שוק איגרות החוב העולמי נמצא בטלטלה, המלווה בגל מכירות המוני שדוחף את התשואות לשיאים של עשרות שנים. בארצות הברית, התשואה על אג"ח ממשלתי ל־10 שנים טיפסה לאחרונה ל־4.81%, הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת 2025. במקביל, התשואה האמריקאית ל־30 שנה נמצאת בשיא של קרוב לשני עשורים כבר כמעט חודשיים. בשאר הכלכלות הגדולות מבריטניה דרך יפן ועד קנדה ואיטליה נרשמו עליות חדות.
● קרן כספית או פיקדון: איפה להשקיע סולידי כשהריבית יורדת?
● הסיבות שדחפו את בנק ישראל להפחתת ריבית בפעם השלישית ברציפות
המוקד הוא השוק האמריקאי הגדול בעולם, שכל עליית תשואות בו גוררת גלי הדף בשווקים נוספים. "האג"ח האמריקאי הוא העוגן של השווקים", מסביר ירון פרידמן, ראש תחום מחקר במערך ההשקעות של בנק לאומי: "אנחנו רואים שבכל השווקים בעולם יש עליית תשואות באג"ח לתקופה של עשר שנים".
הזווית הגיאופוליטית: מלחמה, נפט וחוב
הזינוק בתשואות האג"ח בעולם מונע מכמה סיבות מרכזיות, כאשר הישירה ביניהן היא במידה רבה ההסלמה גיאופוליטית וההתלקחות האחרונה במלחמת ארה"ב־איראן. בנוסף, החששות מפני אינפלציה "דביקה" שמסרבת להיעלם, שלוחצת על הבנקים המרכזיים לשקול העלאות ריבית נוספות. והשלישית היא הגידול חסר המעצורים בגירעון הממשלתי בארה"ב, שחצה לראשונה אי פעם את רף ה-40 טריליון דולר.
אבל הסיפור מאחורי סערת האג"ח אינו מסתכם הפעם רק בפוליטיקאים ובגירעונות ממשלתיים, אלא במהפכת הבינה המלאכותית, שיצרה יש מאין מתחרה חדש לשוק החוב הממשלתי - ענקיות הטכנולוגיה. רונן קפולטו, מנהל ההשקעות הראשי של הראל פיננסים, מסביר כי בעבר, "החברות האלו נהנו מתזרים מזומנים חופשי, ועכשיו כשהן צריכות להביא כסף, הגענו לנקודה בה הן מתחילות להגיש חוב". המספרים בשטח מגבים את הטענה הזו. על פי נתוני LSEG, מתחילת השנה הנפיקו ענקיות הטכנולוגיה, בהן אלפאבית, אמזון, מטא, מיקרוסופט ואורקל, חוב בהיקף של 220 מיליארד דולר.
אמנם הדוגמה הבולטת ביותר היא ענקיות הטכנולוגיה, אבל הן לא לבד. כך למשל סוחף גל ההשקעות הזה גם חברות לוויין, כמו Kingspan האירית שפועלת לגייס 800 מיליון אירו באג"ח ירוקות בעקבות זינוק בהזמנות לחומרי בנייה עבור דאטה סנטרים. בשורה התחתונה, התוצאה היא שכשהמשקיעים עומדים מול הלוואה לממשלות כבדות־חוב לבין השקעה בחברות הטכנולוגיה הרווחיות בעולם, שמציעות אגרות חוב בדירוג גבוה מאוד, ובתשואה של מעל 6%, הבחירה בחברות לא מפתיעה.
הטלטלה לא מגיעה לשוק המניות. בינתיים
התחרות החדשה מחייבת את הממשלות להציע תשואות גבוהות יותר כדי למשוך משקיעים שמעדיפים את הביטחון של גוגל או מיקרוסופט על פני זה של וושינגטון. אם באופן מסורתי עליית תשואות באג"ח הממשלתיות מלווה בטלטלה גם בשוקי המניות, הפעם התמונה מעט שונה.
למעשה, נוצרת אנומליה: למרות המתיחות הגיאופוליטית, שבאופן מסורתי מבריחה משקיעים אל חוף המבטחים של אגרות החוב ומורידה תשואות - תשואות האג"ח מזנקות, אך שוק המניות נותר חזק. "היינו חושבים שהמצב יוריד את המניות כי שווה להעביר את הכסף לאג"ח, אבל זה לא קורה", מסביר פרידמן. אחת הסיבות לכך היא האמון העצום בחברות הטכנולוגיה. מרווח האשראי של החברות האמריקאיות ירד, ופרידמן מעריך כי "יגידו אנשים שיש מצב שגוגל יותר בטוחה מארה"ב". מצב זה מותיר את החוב הממשלתי והקונצרני להתחרות זה בזה על מאגר חסכונות מוגבל.
הכסף זורם למי שמציע ריבית גבוהה
בסביבה כזו של חוסר ודאות והיצע חוב גדול, משקיעים מנתבים את כספם לא רק לאפיקים חדשים, אלא גם לכיוון השווקים המתעוררים. בעקבות החלשות הדולר עקב תוכניות הרכישה החוזרת בארה"ב, משקיעים נוהרים לעסקאות קארי טרייד - הלוואת מטבע זול במטרה להשקיע בנכסים נושאי תשואה גבוהה במדינות אחרות.
רובין ברוקס ממכון ברוקינגס מציין כי השווקים המתעוררים צפויים לקבל אליהם "חומת כסף", במיוחד לאחר שחוו "זרימת כספים מסיבית החוצה" בעקבות המלחמה באיראן. ברזיל (המציעה ריבית של 14% אל מול אינפלציה של 4.2%), טורקיה (עם ריבית של 37%) וקולומביה מסומנות על ידי אנליסטים כיעדי השקעה מועדפים. במקביל, כספים רבים זורמים לזהב, שמחירו זינק, בגיבוי של גורמים כגון ריי דליו ודויטשה בנק.
"המצב בישראל נוגד את הטרנד העולמי"
בזמן ששוקי האג"ח בעולם בוערים והתשואות מזנקות, ישראל מציגה תמונה הפוכה ומפתיעה. סער וינטראוב מאלטשולר שחם מגדיר זאת בצורה נחרצת: "ישראל היא המדינה המתוקנת היחידה שהתשואות שלה הן נגד הטרנד העולמי".
ירון פרידמן מציף את הדיסוננס הזה: "בישראל יש ירידת תשואות. היינו מצפים שלנוכח אי הודאות הגיאופוליטית, כולל כלכלה פוסט מלחמה, נראה עליית תשואות משמעותית". ההסבר לאנומליה הישראלית, מסביר פרידמן, נעוץ בנתוני המאקרו החזקים: "זה קורה כי יחס החוב־תוצר של ישראל הוא מאוד טוב. הגירעון עלה אבל פחות ממה שציפו". פרידמן ממחיש זאת במספרים: בעוד שבארה"ב "יחס חוב־תוצר 102.3%, והגירעון 6.8%", בישראל "יחס חוב תוצר - 68%". לכך מתווסף מטבע מקומי יציב, שלדבריו ממשיכים להעניק עוגן של יציבות למשקיעים למרות אי־הוודאות.
ההזדמנויות והכוכביות בהשקעה באג"ח
עבור משקיעים פרטיים, סביבת התשואות הנוכחית מציעה פיתוי: האפשרות לנעול תשואה שנתית של מעל 5% באג"ח ממשלת ארה"ב ל־30 שנה.
סער וינטראוב, סגן סמנכ"ל השקעות גמל ופנסיה באלטשולר שחם, סבור כי אסור לציבור להתעלם מהמצב: "האפיק הממשלתי הופך להיות תחרותי אל מול האג"ח הקונצרני ושוק המניות, והוא צריך להצטרף לתיקי ההשקעות של הפרט".
לדבריו, משקיעים רבים עדיין שבויים בקסם העליות בוול סטריט: "בעקבות ביצועי המניות של השנים האחרונות יש לאנשים חלום שזה ימשיך, אבל לא בטוח בכלל שזה מה שיהיה. צריך להתחיל לשלב את האג"ח הממשלתיות בתיקים... מגיעים לתקופה של כמה שנים שהתשואות הגבוהות יישארו". עם זאת, מומחים אחרים מצננים מעט את ההתלהבות ומזכירים את הכוכביות, במיוחד למשקיע הישראלי. ראשית, התשואה המוצעת היא נומינלית, ואינפלציה גבוהה ודביקה עלולה לשחוק אותה ריאלית לאורך השנים. שנית, המשקיע הישראלי חשוף לסיכון מטבעי עקב התנודתיות בשער הדולר-שקל, בנוסף לעלויות מסחר ודמי ניהול שמקזזים את הרווח.
