ח"כ מאיר פרוש נאם בכנס של ארגון תבונה, עמותה המסייעת לציבור החרדי בהתנהלות כלכלית, ויצא במסר "למקבלי ההחלטות ולראשי המשק": "הציבור החרדי צורך יותר מ־51 מיליארד שקל בשנה". לדבריו, מדובר ב"כוח כלכלי אדיר", שבאמצעותו ניתן יהיה, בעת הצורך, להפעיל מנוף לחץ על הכלכלה הישראלית.
● האיום של רשות המסים נגד יותר מ־1,000 ישיבות
● עד כמה יושפע שיעור מס הכנסה מגיוס חרדים?
בדקנו אם זה המצב. לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה ל־2025, הנתון העדכני ביותר על הוצאה לתצרוכת הוא מ־2022: משק בית חרדי הוציא בממוצע 15,190 שקל בחודש, ובאותה שנה היו בישראל כ־215,900 משקי בית חרדיים. מכאן מתקבלת הוצאה שנתית כוללת של כ־39.4 מיליארד שקל בלבד; גם בתוספת תשלומי חובה - שאינם חלק מהצריכה - מגיעים לכ־43.2 מיליארד שקל.
בפועל, כפי שהפנה את תשומת־לבנו ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, ישנה בעיה מתודולוגית באופן בו הלמ"ס מחשבת את מספר משקי הבית: "הסקר הזה לא באמת מתיימר לדעת כמה משקי בית חרדיים יש בישראל, והוא מבצע איזשהו ניפוח של המדגם על בסיס כ־400 משפחות חרדיות שנדגמות בו".
הבעיה, לדבריו, היא ש"הסכימה של משקי הבית לא מתכנסת למספר האמיתי, כי היא מתבססת על מדגם קטן מאוד של משפחות חרדיות, שמנופח באמצעות משקולות מדגם שמטרתו העיקרית הוא לייצג נאמנה את התפלגות משקי הבית החרדיים, אך לא בהכרח את מספרם המדויק".
אפשר להתקרב למספר של פרוש רק באמצעות חישובים חלופיים - למשל שימוש באומדני אוכלוסייה עדכניים יותר או שילוב נתונים משנים שונות. כך, אם לוקחים את מספר משקי הבית החרדים לשנת 2025 מנתוני המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, ומכפילים אותם בהוצאה לתצרוכת שלהם ב־2023 - מקבלים הוצאה כוללת של כ־51.5 מיליארד שקל. אלא שכאמור, החישוב הזה לא מבוסס על סט נתונים אחיד לאותה שנה.
מעבר למספר, גם משמעות "הכוח הצרכני" מורכבת יותר. לפי השנתון, ההוצאה החודשית של משק בית חרדי נמוכה ב־16% מזו של יהודי לא־חרדי, אף שמשקי הבית החרדיים גדולים יותר - בין היתר בשל הכנסה נמוכה יותר, צריכה צנועה ומסגרות קהילתיות מוזלות.
השאלה היא אם גם סכום כזה יכול להפוך לכוח לחץ מול המדינה. "הכוח הכלכלי של החרדים נובע מכך שהם קהילה מאוד מגובשת שיכולה לפעול כגוש אחד אם היא בוחרת להחרים מקום כלשהו", אומרת ד"ר הלה אקסלרד, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן שבאוניברסיטת רייכמן.
לדבריה, כוח כזה יכול לעבוד מול ספקים פרטיים - למשל קופת חולים או רשת שיווק - "אבל קשה לראות איך הם מממשים את האיום הזה מול המדינה. התצרוכת שלהם מאוד בסיסית, אז איפה הם ירכשו אותה? הם לא יוציאו בכלל?".
גם איום של הוצאת חסכונות ופנסיה מהמשק הוא מוגבל, היא מוסיפה, משום ש"מדובר באוכלוסייה ענייה, החסכונות שלהם לא גבוהים".
מטעם ח"כ מאיר פרוש לא נמסרה תגובה.
השורה התחתונה: יש מספר הערכות לגבי היקף הצריכה של החברה החרדית. בשיטה אחת אכן אפשר להגיע ל־51 מיליארד שקל, אך לפי מתודולוגיות אחרות המספר נמוך יותר.
