? לדברי גונן אוסישקין, מנכ"ל אייר חיפה, התשובה תלויה בעיקר בהיקף ההשקעה. "במאמץ מינימלי, בשנה הבאה נוכל לגדול ב־50% ולהגיע לכ־650-600 אלף נוסעים בשנה", הוא מסביר. "מהלך מתוכנן יותר יאפשר להכפיל את הפעילות תוך שנה וחצי ל־1.2 עד 1.5 מיליון נוסעים. במאמץ ארוך טווח מצד רשות שדות התעופה, ניתן להגיע אף ל־2.5 עד 3 מיליון נוסעים בשנה".
איך עושים את זה?
"נדרשת הארכה של המסלול במאות מטרים", מפרט אוסישקין. "במישור התפעולי יש להקים טרמינל חדש, להכשיר עמדות חנייה למטוסים ולהקים תשתיות תומכות, בהן חניוני רכבים. מדובר בעבודה ל־5-6 שנים".
האם יש שאיפה להתרחב מעבר לכך?
"אם המדינה תממש את כל החלומות, נגיע להערכתי לתקרה של 3 מיליון נוסעים. כך שאחנו בוודאי לא תחליף לנתב"ג", אומר אוסישקין. "בסופו של דבר, מדובר ב'שדה ספורט'. מהרגע שהגעת לשדה ועד שאתה באוויר העניין נסגר במהירות, וכנ"ל ביציאה - חנית קרוב, ותוך 10 דקות אתה בחוץ. אין לזה מתחרים, זה המבנה של השדה".
ובזמן שחיפה מספקת מענה נקודתי, הממשלה אישרה בפברואר האחרון להתקדם עם תכנון שני שדות תעופה נוספים - בצקלג שבנגב וברמת דוד. "מטוס ראשון ימריא מצקלג בתוך 5 שנים", הצהיר מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס לפני כשלושה חודשים.
איפה זה עומד?
"בספטמבר אמורות להיות מוגשות לבדיקה שלוש חלופות מיקום בצקלג", מעדכנת שפרן. "נבחן את השפעות הרעש והשטחים פתוחים ונבחר חלופה. במקביל, השלמנו את הבדיקות ברמת דוד ותסקיר ההשפעה על הסביבה יושלם בימים אלה. בסופו של דבר, המוצא היחיד הוא הפיכת שדות תעופה צבאיים לדו־שימושיים. ברמת דוד כבר הושגה הסכמה עם מערכת הביטחון להקצאת אחד המסלולים לטובת התעופה האזרחית".
