במשך חמישה חודשים ריתק חשבון ברשת X (טוויטר לשעבר) את קהילת המשקיעים בוול סטריט. מדי מספר ימים הוא שיגר לעוקביו המלצות השקעה שהתבססו על תובנות שהסיק ממנוע צ'ט הבינה המלאכותית קלוד, ובתחילת החודש שעבר אף עדכן כי סך השקעות של עוקביו הגיע ל־27 מיליון דולר. הניסוי הפיננסי שכינה את עצמו The Claude Portfolio - ושפעל ללא כל קשר רשמי למפתחת קלוד אנתרופיק - התפאר בכך שמאז שנפתח בחודש מרץ ועד לתחילת אוגוסט השיא למשקיעיו תשואה של כ־19%, כשהוא מכה את מדד S&P 500, שעלה ב־12.2% בלבד באותה התקופה.
● 13 מיליארד דולר: אנבידיה יוצאת לרכישה השנייה בגודלה בתולדותיה
● האנליסט שמעריך: שווי פאלו אלטו בדרך לנפץ את תקרת הטריליון שקל
הציוצים על ההמלצות של קלוד זכו לתגובות נלהבות וזיכו את העומד מאחורי החשבון, חוקר המימון ד"ר אלחנדרו לופז־לירה, תחת זרקור תקשורתי - אלא שמספר ימים בלבד לאחר מכן הושבת במפתיע החשבון הפופולרי. גם החשבון השכן שעקב אחרי המלצות מנוע הצ'ט גרוק והופעל בידי אותו המשתמש, נסגר. לופז־לירה לא סיפק הסברים לסגירה הפתאומית - והסתפק בדברי סיכום קצרים שניסו להפחית מחשיבותו של המיזם וכינו אותו כ"ניסוי כיפי ומלמד על הטיב של מערכות מבוססות מודלי שפה (LLM)".
לופז־לירה, חוקר בתחום המימון מאוניברסיטת פלורידה, לא נעלם כליל מזירת ההשקעות. חשבון X אחר שהקים מקדם כעת סל השקעות המבוססות על מנוע דיפסיק הסיני (DeepSeek). תיק ההשקעות שלו צבר 13.5 מיליון דולר מכ־2,300 משקיעים שעקבו אחריו באדיקות. בתחילת אוגוסט חצה התיק תשואה של 74% בתוך 12 חודשים לעומת כ־20% ב־S&P 500 באותה תקופה. נכון להיום, תיק ההשקעות המבוסס על דיפסיק באתר המסחר אוטופיילוט נמצא בשיא של כל הזמנים עם עלייה של 87% מאז שהחלה פעילותו.
למרות הקסם שגלום בניהול תיק השקעות באמצעות מודלי שפה, אייזק אידלמן, מנהל השקעות מניות חו"ל במנורה מבטחים, סבור ש"הפורטפוליו של קלוד" היה הרבה יותר מרק תיק פסיבי שמנוהל כולו על ידי בינה מלאכותית. "לופז־לירה בעצמו הסביר שהתיק לא מנוהל בצורה אוטונומית - קלוד לא בחר מניות והשקיע בהן אוטומטית, אלא הציף רעיונות והחוקר היה זה שבודק אותן ומבצע את ההשקעות בעצמו", הוא אומר. "יש המון הייפ סביב השקעות AI - אנשים תמיד יחפשו פתרון קל לעשות כסף ממניות, לכן כשהם רואים כותרות כמו 'מודלי השפה עוקפים את המדדים' זה מושך מאוד, אבל המציאות אחרת".
שאלת המפתח: מי אחראי על המשקיעים
"אין שום משמעות לביצועי תיק על פני חמישה חודשים בלבד - גם לא העובדה שהתיק עקף במהלך התקופה את המדדים המובילים בשוק ההון", אומרת לגלובס ד"ר חדוה בר, לשעבר המפקחת על הבנקים וכיום משנה למנכ"ל פלטפורמת ההשקעות איטורו. "נדרשות לפחות 3-5 שנים שבמהלכן ישנן עליות וירידות בשוק כדי לבחון תיק כהלכה, ולכן אלה שמציגים הישגים על סמך מספר חודשים מטעים את הלקוחות שלהם ופועלים באופן לא אחראי".
בר מוסיפה כי בתיק המדובר אין התייחסות לרמת הסיכון: "הוא תיק ריכוזי הרבה יותר מה־S&P 500 שהוא משווה את עצמו אליו, יש בו זהב ונכסים שונים וייתכן שפרופיל הסיכון שלו אפילו גבוה יותר. כדי לבחון אותו כהלכה, צריך להבין לא רק כמה הוא יכול לעלות אלא גם כמה היה יכול להפסיד בתרחישי קיצון. ברור שה־AI כבר כאן ומשנה לחלוטין את עולם ההשקעות, אבל רצוי שתהיה מסגרת של פיקוח על גופים פיננסיים, ייעוץ השקעות וניהול תיקים שלוקחים אחריות על לקוחות, מכירים את רמת הסיכון שהם יכולים ליטול ומתאימים להם תיקי השקעות בהתאם".
המונח אחריות על לקוחות הוא שאלת המפתח, ויתכן שהדבר מספק הסבר לסיבת הסגירה של "הפורטפוליו של קלוד". סגירה שכזו מתבצעת בדרך כלל ביוזמת רשת X עצמה או ביוזמת אנתרופיק שמבקשת לסגור חשבונות של אלה שנדמים כאילו הם פועלים בשמה או יוצרים אפילו רושם שכזה. "שאלת האחריות מרתיעה את הרשתות החברתיות וחברות המודלים, מכיוון שבמקרה שיש הפסד כספי הן עשויות להפוך למטרה לתלונות המשתמשים", אומרת בר. "הרשתות דורשות, למשל, שמי שמציג הישגים פיננסיים יציג אותם בצורה מאוזנת ולפי כללים ששומרים על הלקוח קודם כל".
"זה רק עניין של זמן עד שאנתרופיק או גוגל ייתבעו על ידי משקיעים שהפסידו הון בגלל המלצת השקעה - ולא אופתע אם בתי המשפט אפילו יפסקו נגדם", אומר דור אליגולא, שותף מייסד וסמנכ"ל פיתוח עסקי בברידג'ווייז (Bridgewise), חברה ישראלית שפיתחה פלטפורמת השקעות משלה המבוססת על בינה מלאכותית ומציעה אותו לבנקים ולציבור.
לדבריו, "הבעיה איננה 'הפורטפוליו של קלוד', או אפילו X, ג'מיני או קלוד - הבעיה טמונה בכך שאנשים מחפשים את החלילן מהמלין שאפשר יהיה לעקוב אחריו - הם מחפשים דרך מהירה וקלה להתעשר, ויחד עם ההייפ של ה־AI, הייתי משווה את זה לכלי לחימה כמו הנונצ'קו: בידיים של אקרובט מומחה זה ייראה מלהיב, אבל אם ניתן אותו לילד שלא מבין מה הוא עושה - הוא יסיים בבית חולים".
השיטות של החברות שמשקיעות באמצעות AI
הבינה המלאכותית כבר הציתה גל חדש של חברות שמציעות להשקיע באמצעותה - אך אלה בוחרות לפתח טכנולוגיית AI מקורית משלהן, במנותק ממודלי השפה כמו קלוד, ג'מיני, גרוק או ChatGPT. יתר על כן, החברות הבולטות בתחום מסתכלות בחשד גדול על מודלי השפה הנפוצים (LLM).
"פרומפטים במודלי השפה לא באמת מאפשרים לייצר החלטות השקעה חכמות לאורך זמן", אומר אלדד תמיר, מייסד בית ההשקעות FINQ שהקים יחד עם ניר צוק, וממייסדי תמיר פישמן. "הצ'טים יודעים לעבד מידע מתוך מידע שכבר קיים ברשת, אבל הם לא יודעים לעשות נורמליזציה של כלל המידע שקיים ולהשוות את כל המניות האפשרויות זו לזו בצורה מסודרת. אם תשאל לגבי מניות מומלצות הצ'ט יספק לך תשובה שונה כל פעם".
תמיר מסביר שכדי לקבל החלטות שכאלה הוא "נדרש לרכוש דאטה מעשרות ספקיות של דאטה פיננסי ייחודי שלא קיים ברשת - וגם אם הוא קיים ברשת, יש חשיבות לקבל אותו לפני שהוא מגיע לשם. אתה צריך להיות הבעלים של המידע - וכמו במקרה של טסלה - ככל שיהיה לך יותר מידע משלך, המנוע שלך ישתפר ויתן המלצות טובות יותר".
גם המתחרה ברידג'ווייז כלל לא משתמשת במודלי השפה המקובלים אלא במודל שפה פנימי המכונה על ידה "דטרמיניסטי" - שנבנה במיוחד לעולם ההשקעות ומבוסס לא רק על ניתוח הרשת אלא גם על מאות אלפי מסמכים כתובים. "המודל שלנו נבנה כך שהוא לא יטעה בעובדות ובמסקנות שהוא מסיק ביחס למסמכים או ניתוחים שנכתבו בעבר - ויש לזה מחיר, הוא ממוקד כולו סביב פיננסים ואם תבקש ממנו מתכון לפסטה, הוא לא ידע לספק לך את זה, בעוד שקלוד יוכל לבצע את המשימה הזו. זה כמובן לא אומר שהוא לא יכול לטעות לגבי הנחות עתידיות - אבל אין כיום מערכת שמתיימרת לנבא את העתיד", אומר אליגולא.
אידלמן ממנורה אף טוען כי קיימת הטיה מסוימת למניות טכנולוגיה בקרב המודלים הגדולים: "זה כמו להגיע לספר ולשאול אותו האם אתה צריך תספורת. אם אשאל את ג'מיני האם להשקיע במניה של גוגל, הוא כנראה יגיד לי שכן, וזה כי מאגר המידע שלו מבוסס יותר על מניות טק וקיימת סבירות גבוהה יותר שהוא ימליץ לי על מניות שכאלה מאשר על מניות 'משעממות' כביכול מעולם הכימיקלים, למשל".
שימוש בבינה מלאכותית שאיננה מבוססת על LLM, אלא על אלגוריתמים עצמאיים מתחומי למידת מכונה (ML), הוא אחד הגורמים המרכזיים שאפשרו לשתי החברות לקבל את אישור רשויות ניירות הערך במדינות שונות להציע מוצרים סחירים.
FinQ השיקה בחודש פברואר האחרון תחת פיקוח ה־SEC שתי תעודות סל הנסחרות בניו יורק והשיאו למשקיעים תשואה של 23% בין תחילת פברואר לסוף אוגוסט, כפול בהשוואה לעליות ב־S&P 500 באותה התקופה. מדובר בתעודות הסל הראשונות שקיבלו אישור מה־SEC להפעיל מכשירי השקעה אוטונומיים לחלוטין ללא מגע יד אדם.
ברידג'ווייז השיקה שתי קרנות נאמנות בשיתוף עם קסם - האחת מתמקדת במניות של ת"א 125 והשנייה במניות מתוך S&P 500. בכל רבעון בוחרת הבינה המלאכותית 30 מניות נבחרות מכל מדד ומשקיעה בהן - כך שבמהלך 16 החודשים שעברו מאז ההשקעה ועד סוף חודש יולי השנה היכו הקרנות את המדדים (תשואה של 105% לקרן הישראלית לעומת 66% למדד ת"א 125). גם הקרן האמריקאית של החברה בלטה לטובה, עם תשואה של 93% בהשוואה ל־33% ב־S&P 500. גם חברת TipRanks הישראלית השיקה לפני שנתיים עם קסם תעודת סל מבוססת AI שצברה עד היום תשואה של 27%.
זוג עיניים נוסף: איך ה־AI כן יכולה לסייע?
מנהלי ההשקעות הבכירים סבורים שיש מקום גם למודלי השפה הסטנדרטיים בתעשייה - אך בתפקידים מוגבלים. "הם מקצרים מאוד את לוח הזמנים בתחום המחקר, למשל", אומר אידלמן. "אם אני צריך להבין בזמן קצר את מניות שבבי הזיכרון - מחקר מקיף של מנוע צ'ט מקצר את לוח הזמנים מכמה ימים לשעה".
עוד הוא אומר כי ה־AI מסייעת גם בניתוח תיקים קיימים: "אני בעצמי מעלה את תיק ההשקעות שלי לקלוד, מבקש ממנו להסיק מסקנות והוא מציף לי תובנות שלא חשבתי עליהן, כמו חשיפה לתחום או מניה תנודתיים. זה עוד זוג עיניים שעשוי לסייע בעולם שמוצף במידע. בסופו של דבר ה־AI מחזירה את בתי ההשקעות לעשות את העבודה האנושית שהמודלים לא יודעים לבצע: להתקשר לספקים ולסניפים של חברות או להגיע לכנסים - ולהביא מידע שאף צ'ט לא יודע להביא כי הוא פשוט לא נמצא ברשת".
גם פלטפורמות השקעה כמו איטורו מאמצות אל חיקן את הבינה המלאכותית. "ה־AI ככלי לשיפור יכולת ההשקעות היא כאן בשביל להישאר", אומרת בר, ומתארת את הדרך שבה מאמצים באיטורו אפילו את מודלי השפה המקובלים, כמו קלוד: "השימוש ב־AI מאפשר לצוות ההשקעות שלנו להאיץ את בניית התיקים, לבחור מניות ולבדוק את הביצועים שלהן במהירות, גם בהתבסס על הדאטה הרחב שיש לנו על מיליוני לקוחות וסוחרים, בהתבסס על הצלבה עם מאמרים תאורטיים פיננסיים, וכמובן תחת בדיקו ת ידניות ופיקוח אנושי".
יתר על כן, בחברה מאפשרים לחבר את תיק ההשקעות של איטורו לקלוד, לתת לו פקודות קנייה ומכירה ולחשב סיכונים של תיקים שונים על פי ביצועי עבר. "קלוד יודע לחשב לך, למשל, כמה היית מפסיד עם תיק ההשקעות הנוכחי שלך במשבר הבנקים ב־2008 או בזמן קריסת הקריפטו - ולספק לך תמונה חשובה של מידת הסיכון שיש לתיק שלך", אומרת בר. "ה־ AI נוטה להזות ולהמציא, ולכן אנחנו רוצים שהאחריות תישאר על הגופים הפיננסיים שיפקחו עליה. אבל היא כוח אדיר שנותן כלים טובים להתעמק בעולם ההשקעות בצורה יוצאת דופן. אני לא מאמינה שבני האדם ייעלמו מעולם ההשקעות - תמיד נזדקק לאדם שבאמצע, אבל אני מאמינה שבעתיד נראה הרבה יותר קרנות גידור בעלות תשואה גבוהה שבהן מועסקים רק שני אנשים: המתכנת ומנהל ההשקעות".
