לצד אי הסדרים שנתגלו לאחרונה אצל מגייסות אג"ח בת"א מקרב החברות הזרות (BVI), מסתיימת השנה העברית תשפ"ו עם זינוק בהיקף גיוסי החוב הקונצרני בבורסה המקומית.
● "טעיתי": צחי אבו מתוודה לאחר הניסיון שכשל לרכישת ג'י סיטי
● השקל הפך אדיש להפחתות הריבית: אלה הכוחות ששומרים על עוצמתו מול הדולר
משקיעים מקומיים, בעיקר הגופים המוסדיים, התנפלו על השוק והתוצאה היא הנפקות של אג"ח חברות בהיקף של 177 מיליארד שקל - זינוק של 17% ביחס לשנה העברית הקודמת (תשפ"ה), ועלייה תלולה של 84% ביחס לזו שקדמה לה.
בשוק מייחסים את הקפיצה בגיוסי החוב גם לשורת הפחתות הריבית במשק (בסך הכול 5 פעמים בשנה האחרונה) לרמה של 3.25% כיום. ההערכות הן שההפחתות הללו הגבירו את התיאבון של המשקיעים למקסם ריביות מחד, ועודדו את החברות המגייסות למחזר חובות בריבית נמוכה יותר מאידך.
בסקירה של חברת הדירוג מידרוג היא מציינת כי הסקטור הפיננסי והחברות הממשלתיות בלטו בגיוסי החוב, כשבפרט נרשמה עלייה בהיקפי הגיוס של הבנקים ביחס לשנים קודמות, כולל גיוסי שיא בחו"ל. גיוסי הסקטור הפיננסי הסתכמו בכ-85 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 40% וקרוב למחצית הגיוסים בשוק החוב.
רוב הסכום, 77 מיליארד שקל, גויס על ידי חמשת הבנקים הגדולים. הללו גם היו המגייסים הגדולים בשנה החולפת, כשלאומי הוביל עם הנפקות חוב של כ-29 מיליארד שקל ואחריו בנק הפועלים (21 מיליארד שקל), דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי. בסך הכול היוו עשרת המגייסים הגדולים כ-51% מסך האג"ח שהונפק בתשפ"ו.
לעומת סקטור הפיננסים, חוו חברות הנדל"ן האטה בקצב הגיוסים, עם היקף הנפקות אג"ח של כ-50 מיליארד שקל (28% מכלל הגיוסים), קיטון של כ-11% מול תשפ"ה, המוסבר ככל הנראה בהאטה שחווה הענף. עם זאת, חודש השיא בגיוסי חברות ענף הנדל"ן בשלוש השנים האחרונות נרשם דווקא ביוני האחרון, עם גיוס חריג של מעל 8 מיליארד שקל. המגייסת הבולטת מקרב חברות הענף בשנה האחרונה הייתה גב-ים (3.1 מיליארד שקל).
בענף תשתיות וממשלה נרשם הזינוק החד ביותר: כ-8 מיליארד שקל, עלייה של כ-190% לעומת כ-2.8 מיליארד שקל בתשפ"ה. עיקר הגיוסים נבעו מהנפקות האג"ח של חברת החשמל שגייסה כ-4.5 מיליארד שקל, וחברת המים מקורות עם כ-2.9 מיליארד שקל.
פרופיל חלש - פיצוי גבוה
בולמוס גיוסי החוב הוביל גם לירידה במרווחים, כלומר בפער בין איגרות החוב הקונצרניות לאלו הממשלתיות, הבטוחות יותר. ככל שהמרווחים מצטמצמים, המשמעות היא עלייה במפלס הסיכון שהמשקיעים לוקחים במרדף אחרי התשואות. במידרוג מציינים כי "במהלך השנה ירדו התשואות לפדיון והצטמצמו המרווחים ברוב קבוצות הדירוג, הן באג"ח השקליות והן בצמודות המדד". המשמעות היא שהחברות המגייסות נהנו מירידה בעלויות המימון, בשל נכונות המשקיעים להסתפק בפרמיית סיכון נמוכה יותר על החוב הקונצרני.
החריגה היא לפי מידרוג קבוצת Baa.il, שבה לא נרשם השיפור שאפיין את יתר קבוצות הדירוג. הדבר מלמד שהנזילות והביקושים הגבוהים בשוק אינם מטשטשים את סיכון האשראי: המשקיעים מוכנים להקל בתמחור של חברות חזקות, אך ממשיכים לדרוש פיצוי גבוה יותר כאשר מדובר בחברות בעלות פרופיל אשראי חלש יותר.
נכון לסוף אוגוסט, הגיעו המרווחים לרמת שפל של מעל שלוש שנים. התשואות לפדיון באפיק השקלי נעו בין 3.9% בדירוג Aaa.il הגבוה ל-5.6% בקבוצת ה-Baa.il, ובהתאמה המרווח החציוני מאג"ח ממשלתית נע בין 0.5% ל-2.1%. באפיק הצמוד התשואות לפדיון נעו בין 2.2% בדירוג Aaa.il ל-3.8% בקבוצת ה-Baa.il, עם מרווחים דומים לאפיק השקלי.
"מקור מימון מרכזי"
אבי שטרנשוס, מנכ"ל מידרוג, מציין כי "שנת תשפ"ו המחישה פעם נוספת את עוצמתו של שוק האג"ח הקונצרניות בישראל, שממשיך להוות מקור מימון מרכזי עבור החברות גם בתקופה של אי-ודאות. הצטמצמות המרווחים וירידת התשואות בחלק ניכר מקבוצות הדירוג, משקפות רמת נזילות גבוהה, ביקושים משמעותיים וציפייה להמשך ירידת הריבית".
עם זאת, שטרנשוס מסייג כי "השוק אינו מתמחר את כלל החברות באופן אחיד. בדירוגים הנמוכים יותר, ובענף הנדל"ן המניב בחו"ל, ניכרת פרמיית סיכון גבוהה יותר, המלמדת כי המשקיעים ממשיכים לפעול בסלקטיביות, להבחין בין מנפיקים ולתמחר את איכות האשראי ביחס לכל חברה. סביבת המימון תומכת במיוחד בחברות בעלות פרופיל אשראי חזק, בעוד שחברות ממונפות יותר נדרשות להציג יכולת ברורה לשירות החוב ו/או ביטחונות. במבט קדימה, ככל שהריבית תרד, עלויות המימון צפויות להתמתן ולתמוך בהמשך שוק אג"ח קונצרני חיובי".
רק 1% אג"ח "זבל"
שווי השוק של האג"ח הקונצרניות הנסחרות בת"א עומד כיום לפי מידרוג על כ-693 מיליארד שקל, עלייה של מעל ל-100 מיליארד שקל בתוך שנה (צמיחה של 18%). מתוכו, חוב בסך 8 מיליארד שקל נסחר בתשואה דו-ספרתית (אג"ח זבל), ומרביתו נמצא בהליכים של הסדרי חוב. מדובר בקצת יותר מ-1% מהחוב הכולל, כאשר בשלהי אוקטובר 2023, לפני כשלוש שנים בלבד, נסחרה כמעט חמישית ממנו (18%) בתשואה דו-ספרתית.
מי שמהוות נציגות "נכבדה" בסקטור אג"ח הזבל והסדרי החוב בת"א, הן חברות זרות (BVI) בעיקר מתחום הנדל"ן, שגייסו חוב בבורסה המקומית והכזיבו. לאחרונה עלו חלק מאותן חברות לכותרות בנסיבות של אי סדרים כספיים, ובראשן הקריסה של חברת מחנות הקיץ סימד, לאחר שבעליה הוציאו כ-100 מיליון שקל מקופת החברה ללא אישור ודיווח. במקרה נוסף, של חברת הנדל"ן קוהאן פרופרטיס המחזיקה בקניונים ברחבי ארה"ב, נמשכו מיליוני דולרים מקופתה על ידי בעל השליטה, שהתחייב להחזירם אך עשה זאת באופן חלקי בלבד.
למרות ירידת האמון של המשקיעים המקומיים בעקבות אותן פרשות והסדרי החוב בסקטור, היקף ההנפקות של חברות BVI בשנה העברית החולפת עמד על סכום לא מבוטל של 7.9 מיליארד שקל. זה מהווה קיטון מול 10.2 מיליארד שקל שגויסו בתשפ"ה. בד בבד, מדד תל בונד-גלובל, הכולל את האג"ח של חברות BVI, מגלם כיום תשואה גבוהה לפדיון של כ-8%.
כך, בעוד שמדדי האג"ח העיקריים בבורסה רשמו בשנה האחרונה תשואה חיובית שנעה בין 6.2% במדד תל בונד 20 (עם עשרים איגרות החוב הגדולות בבורסה) ל-3.5% במדד תל בונד תשואות (האג"ח בדירוגים נמוכים), מדד תל בונד גלובל בהשראת ריבוי השערוריות והיחלשות הדולר - ירד ב-1%.
