גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

לימודים ריאליים: מיליארד שקלים הוקצו, לא ברור מה יקרה איתם

הממשלה הכריזה על מצב חירום בלימודי ה־STEM והקצתה לתוכנית כ־1.5 מיליארד שקל ● התוכנית כבר החלה לפעול, אבל חלקים ממנה נמצאים מחוץ לתחום המעקב ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי תוכנית "ישראל ריאלית"

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

שנת הלימודים נפתחה ביום שלישי, ויחד איתה נפתח גם מבחן הביצוע של אחת מתוכניות הדגל של מערכת החינוך: "ישראל ריאלית", תוכנית החירום הלאומית לחיזוק לימודי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה.

יותר משנה אחרי שהממשלה הכריזה על המהלך, תמונת היישום מתחילה להתבהר. מצד אחד, זו כבר לא רק החלטה על הנייר: תקציבים הוקצו, מסגרות הורחבו, מורים גויסו ומנגנוני מעקב הוקמו. מצד שני, בחלק לא מבוטל מהסעיפים עדיין חסר המידע הבסיסי ביותר - מה בוצע, באיזה היקף, והאם המהלכים בשטח באמת מקרבים את מערכת החינוך אל היעדים שהציבה לעצמה.

כמה מורים חסרים למערכת החינוך?
הרחק מעיני הציבור: כך העיריות מעצבות את מערכת החינוך בישראל

המעקב אחר החלטת הממשלה מציג תמונה כפולה: התנעה רחבה וביצוע ראשוני של רכיבים מרכזיים, לצד פערי דיווח, שקיפות ותיאום. בשלב הזה עדיין קשה לקבוע אם מדובר בתחילתו של שינוי מערכתי עמוק, או באוסף פעולות רחב שנמצא רק בתחילת הדרך.

זו הדילמה שמלווה החלטות ממשלה רחבות: בתחילת הדרך קל לספור מנגנונים, תוכניות ותקציבים. קשה הרבה יותר לדעת אם הם מתורגמים לשינוי יציב בבתי הספר - כזה שמגיע לכיתות, למורים ולתלמידים, ולא נעצר במטה.

במקרה של לימודי STEM, הפער הזה חד במיוחד. מערכת החינוך יכולה להציג שורת פעולות מרשימה, אבל ההשפעה שלהן תיבחן רק כאשר יתברר אם יותר תלמידים נחשפים ללמידה איכותית, אם יותר בתי ספר מסוגלים להחזיק מסלולים מתקדמים, ואם המורים מקבלים את הכלים הנדרשים כדי ללמד תחומים שמשתנים במהירות.

לתקוף בכמה כיוונים

באפריל 2025 אישרה הממשלה את החלטה 2983, "ישראל ריאלית" - תוכנית רב־שנתית שנועדה להתמודד עם מה שהוגדר כמצב חירום לאומי במקצועות ה־STEM: מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. ברקע עמדה ירידה חריפה בהישגי תלמידי ישראל במבחני TIMSS 2023: תלמידי כיתות ח' ירדו ב־32 נקודות במתמטיקה ובמדעים, וחזרו למעשה לרמות שנמדדו ב־2007. כך הפך הדיון ב־STEM מסוגיה מקצועית של מערכת החינוך לשאלה לאומית שנוגעת גם לשוק העבודה, לחדשנות ולחוסן הכלכלי.

ההחלטה ביקשה לייצר מהלך מערכתי ורציף: מגיל הגן ועד התיכון, מתוכניות לימודים ועד הכשרת מורים, ממעבדות וטכנולוגיות מתקדמות ועד מדידה, מחקר ושיתופי פעולה עם האקדמיה והתעשייה. לתוכנית הוקצתה מסגרת תקציבית של כ־1.485 מיליארד שקל לשנים 2028-2025, והיא נועדה לחבר בין כמה שכבות פעולה: הרחבת שעות, פיתוח תוכניות, חיזוק כוח ההוראה, הסרת חסמים תקציביים ובניית תשתיות למדידה ולניהול.

המטרה הייתה לא רק להוסיף שעות או לפתוח מסלולים, אלא לבנות תשתית לאומית שתטפל בבעיה מכמה כיוונים במקביל: תלמידים צעירים, תלמידי חטיבה ותיכון, מורים קיימים, מועמדים להוראה, מנהלי בתי ספר והגופים שאמורים למדוד את האפקטיביות לאורך זמן.

היקף הפעולה מסביר מדוע חלקים גדולים מהתוכנית אינם ניתנים ליישום מיידי. חיזוק לימודי STEM אינו מהלך של שנת לימודים אחת: הוא דורש שינוי בתוכניות לימודים, התאמת כוח אדם, הכשרה מתמשכת, תשתיות פיזיות ודיגיטליות, ומנגנוני ניהול שמסוגלים לראות את התמונה הארצית - לא רק נקודות התקדמות מקומיות.

מכאן גם נובעת המורכבות של המעקב. תוכנית שמורכבת מעשרות סעיפים, נוגעת בשכבות גיל שונות ונשענת על כמה מנגנוני ביצוע אינה יכולה להימדד רק לפי השאלה אם נכתב מסמך או נפתח מסלול. צריך לבחון אם הרכיבים מתחברים זה לזה, ואם הם יוצרים רצף ולא איים נפרדים של פעילות.

היציאה משלב ההצהרות

ובכן, התוכנית אכן יצאה משלב ההצהרות, אבל רוב רכיביה עדיין לא הושלמו. מתוך 28 סעיפים אופרטיביים שנבחנו, 2 יושמו במלואם, 3 נמצאים בביצוע, 15 יושמו חלקית, וב־8 לא היה מידע מספק כדי לקבוע סטטוס. כלומר, ב־71% מהסעיפים נמצאה לפחות מידה מסוימת של יישום - נתון שמעיד על תנועה רחבה, אך גם על מרחק ניכר מתמונת ביצוע מלאה.

מאחר שמדובר בתוכנית רב־שנתית, שיעור גבוה של יישום חלקי אינו בהכרח כישלון. חלק מהמהלכים תוכננו מראש להתפרס על פני כמה שנים. השאלה החשובה יותר היא אם כבר נבנית תשתית שתוכל להפוך פעולות נקודתיות לשינוי מערכתי - וכאן התמונה מעורבת.

לכן השאלה אינה רק אם סעיף יושם או לא, אלא מה עומק הביצוע, מה הקצב ומה איכות ההתקדמות. בחלק מהסעיפים ניכרת התחלה ברורה; באחרים חסרה השלמה; ובכמה מהם עצם היעדר המידע הוא הבעיה - משום שהוא מונע הערכה חיצונית של המצב.

במובן הזה, היישום החלקי הוא גם סימן מעודד וגם תמרור אזהרה. הוא מראה שהמערכת החלה לפעול בזירות רבות, אבל מזכיר שהתחלת ביצוע אינה השלמת ביצוע. ככל שהתוכנית תתקדם, ההבחנה בין פעילות ראשונית לבין השגת יעד ממשי תהיה קריטית יותר.

במילים אחרות, הנתון המספרי לבדו אינו מספר את כל הסיפור. הוא מסמן שהמערכת התחילה לזוז, אך אינו מלמד עדיין אם הקצב מספיק, אם סדרי העדיפויות נכונים, ואם הסעיפים שיושמו חלקית הם דווקא אלה שיכולים לייצר את ההשפעה הגדולה ביותר בהמשך.

האם זה יגיע לפריפריה?

במערכת החינוך כבר החלו מהלכים לאורך הרצף הגילי: 100 גנים ו־100 בתי ספר יסודיים משתתפים בתהליכי פיתוח, לכיתות ו' נוספה שעה במתמטיקה או במדעים, ובכ־900 בתי ספר נוספו לשכבת ז' שתי שעות שבועיות. בחינוך העל־יסודי קודמו מסלולי הייטק, בינה מלאכותית ובגרוטק, לצד תוכניות לצמצום פערים בין אוכלוסיות ואזורים.

גם בכוח ההוראה נרשמה התקדמות. בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דווח כי יעד ההסבה עמד על 600 מוסבים, אך בפועל נכנסו למערכת 867; היעד לשנת הלימודים הבאה כבר הועלה ל־1,000. בנוסף, כמחצית ממורי המתמטיקה והמדעים בחטיבות הביניים השתתפו בלמידה מקצועית, בהשקעה של כ־8 מיליון שקל.

הנתונים האלה חשובים משום שכוח ההוראה הוא אחד מצווארי הבקבוק של התוכנית. אפשר להוסיף שעות ולפתוח מסלולים, אבל הרחבה כזו תהפוך להוראה איכותית רק אם יהיו מספיק מורים, הכשרה מתאימה, תמיכה מקצועית ויכולת לשמר את האנשים במערכת.

ההתקדמות ניכרת גם בכך שהתוכנית אינה מתמקדת רק בחטיבה העליונה, שבה נמדדות לבסוף יחידות הבגרות. היא מנסה לבנות רצף מוקדם יותר - מהגן ומהיסודי אל חטיבות הביניים - כדי ליצור בסיס רחב יותר של אוריינות מדעית ומתמטית עוד לפני שלב הבחירה במגמות ובמסלולים מתקדמים.

ההשקעה במסלולים כמו הייטק, בינה מלאכותית ובגרוטק מלמדת שהתוכנית מבקשת לחבר את מערכת החינוך לתחומי ידע ותעסוקה עכשוויים. אבל עצם פתיחתם אינה מספיקה: השאלה היא אם הם יגיעו בהיקף משמעותי גם לתלמידים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ולא רק לבתי ספר שכבר מחזיקים בתשתיות ובכוח אדם מתאימים.

הנקודה הזו חשובה גם מבחינה חברתית. אם תוכנית לאומית לחיזוק STEM תישאר בעיקר באזורים ובבתי ספר שכבר חזקים ממילא, היא עלולה להרחיב פערים במקום לצמצם אותם. לכן שאלת הפריסה - מי משתתף, מי נשאר בחוץ, ואילו אוכלוסיות נהנות מההשקעה - אינה שולית, אלא חלק מליבת ההצלחה.

סובלים מחוסר שקיפות

לצד ההתקדמות, כמה רכיבים מרכזיים עדיין סובלים מחוסר שקיפות או מחוסר מידע. תוכנית "ישראל ריאלית" מופיעה בתוכניות העבודה של משרד החינוך, אך התוכניות המפורטות שנדרשו בהחלטה - כולל אבני דרך ופירוט תקציבי - לא פורסמו ולא נמסרו במסגרת המעקב. גם לגבי התקנים החדשים שאמורים לתגבר את מערך ה־STEM במטה ובמחוזות לא נמסר כמה אושרו, כמה אוישו ומהי חלוקתם.

פערים נוספים נוגעים לגיוס ושימור לבורנטים ועובדי מעבדות, לתוכניות עתודה לרכזי מקצוע ולמורים מובילים, לשינוי מודל התקצוב בחטיבה העליונה ולתמונת הביצוע התקציבית של התוכנית. במקרים רבים לא ברור אם המהלך לא בוצע - או פשוט לא דווח באופן שמאפשר לבחון אותו.

אלה אינם פערים טכניים בלבד. תוכנית בהיקף של כמעט מיליארד וחצי שקל, הפרוסה על פני כמה שנים וגופים רבים, מחייבת מעקב מפורט: מי אחראי, מה נעשה, מה תוקצב, מה בוצע ומה נשאר פתוח. בלי הנתונים האלה, קשה להבחין בין קושי זמני או נקודתי בדיווח לבין עיכוב מהותי ביישום.

כאן הפער בין קיומה של תוכנית לבין היכולת לבקר אותה הופך משמעותי במיוחד. כשאין תוכניות עבודה מפורטות, קשה לדעת אם אבני הדרך הונחו בזמן, אם סעיפים נדחו, ואם התקציבים הגיעו למקומות שבהם הם נדרשים. הבעיה אינה רק חוסר מידע לציבור; היא גם קושי של המערכת ללמוד תוך כדי תנועה.

הדבר בולט במיוחד בכוח האדם ובתשתיות. מורים, לבורנטים, רכזי מקצוע ומובילים פדגוגיים אינם סעיפים מנהליים; הם האנשים שאמורים להפוך את התוכנית למציאות יומיומית. לכן, כשלא ברור היקף התקנים, מצב האיוש או התקדמות תוכניות העתודה, קשה להעריך אם התוכנית תוכל להחזיק לאורך זמן.

המבחן האמיתי

אחד היתרונות של התוכנית הוא הכללת מנגנוני מדידה והערכה: דשבורדים למעקב אחר יעדים, מחקר אקדמי מלווה רב־שנתי ומועצה לאומית ל־STEM שכבר הוקמה ופועלת. המחקר, שהוקצו לו עד 4 מיליון שקל לארבע שנים, אמור לבדוק לא רק אם סעיפי ההחלטה בוצעו, אלא אם הם משפרים בפועל את ההוראה והלמידה.

זו נקודת המבחן האמיתית. פתיחת תוכניות, גיוס מורים, הקצאת תקציבים והקמת גופים מייעצים הם תנאים חשובים - אבל אינם המטרה. הצלחת "ישראל ריאלית" תיבחן בשיפור ההישגים, בצמצום פערים בין תלמידים ואזורים, בהרחבת ההשתתפות בתחומי STEM ובחיזוק כוח ההוראה לאורך זמן.

לכן מנגנוני המדידה אינם תוספת צדדית, אלא תנאי מרכזי להצלחת התוכנית. הם אמורים לאפשר לממשלה, למערכת החינוך ולציבור לדעת אם הפעולות הרבות שנעשות תחת "ישראל ריאלית" מצטברות לשיפור מדיד - או נשארות ברמת תשומות: תקציבים, שעות, מסלולים ותוכניות.

ההבחנה הזו חשובה במיוחד משום שהתוכנית נולדה ממשבר הישגים מדיד. אם הירידה במבחני TIMSS הייתה נקודת הפתיחה, גם ההצלחה תצטרך להיבחן במדדים דומים: איכות הלמידה, היקף ההשתתפות, פערים בין קבוצות תלמידים והיכולת לייצר מסלול רחב יותר אל לימודי STEM מתקדמים.

לכן גם הצלחת המנגנונים שהוקמו תימדד באיכות המידע שיפיקו וביכולת להשתמש בו לקבלת החלטות. מחקר מלווה, דשבורדים ומועצה לאומית יכולים להיות כלים משמעותיים - אם יאפשרו לזהות בזמן מה עובד, מה תקוע והיכן נדרש שינוי כיוון.

במובן הזה, היכולת להפיק מידע איכותי בזמן אמת היא לא רק עניין של שקיפות ציבורית, אלא כלי ניהולי. תוכנית רב־שנתית חייבת לדעת להשתנות תוך כדי תנועה: לחזק רכיבים שעובדים, לעצור או לתקן רכיבים שלא מתקדמים, ולהפנות משאבים למקומות שבהם הפער בין היעד למציאות הוא הגדול ביותר.

האתגר שמחכה עכשיו

כשנה לאחר קבלת ההחלטה, "ישראל ריאלית" נראית כתוכנית שהחלה לנוע: יש תקציב, גוף מוביל, מועצה, פיילוטים, הכשרות ופעילות בשטח. במובן הזה, היא אינה עוד תוכנית שנותרה על הנייר. אבל עדיין חסרה תמונת יישום מלאה: מה בוצע, באיזה היקף, באילו אוכלוסיות ובאיזה תקציב.

לכן המעקב הבא יהיה קריטי. אם מנגנוני המדידה, המחקר והדיווח יהפכו את המידע לפומבי, עקבי ובר־השוואה, ניתן יהיה לדעת אם "ישראל ריאלית" היא שינוי כיוון לאומי בחינוך המדעי־טכנולוגי - או עוד תוכנית שאפתנית שנשארת בעיקר על הנייר.

בשלב הבא, האתגר הוא לא רק להרחיב פעילות, אלא לחבר את המהלכים למדיניות אחת: מתואמת, מדידה ולומדת. אם זה יקרה, אפשר יהיה לבחון אם התוכנית משנה הישגים, מצמצמת פערים ומרחיבה הזדמנויות להשתלבות בתחומי ה־STEM. אם לא, גם תוכנית רחבה ושאפתנית תתקשה להוכיח שהיא משנה את המגמה שבגללה נולדה.

"ישראל ריאלית" נמצאת כעת בשלב ביניים: רחוקה מספיק מנקודת ההכרזה כדי לדרוש סימני ביצוע, אך מוקדמת מדי כדי להכיר בכך שחלק מהתוצאות עדיין לא אמורות להופיע במלואן. זה חלון הזמן שבו עוד אפשר לתקן, להאיץ, לדייק ולחייב דיווח מלא - לפני שהפערים יהפכו לעובדות מוגמרות.

השורה התחתונה, אם כן, אינה ש"ישראל ריאלית" נכשלה - וגם לא שהיא כבר הצליחה. נכון לעכשיו, היא מבחן ליכולת של הממשלה ומערכת החינוך לנהל תוכנית לאומית מורכבת לאורך זמן: לא רק להכריז, לתקצב ולהתחיל, אלא גם למדוד, לדווח, להתאים ולוודא שהשינוי מגיע למקומות שבהם הוא נדרש ביותר.

עוד כתבות

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

סם אלטמן יסיים את השנה עם קצב הכנסות של מיליארד דולר מפרסום. מה הלאה?

השבוע הודיעה OpenAI כי קצב ההכנסות השנתי שלה מפרסום יעמוד על מיליארד דולר - חצי שנה בלבד אחרי השקת המודל ● יונתן אידלסהיים, מנכ"ל חברת הפרסום הדיגיטלי נטורל אינטליג'נס ומהבודדים שנמצאים שם משלב הבטא הסגור, חושף איך זה נראה מבפנים

תמ''א 38 / אילוסטרציה: ארן הרשלג

חתמתם על "מזכר הבנות"? ייתכן שלא קניתם כלום

חלומות על דירה במחיר מוזל התפוגגו: שופטת המחוזי דחתה תביעה לפיצוי של כמעט 3 מיליון שקל וקבעה: הסכמה על מחיר לבד אינה מחייבת עסקת מקרקעין

גל גדות / צילום: ap, Chris Pizzello

האקזיט של גל גדות: מותג האוכל שייסדה נמכר לענקית הפסטה ברילה

גדות הייתה מעורבת בחברת המק אנד צ'יז GOODLES מראשית דרכה ב-2021, והוגדרה כאחת השותפות המייסדות שלה וכמשקיעה ● בשנים האחרונות הצליחה גודלס לצבור נתח משמעותי יחסית בקטגוריה הנשלטת בידי מותגים ותיקים, בזמן שהיא נושאת את דגל הערכים התזונתיים המשופרים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט לאחר רצף של שלושה ימי ירידות; דל זינקה בחדות

ה-S&P 500 טיפס בכ-0.5% ● תשואות האג"ח במדינות המפותחות סביב שיאים של עשרות שנים, התשואה לעשור בארה"ב נגעה בשיא של מעל שנתיים ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 95 דולר לחבית ● דל זינקה בחדות בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות והעלאת תחזיתה השנתית, פאלו אלטו צנחה ● בורסת דרום קוריאה ירדה ב-4% ● נעילה שלילית באירופה

הילה סהר–רונן וחן וייס. מבשלות משהו להמשך / צילום: אפיק גבאי

"זה היה העולם שלנו, ואני לא רוצה לחיות אותו בלעדיו": שירת הברבור של רוטנברג

"רוטנברג" בעמק המעיינות היא תופעה ייחודית בקולינריה הישראלית, עם מסעדנות שמחוברת לקהילה, לאדמה ולעונה ● אחרי כשנה וחצי בלי השף יזהר סהר, שהלך לעולמו, החליטה זוגתו הילה סהר–רונן לסגור, ובסוף 2026 יתקיים ברוטנברג הסרוויס האחרון

אוניברסיטת בר אילן / צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

לראשונה בישראל: האוניברסיטה שמוותרת על מניות בסטארט־אפים

פיילוט של חברת המסחור BIRAD של אוניברסיטת בר אילן יוביל לוויתור על אחזקת מניות במיזמים חדשים בתמורה לנתח מוגדר מראש מהצלחות עתידיות ● המנכ"ל: "הון סיכון זה עניין סטטיסטי"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

בלב נתב"ג: מתחם המשרדים שמוצע באופן חריג להחכרה

רשות שדות התעופה פרסמה מכרז להחכרה של מטה הרשות ההיסטורי בנתב״ג לתקופה של כ-25 שנה ● המתחם מיועד בעיקר לחברות וגופים מענף התעופה, והזוכה יידרש לשפץ ולהתאים אותו לצרכיו ועל חשבונו ● מדובר בחלק מניסיון של רש״ת לממש נכסים ולהגדיל הכנסות, על רקע הקשיים הכספיים של השנים האחרונות

מדפי סופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסמך שהסתתר באתר מבקר המדינה ומסביר איך נכון למדוד את יוקר המחיה

מחקר חדש של מבקר המדינה מטיל ספק בקביעה שישראל היא מהמדינות היקרות בעולם ● בין היתר, החוקרים מצאו כי מדד המחירים הבינלאומי הצביע לרעת ישראל בתחום מחירי המזון - אף שב־OECD נרשמה עלייה של פי 3

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

תשואה של מעל 6% בשנה: אג"ח חברות הטכנולוגיה הפכו לחוף המבטחים החדש

תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, ובעקבותיה במדינות נוספות בעולם, מטלטלת את השוק ● למרות התשואות הגבוהות, משקיעים רבים כבר לא רואים באגרות הממשלתיות השקעה בטוחה, ומתחילים לשקול חלופה מפתיעה - אג"ח של גוגל, מיקרוסופט או אנבידיה

אילוסטרציה: Shutterstock

הנתונים מגלים: 20 מיליארד שקל עברו בשנתיים מהבנקים לשוק ההון

מנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה כי היקף הפיקדונות בבנקים התכווץ בשנתיים האחרונות משמעותית, במקביל לזינוק של 68% בהפקדות לקרנות נאמנות אקטיביות ● מנגד, ההפקדות לקרנות הפסיביות צנחו בחדות ● בענף אומרים: "לציבור נמאס מריבית נמוכה, תיאבון הסיכון מתגבר"

זכי רכיב / צילום: מרטין סקל

חברת הביוטק שמגיעה לבורסה בתל אביב

Bioharvest Sciences, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 43 מיליון דולר, הודיעה כי היא מתכננת להירשם למסחר בתל אביב ● החברה מייצרת רכיבים ביולוגיים המופקים בדרך כלל מצמחים, כמו תוספי תזונה או תמציות טעם וריח, בתוך מתקני גידול של תרביות תאים במקום בצמחים עצמם

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

זייפו צוואה - ותבעו את בית המשפט בגין לשון הרע לאחר שפסל אותה

ביהמ"ש פסל צוואה לאחר שקבע כי זויפה ע"י עורכי הדין, והורה להעביר את פסק הדין להנהלת בתי המשפט לצורך בחינת ההשלכות הפליליות והאתיות של מעשיהם ● אלא שאז עורכי הדין הגישו תביעה נגד הנהלת בתי המשפט ונגד בעלי העניין בהליך הירושה

המפעל של החברה הבלגית BATS אחרי שהוצת / צילום: derechadiario אתר

"שייך ב־100% לממשלת ישראל": המפעל שהוצת בבלגיה

כותרות העיתונים בעולם: המפעל בבלגיה של חברת BATS ששייכת לתעשייה האווירית נשרף כליל ויצא משימוש, סוריה רוצה להחליף את מצר הורמוז ומפלגת השמאל בברלין שהסתבכה בפרשה אנטישמית ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

עומרי כספי / צילום:  Ilya Melnikov

עומרי כספי מגייס קרן שלישית של 250 מיליון דולר

הקרן השלישית של Swish Ventures תתמקד בסטארט־אפים בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר והדיפנס, ותשקיע בממוצע כ-20 מיליון דולר בכל חברה ● לפי הקרן, היקף הנכסים שהיא מנהלת מגיע כעת לכ-800 מיליון דולר ● בין השקעותיה של הקרן נמצאת גם חברת Cognition, שנערכת לגיוס לפי שווי של 47 מיליארד דולר

חיסכונות / צילום: Shutterstock

קיבלתם סכום חד־פעמי גדול. כמה מס תשלמו עליו?

מה הסיבה שמטא החליטה לבטל את גל הפיטורים הקרוב? ● וגם: חברת הדיפנס־טק הישראלית eyesAtop שינתה את שמה ל-AITAN. מה הסיבה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

כנס החברות המשפחתיות: איך משמרים זהות ומורשת?

הכנס, המתקיים היום זו השנה הרביעית, הוא אירוע מקצועי המיועד לבעלי ולבעלות עסקים משפחתיים ולבני ובנות דור ההמשך • הכנס מתקיים בסימן זהות ומורשת ומביא לבמה את הקייסים המקצועיים והאקטואלים ביותר בענף לצד אנשי מקצוע מהשורה הראשונה

אופיר דהן / צילום: אסתר שכטמן

בגיל 16 קנתה מניות מקדונלד'ס ודיסני ועם הרווחים מימנה חתונה והון עצמי לבית

אופיר דהן החלה להתעניין בשוק ההון בגיל התיכון, והשקעה של 2,500 שקל במניות של המוצרים שאהבה הניבה מאות אחוזים מאז ושימשה לאירועים הגדולים בחייה ● אבל מבחינתה ההשקעה היא לא המטרה אלא כלי "לביטחון ושליטה בעתידי הכלכלי"

דרכון טורקי / צילום: Shutterstock

משרד החוץ בודק: מנגנון צללים מאפשר לפעילים טורקים נגד ישראל להיכנס לארץ

טורקיה מנפיקה דרכונים המאפשרים להיכנס ולצאת מישראל ללא ויזה - על אף הדרישה לכך ● השיטה משרתת עשרות פעילים פרו־פלסטיניים מדי שנה לפעול בארץ

מכוניות ליצוא בנמל בסין / צילום: יח''צ

ממשלת סין רוצה לשים סוף לתחרות האגרסיבית במחירי הרכבים

ממשלת סין מהדקת פיקוח על שיטות התמחור והתחרות של יצואניות הרכב הסיניות בעולם ● וגם: המותגים החדשים שבדרך לישראל ● השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: Shutterstock

קרן כספית או פיקדון: איפה להשקיע סולידי כשהריבית יורדת?

הורדת הריבית של בנק ישראל אתמול הייתה הרביעית מתחילת השנה ● ההשלכות מורגשות בין השאר גם באפיקי החיסכון הסולידי - בפיקדונות שמציעים הבנקים ובתשואות של הקרנות הכספיות ● מה מתאים לכם?