נתוני מבחן פיז"ה לשנת 2025 שהתפרסמו הבוקר (ג') מצביעים על אחת מירידות הציונים הגדולות בתולדות המבחן - והיא שייכת לישראל. בקריאה ירד הציון הממוצע של תלמידי ישראל ב-38 נקודות, במתמטיקה ב-25 נקודות ובמדעים ב-23 נקודות. גם במדינות ה-OECD נרשמו ירידות בהישגים, אך בישראל הן היו חדות בהרבה. בתוך ישראל, הירידה החדה ביותר נרשמה בקרב תלמידי החינוך הממלכתי.
● לימודים ריאליים: מיליארד שקל הוקצו, לא ברור מה יקרה איתם
● כמה מורים חסרים למערכת החינוך?
במחקר פיז"ה, הנערך אחת לשלוש שנים בקרב בני 15, השתתפו הפעם יותר מ-760 אלף תלמידים מ-91 מדינות וישויות כלכליות. בישראל השתתפו 7,330 תלמידים מ-215 בתי ספר. המחקר נערך במרץ ובאפריל 2025, בזמן המלחמה. בתי ספר שפונו מדרום הארץ ומצפונה ובתי ספר בקו העימות בצפון, שהיוו כ-2% ממסגרת הדגימה, הוחרגו מהמחקר.
בקריאה נרשמה הירידה החריגה ביותר. מאז החל מחקר פיז"ה בשנת 2000, מתוך מאות השוואות בין מחזורי המחקר במדינות ה-OECD, היו רק ארבעה מקרים שבהם מדינה ירדה ב-35 נקודות או יותר במחזור אחד - וישראל היא אחת מהם.
גם שיעור התלמידים המתקשים הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז 2006. 46% מהתלמידים בישראל לא הגיעו לרמת הבסיס הנדרשת במתמטיקה, 41% בקריאה ו-40% במדעים. שיעור המצטיינים בקריאה ירד מ-11% ל-5%.
גם במדינות ה-OECD נרשמו ירידות בהישגים, אך בישראל הן היו חדות בהרבה. בתוך ישראל, הירידה החדה ביותר נרשמה בקרב תלמידי החינוך הממלכתי. הציונים הממוצעים של ישראל בשלושת התחומים הם הנמוכים ביותר מאז החלה להשתתף במחקר. עם זאת, הם דומים מבחינה סטטיסטית לציונים שנרשמו ב-2006 בקריאה ובמתמטיקה ולציון שנרשם ב-2009 במדעים.
קריסה בכל התחומים
הנתונים שעלו במבחן הנוכחי מראים כיצד חזרו הישגי התלמידים בישראל לשפל היסטורי בכל שלושת תחומי האוריינות.
קריאה
בתחום זה נרשמה הצניחה החמורה ביותר.
מדובר בנפילה של 38 נקודות: מ-474 נקודות ב-2022 ל-436 נקודות ב-2025.
זהו הציון הנמוך ביותר שנמדד בגרף, נמוך אפילו מהשפל בשנת 2006 שעמד על 439.
מתמטיקה
בתחום זה נרשמה ירידה של 25 נקודות: מ-458 נקודות ב-2022 ל-433 ב-2025.
זהו שפל שחוזר ואף יורד מתחת לרמה של 2006 (442 נקודות).
מדעים
בתחום זה נרשמה ירידה של 23 נקודות: מ-465 נקודות ב-2022 ל-442 נקודות ב-2025.
זהו הציון הנמוך ביותר ברצף המדידות המוצג (נמוך גם מהציון ב-2006, שעמד על 454 נקודות).
שפל בהישגים ובעיה חריגה בהתאמת המורים
בדוח עלתה גם סוגיית התאמת צוותי ההוראה. לפי דיווחי מנהלי בתי הספר, מורים לא מתאימים או בעלי הכשרה לא מספקת פוגעים ביכולת לקיים למידה עבור 47% מהתלמידים בישראל, לעומת 25% בממוצע ה-OECD.
שראל נמצאת במקום השלישי ב-OECD בהיקף התופעה. בקרב תלמידים דוברי עברית שיעור הדיווח גבוה אף יותר ומגיע ל-60%. לצד זאת, מנהלי בתי הספר בישראל דיווחו על רמה גבוהה יחסית של אוטונומיה בקבלת החלטות פדגוגיות ובהעסקת מורים.
שימוש יתר ב-AI, איחורים - ובלגן בכיתות
המבחן של 2025 מציג תמונה מדאיגה גם בשחיקת המצוינות וביכולת ההתמודדות של תלמידי ישראל עם אתגרי המחקר. לצד הציון המאכזב של 444 נקודות בתחום "פתרון בעיות חישוביות" (הנמוך ממוצע מדינות ה-OECD, מתברר כי שיעור התלמידים המצטיינים בישראל התכווץ במיוחד: רק 4% במדעים (לעומת 7% ב-OECD), 5% במתמטיקה (בהשוואה ל-8% ב-OECD) ו-5% בקריאה (לעומת 6% ב-OECD).
אל המצב הנוכחי נכנסו גם כלי הבינה המלאכותית, אך במקום שישמשו כמנוף, נראה כי התלמידים בישראל משתמשים בהם בעיקר כקיצור דרך לעקיפת מאמץ עצמאי: 49% מהתלמידים נעזרים בהם מדי שבוע, כאשר 37% משתמשים בהם כדי לסכם טקסטים במקומם ו-36% משתמשים בהם לכתיבת טיוטות למטלותיהם - שיעורים הגבוהים ממוצע ה-OECD ומצביעים על נסיגה מטרידה ביכולות המחקר והכתיבה העצמאיות של הדור הצעיר.
19.7% מהתשובות של תלמידי ישראל בתחום הקריאה היו חפוזות (שגויות ומהירות), יותר מכפול מהממוצע (8.9%). מדובר במקום 7 מתוך 83. במתמטיקה, ישראל היא בין שלוש המדינות עם העלייה הגדולה ביותר מ-2022 בתשובות חפוזות.
איחורים, היעדרויות - ו-37% שרואים בבית הספר "בזבוז זמן"
במקביל לקריסת ההישגים הלימודיים, תלמידי בישראל אף סובלים מהתפרקות מוחלטת של המשמעת והנוכחות, כך לפי מבחן פיז"ה. קרוב ל-37% מהתלמידים דיווחו כי החסירו לפחות יום לימודים שלם אחד בשבועיים שקדמו למבחן (לעומת 22% בלבד ב-OECD), כ-45% הבריזו משיעורים בודדים (לעומת 24%) ורוב מוחלט של 63% נוהגים לאחר ללימודים (לעומת 50%).
חוסר המחויבות הזה משקף שבר עמוק בתפיסת התפקיד של מערכת החינוך בעיני התלמידים הישראלים, כשלא פחות מ-37% מהם הצהירו שבית הספר הוא פשוט "בזבוז זמן" (בהשוואה ל-24% ב-OECD). התחושה הזו מלווה באקלים כיתתי קשה במיוחד, כאשר 35% מהתלמידים התלוננו על רעש ובלגן קבועים המפריעים למהלך השיעורים, ו-30% העידו כי תנאי המשמעת בכיתה פשוט אינם מאפשרים להם להתרכז ולעבוד.
בהקשר של עייפות במבחנים, משמע הירידה בהצלחה בין תחילת המבחן לבין סופו, ישראל היא אחת משלוש המדינות הבולטות (יחד עם בולגריה ותאילנד).
אל קשיים אלו, מתווסף איום דיגיטלי חריף בתוך כותלי הכיתה, אשר גובה מישראל מחיר כפול וכבד במיוחד. בעוד שהתלמידים הישראלים מקדישים זמן רב יותר בבית הספר למסכים לצורכי פנאי (1.6 שעות ביום) מאשר לצורכי למידה (1.3 שעות בלבד), כשליש מהם (33%) דיווחו כי חבריהם מוסחים דרך קבע מסמארטפונים במהלך השיעורים.
הבנות החרדיות עקפו בקריאה את בנות החינוך הממלכתי
הישגי הבנות החרדיות בולטים במיוחד בתוצאות. בקריאה הן השיגו ציונים גבוהים יותר מבנות דוברות העברית בחינוך הממלכתי, ובמתמטיקה ובמדעים לא נמצא ביניהן פער מובהק. לפי ראמ"ה, אין כיום קבוצת בנות שהישגיה גבוהים באופן מובהק מאלה של הבנות בחינוך החרדי.
הפערים הצטמצמו - אבל לא מהסיבה הרצויה
הפער בין התלמידים החזקים לחלשים בישראל הצטמצם, אך לא בעקבות שיפור בהישגי התלמידים החלשים. הירידה הייתה חדה יותר דווקא בקרב בעלי ההישגים הגבוהים, וכך הפער נסגר מלמעלה. למרות הצמצום, ישראל עדיין בולטת בפערים: היא מדורגת במקום השלישי בעולם בפער בין העשירון העליון לתחתון בקריאה ובמדעים, ובמקום השמיני במתמטיקה.
אחרי שנות השיפור: חזרה לרמות של 2006
שיאי ההישגים של ישראל נרשמו בשנים 2015-2012, אז הגיעו הציונים ל-486 נקודות בקריאה, 470 במתמטיקה ו-470 במדעים. מאז נרשמה יציבות יחסית, אך הירידה החדה ב-2025 מחזירה את הישגי התלמידים לרמות שנמדדו באמצע שנות ה-2000.
ממוצע הציונים שנרשמו ב-2025 הם הנמוכים ביותר מאז החלה ישראל להשתתף במחקר. עם זאת, לפי ראמ"ה, הם דומים מבחינה סטטיסטית לציונים שנרשמו ב-2006 בקריאה ובמתמטיקה וב-2009 במדעים.
המציאות - אל מול ההבטחות של השר קיש
בתחילת חודש יוני, בוועידת "2026: מחזית לצמיחה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" בשיתוף המכללה האקדמית ספיר, הציג שר החינוך יואב קיש את השינויים שביצע עם כניסתו לתפקיד והבטיח שתוצאות המבחנים בעתיד יהיו טובות יותר.
"המבחנים הבינלאומיים נעשו ממש כשנכנסתי לתפקידי ושם הייתה נפילה קשה מאוד", אמר קיש. "עשיתי שינוי דרמטי, הקמנו מנהל חדש שמטפל בחדשנות והזזנו את מערכת החינוך לגמרי".
קיש הבהיר - והבטיח: "אני מקווה להיות שר חינוך בקדנציה הבאה. כבר במבחנים הבינלאומיים הבאים אנחנו שינוי נראה מאוד משמעותי לטובה".
עוד באותו ראיון התייחס קיש לטענות לפיהן הוא מנסה להסתיר נתונים וציונים שחושפים את הכישלון העמוק של תלמידי ישראל. כפי שפרסמנו באמצע חודש מאי ב-N12 , קיש אסר להפיץ את ציוני מבחני המיצ"ב במדעים, שאמורים להיות שקופים לציבור, אך הם נשלחו בכל זאת למנהלי בתי הספר.
"אני לא מסתיר שום דבר, הכול שקוף, הכול פורסם", אמר קיש. "יש טענות מקצועיות קשות כלפי העבודה של ראמ"ה מול המשרד. אני לא פונקציה מקצועית בעניין הזה. אני רוצה לפרסם נתוני אמת ולא נתוני garbage. יותר מזה, פורסמו נתוני אמת של הבגרויות, וראינו עלייה בכל בגרויות הטק, במתמטיקה, באנגלית. יש הצלחה גדולה. אלה אותם מורים ואותם תלמידים. אני לא אומר שאין פערים, יש לנו קשיים במדעים, קשיים עם מורים".
למרות דבריו, הנתונים שהגיעו לידי N12 הראו כי רק 3% מתלמידי ישראל בכיתה ט' עמדו בתוכנית הלימודים. 16% היו קרובים, אך 81% מהתלמידים לא היו קרובים בכלל לסף שמשרד החינוך קבע.
גם בכיתות אחרות ובמקצועות אחרים המצב עגום. בכיתות ו' במקצוע המתמטיקה, רק 37% עמדו ברף של משרד החינוך, ובאנגלית 36% בלבד. במקום לעמוד מאחורי הנתונים, השר האשים את הרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה): "בחרו בראמ"ה להדליף נתונים בניגוד לחוק ולנהל קמפיין תקשורתי ופוליטי מטעה".
