מחקר חדש של מוסד שורש, מראה כי המורים בישראל נמצאים במקום ה-17 בכישוריהם, מתוך 20 מדינות ה-OECD. הנתונים מבוססים על מבחן PIAAC, הבוחן כישורים בתחומי שפה, כישורים כמותיים ופתרון בעיות, שמועבר בכל מדינות ה-OECD על פי תוכנית אחידה. המחקר הנוכחי מבוסס על נתונים ממבחנים שנערכות בישראל בשנת 2022-2023. המורים השיגו ציונים נמוכים בכל שלושה התחומים שבודק המבחן. אחרי ישראל מדורגות איטליה, לטביה ופולין.
● איך מחליטים מי יזכה לאבטחה ממלכתית?
● האיום של רשות המסים נגד יותר מ־1,000 ישיבות
78% מהמורים בישראל בעלי תואר אקדמי לעומת 84% ב-OECD. בקרב קבוצה זו, 37% מהמורים בישראל הם בעלי תואר שני, לעומת 49% מהמורים במדינות ה-OECD. המחקר שבחן את המורים האקדמאים ביחס לאקדמאים אחרים בישראל, מצא כי כישוריהם נמוכים מממוצע (כישורים של מורים אקדמאים גברים נמוכים ב-7.3% מכלל האקדמאים הגברים, ואצל מורות אקדמאיות ציון הכישורים נמוך ב-2.6% לעומת הממוצע של אקדמאיות אחרות).
נשמע לכם הגיוני כי אקדמאים בתחומים אחרים יפגינו כישורים גבוהים יותר מאלה שבחרו בהוראה? ובכן, מסתבר שזה לא חייב להיות כך. הממוצע ב-OECD הוא פער של 0.9% עבור גברים, ו-0.4% עבור נשים, כלומר כישורי המורים והמורות האקדמאים, דומים לממוצע האקדמאיים במדינה.
עבור ישראל, נמצא כי הפער חריף במיוחד במקצועות המדעיים. ציוני המורים במקצועות המדעיים (STEM) בישראל נמוכים ב־14.4% בקריאה, ב־10.3% במתמטיקה וב־15.9% בפתרון בעיות לעומת בעלי השכלה דומה העובדים במקצועות אחרים. בממוצע ה-OECD, המצב הפוך, ונראה כי מערכות החינוך מצליחות לגייס מורים במקצועות המדעיים עם כישורים דומים לאלה של יתר בעלי המקצוע באותו התחום.
אגב, מורים ללא השכלה אקדמאית, השיגו דווקא ציונים גבוהים יותר מאשר לא-אקדמאים העוסקים במקצועות אחרים.
פערים נמוכים אל מול מדינות ה-OECD
המורים בחינוך הערבי קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר (ציון 228), המורים החרדים במצב קצת פחות גרוע (261) והמורים בחינוך הממלכתי (268) והממלכתי דתי (271) במצב עוד קצת פחות גרוע, אך עדיין נמוך מיתר המדינות המפותחות (281 בממוצע). אגב, במגזר החרדי והערבי מורים עם השכלה גבוהה משיגים ציונים טובים יותר או קרובים לאלה של מקביליהם עם אותה השכלה במקצועות אחרים, עדות לכך שהמקצוע עדיין מבוקש יחסית במגזרים אלה.
כצפוי, אך לאו דווקא כרצוי, המורים לגיל הרך הם בעלי הכישורים הנמוכים ביותר בתחומים הנמדדים במבחן זה, ומורי העל-יסודי הם במצב הפחות גרוע.
המחקר, נערך על־ידי ד"ר יעל מלצר. לדברי פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש: "הממצאים מראים שמערכת החינוך בישראל מתקשה למשוך ולשמר אקדמאים בעלי כישורים גבוהים, והפערים מול מדינות ה-OECD ובתוך מערכת החינוך מחייבים שינוי באופן שבו ישראל מגייסת, מכשירה ומתגמלת מורים. יש לבחון מחדש את תנאי הקבלה להכשרת מורים ולתת משקל רב יותר לכישורים בפועל; לשקול מסלול שבו מורים ירכשו תחילה תואר אוניברסיטאי בתחום שאותו ילמדו ורק לאחר מכן יעברו הכשרה להוראה; במקביל, נדרשת השקעה ממוקדת בחינוך הערבי ובגיל הרך, שבהם נמצאו רמות כישורים נמוכות במיוחד. בלי צעדים אלה, יהיה קשה לצמצם את הפער מול המדינות המובילות ולשפר את איכות ההוראה בישראל".




















