בכירים בישראל מודאגים מהחלטת נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בשבוע שעבר להטיל סנקציות על חברת נאוויטס הישראלית של גדעון תדמור בשל פיתוח מאגר הנפט "סי ליון" (Sea Lion) במים הכלכליים של איי פוקלנד שבאוקיינוס האטלנטי, ומהשלכותיה על תוכניות אסטרטגיות משותפות. המתיחות עשויה גם לגלוש למוסדיים, שמשקיעים מיליארדי שקלים בחברת הקידוח.
את השדה גילתה בשנת 2010 חברת "רוקהופר" הבריטית, כ־225 ק"מ צפונית לפוקלנד. זהו מאגר הנפט שטרם פותח הרביעי בגודלו בעולם, נמצא בעומק של עד 450 מטר, ואת הרישיון עבורו נתנה ממשלת הטריטוריה הבריטית - בגיבוי הממשל בלונדון.
● ההשקעות הזרות בישראל שברו שיא בשנת 2025
● אחרי יוון: האמירויות עשויה להיות הבאה בתור לעסקת ענק עם ישראל
נאוויטס לא שילמה על המאגר, אלא הצטרפה לרוקהופר הבריטית, וקיבלה 65% מהזכויות. הסיבה שבגינה ממשל מיליי החליט לנקוט בצעד האגרסיבי היא החלטת השקעה סופית (FID) שהתקבלה בדצמבר 2025. קידוחי הפיתוח מתוכננים לתחילת 2027 והנפט הראשון מיועד להישאב ברבעון הראשון של 2028.
ביום שישי, לאחר ההכרזה של מיליי, נאוויטס ורוקהופר דאגו לשדר עסקים כרגיל, אף שמניית החברה הישראלית בבורסה בתל אביב ירדה ב־2.32%. "אנחנו מאמינים כי להכרזות (על הסנקציות של מיליי) לא תהיה השפעה מהותית על פעילויות פיתוח פרויקט סי ליון, כולל לוח הזמנים לפיתוח השדה", מסרו השותפות. "את הרישיונות נתנו ממשלת איי פוקלנד, טריטוריה עצמאית של הממלכה המאוחדת, שזוכה לגיבוי מלא של ממשלת בריטניה".
הסיבה שהמשקיעים לא הפילו את מניית נאוויטס ביום שישי היא כפולה. מחד ההבנה של המשקיעים שמדובר בעוד סיבוב של רטוריקה פוליטית, כזה שכבר "מתומחר" ברובו במחיר המניה. נאוויטס עצמה התייחסה לכך בדוחותיה בשנים האחרונות. נוסף על כך, סי ליון עדיין נחשב ברובו ל"ערך חבוי" אצל נאוויטס, כלומר תוספת לפעילות העיקרית של נאוויטס, שהיא מאגר שננדואה במפרץ אמריקה (מפרץ מקסיקו), שכבר החל להפיק בשנה שעברה ומייצר את רוב התוצאות שלה ואחראי לרוב השווי שלה.
מניית נאוויטס השלימה זינוק של 430% במהלך 3 השנים האחרונות לשווי של 16.1 מיליארד שקל כשהיא נישאת על גבי ההתקדמות בהפקה ותחילת ההפקה במאגר הגדול שלה, שננדואה, ביולי בשנה שעברה. במחצית הראשונה של השנה רשמה נאוויטס זינוק של פי 15 בהכנסות לסכום של 517 מיליון דולר והרווח הנקי עמד על 80 מיליון דולר, לעומת הפסד של 45 מיליון דולר אשתקד.
סיכון למוסדיים?
אך האיום על חברת נאוויטס, לא נשאר רק אצלה. בהצהרתו האחרונה, קרא מיליי לשינוי החוק, כך שיאפשר סנקציות מחמירות יותר על חברות המספקות שירותים לחברות המחפשות גז ונפט.
בהקשר הישראלי, 42% ממניות נאוויטס, בסכום מצרפי של כ־6.74 מיליארד שקל, מוחזקות על ידי המשקיעים המוסדיים. מבין המוסדיים, הראל מחזיקה הכי הרבה יחידות השתתפות, 13%, בשווי 2.1 מיליארד שקל, אחריה מגדל עם 7.3% (1.18 מיליארד), הפניקס (7.2%, 1.16 מיליארד), מיטב עם 6.25%, או כמיליארד שקל, ואנליסט, מנורה ומור שמחזיקות בסכומים קטנים יותר במניה.
האם המוסדיים צריכים לחשוש? ליאור וידר, אנליסט ומנהל שירות המידע "מכפיל רווח" מסביר כי "חשוב להכניס את הדברים לפרופורציה הראויה. שאלת הריבונות על פוקלנד והאיומים מצד ארגנטינה סביב פעילות קידוח והפקה באזור מלווים את הסקטור כבר שנים רבות, ונמצאים בכותרות מעת לעת מבלי שמתרחש בפועל שינוי מהותי שעוצר את הפרויקטים בשטח.
"יחד עם זאת, כאשר הדברים נאמרים ישירות ובאופן פומבי על ידי הנשיא מיליי, ובמיוחד על רקע רמיזות לשינוי אפשרי ברוח הגבית מצד הממשל בארה"ב, אין ספק שרמת הסיכון הגאו־פוליטי סביב המאגר עולה. פרויקטי אנרגיה בסדר גודל כזה רגישים מאוד למהלכים בינלאומיים, ולכן על אף שנראה כי מדובר בעיקר ברטוריקה ובהצהרות פוליטיות, משקיעים צריכים לקחת בחשבון שעלול להגיע יום שבו אירועים שליליים יתרחשו בפתאומיות ויאתגרו את הפעילות".
מאבק היסטורי
איי פוקלנד (מלבינאס, בארגנטינה) מוגדרים בתור טריטוריה בריטית שממוקמת בדרום האוקיינוס האטלנטי עם כ־4,000 תושבים בלבד, ובמרחק של כ־480 ק"מ מארגנטינה וכ־940 ק"מ מאנטארקטיקה.
שורשי העימות על האיים נעוצים כבר בתחילת המאה ה־19: הבריטים נמצאים בפוקלנד מאז 1833, תוך שבבואנוס איירס טוענים לבעלות על האיים בשל ירושה מהספרדים. ב־1982, הגיע המשבר המתמשך בפוקלנד למלחמה שבה ארגנטינה פלשה, שלטה זמן קצר מאוד, עד שהבריטים השתלטו מחדש בתום 74 ימי לחימה, עם 649 חיילים ארגנטינאים הרוגים, ו־255 בריטים.
זו נותרה סוגיה לאומית משמעותית עבור הארגנטינאים עוד הרבה לפני שלטון מיליי. מנגד, במשאל עם בפוקלנד ב־2013, הצביעו 99.8% על רצונם להישאר טריטוריה בריטית. מכאן, גם חברות בריטיות ממשיכות מבחינתן כרגיל במיזמים אסטרטגיים במרחב הכלכלי של פוקלנד.
מי שעשוי לתמוך בארגנטינה בסכסוך, הוא ידידו של מיליי והיריב ההולך וגובר של בריטניה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. תמיכתו בזכותה של ארגנטינה על האיים תהיה שינוי מהותי מהתמיכה ההיסטורית של ארה"ב בריבונות הבריטית על פוקלנד, והיא מגיעה בין היתר מכעס שצבור אצלו על כך שבריטניה לא סייעה לו מספיק במלחמה מול איראן.
השאיפות של מיליי
התגובה מיום שישי של השותפות בחיפוש הנפט, שמגחיכה את מיליי, קרוב לוודאי שלא תתקבל בסבר פנים יפות בבואנוס איירס.
בכיר ישראלי מסביר לגלובס שזו לא הפעם הראשונה בה ישראל "מסתבכת" עם מדינה ידידותית, "זה קרה לנו ככה גם עם אזרבייג'ן, ועם מקומות אחרים במקרים אחרים", הוא אומר. כוונתו להחלטה החפוזה של ממשלת ישראל להכיר ברצח העם הארמני, בצעד כה מהיר - עד שאפילו בכירים במשרדי החוץ והביטחון הופתעו מהמהלך. בשורה התחתונה, הזעם המיידי של אזרבייג'ן היה כה חד־משמעי - עד שאפילו לא ניסו להתקדם עם ההצעה להכרה רשמית בהצבעה בכנסת. "במידה והיו ממשיכים, הנזק היה בלתי הפיך", מספר בכיר אזרבייג'ני.
הצעד של ארגנטינה מגיע ברקע השאיפה של הנשיא חאבייר מיליי להפוך את מדינתו ליצואנית אנרגיה ומינרלים, בעזרת רפורמות ליברליות, תמריצי מס, והפחתת רגולציה - בתקווה שאלו יביאו השקעות זרות.
שדה הנפט והגז העיקרי של ארגנטינה הוא "ואקה מוארטה" שבפטגוניה, עם קצב הפקה של יותר מ־850 אלף חביות נפט ביום. מאז שמיליי נכנס ללשכת הנשיא בבואנוס איירס בדצמבר 2023, קצב הפקת הנפט הארגנטינאי צמח מכ־677 אלף חביות ביום לכ־885 אלף חביות ביום כעת.
