גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

משרד הבריאות מחייב הכנסת יוד למלח שולחן. מה זה יכול למנוע?

עשור אחרי שנחשף מחסור נרחב ביוד בקרב ילדים ונשים הרות בישראל, משרד הבריאות מחייב העשרת מלח שולחני ביוד ● למה הגוף זקוק למינרל החיוני, מדוע נבחר דווקא המלח ככלי להשלמת החסר, אילו סיכונים קיימים ומה נהוג בעולם? ● גלובס עושה סדר

מלח שולחני / צילום: Shutterstock
מלח שולחני / צילום: Shutterstock

משרד הבריאות הודיע היום כי קבע רגולציה המחייבת העשרה של המלח השולחני בישראל ביוד. ההנחיה מגיעה כמעט עשור אחרי שהתגלה באוכלוסייה מחסור חמור ביוד, וכאשר רוב מדינות העולם כבר נוקטות בגישה הזו. מדוע אנחנו צריכים יוד? למה דווקא במלח? האם אין מקור חלופי לכך? והאם אין בכך גם סכנות פוטנציאליות? גלובס עושה סדר.

שאלות ותשובות | קטלנית ב-97% מהמקרים: כל מה שכדאי לדעת על האמבה בכנרת
לראשונה בישראל: אושר לשיווק חלבון מתוק שיחליף סוכר

מדוע מבקש משרד הבריאות להוסיף יוד למלח?

"יוד הוא מינרל חיוני שהגוף אינו יודע לייצר בעצמו, והוא קריטי לתפקוד בלוטת התריס, לייצור הורמונים ולהתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית, במיוחד אצל עוברים, תינוקות וילדים", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', "חוסר ביוד נחשב לאחד הגורמים המובילים בעולם לפגיעה התפתחותית וירידה במנת משכל".

יוד משמש לייצור הורמון בלוטת התריס המשמש לגדילה, התפתחות ומטבוליזם. מחסור ביוד אצל נשים בהריון יכול להעלות את הסיכון ללידת עובר מת או לתמותת התינוק אחרי הלידה. אצל תינוקות וילדים, מחסור ביוד יכול כאמור לגרום לפגיעות קוגניטיביות ונוירולוגיות.

אצל מבוגרים, המחסור יכול לגרום להגדלה של בלוטת התריס או תת פעילות שלה. התוצאה של אלה עלולה להיות עליה במשקל, רגישות לקור ולפעמים גם פגיעה קוגניטיבית, אם כי אצל מבוגרים, לעומת ילדים, הבעיות מתחילות רק כאשר המחסור חמור. על פי מחקרים שערך משרד הבריאות, בכ-60% מאוכלוסיית הילדים ובכ-85% מאוכלוסיית הנשים בהריון בישראל קיים חסר משמעותי ביוד.

למה דווקא למלח?

הדרישה הייתה למוצר נגיש שמשמש את כלל האוכלוסייה, בכל השכבות הסוציו-אקונומיות. היוד הוא מלוח והוא אינו משנה את טעמו של המלח. מספר היצרנים של המלח הוא קטן, ואין הרבה "יצרני בוטיק" של מלח שיהיה קשה לפקח עליהם. מסיבות אלה, גם במדינות אחרות מעשירים ביוד דווקא את המלח ולכן פותחו כבר שיטות לעשות זאת, והן זולות יחסית. מלח המועשר ביוד נקרא מלח מיודד.

מהם המקורות ליוד בתזונה?

מאכלי ים הם עשירים ביוד, ובישראל צורכים אמנם דגים רבים - אך מעט פירות ים ואצות. מקורות נוספים הם ביצים וחלב, כך שטבעונים הם בסיכון מוגבר.

דוידוביץ': "ישראל סובלת ממחסור חמור ביוד מכמה סיבות. אנחנו נשענים כיום על מים מותפלים בהם כמות כמעט אפסית של מינרלים טבעיים, ובין היתר יוד. בניגוד למדינות שבהן מי השתייה או הקרקע עשירים באופן טבעי ביוד, המים שאנו שותים בישראל חסרים מינרל זה. שימוש נרחב במתקני סינון ביתיים מרחיק עוד יותר כל מקור מינרלי פוטנציאלי. למרות שמוצרי חלב בישראל מכילים רמות מסוימות של יוד, דפוס צריכת המזון אינו מספיק כדי לפצות על החסר, במיוחד באוכלוסיות רגישות כמו נשים בהיריון".

האם יש סכנות בהוספת יוד למלח?

ישנו מינון של יוד שיכול להיות מסוכן, אולם הוספת היוד למלח, ממנו משתמשים בכמויות מוגבלות, כמעט ומבטיחה שלא תהיה צריכת יתר ממקור זה.

אצל מבוגרים באוכלוסייה שהייתה דלת-יוד במשך שנים, הכנסת כמויות גדולות של יוד בבת אחת יכולה, באופן פרדוקסלי, לעורר אצל חלק מהאנשים יתר־פעילות של בלוטת התריס. אצל אנשים עם פגיעה או סיכון הקשורים בבלוטת התריס, מומלץ להתייעץ עם רופא לפני צריכת מלח מועשר ביוד באופן קבוע.

בארה"ב, ההסברה לגבי חשיבות היוד הצליחה כל כך באוכלוסיות מסוימות, שהיו מי שחששו להפחית בצריכת המלח גם אם הונחו לכך בגלל יתר לחץ דם או בעיות בריאותיות אחרות, משום שדאגו לפספס את יעדי צריכת היוד. לרוב, בקרב מבוגר בריא למעט יתר לחץ הדם, זו לא תהיה באמת בעיה, אולם ההמלצה היא במקרה הזה לנסות ולהשלים את המחסור ביוד ממקורות תזונתיים אחרים כמו מאכלים מן הים, כמתואר לעיל.

נציין כי רוב צריכת המלח של הציבור אינה מגיעה מן המלחייה הביתית, אלא ממזון שנרכש כאשר המלח כבר הוסף אליו, ולפעמים בכמות גבוהה, כמו בחטיפים ובמזון מעובד. אלה גם המזונות מהן בדרך כלל מומלץ להתחיל כאשר רוצים לקצץ בצריכה מלח. הרגולציה לא תחול על המזונות האלה, אלא רק על המלח השולחני.

האם הוספת היוד מקובלת במדינות אחרות?

ממשרד הבריאות נמסר כי כ-120 מדינות מעולם מחייבות את העשרת המלח ביוד. "ישראל השתרכה מאחור עקב סחבת רגולטורית", אומר דוידוביץ'.

מינון היוד ברגולציה הישראלית החדשה הוא שמרני יחסית למדינות אחרות. יעילות ההעשרה תבחן בניטור האוכלוסייה, וייתכן והכמויות ישתנו בהמשך.

אחרי הרגולציה, האם לא ניתן יהיה כלל להשיג מלח בלי יוד?

הרגולציה לא תחות על מלחים מיוחדים או מלח גס.

האם הוספת היוד למלח תעלה את מחירו?

בארה"ב הוערכה העלות של הוספת היוד בכ-10 סנט לאדם לשנה, ולכן לא אמורה להיות תרומה למחיר, שהיום הוא מפוקח.

יישום הרגולציה צפוי בעוד שנתיים. דוידוביץ': "המאבק להוספת יוד בישראל מתנהל כבר למעלה מעשור. עד כה, משרד הבריאות הסתפק בהמלצות בלבד (לצרוך מלח מועשר או תוספים) גישה שהוכחה כלא אפקטיבית, משום שהציבור אינו מודע לכך מספיק, והשוק לא סיפק פתרון גורף. לאורך השנים, ועדות מקצועיות שונות, חוקרים אנשי אקדמיה ומומחי בריאות הציבור הפעילו לחץ מתמשך על משרד הבריאות, פרסמו ניירות עמדה והתריעו על כך שישראל מפגרת מאחור לעומת העולם המפותח. רק כעת, שנים לאחר אותם סקרים ראשוניים, מבשיל המהלך לכדי תקנות מחייבות".

עוד כתבות

עבודות מיגון והקמת מרכיבי ביטחון בישובים סמוכי גבול בצפון / צילום: שוברות משרד הביטחון

האם מותר לפצל בית משותף כדי לבנות ממ"ד ברוב של 60% בלבד?

בני זוג רצו לבנות ממ"ד ברצועה המשותפת לבניין שלהם ולבניין הסמוך ● המחוזי קבע כי הכרזה על "בית מורכב" לצורך בניית ממ"ד דורשת הסדרה קניינית מדויקת וזכות טיעון מלאה לדיירים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בבורסה: ת"א 90 נפל בהובלת מניות הנדל"ן

ת"א 35 השיל 0.8% ● נאוויטס מאבדת גובה בעקבות איום בתביעה פלילית מצד ארגנטינה ● דור אלון דיווחה על גניבה של 40 מיליון שקל בידי עובדים ● תיגי זינקה על רקע מיזוג עם חוות שרתים ● אחרי המעבר למסחר בשישי: בבורסה בוחנים הרחבתו גם לשעות הערב

קווין וורש, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Amber Baesler

ארה"ב חוזרת להעלאות ריבית? ליו"ר הפד חסר נתון אחרון כדי להכריע

לראשונה מזה 3 שנים, על שולחן הפד עומדת שאלה - האם צריך להעלות את הריבית ● ברקע ההחלטה עומדים שורה של נתונים כלכליים, איום מצד טראמפ, והגורם המכריע: מה קרה לאינפלציה באוגוסט

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

אחרי המעבר למסחר בשישי: בבורסה בוחנים הרחבתו גם לשעות הערב

פחות משנה אחרי שהבורסה עברה לפעול ביום שישי, ברשות ני"ע ובבורסה כבר בוחנים את הצעד הבא – הרחבת שעות הפעילות במסגרת מסחר מאוחר ● "ירחיב את שעות החפיפה עם השווקים הבינלאומיים וייצור תנאים שיתמכו בהמשך הגידול בהשקעות הזרות"

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: רמי זרנגר

בג"ץ פסל את מינויה של ד"ר יפעת בן חי שגב ליו"ר מועצת הרשות השנייה

נשיא העליון קבע כי כי רה"מ נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שלו לנוכח היותה של ד"ר בן חי שגב עדה במשפטו ● בנוסף פסל בג"ץ את המינוי של עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין לחברי המועצה ● הורה על בטלות החלטות הממשלה וכן על החזרת עניינם של כלל חברי מועצת הרשות השנייה לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים

צחי ארבוב, יו''ר ומבעלי אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

השלמת עסקת הענק של ענף הנדל"ן צפויה להידחות

לגלובס נודע כי עסקת ישראל קנדה-אקרו נמצאת ממש בישורת האחרונה אך לא צפויה להסתיים השבוע, הגם שהתאריך האחרון להשלמתה נקבע ל-10 בספטמבר ● עם זאת, לחברות יש אפשרות לקבל ארכה להשלמת העסקה עד סוף פברואר 2027, ובסביבתן מעריכים כי העסקה תושלם עד סוף 2026

גיא אלמוג / צילום: רמי זרנגר

האזהרה של יועץ ההשקעות לרוכשי S&P 500

גיא אלמוג, מנהל יועצי ההשקעות בבנק ירושלים, המליץ בעבר על שוק המניות בת"א, וגם כיום נותן לו עדיפות, בדגש על מניות פיננסים, תוך הערכה שהשקל יוסיף להתחזק ● המלצות נוספות שלו כוללות את הודו, שבבים וענף מקומי שהוא צופה לו "ביקוש כמעט ודאי של 100%"

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

לראשונה בישראל: אושר לשיווק חלבון מתוק שיחליף סוכר

שני ניסויים מוצלחים לחברות ישראליות בתחום האסתטיקה והוולנס ● אמאי קיבלה אישור נוסף לחלבון המתוק שפיתחה ● פימי תתחיל לאבחן הפרעות קשב אונליין ● והסכם אסטרטגי לחברה ישראלית עם מדטרוניק, עם אופציה לאקזיט ב-210 מיליון דולר ● השבוע בביומד

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: שלומי יוסף

העליון הכריע: איתן אורנשטיין ימשיך לשמש כבורר בסכסוך הענק של דן גרטלר

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של המיליארדר דן גרטלר להחליף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין כבורר בסכסוך המתמשך בינו לבין האחים משה ומנדי גרטנר ● פסק הבוררות חייב את גרטלר לשלם לאחים 85 מיליון דולר בתוספת ריבית, סכום שהצטבר לפי ההערכות לכ-300 מיליון דולר ● הסכסוך, שנמשך כבר 16 שנה, טרם הסתיים

מוצרים של תומר / צילום: יח''צ

תומר מזון מאשימה את המנכ"ל ובעל השליטה: תמחוק את רוב הרווח השנתי

ועדת הבדיקה שמונתה לבחינת אי-הסדרים בדוחות חברת המזון מצאה ממצאים להתערבות פסולה של דורון קימלוב, בעל השליטה, באופן הצגת המלאי ● החברה צפויה לפרסם את דוחותיה מחדש ולמחוק 3-2 מיליון שקל בשורת הרווח, ובתוך כך מינתה סמנכ"ל כספים חדש

חבר הכנסת מאיר פרוש (כנס של ארגון תבונה, 20.08.26) / צילום: כדיה לוי

לחרדים יש כוח כלכלי שיכול לזעזע את המשק? בדקנו את המספרים

ח"כ מאיר פרוש אמר שהחברה החרדית היא "כוח כלכלי אדיר" שיכול לזעזע את המשק ● אפשר להתווכח על המספר המדויק, אבל זו לא הבעיה העיקרית בטיעון שלו ● המשרוקית של גלובס

יאיר המבורגר, יו''ר קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: גבע טלמור

עובדי הראל התבשרו על בונוס של 10,000 שקל - לכל אחד מהם

העלות הכוללת של הבונוס לחברה מוערכת בכ-57 מיליון שקל ● הבונוס מגיע לאחר רבעון חזק, שבו הראל רשמה זינוק של 30% ברווח ● הראל גם הגדילה את חלוקת הדיבידנד ומקדמת רכישה משותפת של כאל עם קבוצת יוניון

הקולוסיאום ברומא, איטליה. אחד היעדים המבוקשים / צילום: Shutterstock

החל מ־150 דולר: איטליה הפכה ליעד החם של נתב"ג עם טיסות ישירות ל־11 ערים

חברות התעופה מרחיבות את הפעילות באיטליה לקראת עונת החגים ● מנעד המחירים רחב ותלוי במספר פרמטרים - למשל האם מדובר בטיסה סדירה והאם ניתן לבצע שינויים בכרטיס ● אלה היעדים הבולטים והפערים

יעקב ברדוגו / צילום: תומר שלום-סטודיו תומאס, ויקיפדיה

ראש הממשלה החליט: יעקב ברדוגו שוריין ברשימת הליכוד

בליכוד הודיעו רשמית על שריונו של יעקב ברדוגו לרשימת המפלגה ● מיקומו ברשימה נדון בשעות האחרונות, אך הוא צפוי להיות משוריין מטעם "תקווה חדשה" של גדעון סער

הגיוסים בשיא, המרווחים בשפל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הגיוסים בשיא, המרווחים בשפל: זינוק בהנפקות האג"ח בת"א והבנקים בראש

בסיכום השנה העברית גייסו החברות המקומיות 177 מיליארד שקל באג"ח, עלייה דו ספרתית בהובלת הבנקים, שאחראים לכמעט מחצית הסכום ● התוצאה: שפל במרווחים וגידול בסיכון שנוטלים המשקיעים ● וגם: מדד האג"ח הזרות שסיפק תשואה שלילית בצל כשלים והסדרי חוב

ניתוח חברה: קבוצת מר / צילום: שי דרויק

המהפך של קבוצת מר: בדרך להיות שחקנית בתחומי הביטחון והדאטה סנטרס

אחרי שנים של התמודדות עם חוב מעיק ופעילויות מסורתיות שנשחקו, קבוצת התשתיות הוותיקה השלימה מהפך עסקי ופיננסי מקיף ● כיום היא מציגה צבר הזמנות של כמעט מיליארד שקל, כניסה לנישת מרכזי הנתונים הקטנים עבור AI, עודף מזומנים ותמחור מניה נוח יחסית ● ניתוח חברה

שר החינוך יואב קיש / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות

קריסה בהישגים: התוצאות המחפירות של תלמידי ישראל במבחן פיז"ה

תוצאות המבחן, שמתקיים אחת ל-3 שנים, מצביעות הפעם על אחת הירידות הדרמטיות בהיסטוריה בקרב מדינות ה-OECD ● למרות ההבטחות של שר החינוך קיש, הציונים של תלמידי ישראל הגיעו לשפל של 20 שנה בקריאה, במתמטיקה ובמדעים ● הנתונים על השימוש הגובר ב-AI, האיחורים והמשמעת בכיתות - מדאיגים לא פחות

קניות בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסמיכות בין תחילת הלימודים לראש השנה שיבשה את ההיערכות לחגים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על דשדוש בענפי האופנה, החשמל והמתנות, לצד עלייה קלה בענף המזון

מייסדי דקארט / צילום: עמית אלקיים

גלובס מגלה: הסיבות לנפילת עסקת הענק לרכישת דקארט

חרף בדיקת נאותות מתקדמת והסכמה עקרונית, המגעים לרכישת דקארט בידי אנתרופיק לפי שווי של 6 מיליארד דולר קרסו ● בין הסיבות האפשריות: דרישת אנתרופיק להעביר את פעילות הליבה והטאלנטים לסן פרנסיסקו, לצד שיקולים אסטרטגיים לקראת הנפקתה הקרובה

איור: גיל ג'יבלי

​כולם רוצים להיות מועדון הלקוחות שלכם. מה הם צריכים כדי להצליח?

התחרות בין מועדוני הלקוחות בישראל הופכת אגרסיבית ומדויקת יותר, כולל שילוב של מנועי חיפוש חכמים ובניית קהילות חזקות ● "היום יש ג'ונגל בחוץ", אומרים בענף, ומגלים שהקרב הוא לא רק על הצרכנים - אלא גם על מותגים