קצת יותר משני מיליון בני אדם בלבד חיים בסקסוניה־אנהלט, אחת מ־16 מדינות המחוז המרכיבות את הרפובליקה הפדרלית הגרמנית. אבל ביום ראשון הקרוב, עיני גרמניה - ואולי אירופה כולה - יהיו נשואות לבחירות המתקיימות בה.
לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, מפלגת ימין קיצוני המוגדרת כמסכנת את הדמוקרטיה עשויה לעלות לשלטון במדינת המחוז. מועמד כריזמטי, אכזבה מהמיינסטרים הפוליטי, מיאוס מהגירה וחשש כלכלי חוברים יחד כדי להפוך אותה "לאבן הדומינו הראשונה שתיפול" בדרך לברלין, כפי שמקווה מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD).
● הצעדים החדשים של גרמניה בתגובה לתקיפות רוסיות
● "שייך ב־100% לממשלת ישראל": המפעל שהוצת בבלגיה
● "פייננשל טיימס" קורא לאיחוד האירופי להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל
מבחינת המפלגה, הבחירות ביום ראשון יובילו לניצחונות בעוד בחירות מקומיות, לביטול החרם הפוליטי עליהם, ואולי גם לכיבוש השלטון בגרמניה באמצעים דמוקרטיים בבחירות הכלליות שיתקיימו בעוד כשנתיים. הסקרים מנבאים למפלגה 42% מקולות הבוחרים ביום ראשון. אם אחת מהמפלגות הקטנות לא תעבור את אחוז החסימה הגבוה (5%) או אם התוצאה תהיה טובה משמנבאים הסקרים, הרי ש"אלטרנטיבה לגרמניה" - עשויה לקבל את השלטון במדינת המחוז הקטנה.
המנהיג הכריזמטי
המועמד המוביל את המפלגה בסקסוניה־אנהלט הוא אולריך זיגמונד. בן 35 בלבד, איש מכירות לשעבר ומומחה בפסיכולוגיה של עסקים.
זיגמונד נכנס לפוליטיקה כבר לפני עשור והתבלט בעזרת רהיטות ותדמית ידידותית ונגישה. הוא נחשב לאחראי לכך שהמפלגה נמצאת על סף השלטון במדינת המחוז. המגזין הגרמני שפיגל הגדיר אותו כ"איש המסוכן ביותר בגרמניה" על עמוד השער שלו, מה שרק חיזק את תחושת הרדיפה שחשים תומכי המפלגה, והמחיש את עוצמת הסלידה הפוליטית והחשש של רוב התקשורת במדינה ממנה.
צעד שהיה שמור בעבר למפלגות נאו־נאציות, "אלטרנטיבה לגרמניה" - כולל הסניף בסקסוניה־אנהלט - נמצאת תחת פיקוח של המשרד להגנת החוקה (השב"כ הגרמני), בשל הסכנה שהיא מהווה לדמוקרטיה.
דוברו של זיגמונד היה חבר בתנועת נוער נאו־נאצית. האידיאולוג של המפלגה במדינת המחוז, הנס־תומאס טילשניידר, האשים את היהודים בהגירה המוסלמית לגרמניה ואמר שמערכת החינוך תחת המפלגה תלמד "פחות היטלר, יותר ביסמרק".
נאו־נאצים לשעבר מקיפים את זיגמונד בצמרת המפלגה המקומית. באירוע בחירות אחרון התקבל המועמד בקריאות "זיג"- "מונד", שמהדהדות את ה"זיג"-"הייל" הנאצי. בתגובה לביקורת על כך היתמם המועמד, "זה השם שלי, אני לא רואה בכך שום פסול".
לתושבים עצמם לא ממש אכפת מכך, לפי הסקרים האחרונים. אולריך זיגמונד הוא כוכב ברשתות החברתיות, חושב בזריזות ומתנסח היטב. "הוא נער הפוסטר שמעולם לא היה ל־AfD", כתב באחרונה עליו עיתון גרמני.
כבר חודשים שזיגמונד חורש את המדינה ומבטיח לתושבים "להציל את גרמניה". המסר שלו הוא אחד: "אנחנו יכולים לעשות את זה, לעלות לשלטון". המפלגה מארגנת מפגשי משפחות וקהל רחב - אירועים ציבוריים, אליהם מגיע זיגמונד על קטנוע סימס נוסטלגי מתקופת מזרח גרמניה בצבעי המפלגה. יש נקניקיות למבוגרים ומתנפחים לילדים ודגלי גרמניה בכל מקום. "לא ניתן לזהות יותר את המולדת שלנו", הוא חוזר ומתלונן לקול תשואות הקהל.
אלטרנטיבה לגרמניה כולה חייבת חלק ניכר מהתמיכה בה להתנגדות לקבלת מבקשי המקלט מאז 2015. זיגמונד יוצא נגד 170 אלף המהגרים שנכנסו למדינת המחוז בעשור האחרון, שלדבריו הובילו לתחושת אי־ביטחון בערים הגדולות ולהתנגשויות תרבותיות. הוא יוצא נגד ברלין "המנותקת".
"הכל אפשרי הפעם, אלו בחירות שיהיו נקודת מפנה בהיסטוריה של סקסוניה אנהלט, של גרמניה, של אירופה כולה", אמר בשבוע שעבר בקוודלינבורג. הקהל הריע. יש בו נאו־נאצים, המתבקשים להפוך את החולצות שלהם עם סמלי האס־אס מחשש שיצולמו לעיתונות. אבל יש גם משפחות, וזוגות מבוגרים ותומכים מכל שכבות האוכלוסייה.
סוד ההצלחה: יאוש
"אם מקשיבים לו הוא נשמע הגיוני, אבל כשאתה קורא את המצע של המפלגה ורואה מי נכלל בה אתה מבין את הסכנה", סיפרה לגלובס אנה, תושבת מקומית שהעדיפה לא למסור את שם משפחתה. "ההצלחה שלו מגיעה בשל הכישלון של המפלגות הגדולות לשעבר, ופשוט אכזבה כוללת מהדרך שבה דברים מתנהלים, כל כך איטי וחסר־תקווה".
אלטרנטיבה לגרמניה מוכרת לתושבים חזון של גרמניה החוזרת להומוגניות שלה, לשגשוג כלכלי ולערכים שמרניים, תוך כדי שהיא מבטיחה פנסיות גדולות, דיור זול לכולם, גירוש מהגרים ועוד. היא מבטיחה גם לבצע רפורמה בשירותי הביטחון הגרמנים, להתיידד מחדש עם רוסיה ולפרוש מהאירו.
"אוסטלגיה" - נוסטלגיה לימים של מזרח גרמניה שקרסה בסוף שנות ה־80' - היא חלק גדול ממצע הבחירות של זיגמונד בסקסוניה־אנהלט, למרות שהוא נולד אחרי שהחומה נפלה. הפופולריות שלה מוכיחה את עצמה כמצע בחירות יעיל, באינסטגרם יש לזיגמונד 520 אלף עוקבים, ובטיקטוק יש לו 800 אלף.
בחירות קריטיות
הבחירות ביום ראשון, בהן יצביעו 1.7 מיליון בעלי זכות בחירה, הן הראשונות בסדרה של בחירות במדינות מחוז בגרמניה. שבוע אחרי סקסוניה־אנהלט יגיע תורה של סקסוניה־תחתית, ושבוע לאחר מכן יתקיימו בחירות במקלנבורג ובברלין.
למעט בברלין, בכולן ה־AfD רושמת תמיכה אדירה. אבל היא אינה תופעה מזרח־גרמנית בלבד, הסקרים הכלל־גרמנים כעת מקנים לה 29% תמיכה, והיא המפלגה הפופולרית במדינה.
הספקטרום של הימין שמימין לשמרנים באירופה רחב. יש בו מפלגות שנטשו את שורשיהן הנאו־פשיסטיים כדי לאמץ מדיניות מיינסטרים ("אחיי איטליה", איטליה), מפלגות שהתרחקו מאנטישמיות בעבודה קשה ("האיחוד הלאומי", צרפת) וכאלו שמאמצות את ישראל. "אלטרנטיבה לגרמניה" לעומתן, קוראת להפסיק את אספקת הנשק לישראל וגינתה את הפעולות בעזה ובלבנון.
ניגוד למפלגות שצוינו, ה־Afd נותרה מבודדת, רדיקלית, כאשר האגף הקיצוני בה רק הולך ומתחזק. זה האגף הקורא לשים קץ ל"תרבות הבושה" הגרמנית בגלל השואה, להפסיק להרגיש חייבים ליהודים ומבטיח לגרש אזרחים גרמנים שלא נולדו במדינה אם לא ישתלבו בחברה.
לאחרונה נחשף כי באחת הפגישות בהן דנו בנושא זה, השתתף גם זיגמונד. זה לא פגע בתמיכה במפלגה או בו, אולי אפילו להיפך. לא כל תומכי "אלטרנטיבה לגרמניה" הם נאו־נאצים, כמובן, אבל למי שכן מצביעים לה כבר לא אכפת מכך שנאו־נאצים תומכים בה, ושהיא מבטאת עמדות גזעניות ולאומניות. נראה שהשד יצא מהבקבוק. גרמניה ואירופה כולה עוצרות נשימה לראות מה יהיו ההשלכות, כבר ביום ראשון.
