האם שוק המניות הזה, שנראה כאילו דבר לא יכול לעצור אותו, מתחיל להזכיר את שנת 1999, כשמניות הטכנולוגיה זינקו בחדות על גל של ספקולציות? לי הוא מזכיר יותר את שנת 1901.
לא, לא הייתי בסביבה אז. אבל מבט 125 שנה לאחור מראה שזו הייתה תקופה דומה להפליא, שאפשר ללמוד ממנה גם היום. קדחת ההימורים יכולה להימשך זמן רב יותר ולהתלהט הרבה מעבר למה שרוב האנשים חושבים, ואז להסתיים מהר מכפי שמישהו מסוגל לדמיין. מי שמסרבים להשתתף במשחק משלמים בטווח הקצר מחיר כבד במונחי עלות הזדמנותית, אך בטווח הארוך יוצאים נשכרים.
● המניות שייפלו והמשקולת שתקשה על הורדת הריבית בישראל
● בגיל 96, וורן באפט עדיין מושך בחוטים של ענקית ההשקעות
חלק מנקודות הדמיון בלתי נתפסות.
בשנת 2026, מסחר מהיר הפך כמעט לנורמה, עם יותר מ־3 מיליון עסקאות ביום בחוזי אופציות על מדד S&P 500 שפוקעים באותו היום. בשנת 1901 שיעור התחלופה בבורסת ניו יורק הגיע ל־319%, כך שלמעשה שווי השוק כולו החליף ידיים מדי 16 שבועות. קצב מסחר כזה לא נרשם שוב במשך יותר ממאה שנה .
בשנת 2026, שוקי החיזוי הם הלהיט התורן, וסוחרים מהמרים בהם על התוצאות בטווח הקצר של כמעט כל דבר שאפשר להעלות על הדעת. בשנת 1901, בתי ההימורים על מניות היו מוקד הספקולציות הלוהט ביותר, ואנשים הימרו אם התנודה הבאה במחירן של מניות U.S. Leather או American Cotton Oil תהיה כלפי מעלה או מטה .
בשנת 2026, קרנות סל ממונפות פורחות ומאפשרות לסוחרים להכפיל ואף לשלש את התשואה היומית על מניות או מדדים. בשנת 1901, ספקולנטים שסחרו במינוף, כלומר בכסף שאול, הגדילו בהתלהבות את היקף ההימורים שלהם פי עשרה ואף יותר (כיום, באמצעות חוזים עתידיים תמידיים, ייתכן שחלק מהסוחרים אף יכולים להגיע למינוף של פי 100).
הלקח הראשון משנת 1901 הוא שקשה לתחום את קדחת הספקולציות לתחום אחד. הימורים בחלק אחד של החיים הפיננסיים נוטים לחלחל גם לשאר חלקיהם .
העיתונאי והסופר אדווין לפבר, שהתפרסם לימים בזכות ספרו "זיכרונותיו של סוחר מניות", פרסם בשנת 1901 קובץ סיפורים קצרים בשם "סיפורים מוול סטריט".
אחת הדמויות של לפבר, שהשתכרה מ"יין ההימורים", כבר אינה רואה הבדל בין מסחר ב־50 אלף מניות לבין הימור של 50 אלף דולר על קלף. הוא אפילו מציע "להתערב על הון אדיר" על כך שיוכל לנחש מי מבין שני זבובים שנחתו על שולחן יהיה הראשון לעוף ממנו .
"השקעות" זה לא היה
האם התקדמנו ב־125 השנים שחלפו מאז? כיום, שוקי החיזוי מאפשרים להמר מה יהיה מחיר הביטקוין בעוד 15 דקות, או אם שדרן פוטבול יאמר את המילים "tush push" במהלך הסופרבול .
אז כמו היום, חברות שליבו את תשוקת הציבור להימורים עטפו את עצמן באצטלה הצדקנית של "דמוקרטיזציה".
אחד מבתי ההימורים על מניות הגדולים בארה"ב, שנשא את השם ההולם Haight & Freese , טען כי "המדריך למשקיעים" השנתי שלו נועד "לטובת מיליוני האנשים העסוקים", שביקשו "הזדמנות הוגנת להשיג נתח מהרווחים העצומים" שנבעו מהגידול המהיר במספרם ובשוויים של ניירות הערך הנסחרים בבורסה .
אבל לבתי ההימורים על מניות לא היה דבר וחצי דבר עם השקעות, אף שהם הקפידו בערמומיות לכנות את לקוחותיהם "משקיעים". כל מה שאפשר היה לעשות בהם הוא להמר על אחת משתי תוצאות: אם העסקה הבאה במניה מסוימת תתבצע במחיר גבוה או נמוך יותר .
כך נוצרה אצל אנשים תחושה שהם משתתפים בשוקי ההון, במיוחד משום שאפשר היה לסחור בסכום של 10 דולרים בלבד ולמנף אותו, לעתים פי 30 ואף יותר. חברות ברוקראז' בבורסת ניו יורק באותה עת כמעט שלא קיבלו הוראות לרכישת פחות מ־100 מניות, עסקה שיכולה הייתה להסתכם באלפי דולרים, ובדרך כלל הטילו מגבלות מחמירות בהרבה על מסחר במינוף .
קיבלו את ה"חשבון" ב-1907
שוקי החיזוי ואפליקציות המסחר של ימינו מציעים חבילה דומה, היישר בטלפון הנייד .
הסכנה אז, כמו היום, היא שברגע שהספקולציות הופכות למהנות, הן עלולות להפוך לממכרות. וזה כמעט תמיד מסתיים בצרבת או שברון לב .
ספר על תולדות בורסת ניו יורק משנת 1905, מספר על מקרה שבתחילת המאה ה־20 מלצר הרוויח 100 אלף דולר, מיליוני דולרים במונחים של היום, ממסחר במניית Brooklyn Rapid Transit Co., . אלא שכפי שהוסיף המחבר ביובש, זה היה רווח ש"וול סטריט לקחה בחזרה במועד מאוחר יותר".
אבל ככל שהתקופה הטובה נמשכת, כך נדמה שיום החשבון רחוק יותר. הכלכלה שגשגה בשנת 1901. אנשי פיננסים, בהובלת ג'יי.פי מורגן, איחדו תעשיות שלמות ל"קבוצות" שנועדו לצמצם את התחרות, למנוע הורדות מחירים ככל האפשר ולהגביר את האטרקטיביות בעיני המשקיעים. המשקיעים השתגעו על תאגידי ענק שאיגדו חברות בתעשיות הבדיל, נפט, חשמל, קמח, רהיטים, נחושת, כלי החרס, עור, בוראקס (סבון ניקוי), שיבולת השועל ואפילו ארונות הקבורה .
U.S. Steel הפכה לחברה הראשונה בשווי מיליארד דולר בשנת 1901. היא עוררה בקרב המשקיעים התלהבות דומה לזו שעוררה SpaceX בשנת 2026, כשהפכה להנפקה הראשונה לפי שווי של יותר מטריליון דולר .
שוק המניות עלה ב־19% בשנת 1900, והוסיף לעלות ב־20% בשנת 1901 וב־5% בשנת 1902. לאחר ירידה בשנת 1903, המניות שבו לזנק והניבו תשואה של 69% בשלוש השנים הבאות. אבל אז הגיעה הבהלה הפיננסית ההרסנית של שנת 1907: השוק קרס ב־30%, ובאוקטובר לבדו איבד 10%.
חברות נאמנות, שהיו "בנקי הצללים" המקוריים, הלוו סכומי עתק לעסקים מסוכנים, לספקולנטים בנדל"ן ולסוחרי מניות. בעקבות זאת החלה "ריצה אל הבנקים", לאחר שמפקידים חששו שחברות נאמנות מפוקפקות יקרסו. זה היה אחד האסונות הפיננסיים הקשים בתולדות ארה"ב, והוא הוביל להקמת הבנק הפדרלי.
אני לא אומר שכדאי לכם למכור הכול ולשבת בחוץ בזמן השוק השורי הנוכחי. אבל זכרו זאת: המעטים שהצליחו לשמור על קור רוח ולהתרחק מהטירוף של ראשית המאה ה־20, יצאו ממנו מחוזקים .
הטי גרין, שהייתה אולי המשקיעה הראשונה לטווח ארוך ואחת הגדולות שבהם, דבקה בעקשנות במוטו שלה: "לעולם אל תעסקו בספקולציות בוול סטריט". בשנת 1908 היא נזכרה כי "כשהקריסה הגיעה, לי היה כסף, והייתי אחת הבודדות שבאמת היה להן כסף. לאחרים היו 'ניירות הערך' ו'הערכים' שלהם. לי היה מזומן, והם נאלצו לבוא אליי".
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
