גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

קריסה בהישגים: התוצאות המחפירות של תלמידי ישראל במבחן פיז"ה

תוצאות המבחן, שמתקיים אחת ל-3 שנים, מצביעות הפעם על אחת הירידות הדרמטיות בהיסטוריה בקרב מדינות ה-OECD ● למרות ההבטחות של שר החינוך קיש, הציונים של תלמידי ישראל הגיעו לשפל של 20 שנה בקריאה, במתמטיקה ובמדעים ● הנתונים על השימוש הגובר ב-AI, האיחורים והמשמעת בכיתות - מדאיגים לא פחות

שר החינוך יואב קיש / צילום: יריב כץ, "ידיעות אחרונות"
שר החינוך יואב קיש / צילום: יריב כץ, "ידיעות אחרונות"

נתוני מבחן פיז"ה לשנת 2025 שהתפרסמו הבוקר (ג') מצביעים על אחת מירידות הציונים הגדולות בתולדות המבחן - והיא שייכת לישראל. בקריאה ירד הציון הממוצע של תלמידי ישראל ב-38 נקודות, במתמטיקה ב-25 נקודות ובמדעים ב-23 נקודות. גם במדינות ה-OECD נרשמו ירידות בהישגים, אך בישראל הן היו חדות בהרבה. בתוך ישראל, הירידה החדה ביותר נרשמה בקרב תלמידי החינוך הממלכתי.

לימודים ריאליים: מיליארד שקל הוקצו, לא ברור מה יקרה איתם
כמה מורים חסרים למערכת החינוך?

במחקר פיז"ה, הנערך אחת לשלוש שנים בקרב בני 15, השתתפו הפעם יותר מ-760 אלף תלמידים מ-91 מדינות וישויות כלכליות. בישראל השתתפו 7,330 תלמידים מ-215 בתי ספר. המחקר נערך במרץ ובאפריל 2025, בזמן המלחמה. בתי ספר שפונו מדרום הארץ ומצפונה ובתי ספר בקו העימות בצפון, שהיוו כ-2% ממסגרת הדגימה, הוחרגו מהמחקר.

בקריאה נרשמה הירידה החריגה ביותר. מאז החל מחקר פיז"ה בשנת 2000, מתוך מאות השוואות בין מחזורי המחקר במדינות ה-OECD, היו רק ארבעה מקרים שבהם מדינה ירדה ב-35 נקודות או יותר במחזור אחד - וישראל היא אחת מהם.

גם שיעור התלמידים המתקשים הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז 2006. 46% מהתלמידים בישראל לא הגיעו לרמת הבסיס הנדרשת במתמטיקה, 41% בקריאה ו-40% במדעים. שיעור המצטיינים בקריאה ירד מ-11% ל-5%.

גם במדינות ה-OECD נרשמו ירידות בהישגים, אך בישראל הן היו חדות בהרבה. בתוך ישראל, הירידה החדה ביותר נרשמה בקרב תלמידי החינוך הממלכתי. הציונים הממוצעים של ישראל בשלושת התחומים הם הנמוכים ביותר מאז החלה להשתתף במחקר. עם זאת, הם דומים מבחינה סטטיסטית לציונים שנרשמו ב-2006 בקריאה ובמתמטיקה ולציון שנרשם ב-2009 במדעים.

קריסה בכל התחומים

הנתונים שעלו במבחן הנוכחי מראים כיצד חזרו הישגי התלמידים בישראל לשפל היסטורי בכל שלושת תחומי האוריינות.

קריאה
בתחום זה נרשמה הצניחה החמורה ביותר.
מדובר בנפילה של 38 נקודות: מ-474 נקודות ב-2022 ל-436 נקודות ב-2025.
זהו הציון הנמוך ביותר שנמדד בגרף, נמוך אפילו מהשפל בשנת 2006 שעמד על 439.

מתמטיקה
בתחום זה נרשמה ירידה של 25 נקודות: מ-458 נקודות ב-2022 ל-433 ב-2025.
זהו שפל שחוזר ואף יורד מתחת לרמה של 2006 (442 נקודות).

מדעים
בתחום זה נרשמה ירידה של 23 נקודות: מ-465 נקודות ב-2022 ל-442 נקודות ב-2025.
זהו הציון הנמוך ביותר ברצף המדידות המוצג (נמוך גם מהציון ב-2006, שעמד על 454 נקודות).


שפל בהישגים ובעיה חריגה בהתאמת המורים

בדוח עלתה גם סוגיית התאמת צוותי ההוראה. לפי דיווחי מנהלי בתי הספר, מורים לא מתאימים או בעלי הכשרה לא מספקת פוגעים ביכולת לקיים למידה עבור 47% מהתלמידים בישראל, לעומת 25% בממוצע ה-OECD.

שראל נמצאת במקום השלישי ב-OECD בהיקף התופעה. בקרב תלמידים דוברי עברית שיעור הדיווח גבוה אף יותר ומגיע ל-60%. לצד זאת, מנהלי בתי הספר בישראל דיווחו על רמה גבוהה יחסית של אוטונומיה בקבלת החלטות פדגוגיות ובהעסקת מורים.


שימוש יתר ב-AI, איחורים - ובלגן בכיתות

המבחן של 2025 מציג תמונה מדאיגה גם בשחיקת המצוינות וביכולת ההתמודדות של תלמידי ישראל עם אתגרי המחקר. לצד הציון המאכזב של 444 נקודות בתחום "פתרון בעיות חישוביות" (הנמוך ממוצע מדינות ה-OECD, מתברר כי שיעור התלמידים המצטיינים בישראל התכווץ במיוחד: רק 4% במדעים (לעומת 7% ב-OECD), 5% במתמטיקה (בהשוואה ל-8% ב-OECD) ו-5% בקריאה (לעומת 6% ב-OECD).

אל המצב הנוכחי נכנסו גם כלי הבינה המלאכותית, אך במקום שישמשו כמנוף, נראה כי התלמידים בישראל משתמשים בהם בעיקר כקיצור דרך לעקיפת מאמץ עצמאי: 49% מהתלמידים נעזרים בהם מדי שבוע, כאשר 37% משתמשים בהם כדי לסכם טקסטים במקומם ו-36% משתמשים בהם לכתיבת טיוטות למטלותיהם - שיעורים הגבוהים ממוצע ה-OECD ומצביעים על נסיגה מטרידה ביכולות המחקר והכתיבה העצמאיות של הדור הצעיר.

19.7% מהתשובות של תלמידי ישראל בתחום הקריאה היו חפוזות (שגויות ומהירות), יותר מכפול מהממוצע (8.9%). מדובר במקום 7 מתוך 83. במתמטיקה, ישראל היא בין שלוש המדינות עם העלייה הגדולה ביותר מ-2022 בתשובות חפוזות.

איחורים, היעדרויות - ו-37% שרואים בבית הספר "בזבוז זמן"

במקביל לקריסת ההישגים הלימודיים, תלמידי בישראל אף סובלים מהתפרקות מוחלטת של המשמעת והנוכחות, כך לפי מבחן פיז"ה. קרוב ל-37% מהתלמידים דיווחו כי החסירו לפחות יום לימודים שלם אחד בשבועיים שקדמו למבחן (לעומת 22% בלבד ב-OECD), כ-45% הבריזו משיעורים בודדים (לעומת 24%) ורוב מוחלט של 63% נוהגים לאחר ללימודים (לעומת 50%).

חוסר המחויבות הזה משקף שבר עמוק בתפיסת התפקיד של מערכת החינוך בעיני התלמידים הישראלים, כשלא פחות מ-37% מהם הצהירו שבית הספר הוא פשוט "בזבוז זמן" (בהשוואה ל-24% ב-OECD). התחושה הזו מלווה באקלים כיתתי קשה במיוחד, כאשר 35% מהתלמידים התלוננו על רעש ובלגן קבועים המפריעים למהלך השיעורים, ו-30% העידו כי תנאי המשמעת בכיתה פשוט אינם מאפשרים להם להתרכז ולעבוד.

בהקשר של עייפות במבחנים, משמע הירידה בהצלחה בין תחילת המבחן לבין סופו, ישראל היא אחת משלוש המדינות הבולטות (יחד עם בולגריה ותאילנד).

אל קשיים אלו, מתווסף איום דיגיטלי חריף בתוך כותלי הכיתה, אשר גובה מישראל מחיר כפול וכבד במיוחד. בעוד שהתלמידים הישראלים מקדישים זמן רב יותר בבית הספר למסכים לצורכי פנאי (1.6 שעות ביום) מאשר לצורכי למידה (1.3 שעות בלבד), כשליש מהם (33%) דיווחו כי חבריהם מוסחים דרך קבע מסמארטפונים במהלך השיעורים.

הבנות החרדיות עקפו בקריאה את בנות החינוך הממלכתי

הישגי הבנות החרדיות בולטים במיוחד בתוצאות. בקריאה הן השיגו ציונים גבוהים יותר מבנות דוברות העברית בחינוך הממלכתי, ובמתמטיקה ובמדעים לא נמצא ביניהן פער מובהק. לפי ראמ"ה, אין כיום קבוצת בנות שהישגיה גבוהים באופן מובהק מאלה של הבנות בחינוך החרדי.

הפערים הצטמצמו - אבל לא מהסיבה הרצויה

הפער בין התלמידים החזקים לחלשים בישראל הצטמצם, אך לא בעקבות שיפור בהישגי התלמידים החלשים. הירידה הייתה חדה יותר דווקא בקרב בעלי ההישגים הגבוהים, וכך הפער נסגר מלמעלה. למרות הצמצום, ישראל עדיין בולטת בפערים: היא מדורגת במקום השלישי בעולם בפער בין העשירון העליון לתחתון בקריאה ובמדעים, ובמקום השמיני במתמטיקה.

אחרי שנות השיפור: חזרה לרמות של 2006

שיאי ההישגים של ישראל נרשמו בשנים 2015-2012, אז הגיעו הציונים ל-486 נקודות בקריאה, 470 במתמטיקה ו-470 במדעים. מאז נרשמה יציבות יחסית, אך הירידה החדה ב-2025 מחזירה את הישגי התלמידים לרמות שנמדדו באמצע שנות ה-2000.

ממוצע הציונים שנרשמו ב-2025 הם הנמוכים ביותר מאז החלה ישראל להשתתף במחקר. עם זאת, לפי ראמ"ה, הם דומים מבחינה סטטיסטית לציונים שנרשמו ב-2006 בקריאה ובמתמטיקה וב-2009 במדעים.

המציאות - אל מול ההבטחות של השר קיש

בתחילת חודש יוני, בוועידת "2026: מחזית לצמיחה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" בשיתוף המכללה האקדמית ספיר, הציג שר החינוך יואב קיש את השינויים שביצע עם כניסתו לתפקיד והבטיח שתוצאות המבחנים בעתיד יהיו טובות יותר.

"המבחנים הבינלאומיים נעשו ממש כשנכנסתי לתפקידי ושם הייתה נפילה קשה מאוד", אמר קיש. "עשיתי שינוי דרמטי, הקמנו מנהל חדש שמטפל בחדשנות והזזנו את מערכת החינוך לגמרי".

קיש הבהיר - והבטיח: "אני מקווה להיות שר חינוך בקדנציה הבאה. כבר במבחנים הבינלאומיים הבאים אנחנו שינוי נראה מאוד משמעותי לטובה".

עוד באותו ראיון התייחס קיש לטענות לפיהן הוא מנסה להסתיר נתונים וציונים שחושפים את הכישלון העמוק של תלמידי ישראל. כפי שפרסמנו באמצע חודש מאי ב-N12 , קיש אסר להפיץ את ציוני מבחני המיצ"ב במדעים, שאמורים להיות שקופים לציבור, אך הם נשלחו בכל זאת למנהלי בתי הספר.

"אני לא מסתיר שום דבר, הכול שקוף, הכול פורסם", אמר קיש. "יש טענות מקצועיות קשות כלפי העבודה של ראמ"ה מול המשרד. אני לא פונקציה מקצועית בעניין הזה. אני רוצה לפרסם נתוני אמת ולא נתוני garbage. יותר מזה, פורסמו נתוני אמת של הבגרויות, וראינו עלייה בכל בגרויות הטק, במתמטיקה, באנגלית. יש הצלחה גדולה. אלה אותם מורים ואותם תלמידים. אני לא אומר שאין פערים, יש לנו קשיים במדעים, קשיים עם מורים".

למרות דבריו, הנתונים שהגיעו לידי N12 הראו כי רק 3% מתלמידי ישראל בכיתה ט' עמדו בתוכנית הלימודים. 16% היו קרובים, אך 81% מהתלמידים לא היו קרובים בכלל לסף שמשרד החינוך קבע.

גם בכיתות אחרות ובמקצועות אחרים המצב עגום. בכיתות ו' במקצוע המתמטיקה, רק 37% עמדו ברף של משרד החינוך, ובאנגלית 36% בלבד. במקום לעמוד מאחורי הנתונים, השר האשים את הרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה): "בחרו בראמ"ה להדליף נתונים בניגוד לחוק ולנהל קמפיין תקשורתי ופוליטי מטעה".

הידיעה פורסמה לראשונה ב-N12

עוד כתבות

פלג דודוביץ, בעל השליטה ומנכ''ל פרופדו / צילום: מיכל מוסלר

פלג דוידוביץ': "החזרה להשקעה בנדל"ן תהיה חדה ומהירה מכפי שאנשים חושבים"

בסדנה מיוחדת בנושא "השקעות לצעירים" בוועידת ישראל לנדל"ן אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, כי ירידת ריבית ועלייה בשכר הדירה עשויות ליצור מחדש כדאיות כלכלית למשקיעים ● דוידוביץ׳ מזהה הזדמנות משמעותית בהתחדשות עירונית, במיוחד בדירות יד שנייה לפני השבחה, אך מדגיש שחשוב לבצע בדיקות לפני הרכישה

ערן פסטרנק, יו''ר פסטרנק שהם ושי שהם, מנכ''ל בית ההשקעות / צילום: יובל חי, איל יצהר

שני שכירים לשעבר בשוק ההון הפכו לבעלי מניות בשווי של כ־280 מיליון שקל

בית ההשקעות פסטרנק שהם שמובילים ערן פסטרנק ושי שהם, השלים הנפקה ראשונה של מניותיו בת"א ● בין המשקיעים, יו"ר הפניקס סוכנויות איציק עוז וחברת ההחזקות אלייד שמוביל יצחק סוארי, שביצעה לפני כחודש אקזיט על השקעתה בפעילות הגמל והפנסיה של מנורה

באי הוועידה

האנשים, הרגעים והתמונות מוועידת ישראל לנדל"ן

מאות יזמים, קבלנים, אנשי מימון ורגולטורים השתתפו בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס בשיתוף בנק לאומי, שהתקיימה במלון הילטון תל אביב ● הוועידה עסקה במגמות, בהשקעות ובהזדמנויות הטמונות בענף, בדגש על יזמות נדל"ן

התסבוכת של נאוויטס: ארגנטינה מאיימת בהליכים פליליים נגד החברה הישראלית ובכיריה

ממשלתו של חאבייר מיליי בארגנטינה מסלימה את מאבקה מול בריטניה על הריבונות באיי פוקלנד, ומודיעה על כוונה להגיש תלונה פלילית נגד נאוויטס פטרוליום ● החברה הישראלית מחזיקה ב-65% מפרויקט הדגל Sea Lion באיים, שצפוי לעבור לשלב ההפקה ב-2028 ● נאוויטס בתגובה: "פועלים בתמיכה מלאה של ממשלת בריטניה, איננו צד לסכסוך בין המדינות"

מייסדי דקארט / צילום: עמית אלקיים

דיווח: אנתרופיק מוותרת על רכישת דקארט הישראלית ב-6 מיליארד דולר

לאחר שבועות של משא ומתן, אנתרופיק נסוגה מעסקת הרכישה של דקארט ● השתיים עשויות לשתף פעולה בדרכים אחרות ● לפני השיחות עם אנתרופיק דחו מייסדי החברה הצעה מאנבידיה - שהיתה גבוהה יותר מזו של אנתרופיק

חיפה / צילום: Shutterstock, makarenko7

"הערים המאושרות בעולם": העיר הישראלית המפתיעה היחידה ברשימה

מכון מחקר בריטי פרסם השבוע רשימה של "הערים המאושרות בעולם", בהתבסס על שורת קריטריונים מדידים הכוללים הכנסה, בריאות, עירוניות, משילות ועוד ● חיפה היא הנציגה הישראלית היחידה בדירוג, במקום ה-187 מתוך 251 ערים ● איזו עיר בראש הרשימה?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

לתת לזמן לעשות את שלו: כך ארה"ב יכולה לנצח את איראן

כותרות העיתונים בעולם: הבכיר האמריקאי שבטוח שארה"ב רק צריכה למשוך זמן, למה האיראנים כבר לא יכולים לקנות מקרר, והתחזית של גולדמן זאקס למחיר הנפט אם ההסלמה תחריף ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

עידן שפירא, ראש סקטור בנייה ונדל''ן, בנק לאומי / צילום: מיכל מוסלר

בכיר בלאומי: הפרמטר שכדאי לבחון לפני השקעה בפרויקט נדל"ן

בסדנה מיוחדת בנושא "השקעות לצעירים" בוועידת ישראל לנדל"ן, הציג עידן שפירא, ראש סקטור בנייה ונדל"ן בלאומי, את המדדים שכדאי לבחון לפני השקעה בפרויקט ● לדבריו, כושר הספיגה יכול להעיד על יכולתו להתמודד עם חריגות ועלויות בלתי צפויות ● על שוק הדיור העריך: "אני לא צופה קפיצות מחירים"

אדית בר ויואל אבן בשיחה עם יובל ניסני בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

מהנדס העיר ירושלים: חצינו את רף ה-7,000 יח"ד בהיתרי בנייה

בפאנל בנושא ירושלים בוועידת ישראל לנדל"ן סיפר מהנדס העיר יואל אבן על החלטת העירייה להפוך מגוף שממתין ליזמים לגוף שפועל באופן אקטיבי כדי לקדם פרויקטים: "אין יזם שלא מכיר את הטלפון האישי שלי" ● בנוסף, אבן דחה את הטענה כי העירייה מקדמת בעיקר מגדלים, ואמר: "ביטלנו פרויקטים שלמים שרצו לפרוץ ליערות ירושלים ולדרוס אותם"

יאיר המבורגר, יו''ר קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: גבע טלמור

עובדי הראל התבשרו על בונוס של 10,000 שקל - לכל אחד מהם

העלות הכוללת של הבונוס לחברה מוערכת בכ-57 מיליון שקל ● הבונוס מגיע לאחר רבעון חזק, שבו הראל רשמה זינוק של 30% ברווח ● הראל גם הגדילה את חלוקת הדיבידנד ומקדמת רכישה משותפת של כאל עם קבוצת יוניון

רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בונים הארץ / צילום: כדיה לוי

רוני בריק: "מתחילת השנה 800 קבלנים קטנים פשטו רגל"

על רקע המשבר בענף הבנייה והבחירות המתקרבות, אומר רוני בריק נשיא התאחדות הקבלנים ובוני הארץ בוועידת ישראל לנדל"ן, כי הרשויות המקומיות מחזיקות במפתח להאצת הבנייה ומזהיר מפני המשך הפגיעה בקבלנים ● "אני 40 שנה בענף וזאת התקופה הקשה ביותר שהענף חווה", ציין בדבריו

צילום: בר לביא

מבחירת אותיות למימון מפלגות: כל מה שצריך לדעת על סגירת הרשימות לכנסת

מה בדיוק מגישים ב"הגשת הרשימות", כיצד מחולקות למפלגות האותיות שעל הפתקים, ואיך הכסף נכנס למשוואה? ● אלה הסוגיות הבוערות לקראת השלמת תמונת ההתמודדות לכנסת ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

אפליקציית bit / צילום: Shutterstock, Maor Winetrob

התקלה בביט טופלה, האפליקציה חזרה לפעילות

משתמשים באפליקציית התשלומים ביט של בנק הפועלים דיווחו הערב על קשיים בביצוע פעולות ועל הודעות שגיאה ● התקלה תוקנה

צחי אבו, מנכ''ל ארי נדל''ן, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

"טעיתי": צחי אבו מתוודה לאחר הניסיון שכשל לרכישת ג'י סיטי

בוועידת ישראל לנדל"ן דיבר אבו, מנכ"ל ארי נדל"ן, על אסטרטגיית ההשקעות של הקבוצה, על העסקאות האחרונות ועל ההזדמנויות שהוא מזהה בשוק ● "כל זמן שמחיר מטרה פועלת, שוק הדיור ימשיך לדשדש"", הוא טוען, ומעריך כי "התחדשות עירונית היא כיום המנוע הכי גדול בענף המגורים"

שי ליפמן / צילום: רוני שיצר

18 חודשי מאסר לאנליסט שי ליפמן בגין שימוש במידע פנים ותרמית בני"ע

ליפמן, שהיה אנליסט נדל"ן בכיר בבית ההשקעות ווליו בייס, הודה והורשע בהסדר טיעון בכך שניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו וסחר בניירות ערך על בסיס מידע פנים, באופן שהניב לו 225 אלף שקל ● השופטת התחשבה בנטילת האחריות על-ידו, אך ציינה כי המקרה מחייב "ענישה ממשית וקונקרטית"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

מסכים אדומים בבורסה: ת"א 90 נופל בהובלת הנדל"ן והבנייה

המגמה השלילית בתל אביב מחריפה, כשכלל הסקטורים נסחרים בירידות ● נאוויטס מאבדת גובה בעקבות איום בתביעה פלילית מצד ארגנטינה; דור אלון מדווחת על גניבה של 40 מיליון שקל בידי עובדים ● תיגי מזנקת על רקע מיזוג עם חוות שרתים ● במקביל, המטבע האמריקאי מתחזק ונסחר בשער רציף של 3.02 שקלים ● הנפט מטפס לעבר 100 דולר לחבית בצל ההסלמה הגאו-פוליטית

שילם כמעט 100 אלף שקל דמי ניהול בשנה / אילוסטרציה: Shutterstock

פער דימיוני: שילם דמי ניהול של 90 אלף שקל במקום 3,000 בלבד בפנסיה

מתכנן הפרישה נדב טסלר שיתף ברשת דוח שנתי שנראה במבט ראשון כמו טעות: בעל ביטוח מנהלים עם צבירה של כ־2.7 מיליון שקל שילם בשנה סכום דמיוני של 92 אלף שקל בעבור דמי ניהול ● כמה היה עולה חיסכון מקביל בקרן פנסיה, ולמי כן כדאי לשמור את הפוליסה הוותיקה?

ניסים פרץ, מנכ''ל חברת נתיבי ישראל, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

ניסים פרץ: ״הבושה בנתב״ג היא המחשה למונופולים ששולטים פה”

לדברי מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ בוועידת ישראל לנדל"ן, ישראל חייבת לקדם במהירות את הקמת שדות התעופה בצקלג וברמת דוד כדי להתמודד עם עומסי נתב"ג הצפויים עד 2040 ● פרץ גם קורא לשלב יותר את המגזר הפרטי בפרויקטי תשתית ולבחון מיזוגים בין חברות התשתית לצמצום עלויות ● מתריע על מצבה של רכבת ישראל ועל העיכוב בתקציבי שיקום התשתיות בצפון, למרות החלטות הממשלה

פול לנדס, לשעבר ראש צלצל והמט''ל / צילום: ערוץ היוטיוב של Bitcoin Israel ‏

הבכיר שחושף: מה באמת קרה ליחידת צלצל במוסד

לדברי הבכיר לשעבר, פול לנדס, יחידת "צלצל" הפסיקה לפעול כבר ב-2014, אך לא נסגרה אז סופית ● ב-2017 הוא יזם את העברת פעילותה ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, שם הוקם המט"ל ● יוסי כהן היה זה שאישר את המהלך, לדבריו, במטרה להפוך את הלוחמה הכלכלית לאפקטיבית וגלויה יותר

עדכון תוכנה במכונית / צילום: יח''צ

מי מקשיב לכם? 350 אלף מכוניות בישראל משדרות לשרתים מעבר לים

מספר כלי הרכב החכמים ומקושרי הרשת מתוצרת סין שנעים כיום בישראל עשוי להגיע בשנה הבאה לחצי מיליון ● אבל למרות הפוטנציאל לסיכון הביטחון הלאומי, הנובע מהעברת מידע לשרתים בחו"ל, התקנות שפרסם משרד התחבורה נמנעות מלתת הנחיות מחייבות