אקספנג הסינית היא מהיצרניות הנדיבות ביותר בתעשיית הרכב. מיום הקמתה מכרה החברה כ-1.26 מיליון כלי רכב והפסידה במצטבר כ-6.6 מיליארד דולר, כולל עלויות מחקר ופיתוח. זה מודל עסקי בעייתי אבל הוא ברכה ללקוחות בישראל, שמקדשים את התמורה לכסף, ועובדה שישראל היא שוק הייצוא הגדול ביותר של אקספנג בעולם.
את המודל העסקי הזה ממחישה היטב מכונית הסלון החשמלית החדשה "P7 פלוס" של אקספנג. אורכה 5.07 מ', כ-35 סנטימטר יותר מטסלה 3 למשל, בסיס הגלגלים של באורך כ-3 מ' ויש לה תא נוסעים מפואר עם עיסוי לכל המושבים (גם מאחור), מסך אחורי, טריקת דלתות עם ואקום, מערכת קול אימתנית ועוד.
● בלעדי | מה יקרה למחירי המכוניות: המסמך שחושף מגבלות סיניות חדשות
● תמורת מעל חצי מיליארד שקל: יבואנית הרכב תמכור את אולם התצוגה
● התא"ל שמקים קיבוץ: "המיליארדים שנעשה יתחלקו בין החברים"
מתחת לפני השטח יש גם חבילת נהיגה אוטונומית על בסיס צ'יפ־על, שמגיעה כסטנדרט וממתינה לרגולציה שתאפשר שימוש בישראל ברכב אוטונומי. על הרכיב הזה בלבד גובה טסלה כ־36 אלף שקל. אבל מחיר ה־P7 החדשה בישראל, אחרי מסים ולפני מבצעים, הוא 199 אלף שקל. אנחנו כאן כדי לבדוק אם "בעל הבית השתגע", או שמסתתר כאן איזה קאץ' חבוי.
עיצוב חיצוני
מבחוץ הרכב נראה כאילו נחת זה עתה מהסט של סרט עתידני בהפקה סינית. החרטום הרחב משתפל מטה בקו תלול ומציג שתי תפיחות גדולות בצדדיו נוסח פרארי. לתאורה אחראי פס אורות LED, שנמתח מכנף לכנף ותחתית הפגוש הנמוכה עשוי מפלסטיק מבריק ובמרכזה חיישן רדאר גדול, שמיקומו מועד לפגיעה.
המאפיין הבולט של פרופיל הצד החלקלק, מלבד חישוקי הענק הייחודיים והאורך יוצא הדופן, הוא הגג ,שנמתח בקשת ארוכה ומרהיבה מהחופה הקדמית ועד בליטת הזנב. את עיקר הדרמה שמרו המעצבים דווקא לזנב, שכולל דלת מתרוממת ענקית ועליה ספוילר בולט ומדורג.
העיצוב החללי הזה נועד לא רק למשוך תשומת לב ברחוב, מה שהוא עושה באפקטיביות רבה, אלא גם להפחית את התנגדות האוויר לטובת שיפור טווח הנסיעה החשמלי.
פנים הרכב
למרות תצורת הסדאן, הגג גבוה יחסית ומאפשר להיכנס לרכב ולצאת ממנו בזריזות מבלי לחבוט את הראש בתקרה. המרחב הפנימי גובל במוגזם, עם מושבים קדמיים שיאכלסו ברווחה נהג ונוסע בכל גודל, ומושב אחורי שעליו יכולים להתמקם שלושה מבוגרים בגובה 1.9 מ' פלוס מבלי לסבול ממחסור במרחב. הרכב גם יכול לשמש ללא קושי כלימוזינה עם נהג פרטי מלפנים ובוס/ית מאחור; רמז לכך הוא מגש מתקפל למחשב נייד, שנפתח מגב המושב הקדמי.
מולטימדיה ומצלמות
עיצוב הפנים תואם את הקו המינימליסטי והאלגנטי של אקספנג עם משטחים נאים מדלת לדלת, קונסול מרכזי גבוה עם צמד משטחי טעינה ענקיים ופתחי אוורור שנראים כמו תכשיטים מעוצבים. בתא יש רק מעט מתגים פיזיים ואפילו לוח המחוונים הוא לא הרבה יותר מפס תצוגה. כפיצוי יש תצוגה עילית ענקית, שבעת הצורך מקרינה גם את הוידיאו מהמצלמות ההיקפיות על השמשה שמול הנהג.
עיקר התפעול מתבצע באמצעות תפריטי מגע על המסך הרוחבי הדקיק במרכז. ממשק האנוש של XPENG נאה לעין, מתוכנן היטב ומגיב בזריזות, אבל היינו שמחים ליותר מתגים פיזיים וגם פתחי אוורור יותר גדולים יתקבלו בברכה בקיץ הישראל.
מנגד מערכת הפיקוד קולי, שמבוססת על בינה מלאכותית, היא מהטובות שיש בנמצא. הממשק הטלפוני שלה מאפשר לנהל שיחות דו-צדדיות בעברית באיכות סבירה. הראות לפני ולצדדים טובה, אבל הראות לאחור מוגבלת מאוד בשל השמש הצרה ונסמכת באופן כמעט מלא על מערכת מתוחכמת של מצלמות היקפיות.
איכות הייצור, הגימור והחומרים מרשימה ולא הייתה מביישת שום רכב פרמיום גרמני, יפני או קוריאני שעולה פי שניים ויותר. מרשים במיוחד בידוד הרעשים, שגם במהירויות גבוהות כמעט לא מאפשר שיחה רגועה בתא.
רשימת האבזור חריגה אפילו במונחים סינים, וכבר יצא לנו לנהוג במכוניות של מותגים מערביים "נחשבים", שבהן רק חבילת אבזור כזו עלתה יותר מכל הרכב הזה קומפלט. חבל רק שאין כיסוי נגלל לגג הזכוכית העצום. אחרי חניה בשמש של אוגוסט, מערכת האקלים עובדת די קשה להוריד את הטמפרטורה בתא.
תא מטען
תא המטען רחב וארוך אבל די רדוד ויכול להכיל 573 ליטר, והדלת האחורית המתרוממת מאפשרת להעמיס בקלות מטענים מגושמים או לנצל את רצפת התא האחורי עבור "מסיבת תא מטען" מזדמנת.
מנוע וסוללה
המכונית משווקת בישראל עם מפרט הנעה די צנוע יחסית לפלח הפרמיום החשמלי: מנוע אחורי בודד בהספק 313 כ"ס וסוללה בקיבולת 75 קילוואט עם טווח של עד 530 ק"מ. אבל שם המשחק כאן הוא יעילות אנרגטית. עיצוב אווירודינמי בשילוב עם מערכת ניהול מתוחכמת ופלטפורמה חשמלית של 800V, שתומכת בטעינה מהירה בקצב של עד 446 ק"מ, מנצלים למקסימום את נתוני החומרה. התאוצות לא מסחררות כמו חלק מהמתחרות עתירות הכוח, ובמיוחד טסלה, אבל עם 6.2 שניות מאפס למאה ותגובת דוושה חדה במצב התכנות הספורטיבי, צבירת המהירות תענה על הדרישות של רוב הנהגים ברוב תנאי הכביש.
בתנאים המאתגרים של אוגוסט הישראלי, עם מערכת מיזוג מפוצלת שעובדת בעוצמה גבוה כדי לקרר את חלל התא המאסיבי, אפשר לצפות לטווח ריאלי של כ-450 ק"מ פלוס, מינוס בהתאם לכביש ולסגנון הנהיגה. אם תמצאו מטען ציבורי תואם תוכלו להוסיף מאות קילומטרים לטווח בתוך דקות.
להבדיל מהרבה סיניות חשמליות, שמציעות יחס מרשים של "סנטימטרים ואבזור לשקל" אבל מזניחות את הצד הדינמי, ה-P7 לא מרגישה כמו מכונית על שלט. למרות הממדים ומשקל עצמי של 2.1 טון היא משאירה את הנהג בתמונה עם היגוי מאוזן יחסית, במיוחד במצב הספורט, שיוט יציב ורגוע במהירויות גבוהות מאד ותחושה זורמת וקלילה גם על כבישים מפותלים. ממדים כאלה גובים מחיר בסביבה עירונית צפופה ובחניונים, ולא קל למצוא לספינה הזו מקום חניה.
על הכביש
נוחות הנסיעה מצוינת והמתלים, שרמת השיכוך שלהם ניתנת לתכנות אלקטרוני, סופגים היטב מהמורות בין עירוניות, פסי הרעדה ושאר מכשולים נפוצים. הרכב מגיע עם מערכת אוטונומית מתקדמת נוסח טסלה FSD, שרוב ביצועיה האוטונומיים מנוטרלים בינתיים בשל מגבלות החוק. ניתן לקבל רמז לפוטנציאל בעת עקיפה על הכביש המהיר: המכונית מסוגלת לצאת מהנתיב במדויק ולחזור אליו בצורה בטוחה ללא התערבות הנהג.
מחיר
הלימוזינה החשמלית המפוארת והמתוחכמת הזו עולה בישראל 200 אלף שקל. תשעה מכל 10 מנהלים בתעשיית הרכב במערב יישבעו לכם, שתמחור כזה הוא לא הגיוני, אלא אם החליט היצרן על התאבדות פיננסית. מבחינת הלקוח, התמורה שהיא מספקת יוצאת דופן בכל קנה מידה. מבחינת תעשיית הרכב, היא מסמנת את "קו פרשת המים": השלב שממנו הסינים כבר לא סוגרים פערים אלא משאירים אחור את תעשיית הרכב הממוסדת במערב, כולל טסלה. מ־0 ל־100 קמ"ש
חלק מהמתחרות
טסלה 3 סטנדרט
191 אלף שקל עולה גרסת הכניסה של ה־3 החשמלית. מנוע בודד מייצר 283 כ"ס ומאיץ את המכונית ל־100 ב־6.2 שניות. הטווח עד 534 ק"מ' האבזור דל וההתנהגות ספורטיבית.
BYD SEAL
199 אלף שקל עולה גרסת הכניסה של סיל החשמלית. מנוע בודד מייצר 312 כ"ס ומאיץ ל־100 ב־5.9 שניות. סוללה של 82 קילוואט מספקת טווח עד 570 ק"מ.
