רשות התחרות מעלה הילוך בחודשים האחרונים במאבק נגד פגיעה ביבוא המקביל והקנסות כבר נערמים: 11.5 מיליון שקל על קרסו מוטורס, כוונה להטיל כ־17 מיליון שקל על סאני תקשורת ולצידם הליכים נוספים, גלויים וסמויים, נגד יבואנים בענפים שונים.
נדמה כי המדינה מנסה להעביר מסר חד ליבואנים הרשמיים, כשפעולות שבעבר נתפסו כחלק מהקשר השוטף עם היצרן בחו"ל - החל בהעברת מידע על מוצרים שהגיעו ביבוא מקביל ועד הקשחת תנאי שירות - עלולות כיום להיחשב להפרה ולהסתיים בעיצומים של מיליוני שקלים. רשות התחרות עצמה אומרת כי היא יוזמת בדיקות ולא מסתפקת בתלונות ובשוק כבר נערכים למציאות, שבה כמעט כל מהלך מול יבואן מקביל דורש זהירות משפטית.
● אמזון לא עוצרת בדרך להכנסות של טריליון דולר (חוץ מאשר בישראל)
● מעיין אדם: "הציעו לי 300 מיליון שקל, אבל אני לא פה כדי למכור"
צילום מספר סידורי של מוצר שהגיע ביבוא מקביל ושליחתו ליצרן, דרישה מלקוח להציג מסמך שכבר קיים במערכות החברה או פנייה לספק בחו"ל בניסיון להבין מאיפה הגיעו מוצרים לשוק הישראלי ־ כל אלה כבר נמצאים על הכוונת של רשות התחרות.
בשנתיים האחרונות העלתה הרשות הילוך באכיפת הוראות החוק שנועדו להגן על היבוא המקביל והאישי, ושורה של הליכים שננקטו בחודשים האחרונים ממחישה עד כמה רחבה הפרשנות שהיא מעניקה להן. עבור היבואנים הישירים, המשמעות אינה שולית: העיצום הכספי יכול להגיע לעד 8% ממחזור המכירות ועד לתקרה של 111 מיליון שקל. במקרים חריגים אף עשויה להתעורר שאלת האכיפה הפלילית.
התיקון לחוק
נקודת המפנה הגיעה בספטמבר 2023, אז נכנס לתוקף תיקון לחוק התחרות הכלכלית, שהוסיף פרק ייעודי העוסק ביבוא מקביל ואישי. עד אז, ניתן היה לטפל בפעולות שנועדו לחסום יבוא מקביל באמצעות ההוראות הכלליות בחוק, למשל איסור על הסדרים כובלים, אך במקרים כאלה נדרשה הרשות להראות גם סיכון ממשי לתחרות.
החקיקה החדשה יחסית הרחיבה משמעותית את ארגז הכלים שלה. היא אוסרת על יבואן ישיר לבצע שורה של פעולות שעלולות לסכל, לצמצם או להפריע ליבוא המקביל, גם כאשר קשה להראות שהפעולה לבדה צפויה לשנות באופן מהותי את התחרות בשוק כולו. בין היתר מדובר בהעברת מידע ליצרן שמאפשר להתחקות אחר שרשרת האספקה של יבואן מקביל, שינוי תנאים מסחריים באופן שמקשה על רכישה ממקור מקביל, התערבות באופן שבו קמעונאי מסמן או מציג מוצרים, סירוב לספק טובין ובוודאי פנייה מפורשת ליצרן בניסיון לעצור אספקה.
כדי להבין מדוע רשות התחרות מייחסת ליבוא המקביל חשיבות כזו, צריך קודם להבין את המנגנון. יבוא מקביל הוא יבוא של מוצר מקורי של אותו יצרן, שלא באמצעות הנציג או היבואן הרשמי שלו בישראל. במקום לרכוש את הסחורה ישירות מהיצרן, היבואן המקביל יכול לקנות אותה ממשווק או מספק במדינה אחרת ולהביא אותה לישראל.
התוצאה היא תחרות על אותו מותג עצמו: לצד המוצר של היבואן הרשמי עומד על המדף מוצר זהה או דומה מאוד שהגיע דרך שרשרת אספקה אחרת, לעיתים במחיר נמוך יותר. לכן, ליבואן הרשמי יש אינטרס טבעי לצמצם את התחרות הזו, אף שהמצב מורכב יותר בצד היצרן. "היצרנים עצמם לא בהכרח רוצים להגביל את היבוא המקביל, משום שבסופו של דבר האינטרס שלהם הוא למכור יותר", מסביר אסי ארביב, מבעלי קבוצת קלינטון סחר. "מצד שני, הם רוצים לשמור על מערכת היחסים עם הנציגות הרשמית שלהם בכל מדינה".
צילום באולם התצוגה
במקרה של חברת עופר אבניר, יבואנית כלי רכב דו־גלגליים, צילום מספרי שלדה של אופנועים שיובאו ביבוא מקביל ושליחת התמונות ליצרן הסתיימו בעיצומים של כ־15 מיליון שקל. במקרה אחר הודיעה הרשות לחברת רולטיים, יבואנית שעונים ומזוודות, על כוונה להטיל עליה בכפוף לשימוע עיצומים של כ־11.5 מיליון שקל, בין היתר בעקבות העברת מידע הנוגע למכולות של מזוודות סמסונייט, שיובאו ביבוא מקביל והפעלת "לקוחות סמויים" לצילום מוצרים של מתחרים.
משה סידס ובנו, המייבאת ממתקים ומוצרי מזון ומאפה, התחייבה במסגרת צו מוסכם לשלם יותר מחצי מיליון שקל לאחר פנייה ליצרן בחו"ל שנועדה, לפי הרשות, לעצור משווק זר ממכירת מוצרים ליבואן מקביל.
ביולי האחרון הצטרפו לרשימה שתי חברות נוספות. על יבואנית הרכב קרסו מוטורס הוטל עיצום של 11.5 מיליון שקל לאחר שהרשות קבעה כי החברה הכבידה על בעלי כלי רכב שהגיעו לישראל ביבוא מקביל בקבלת שירות ברשת המוסכים שלה. לפי הרשות, קרסו דרשה מהם להציג תעודת אחריות מקורית גם כאשר המידע הרלוונטי כבר היה זמין במערכותיה.
באותו חודש הודיעה הממונה על התחרות כי היא שוקלת, בכפוף לשימוע, להטיל עיצום של כ־17 מיליון שקל על סאני תקשורת, היבואנית הרשמית של מכשירי סמסונג בישראל. זאת לאחר שלטענת הרשות פנתה החברה לסמסונג בדרישה לעצור אספקת מכשירים לרשות הפלסטינית, באופן שנועד למנוע מיבואנים מקבילים לרכוש אותם ולשווקם בישראל.
ולא מדובר רק בתגובה לתלונות. לאחר פרסום גילוי הדעת של הרשות בספטמבר 2023, היא פתחה במהלך יזום שבמסגרתו פנתה ל־13 יבואנים ישירים מרכזיים בענפים שונים.
"התיקון בשנת 2023 נועד להגן על התחרות מפני פעולות של יבואנים ישירים העלולות לחסום או לצמצם את פעילותם של יבואנים מקבילים, מתוך הכרה בתרומה של יבוא מקביל להורדת המחירים לצרכן", אמרו ברשות התחרות לגלובס.
לדבריהם, "רשות התחרות פועלת בתחום היבוא המקביל באופן נרחב - יוזמת בדיקות עצמאיות לאיתור חשדות להפרות, במקביל לבחינת תלונות שמתקבלות בנושא. הרשות בוחנת גם את התנהלותם של יבואנים ישירים בישראל ואת התקשרויותיהם עם יצרנים וספקים בחו"ל".
"סכומים מאוד כואבים"
עו"ד גולן קנטי, שותף וראש מחלקת הגבלים עסקיים ורגולציה בנשיץ-ברנדס-אמיר, אומר כי השינוי המרכזי מבחינת היבואנים הוא המעבר ממשטר שבו נדרשה בחינה של הנזק התחרותי הכולל, לאיסורים ספציפיים ורחבים הרבה יותר.
"לרשות יש סמכות מאוד רחבה להטיל עיצומים, והיא מאוד קיצונית - עד 8% מהמחזור. אלה סכומים מאוד כואבים. אני לא בטוח שהשוק מבין את המצב, מה מותר ומה אסור לפי האופן שבו רשות התחרות הציגה את הדברים", הסביר עו"ד קנטי.
לדבריו, הקושי נובע גם מאופי היחסים שבין יבואן רשמי לבין היצרן הבינלאומי. "זו לא מערכת יחסים רגילה של ספק ולקוח. הרבה פעמים מדובר בשני צדדים שפועלים יחד כדי לפתח את השוק בישראל, משקיעים בקידום מכירות ולוקחים סיכונים. נדרש כאן טנגו מאוד ייחודי וזהיר".
אחד התחומים הרגישים הוא השירות למוצרים שהגיעו לישראל שלא דרך היבואן הרשמי. גורם בענף אומר לגלובס כי ישנם צרכנים שרכשו מוצרים ביבוא מקביל ונתקלים בקשיים בקבלת שירות מהמערכות של היבואן הרשמי. "חלק מהמעבדות של היבואנים הרשמיים לא מעניקות שירות למכשירים ביבוא מקביל", טוען הגורם. "למה לא לתת שירות תוכנה כשמדובר באותו מכשיר?".
האם האכיפה המוגברת כבר הוזילה את המחירים לצרכן? קשה לקבוע. אין כיום נתון פומבי שמבודד את השפעת הקנסות והליכי האכיפה. למעשה, בדוח שפרסם באוקטובר 2025 המליץ מבקר המדינה לרשות התחרות ולממשלה למדוד את השפעת רפורמות היבוא והיבוא המקביל על התחרות ועל המחירים - אינדיקציה לכך שהמדינה עצמה לא באמת יודעת.
