גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

להרכיב מלון כמו רהיט מאיקאה: טכנולוגיות הבנייה מתקדמות וישראל נשארת מאחור

בעוד שבעולם בונים בניין בשנתיים, בישראל משך הזמן כפול ● בשטח יש סטארט–אפים שמפתחים טכנולוגיות מתקדמות ויוזמות לתיעוש הבנייה, אבל בארץ הרגולציה והתקינה מכבידות, ובשוק טוענים שגם היזמים אינם ממהרים לאמץ שיטות חדשות

חדר אירוח של רשת מלונות ''מטיילים''. ''אנטי־תזה לתרבות הבנייה הישראלית'' / צילום: צילום איה בן עזרי
חדר אירוח של רשת מלונות ''מטיילים''. ''אנטי־תזה לתרבות הבנייה הישראלית'' / צילום: צילום איה בן עזרי

34 הבקתות החדשות של מלון "הוויליג'" בשדה נחמיה נבנו לאחרונה בדרך ייחודית: הן יוצרו בפולין והגיעו לישראל כקיטים להרכבה. נוסף לכך, הרשת מקימה מלון בן 120 חדרים בתל קציר שברמת הגולן, שבנייתו מתבססת אף על תכנון מתועש ולכן מתקדמת במהירות.

הרבה משקל לריבית, חשיבות עצומה לאשראי: הרגליים שעליהן עומד שוק הנדל"ן האמריקאי
תושב החוץ מכר, המשפחה מירושלים קנתה: בכמה נמכר בית פרטי בשדרות?

לדברי טל ישועה, בעלי רשת מלונות "מטיילים" שלה שייכים שני המלונות, המטרה היא לייצר "מוצר בר־שכפול" שיאפשר לקצר את זמני הבנייה ולהפחית את התלות בכוח אדם. "בנייה מתועשת מחייבת לתכנן הכול מראש, עד רמת הבורג. אי־אפשר להגיע לשטח ולהחליט תוך כדי העבודה", הוא אומר. "זה למעשה אנטי־תזה לתרבות הבנייה הישראלית, שבה הרבה החלטות נסגרות תוך כדי תנועה".

ישועה אינו היחיד שמדבר בזכות הבנייה המתועשת. מחסור בכוח אדם, התייקרות חומרי הגלם, לוחות זמנים שמתארכים והצורך להאיץ את קצב הבנייה - כל אלה הופכים את הצורך בחדשנות בבנייה לצורך מיידי.

אולם בעוד שבמדינות רבות בעולם השימוש בבנייה מתועשת ובייצור רכיבי בניין במפעלים כבר הפך לסטנדרט, בישראל הענף עדיין מתמודד עם שורה של חסמים, בהם רגולציה, עלויות השקעה גבוהות והרגלי עבודה מסורתיים, שמעכבים את הפיכתו של התיעוש לנחלת הכלל.

הפריון בענף: ירידה של כ־10% בשלושים שנה

"ענף הבנייה מתחלק לשני מגזרים: התכנון והביצוע", אומר אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל EcoWall, חברה ישראלית המתמחה במערכות מתועשות מתקדמות למעטפת מבנים. לדבריו, "בענף התכנון בישראל אנחנו מאוד מתקדמים, ובמובנים מסוימים בין המובילים בעולם. אם לפני 10 שנים היה צורך במאות שעות של תיאום בין תוכניות שונות, היום כמעט כל פרויקט של בנייה רוויה מתוכנן באמצעות מודלים תלת־ממדיים".

אריאל פוקוטינסקי, מנכ''ל EcoWall / צילום: ליאת מנדל

אולם בכל הנוגע לביצוע התמונה שונה לחלוטין. לדברי פוקוטינסקי, הפער הזה הוא אחד הגורמים המרכזיים לפריון הנמוך בענף ולעלויות הבנייה הגבוהות. "מ־1995 ועד היום, הפריון בענף החקלאות עלה בכ־240%, ובענפי המחשוב והטכנולוגיה אין בכלל מה להשוות. בענף הבנייה בישראל, לעומת זאת, הפריון ירד בכ־10%".

הבעיה, לפי פוקוטינסקי, אינה רק בתרבות העבודה אלא גם באופן שבו התעשייה בנויה. לדבריו, "אם אני מציג לסטודנטים תמונה של אתר בנייה מ־1982 ותמונה של אתר בנייה מהיום, אחרי שמשפרים את הצבעים באמצעות AI, קשה להם לפעמים לזהות איזו תמונה ישנה ואיזו חדשה. אפילו היום אפשר למצוא באתרי בנייה מנופים משנות ה־70.

"יש היום הרבה יותר דרישות בטיחות, רגולציה, דרישות סביבתיות ומגבלות על רעש ומפגעים. אבל שיטת הבנייה עצמה כמעט לא השתנתה".

בחודש יולי האחרון רכשה קבוצת אקרשטיין את השליטה (85%) ב־EcoWall מידי תדהר ושותפים אחרים תמורת כ־47 מיליון שקל במזומן, במטרה להרחיב את פעילותה.

החיסכון: "50־70 אלף שקל לכל דירה"

המחסור בעובדים עשוי לדחוף לשינוי של מעבר מבנייה המבוססת על עבודת כפיים לבנייה שבה חלק גדול יותר מהרכיבים מיוצר מראש, ומגיע לאתר כשהוא מוכן. במקרה זה נדרשים פחות עובדים - אבל יותר מיומנים.

"כשהיה לנו כוח עבודה זול, הפתרון לכל בעיה היה להוסיף עוד עובדים", אומר פוקוטינסקי. "אם העבודה התקדמה לאט, הביאו לאתר 200 עובדים במקום 100. אבל המודל הזה כבר לא עובד".

בית בהדפסת תלת־ממד בבטון. ''מקצר את שלב השלד'' / צילום: קבוצת קפלניקוב - הדפסות בטון בישראל

כיום, לדברי פוקוטינסקי, כוח האדם יקר יותר והעסקתו מורכבת יותר. "אנחנו עובדים עם עובדים מהודו, מסין, ממולדובה, מוייטנאם, מתאילנד ומסרי לנקה. כוח האדם יקר, והעבודה עצמה מורכבת יותר מבחינת התקשורת והתיאום", הוא אומר.

תיעוש עשוי לקצר את משך העבודה. "באירופה, בניין בן 10 קומות מושלם בממוצע בתוך כ־24־25 חודשים. בישראל מדובר בכ־48 חודשים", מציין פוקוטינסקי . הסיבה לכך לדבריו היא שבעולם עוברים יותר ויותר לשיטות מתועשות, שבהן כמה שיותר רכיבים מגיעים לאתר כשהם מוכנים, והאתר הופך למקום של הרכבה. "בישראל אתר הבנייה הוא עדיין אתר ייצור", אומר פוקוטינסקי.

ישועה נתקל בחוסר ההיכרות של הישראלים עם העבודה המתועשת גם בפרויקטים של רשת מלונות מטיילים. הבקתות בוויליג' הגיעו מפולין כשהן מפורקות לקיטים, בדומה לרהיטי איקאה, לאחר תהליך תכנון מדויק. לדבריו, השימוש בשיטה היה מהיר וזול יותר מבנייה רגילה, אך התהליך לווה בקשיים, בעיקר בשל היעדר קבלנים ישראלים בעלי ניסיון בבנייה כזו. "אם היו בארץ חברות שמתמחות בזה, התהליך היה לוקח חצי מהזמן", הוא אומר.

גם פוקוטינסקי מציג את החיסכון בזמן כאחד היתרונות המרכזיים של תיעוש. המערכת של EcoWall, שהחברה החלה להחדיר מסחרית ב־2023, מתמקדת בתיעוש של חיפוי חזיתות ונועדה להשתלב בתקינה ובשיטות העבודה הקיימות.

דוד מאירובה, מנכ''ל חטיבת הבטון בשפיר / צילום: יח''צ

"בהשוואה למערכות החיפוי היבש שהיו נהוגות, בבניין ממוצע של 20 קומות אנחנו חוסכים כחמישה עד שבעה חודשים מזמן הבנייה", אומר פוקוטינסקי. לדבריו, לצד קיצור לוחות הזמנים, השיטה מאפשרת גם חיסכון בעלויות. "אנחנו חוסכים בין 50 ל־70 אלף שקל בעלות לכל דירה", הוא מציין ומוסיף כי "אחרי שביצענו את כל העבודה ההנדסית, המערכת שלנו חזקה פי ארבעה".

היקף הפעילות של החברה גדל במקביל: בשנת 2023 יצקה החברה כ־10,000 מטר של קירות, המקבילים לכ־100 יחידות דיור; ב־2024 כ־130 אלף מטר, המקבילים לכ־1,300 יחידות דיור; וב־2025 כ־300 אלף מטר, או כ־3,000 יחידות דיור. לדבריו, "השנה אנחנו כבר צפויים לעבור את היקף 6,000 יחידות הדיור".

החומרים: בטון שדורש פחות תיקונים

גם חומרי הגלם עוברים תהליך של התאמה למציאות החדשה בענף.

לדברי דוד מאירובה, מנכ"ל חטיבת הבטון בשפיר, בעשור האחרון גדלה הדרישה למגה־פרויקטים - מגדלים ומתחמים רחבי היקף - לצד דרישה לסטנדרט ביצוע גבוה יותר. מנגד, קיים מחסור משמעותי בכוח אדם מקצועי ומיומן. "המציאות הזו מחייבת את הענף להתאים את עצמו לעידן חדש, לשנות שיטות עבודה, לאמץ חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות ולהשתמש בחומרים חדשניים", הוא אומר.

אחד הפתרונות שפיתחה שפיר הוא סדרת תערובות הבטון Ultra Beton, שנועדה להפחית את התלות ברמת המיומנות של העובדים באתר ולשפר את תהליך היציקה. התערובות מאופיינות בזרימה גבוהה, שנועדה לאפשר מילוי מלא של האלמנט ולצמצם סגרגציה, בעיות איטום, רטיבות ותיקונים חוזרים.

שחף שוקר, מנהל פיתוח מוצרים בחטיבת הבטון של שפיר, מספר כי הפיתוח החל מתוך בחינה של הקשיים בשטח. לדבריו, "נפגשנו עם אנשי ביצוע מנוסים כדי להגיע להבנה עמוקה של האתגרים העומדים בפני אנשי הביצוע - מה מפריע להם, מה מעכב אותם והיכן ניתן לייעל את העבודה ולחסוך עבורם". שוקר אומר כי לאחר מכן בוצעו מאות ניסויים ובדיקות במעבדות שפיר, שבמסגרתם פותחו תערובות המותאמות לסוגים שונים של יציקות ואלמנטים.

קבוצת קפלניקוב מקדמת שיטה של הדפסה בתלת־ממד לבטון בשם Laycon. יוחנן קפלניקוב, מייסד הקבוצה, מסביר כי "הדפסת בטון תלת־ממדית מקצרת את שלב השלד, שנמשך היום חודשים, לימים. מדפסת רובוטית מניחה את הקירות שכבה אחר שכבה מתערובת בטון ייעודית, וצוות מצומצם מפעיל אותה. זה דורש פחות טפסנות, פחות פיגומים, פחות עבודה בגובה. וכל שכבה מתוכננת ומתועדת דיגיטלית מראש.

"בעולם זו כבר לא טכנולוגיה ניסיונית, ומשפחות גרות היום בבתים מודפסים. מה שנשאר לעשות בישראל הוא להכניס אותה לענף בצורה מסודרת.

"הכנסה מסודרת היא קודם כל עניין של אנשים. הפעלת מדפסת בטון היא התמחות חדשה וייחודית: מי שעומד ליד המכונה צריך להבין את החומר, את הקרקע ואת הבניין, ולקרוא כל שכבה תוך כדי הדפסה. את זה לא לומדים באתר בנייה רגיל, ולכן ההכשרה היא חלק מהשיטה עצמה, על המכונה, על התערובת ועל בקרת האיכות של כל שכבה, והיא מתחילה אצלנו לפני הפיילוט, לא אחריו.

"במקביל, השיטה עצמה נמצאת בבחינה במכון הלאומי לחקר הבנייה, ואנחנו מלווים את התהליך מקרוב. האתגר האמיתי הוא לא ההדפסה, אלא לחבר עובדים, קבלנים, ספקים וגוף בודק לתהליך אחד".

בסופו של דבר, המכנה המשותף בין השיטות המתועשות, שינוי חומרי הבנייה והמאמץ להפחית את התלות בעבודת כפיים הוא הצורך להתמודד עם ענף שהשתנה במהירות, בעוד שחלק משיטות העבודה בו נותרו כמעט ללא שינוי. המחסור בכוח אדם, העלייה במורכבות הפרויקטים והצורך לקצר את לוחות הזמנים דוחפים את הענף לחפש פתרונות חדשים - אך הדרך לבנייה מתועשת רחבה עדיין עוברת דרך שינוי טכנולוגי, רגולטורי ובעיקר שינוי בתרבות הביצוע.

החסמים: המערכת הרגולטורית ו"תקנים לא מעודכנים"

המעבר לבנייה מתועשת נתקל בחסם נוסף, הרגולציה. פוקוטינסקי מזהה את השמרנות בענף ואת המערכת הרגולטורית כשני חסמים מרכזיים.

לדבריו, "ענף הבנייה בישראל הוא ענף מאוד שמרני. מנכ"ל של חברת הייטק קם בבוקר וחושב איך לשפר את העסק, להפוך אותו למהיר, יעיל ואיכותי יותר. מנכ"ל של חברת בנייה קם בבוקר וחושש מטעויות. דיירים מביאים מפקחים, מגישים תביעות, ולכן באופן טבעי יש נטייה לחזור לשיטות שכבר מוכרות ועובדות".

גם ישועה מדגיש את הצורך בשינוי באופן שבו פרויקטים מתוכננים ומנוהלים. לדבריו, המעבר לבנייה מתועשת דורש השקעה גדולה בשלב התכנון, אך זו יכולה לאפשר שכפול של הפרויקט בהמשך. "אנחנו משקיעים עכשיו המון אנרגיה כדי שבפעם הבאה לא נצטרך להתחיל הכול מחדש. אם נרצה להוסיף עוד 25 חדרים בקיבוץ דפנה, יהיו לנו כבר התוכניות, הידע והקבלנים - ופשוט נוכל לשכפל את המוצר", הוא אומר.

לדבריו, הפוטנציאל כבר קיים, אבל הענף עדיין צריך לאמץ את השיטה. "הכול כבר פתור טכנולוגית. זה טוב למדינה, טוב ליזמים ואפילו טוב לקבלנים, במיוחד בעולם שבו חסרים עובדים. מה שחסר כרגע הוא ההובלה והיכולת של הענף לעבוד בשיטה הזאת", אומר ישועה.

אלא שלצד תרבות הביצוע, קיים גם חסם רגולטורי. "כשאתה רוצה להכניס שיטת בנייה חדשה, התהליך יכול להיות ארוך מאוד. במצב הקיים, א ם הייתי מפתח היום שיטה שמחייבת תקינה חדשה, הייתי עלול להמתין עשר שנים עד שאוכל ליישם אותה באופן מסחרי", מסכם ישועה.

ישראל דוד, יו"ר התאחדות המהנדסים, מצביע אף הוא על הרגולציה כאחד הגורמים המרכזיים שמעכבים את החדשנות. לדבריו, בעוד שבתחומים כמו הייטק, רפואה, סייבר וחקלאות ישראל נמצאת בחזית הטכנולוגיה העולמית, ענף הבנייה נותר מאחור. אחד החסמים המשמעותיים, לדבריו, הוא תקנות הרישוי מ־2016, שמגדירות "שיטת בנייה" באופן עמום ומחייבות הליך אישור לשיטות שאינן מעוגנות בתקן ישראלי.

לדבריו, לאורך כ־15-16 שנות פעילותה של היחידה הייעודית לאישור שיטות בנייה הושקעו בה כ־60-70 מיליון שקל, אך בפועל אושרו באמצעותה רק מספר מצומצם של שיטות בנייה, שאינן נמצאות בשימוש נרחב. לאחרונה הועברה הפעילות לאוניברסיטת בן־גוריון, אך ההגדרה הרגולטורית עצמה טרם השתנתה.

דוד מצביע גם על בעיה בתחום התקינה. "אנחנו עובדים עם תקנים לא מעודכנים, ובחלק מהמקרים עם תקנים שלא סגורים אחד עם השני", הוא אומר.

לדבריו, ישראל אינה צריכה לייצר את כלל התקנים בעצמה, אלא להישען במידה רבה יותר על תקינה בינלאומית. אלא שכל עוד תקנות הרישוי מחייבות עמידה בתקן ישראלי, הכנסת טכנולוגיות שכבר מאושרות באירופה נתקלת במחסום. "אם אני רוצה להביא מוצר שקיבל אישור לפי הדירקטיבה האירופית, אין לי הליך סדור ומוסדר לעשות זאת, ואני צריך לעבור דרך אותה יחידה", אומר דוד.

עוד כתבות

צילום מסך של אתר ההגרלות ''דירה בהנחה''

משרד השיכון סגר זמנית את אתר "דירה בהנחה"

האתר נסגר לצורך איתור חרדים שמצויים בסטאטוס של המתנה, לאור החלטת בג"ץ והנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה, לפיהן חרדים שלא שירתו בצה"ל אינם זכאים להשתתף בהגרלות ● לפי שעה, לא ברור מתי האתר ייפתח שוב

ג'מיני / צילום: Shutterstock

מודל בינה מלאכותית נוסף פרץ לחברות במהלך תרגיל סייבר

המודל של גוגל הצליח לחדור למערכות של חברות אמיתיות במהלך ניסוי שנערך על ידי הסטארט־אפ הישראלי אירגיולר, אף שהיה אמור לפעול בסביבה סגורה וללא גישה לאינטרנט • האירוע מצטרף למקרים דומים שנחשפו בחודשים האחרונים במודלים של OpenAI, אנתרופיק ומטא

האוורד באפט / צילום: ap, Nati Harnik

המחליף של באפט: חקלאי, צלם ופילנתרופ

הווארד ג'י. באפט, בנו של וורן באפט, לא יהיה האיש שינהל את אימפריית ההשקעות. את התפקיד הזה קיבל גרג אייבל ● במקום זאת, בגיל 71, הוא מונה ליו"ר ברקשייר כדי לשמור על הדבר שאביו מגדיר כנכס החשוב ביותר שלה: התרבות והערכים

מגדל בראשית / צילום: נוי מאיה

סכסוך ענק במגדל היוקרה בתל אביב: תביעות הדדיות של מעל מיליארד שקל

אלקטרה בנייה ויזמי פרויקט "בראשית" בשכונת בבלי הגישו תביעות הדדיות לבוררות • חברת הביצוע אלקטרה תובעת כ-270 מיליון שקל בגין עיכובים בתשלומים והשלכות השריפה בבניין • מנגד, חברת "מגדלי בראשית דניאל" של משפחת כוזהינוף תובעת עד מיליארד שקל • פרויקט הדגל סובל משרשרת עיכובים, אכלוס שנדחה בשנתיים וסכסוכים משפטיים עם רוכשים - למרות שהדירות בו נמכרות במחירי שיא של עד 117 אלף שקל למ"ר

אליף ארלאפ, מועמדת מפלגת השמאל די לינקה לראשות ברלין / צילום: Reuters

"בעיית אנטישמיות" ונגד ישראל: האם השמאל עומד להשתלט מחר על בירת גרמניה?

ברלין תלך מחר לקלפיות, כשמפלגת השמאל די לינקה מנהלת קרב צמוד מול מפלגת המרכז־ימין השמרנית על המקום הראשון ● הזינוק בתמיכה בשמאל מגיע על רקע משבר הדיור ויוקר המחיה, אך גם מלווה בביקורת חריפה על התבטאויות אנטישמיות ואנטי־ישראליות בשורות המפלגה ● ניצחון של די לינקה עשוי להביא לראשונה להקמת קואליציה בברלין בהובלתה

פרופ' ניר ברזילי במעבדה במכון איינשטיין לחקר ההזדקנות / צילום: באדיבות המצולם

המסע של פרופ' ניר ברזילי, מחוקרי הזיקנה המובילים, לנצח את הביולוגיה של הזמן

ברזילי, ראש מכון אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות ומי שנכנס לאחרונה לרשימת חוקרי הלונג'ביטי הבולטים של המגזין TIME, מספר בראיון לגלובס מה גילה על בני 100, אילו תרופות עשויות לדחות את מחלות הזיקנה ועל הניסוי הגדול שעדיין מחכה למימון ● כמי שגדל בחיפה והגיע לצמרת המחקר, ברזילי מדבר גם על הדרך שלו לשמור על זהות ישראלית ויהודית בארה"ב

קופרה טראמר / צילום: יח''צ

החל מ-226 אלף שקל: הקרוס אובר שמגיע עם מראה קרבי וביצועים משופרים

הרכב מבית פולקסווגן צובר הרבה נקודות זכות על עיצוב אגרסיבי שפונה לקהל צעיר, ותא נוסעים איכותי ומאובזר ● התנהגות הכביש מלוטשת אבל לגרסת הבסיס לא היו מזיקים עוד כמה עשרות כוחות סוס

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

כל הנורות האדומות נדלקות - אבל וול סטריט עדיין לא נבהלת

הנפט מעל 100 דולר, תשואת האג״ח האמריקאית ל-10 שנים חצתה 5%, הפד חזר להעלות ריבית והסיכונים הגיאופוליטיים מתגברים ● ובכל זאת, מדד הפחד נשאר נמוך יחסית ● האם המשקיעים פשוט התרגלו לזעזועים - או שהשוק מפספס משהו?

דונלד טראמפ/ צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

טראמפ: ארה"ב השיגה שליטה קבועה בענייני הביטחון בגרינלנד

נשיא ארה"ב הודיע על הסכם עם דנמרק וגרינלנד, שצפוי להיחתם בימים הקרובים, ובמסגרתו וושינגטון תקבל סמכות למנוע מאויביה להקים בסיסים או לבצע השקעות רגישות באי ● בנוסף הודיע כי ארה"ב תפתח בו "באופן מיידי" נוכחות צבאית גדולה ● הנשיא האמריקאי דרש בעבר ריבונות על האי ואף לא שלל שימוש בכוח, אך כעת נראה כי מדובר בהסכם ביטחוני בלבד

קמפיין מתחזה לגופים מוסדיים במטרה להפיל משקיעים / צילום: Shutterstock

אזהרה: חשבונות פיקטיביים מנסים להתחזות לגלובס ברשתות החברתיות

מספר חשבונות פיקטיביים מתחזים לעיתון גלובס ביממה האחרונה ומציעים המלצות על מניות ותשואות עתק ● מדובר במגמה הולכת וגוברת של הונאות פיננסיות שמטא לא נותנת להן מענה ● אנו מטפלים בנושא מול מטא ● אנא שימו לב לסימני האזהרה

אתונה, יוון. המשקיעים מחפשים דירות קטנות יותר / צילום: Shutterstock

המחירים עולים, התשואות מתמתנות: האם התשואה בפורטוגל, ביוון ובקפריסין מצדיקה את הסיכון?

נתוני הלמ"ס והבנקים המרכזיים בפורטוגל, ביוון ובקפריסין חושפים תמונת מצב מורכבת של שווקים בחוסר איזון, בירוקרטיה מעכבת וסיכוני בועה פיננסית

איך מנהלים מלחמה כלכלית: המדריך לעולם מפולג / אילוסטרציה: Shutterstock

איך מנהלים מלחמה כלכלית: המדריך לעולם מפולג

מכסים, הגבלות, מחצבים ונקודות אסטרטגיות: המלחמה בין המעצמות מזמן לא מתנהלת רק בשדה הקרב ● הן הופכות את התלות הכלכלית לכלי נשק, ומגלות שגם הוא יכול להתהפך עליהן ● ד"ר אדוארד פישמן, שהיה שותף לעיצוב הסנקציות על רוסיה ואיראן בעבר, משרטט את העידן שאחרי הגלובליזציה

יחיא סינוואר / צילום: ap, Adel Hana

המקור נחשף: אני העברתי מסר מסינוואר לישראל לפני 7.10

השר הפלסטיני לשעבר מבטיח לפרסם בקרוב פרטים על מגעים שניהל בין חמאס לישראל ● הממשל האמריקאי הודיע: מאשרים מכירת 48 מטוסי F35 בעסקת ענק לסעודיה ● העסקה כוללת את מכירת מטוסי הקרב F35 Lightning II וציוד נלווה, ומוערכת ב-24.3 מיליארד דולר ● דיווח ב-CBS: איראן הפילה בימים האחרונים לפחות שני כלי טיס אמריקאים בלתי מאוישים ● עדכונים שוטפים 

עמוס אוזן ועו''ד אשר אלבז / צילום:  שלו מן, יח''צ

המדינה שאין בה מס רכישה - "גם לא על דירה עשירית"

הקירבה והמחירים האטרקטיביים הפכו את קפריסין ויוון ליעדים מובילים עבור משקיעי הנדל"ן הישראלים, אבל מי שמוכן קצת להרחיק יכול למצוא הזדמנויות נוספות ● לא משקיעים עם העדר: חלק ב'

בתי התושבים בגרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

טראמפ ישתלט ביטחונית על האי הגדול בעולם. ניצחון או התקפלות?

נשיא ארה"ב הודיע הלילה על הסכם חדש עם דנמרק וגרינלנד לאחר שדרש שליטה מוחלטת באי ● האם מדובר בהתקפלות, למה שליטה באי הגדול בעולם חשובה כל כך לטראמפ ומה ההשלכות הכלכליות? גלובס עושה סדר

וורן באפט / צילום: ap

וורן באפט בהודעה דרמטית: פורש מתפקיד יו"ר ברקשייר - "הזמן תמיד מנצח"

משקיע העל הודיע היום לבעלי המניות של חברת האחזקות כי הוא פורש מתפקיד היו"ר ● בנו הווארד יחליף אותו בתפקיד

שכונת צמודי קרקע אמריקאית / צילום: Shutterstock

הרבה משקל לריבית, חשיבות עצומה לאשראי: הרגליים שעליהן עומד שוק הנדל"ן האמריקאי

דמוגרפיה קובעת כמה אנשים רוצים בית, וההיצע מעיד כמה בתים עומדים לרשותם, אך האשראי קובע כמה הם מסוגלים לשלם ● כשמשקי הבית מקבלים גישה רחבה למימון משכנתאות, זמינות הכסף לדיור עולה, וגם המחירים ● איך זה עובד בארה"ב, ומה ניתן ללמוד מהשוואה לישראל? ● כתבה ראשונה בסדרה

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

חשד כי יו"ר נתיבי איילון ניפח קו"ח כדי לקבל את התפקיד: המשטרה פתחה בחקירה

תלונת רשות החברות הוגשה בעקבות פרסום תחקיר ערוץ 12 ממנו עלו חשדות כי עידן דוד, יו"ר חברת "נתיבי איילון" ניפח לכאורה קורות החיים שלו באופן שיטתי כדי לעמוד בתנאי הסף למשרה ● נדרש להשיב לטענות עד ה-22 בספטמבר

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

גם כוחות מיוחדים: תגבור משמעותי של צה"ל ברצועה ביום הכיפורים

צה"ל מעלה בצורה משמעותית את הכוננות בגבול רצועת עזה ומתגבר את הכוחות באוויר ועל הקרקע לקראת יום הכיפורים ● ההחלטה התקבלה למרות שאין התרעה קונקרטית ● במערכת הביטחון מעריכים כי חמאס נערך למערכה נוספת ● מחבל פתח באש מרכב חולף לעבר מבלים במעיין הסמוך לציר תנועה מרכזי בבנימין ונמלט ● לאחר שצוותי מד"א וצה"ל נאבקו בשטח על חייו של פצוע אנוש, נקבע מותו ● טהראן טוענת כי העבירה לארה"ב דרך תיווך קטארי את תנאיה לסיום המלחמה; במקביל, הנשיא טראמפ קיצר במפתיע את חופשתו בקמפ דייוויד וחזר לבית הלבן ● עדכונים שוטפים

מערכת ההגנה האווירית ספיידר / צילום: רפאל

רפאל מאשרת את חשיפת גלובס: בדרך לעסקת ענק בצ׳כיה

רפאל אישרה את חשיפת גלובס על המגעים להרחבת עסקת מערכת ההגנה האווירית ספיידר בצ׳כיה, שנחתמה במקור עבור ארבע סוללות ● התוכנית צפויה להתפתח למערך הגנה לאומי משולב, עם יכולות נגד טילים בליסטיים וכטב”מים ומערכות מבוססות לייזר ● שתי הסוללות הראשונות מהעסקה המקורית כבר נמצאות בצ׳כיה