מתי בפעם האחרונה ראיתם בטלוויזיה שידור חי של ליגת כדורסל לבני נוער או של כדורעף נשים? ככל הנראה זה לא קרה, בעיקר משום שבערוצי הספורט המרכזיים מתרכזים בתחומים פופולריים יותר. בצדק, מבחינתם: הפקת שידורי טלוויזיה כרוכה בעלויות גבוהות, וצריכה "להשתלם".
● "כשמותג לא עבד, ידענו לחתוך, להגיד תודה רבה": הראל ויזל מדבר על הכל
● מעיין אדם, מייסדת מאמי: "הציעו לי 300 מיליון שקל, אבל אני לא פה כדי למכור"
אלא שכל זה משתנה בשנים האחרונות. חברת פיקסלוט, שהקימו גל עוז ומיקי תמיר עוד בשנת 2013, פיתחה מערכות אוטומטיות מבוססות AI לצילום, הפקה ושידור של אירועי ספורט בשידור חי. לא רק הטכנולוגיה השתכללה מאז שיצאו לדרך, אלא גם התפיסה והמודל: "הפכנו לחברה ששמה את האתלט במרכז", מסביר עוז. "על שידור הבסיס אנחנו מוסיפים סטטיסטיקות או היילייטים אישיים לשחקנים, ואז הספורטאי יכול להשתמש ולהפיץ את זה".
בימים אלה נכנסת פיקסלוט לשוק הכדורסל האוסטרלי, כאשר השווקים החזקים ביותר שלה הם ארה"ב ודרום אפריקה. השידורים מתקיימים על גבי פלטפורמת ה-OTT של החברה, באתרים של האיגודים השונים - כדורסל, כדורעף או כדורמים - או בערוץ ייחודי של המכביה, כפי שקרה בקיץ האחרון.
"אלה מקומות שבלעדינו לא היו מכוסים", אומר עוז. "אנחנו מביאים דמוקרטיזציה של ספורט למקומות שלא הייתה להם חשיפה, ובונים OTT מותאם ללקוח". לדבריו, בפיקסלוט מצלמים 100 אלף משחקים בחודש, "לעומת ESPN שמשדרים בשנה 30 אלף משחקים, ואצלנו זה בעלות דרמטית יותר נמוכה".
"לא מחפשים את מסי הבא"
השוק הגדול ביותר של פיקסלוט הוא התיכונים בארה"ב. "מדובר ב-10,000 תיכונים, שמשחקי הכדורסל שלהם משודרים למשפחות ולמי שמתעניין, והם משלמים על זה כמו על נטפליקס, 13 דולר בחודש. פעם תיכון צילם 20 משחקים בשנה, ועם המערכות שלנו אפשר לצלם 20 משחקים בשבוע, כי העלות של משחק היא רק 10-20 דולר. בארץ אנחנו מכסים שבע ליגות כדורסל, שמשודרות בחינם בשירות הסטרימינג של איגוד הכדורסל, Israeli Basketball TV".
על מה מבוסס המודל העסקי שלכם?
"יש מודל של מנוי בתשלום, ויש מודל של פרימיום - אתה רואה משחק בחינם, אבל בשביל לקבל היילייט של הבן שלך, אתה צריך לשלם משהו. בנוסף, יש את החסויות - במשך עונה שלמה אפשר להכניס באנר וירטואלי לכל מגרשי הכדורסל בארץ, שרואים רק בשידור.
"אפשר גם לייצר ממש הפסקת פרסומות. אמנם אין לנו אדם בחדר הפקה שיודע מתי הזמן המתאים במשחק, אבל כאן נכנס ה-AI, שיודע את זה אוטומטית. האתגר הגדול הוא לעשות את כל זה בסקייל גבוה. צריך גם לא לעבור את הגבול, ולא להפוך את הילדים למוצר. אנחנו הולכים על הקו הדק בין מוצר שמכניס כסף לבין מוצר שהוא נעים לצפייה".
לדברי עוז, המודל הוא תלוי מדינה - "בארה"ב מעדיפים מודל של תשלום מנוי ללא פרסומות, בדרום אפריקה בדיוק הפוך. בישראל חלק מהשידור הוא במימון של גופי ספורט וחלק במימון חסויות - מי עדן, למשל, הם ספונסר של אחת הליגות שאנחנו מכסים. אנחנו עובדים גם בפורטוגל, וגילינו שיותר קל להיכנס לשווקים מתפתחים, כי שם יש יותר צורך".
בפיקסלוט מאמינים שתיעוד של ליגות נמוכות יכול להשתלם גם לליגות הגבוהות, ולא רק בשביל הסקאוטינג. "אנחנו לא מחפשים את המסי הבא, זו משימה מאוד צרה. אנחנו רוצים להעלות את רמת ההנאה מהספורט של כל ילד שמשחק ושל כל הורה, זה נותן תוחלת הרבה יותר גבוהה.
"בבייסבול האמריקאי עשו סקר שילד שמשחק עד גיל 12 יהיה אוהד בתור בוגר, כלומר ההשקעה בספורט הילדים תחזיר את עצמה בהמשך. 95% מהילדים שאנחנו מצלמים בסוף לא יהיה שחקנים מקצועיים, אבל הם ירגישו מחוברים לספורט, וישקיעו בו כסף בתור מבוגרים".
לאן פיקסלוט רוצה להגיע? "הפוטנציאל הוא אינסופי, כי פחות מ-1% מהספורט שיש היום בעולם הוא מצולם. המודל שאנחנו בונים מאפשר לנו להגיע לשם".
