חברות המסווגות כחברות בינה מלאכותית משכו 89% מההון שגויס בהייטק הישראלי בשנת 2025, לעומת 58% בשנת 2024. בסך הכול גייסו החברות הללו כ־11.8 מיליארד דולר ב־499 סבבים, שהיוו 56% מסבבי הגיוס. כך עולה מדוח הדאטה והבינה המלאכותית של קהילת DatA-IL, המבוסס בין היתר על נתוני חברת המחקר IVC.
● ראיון | קבלת פנים חמה לאקסטנד: "יש לנו את הניסיון הכי עשיר ומגוון במבצעים וקרב אמיתי"
● בלעדי | הקרן הבינלאומית שגייסה כוכבים ישראלים כדי למצוא סטארט־אפים מבטיחים
הפער בין חלקן בסכומי הגיוס לחלקן במספר הסבבים מלמד על משקלם של הגיוסים הגדולים. לפי הדוח, כמעט 57% מההון שגייסו חברות הבינה המלאכותית הגיע בסבבים מאוחרים, מסבב C ואילך. חלק מהחברות אף גייסו יותר מפעם אחת במהלך השנה. אבל מאחורי הנתון הבולט מסתתרת גם שאלת הגדרה: מהי בעצם חברת AI? ככל שהטכנולוגיה משתלבת ביותר מוצרים, התווית כוללת חברות שונות מאוד זו מזו. חברת סייבר שמשתמשת בבינה מלאכותית לזיהוי איומים וחברה שמפתחת מודלים או שבבים עשויות להיכלל באותה קבוצה, אף שהפעילות שלהן שונה.
כמעט 3,000 חברות AI, כ־365 מפתחות טכנולוגיית ליבה
המיפוי בדוח מזהה 2,948 חברות AI בישראל, כשליש מחברות ההייטק. בתוך הקבוצה הזאת, כ־365 חברות מסווגות כחברות Core AI: כלומר חברות בעלות פעילות מחקר ופיתוח מובחנת בתחום, שבהן הבינה המלאכותית נמצאת בליבת הטכנולוגיה שהן בונות. ההגדרה כוללת, בין היתר, פיתוח מודלים, תשתיות מחשוב ושבבים.
ההבחנה הזאת משנה את תמונת ההשקעות. בעוד הקבוצה הרחבה משכה כאמור כמעט תשעה מכל עשרה דולרים שגויסו בהייטק, חברות טכנולוגיית הליבה גייסו כ־3.2 מיליארד דולר, קרוב לרבע מכלל ההון, ב־95 סבבים. כלומר, הנתון של 89% אינו מתאר רק השקעה בפיתוח טכנולוגיות AI עצמאיות, אלא גם בחברות שמשתמשות בהן.
"ההגדרה של חברת AI הפכה מכלילה והיא מתקשה לתאר את המגוון הטכנולוגי", אומר גיא הולצמן, מייסד IVC. לדבריו, ההבחנה החדשה מאפשרת לנתח בצורה מדויקת יותר לאן זורם ההון ואילו חברות נבנות בישראל. מחברי הדוח מציינים כי גם בעולם טרם התגבשה שיטת סיווג אחידה ומוסכמת להבחנה הזאת.
כיום, תחומי הפעילות הבולטים בקרב חברות הבינה המלאכותית בישראל הם בריאות דיגיטלית, פינטק וסייבר.
הממשלה מרחיבה שימוש, המבחן הוא בביצוע
לצד השקעות המגזר הפרטי, הדוח מתאר הרחבה של הפעילות הממשלתית בתחום. לפי הנתונים, פועלים כיום 97 פרויקטים של בינה מלאכותית ב־33 משרדי ממשלה, גידול של כ־35% במספר הפרויקטים בתוך שנה. יותר מ־13 אלף עובדי המגזר הציבורי עברו הכשרות ייעודיות.
כמחצית מהפרויקטים הממשלתיים מבוצעים עם חברות מהתעשייה: 48 פרויקטים, לעומת 32 בשנה הקודמת. מירב פרץ בילינסקי, סמנכ"לית דאטה ו־AI במערך הדיגיטל הלאומי, אומרת כי הפרויקטים מבטאים "מעבר מהתנסויות נקודתיות לבניית יכולת לאומית סדורה". עם זאת, לצד הפרויקטים שכבר פועלים במשרדי הממשלה, הדוח סוקר שורה של מהלכים שנמצאים בשלבי תכנון והקמה. מטה הבינה המלאכותית הלאומי הוקם בספטמבר 2025, וביוני 2026 אושרה האסטרטגיה הממשלתית בתחום. עם זאת, לפי הדוח, נותרו שאלות פתוחות בנוגע לתקציבים ארוכי הטווח, לחלוקת הסמכויות ולמדדי ההצלחה.
בין המהלכים המתוארים נמצאים הקמת קטלוג נתונים לאומי וקידום מודלים ישראליים, שלגביהם פורסמה בקשה למידע באוגוסט. ייצור מקומי של שבבי AI נמצא בבחינה. הדוח מציג גם תוכנית להקמת מרכזים שיתמקדו בבעיות מוגדרות, כמו עומסים בקופות החולים, אך אינו מפרט בסקירה זו מתי הם צפויים להתחיל לפעול.
900 סטודנטים חדשים, ושאלה לגבי דור החוקרים הבא
עוד לפי הדוח, באקדמיה אושרו עשר תוכניות לימודים ייעודיות חדשות בבינה מלאכותית, שמונה לתואר ראשון ושתיים לתואר שני. התוכניות צפויות לקלוט כ־900 סטודנטים בשנת הלימודים הקרובה, ונפתחות גם מחוץ למרכז, בין היתר במכללה האקדמית כנרת ובמכללה האקדמית בית ברל.
אלא שלפי הדוח, האתגר אינו מסתכם בהגדלת מספר הסטודנטים. פיתוח טכנולוגיות ליבה דורש גם חוקרים בעלי תארים מתקדמים, דוקטורנטים ומהנדסי מחקר. מחברי הדוח מציינים כי עדיין לא ברור אם התוכניות החדשות יספקו את הצורך בהכשרה מחקרית מעמיקה. עוד הם מצביעים על סיום תקופת המימון של מרכזי הבינה המלאכותית האקדמיים שהוקמו ועל אי ודאות בנוגע להמשך פעילותם.
הנתונים הרחבים על המחקר בישראל ממחישים את משקלה הגדול של התעשייה: מתוך הוצאה לאומית של 119.3 מיליארד שקל על מחקר ופיתוח אזרחי בשנת 2023, 93% בוצעו במגזר העסקי ורק 5.5% במוסדות להשכלה גבוהה. אלה נתונים על כלל המחקר והפיתוח האזרחי, ולא על בינה מלאכותית בלבד.
כך, לצד ההון הרב שכבר זורם לחברות, הדוח מציב שאלה ארוכת טווח: האם ישראל תצליח לבנות גם את תשתיות המחקר וכוח האדם הדרושים לפיתוח הטכנולוגיה עצמה
