המספרים לא משקרים: עם כזה תזרים שלילי, אין פלא שנתב"ג בכאוס

מאחורי הדרמה בשער הכניסה והיציאה המרכזי, נמל התעופה בן גוריון, בימים האחרונים - מחסור נטען בכוח אדם, איומי שביתה ופגישות שבוטלו - מסתתר סיפור מורכב הרבה יותר. בשנים האחרונות הוצאות השכר תופסות נתח הולך וגדל מההכנסות של רשות שדות התעופה (רש"ת), כאשר ברבעון הראשון של השנה הן אף לשיעור חריג של 75%.

● עובדי הנהלה יצטרפו לשטח: הצעד החריג של רשות שדות התעופה
● היום שבו נתב"ג עשוי לקרוס. שוב

הדוחות הכספיים של הרשות חושפים כשל מבני שממשיך להעמיק משנה לשנה - ומסביר למה כל בקשה לתגבור כוח אדם הופכת לשאלה כלכלית סבוכה, לא רק תפעולית.

מחסור במאות עובדים?

ביום רביעי שעבר ביקרו בנתב"ג ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת התחבורה מירי רגב ומנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן. במהלך הביקור, כפי שפורסם בהודעת רש"ת, "הוצגה לראש הממשלה הפעילות המבצעית והתפעולית של נתב"ג, לצד עבודתם של אלפי העובדים הפועלים מדי יום לשמירה על רציפות תפקודית בעונת הקיץ". אלא שמאחורי האמירות הנחרצות, לגלובס נודע כי באותו אירוע פנה יו"ר ועד העובדים פנחס עידן לשרת התחבורה והציף את רצונותיו בסוגיית העובדים. היא מצידה, שלחה אותו לדבר עם מנכ"ל המשרד, שקבע לעידן פגישה עם בכירי רש"ת ביום למחרת. אלא שאז, עידן לא הגיע לפגישה והשאר היסטוריה.

אם שואלים את עידן - שביתה לא הייתה מעולם. "לא שביתה איטלקית ולא שום עיצומים מתוכננים", הוא כתב לראש הממשלה ולשרת התחבורה. "במשך שבועות ארוכים, התרענו שוב ושוב בכל פורום אפשרי: מערך הסבלים ושינוע הכבודה נמצא במחסור כוח אדם אנוש".

לטענת הוועד, חסרים 400־500 עובדים בכלל החטיבות: 18 כבאים, 11 מפעילים, 200־300 בודקים ומאבטחים, 80 עובדי שינוע ו־100 עובדי מיון. בנוסף, לטענתם, ישנם יותר מ־100 עובדים שנמצאים במילואים ועוד עשרות עובדים שחסרים עקב מחלות ממושכות. בעקבות כך, בוועד אף עתרו לבית הדין בבקשה לקצר רשמית משמרות ־ מ־13 שעות ל־9 שעות.

עם זאת, עיון בנתונים מגלה תמונה יותר מורכבת: באוגוסט הקרוב צפויים לעבור בנתב"ג כ־2.6 מיליון נוסעים, וסך הכול, קיימים 978 עובדי מיון וניטול (קבועים וארעיים). לשם השוואה, באוגוסט 2019 עברו בנתב"ג יותר נוסעים, כ־2.8 מיליון, ומספר עובדי המיון והניטול עמד על 976. גם בשנה שלפני כן היו יותר נוסעים - כ־2.7 ומספר עובדי המיון והניטול עמד על 975. לטענת ועד העובדים, במהלך השנים הוספו אמצעים וציוד כך שהיה צורך להוסיף כוח אדם.

יש לציין כי בקיץ הנוכחי, לבקשת עידן, הוספו כ־250 עובדים ארעיים, בעלות של בין 15־20 אלף לעובד. לפי גורם המעורה בפרטים, אחת המחלוקת נעה סביב שאלת הקביעות של אותם העובדים, גם לאחר הקיץ.

תזרים שלילי

כך או כך, כדי להבין מעט יותר את הדיון, ואת המחירים שמשלמת רשות שדות התעופה, צללנו לדוחות הכספיים ולמספרים. ראשית, לגלובס נודע כי הרשות עומדת על תזרים מזומנים שלילי מאז 7 באוקטובר ועד סוף יוני הנוכחי - קרוב ל־2 מיליארד שקל.

ב־2025 עמדו הכנסות הרשות, שנגזרות מאגרות מהנוסעים, מהחברות ומפעילות עסקית, על 3.7 מיליארד שקל. בגזרת ההוצאות - כ־1.9 מיליארד שקל הלכו על "שכר עבודה ונלוות". יצוין כי בתקופה זו הוצאות השכר עלו ב־218 מיליון, בעקבות גיוס עובדים ארעיים, יישום עקרונות הסכמי עבודה חדשים ועדכון שכר המינימום. במילים אחרות, הוצאות שכר העבודה היוו כ־51.3% מהכנסות הרשות.

שכר עובדים זה עלה בכ־16% ביחס ל־2024, שם עמדו הוצאות השכר על 1.6 מיליארד שקל. ההכנסות באותה השנה עמדו על 2.8 מיליארד שקל, כך ש־57% מהן הלכו לשכר.

לשם השוואה, גם ב־2019, טרום הקורונה, עמדו הוצאות השכר על 1.6 מיליארד שקל. עם זאת, סך ההכנסות באותה השנה עמדו על 4.1 מיליארד שקל. במילים אחרות, שיעור הוצאות השכר מההכנסות עלה מ־39% ב־2019 ל־51% ב־2025. יש לציין כי בשנה שעברה, בעקבות הירידה המשמעותית ברווחים, יצאו ברש"ת להנפקת אג"ח בהיקף של כחצי מיליארד שקל.

אגב, ברבעון הראשון של 2026 הוצאות השכר עלו ב־2% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ועמדו על 477 מיליון שקל. במקביל, ההכנסות ירדו ב־20% כתוצאה ממבצע שאגת הארי ועמדו על 629. כך יוצא, שברבעון הראשון של השנה, שכר העובדים עמד על 75% מההכנסות.

ומה לגבי גובה השכר? על פי ההערכות בשוק, שכר הברוטו הממוצע של עובדי רש"ת עומד על 25 אלף שקל. יש לציין כי מדובר בממוצע בלבד ועובדים בתפקידים כמו סבלים ומאבטחים מרוויחים פעמים רבות פחות מהממוצע.

"דרושה רפורמה"

לפי שעה, האירוע ביום חמישי נסגר ללא הסכמות, אך בין הצדדים סוכם כי בהודעתה רש"ת תציין שהיא ממשיכה לחפש עובדים חדשים. "לאחר שיחות שהתקיימו בין יו"ר רשות שדות התעופה, מנכ"ל רשות שדות התעופה ויו"ר הוועד, העובדים חזרו לעבודה בהיקף מלא", נכתב בהודעה. "במקביל, סוכם כי ייעשה מאמץ משמעותי להגדיל את היקף כוח האדם".

בתחילת השבוע, רש"ת אף פרסמה שההנלה ו־וועד העובדים סיימו ישיבה משותפת, "מתוך אחריות לציבור הנוסעים ומחויבות להחזרת הפעילות הסדירה בנתב"ג". בתוך כך, הוחלט שעובדי מטה והנהלה יצטרפו זמנית למשמרות בשטח. כמו כן, ברש"ת ציינו כי ברשות ממשיכים לקלוט עובדים חדשים, כדי להיערך לחגים.

עם זאת, במצב העניינים הנוכחי, כשרש"ת "מדממת" כספים, נשאלת השאלה כיצד אפשר לפתור את המצב כדי שהוא לא יחזור בהמשך. מלבד הקמת שדות תעופה נוספים, בענף מעריכים כי ייתכן שיש צורך ברפורמה משמעותית, במסגרתה רש"ת תשמש כחברה ממשלתית ולא כתאגיד סטטוטורי כפי שהוא היום. במצב זה החברה תצטרך לעמוד בסטנדרט של שקיפות רבה יותר ואף תחלק למדינה דיבידנד בכל שנה.

כך, בדומה למתרחש בחברת נמלי ישראל - יוצאו כל הטרמינלים להפרטה ומי שינהל אותם יבצע את ההתקשרות מול החברה הממשלתית. במצב כזה, רוב העובדים הקיימים יעברו למפעילים פרטיים.

בדרך לשביתה נוספת?

בינתיים, העיניים כעת נשואות ליום חמישי הקרוב, האחרון של אוגוסט, אז צפויים לעבור בנתב"ג שוב כ־100 אלף נוסעים. בהנהלת שדה התעופה נערכים לאפשרות של שיבושים נוספים, וגם שם יודעים - האירוע הזה לא יכול להימשך. מלבד עשרות אלפי ישראלים שעשויים להיפגע, יש גם עשרות חברות זרות שחזרו לכאן בחודשים האחרונים אחרי מבצע שאגת הארי. אם נתב"ג יתחיל להיסגר אחת לשבוע, ספק אם נמשיך לראות אותן בישראל.

מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "אין קשר בין המבנה התאגידי ליעילות הרשות ו/או למבנה הארגוני. אכן נדרשים שינויים במודל ההפעלה של הרשות ובימים אלה מקודם מהלך בהובלת מועצת הרשות ובשיתוף הועדים לבחינה ושינוי מודל ההפעלה של הרשות על מנת להתאים אותו לתקופה הנוכחית".

מהוועד לא נמסרה תגובה.