בחודש אוגוסט יצאו יפן וארה"ב במהלך נדיר, בפעם הראשונה זה 28 שנים. המדינות ביצעו התערבות מתואמת לרכישת ין, בניסיון לעצור את היחלשותו החריפה של המטבע היפני.
ההתערבות האמריקאית החריגה במט"ח נועדה להגן על שוק האג"ח של ממשלת ארה"ב, שחולשת הין מאיימת ללחוץ עליו.
● מהלך של פעם ב־28 שנה: מאחורי הדחיפה האמריקאית לכלכלת יפן
● תשואות האג"ח בעולם בטלטלה, וכל העיניים נשואות לפד
● סימנים של משבר: גל מכירות חריג של איגרות חוב ממשלתיות בעולם
מאחורי מערכת היחסים בין הין לאג"ח האמריקאי עומד ביטוי אחד: קארי טרייד. בגלל הריבית הנמוכה על הין, הוא הפך למטבע שלווים בזול ומשקיעים באמצעותו בנכסים עם תשואה גבוהה יותר, כמו אג"ח אמריקאיות.
עם זאת, לשימוש בין כמטבע לקארי טרייד יש "תופעות לוואי": הין נחלש, האינפלציה המקומית עולה, והלחץ הפוליטי על הממשלה בטוקיו גובר.
בארה"ב העריכו כי אם יפן תמשיך לנסות לעצור את נפילת המטבע לבדה, היא תזדקק לדולרים כדי לקנות ין. הדרך הישירה לגייס דולרים היא למכור חלק מהנכסים הדולריים שלה, ובראשם אג"ח של ממשלת ארה"ב. כדי לצמצם את הסיכון הזה, החליטו בממשל האמריקאי לרכוש בעצמם ין ולחזק את המטבע.
ההשלכות בטווח הקצר של הרכישה היו ברורות. יפן זכתה להקלה מוניטרית: ין חזק יותר מפחית את עלות היבוא, בעיקר של אנרגיה ומזון, ומקל מעט על משקי הבית שנפגעו מעליית המחירים. הוא גם עשוי להפחית את הלחץ הפוליטי על הממשלה ועל הבנק המרכזי של יפן להעלות ריבית במהירות. בארה"ב קיוו במקביל להקלה בלחץ על האג"ח הממשלתיות, אך זו לא התממשה, והתשואות ממשיכות להיסחר ברמות גבוהות במיוחד.
אף שהמטבע היפני זינק מיד לאחר ההתערבות, חלק מהעלייה נמחק בימים שלאחר מכן. ההערכה היא שאחת הסיבות לכך הייתה הספקנות בשוק לגבי יכולתם של האמריקאים להמשיך להזרים סכומים גדולים לרכישות מט"ח לאורך זמן.
בתגובה לספקנות הכריז בסנט השבוע, באירוע באוניברסיטת טקסס, כי "הוא הקזינו" - כלומר, הוא שולט בקלפים.
בסנט הוסיף כי "יש לי מושג די טוב מה היפנים עומדים לעשות, מה הבנק המרכזי של יפן עומד לעשות ומה קובעי המדיניות היפנים עומדים לעשות. אתם יכולים להמר נגדי אם אתם רוצים".
זו הייתה אחת ההתבטאויות החריפות ביותר של בסנט מאז נכנס לתפקיד.
מבחינתו, ההיכרות שלו עם השווקים האלה מבפנים היא יתרון משמעותי. לפני שהתמנה לשר האוצר הוא ניהל קרן גידור ובנה חלק גדול מהמוניטין שלו על הימורים גדולים בשוקי המט"ח. אבל היתרון הגדול באמת, כפי שהוא תיאר אותו, הוא שכיום הוא מחזיק במידע שסוחר רגיל פשוט לא יכול לקבל.
הוא הוסיף ש"כשאנשים אומרים, 'שר האוצר לוקח כאן סיכון', אני אומר, יש לי מידע א־סימטרי".
לקשר ההדוק שבסנט מנהל עם טוקיו יש חלק מרכזי בכך. בסנט נמצא בקשר ישיר עם שרת האוצר היפנית סצוקי קטאיאמה סביב ההתערבות בשוק המט"ח.
השפעת הריבית ביפן
בנוסף, בסנט מפעיל בחודשים האחרונים לחץ פומבי יותר ויותר על הבנק המרכזי של יפן להעלות את הריבית.
מבחינת וושינגטון, ריבית גבוהה יותר ביפן תתמוך במטבע הין ותפחית את הצורך של טוקיו להתערב בשוק באמצעות מכירת נכסים זרים, ובהם אג"ח ממשלתיות אמריקאיות. בתקופה שבה התשואות האמריקאיות ארוכות הטווח נמצאות תחת לחץ, האפשרות שאחת המחזיקות הגדולות בעולם בחוב אמריקאי תמכור כמויות גדולות של אג"ח אינה מתקבלת בשלווה בארה"ב.
לפי גורמים המעורים בדיונים, שדיברו עם אמצעי התקשורת ביפן, הבנק היפני נוטה להעלות את הריבית ברבע נקודת אחוז ב־18 בספטמבר, ועשוי להאיץ בהמשך את קצב ההעלאות.
זה הכיוון שבסנט דוחף אליו כבר חודשים. במקום שממשלת יפן תוציא שוב ושוב עשרות מיליארדי דולרים כדי לקנות ין בשוק, הבנק המרכזי יכול לספק למטבע תמיכה באמצעות ריבית גבוהה יותר.
הימור נגד הממשל
עצם הנכונות של שר האוצר האמריקאי להתערב, לצד התיאום ההדוק שלו עם טוקיו, הגבירה את התחושה בקרב המשקיעים שהימור נגד הין פירושו גם הימור נגד מדיניות שתי ממשלות.
בשוק האופציות כבר מתרבים ההימורים שהמהלך של בסנט רחוק מסיום. קרנות גידור מהמרות כי שער הדולר יירד מתחת ל־150 ין עד סוף השנה, וחלק מהעסקאות לטווחים ארוכים יותר מכוונות אפילו לאזור 140 ין לדולר.
הפריצה של רמת 155 שהתרחשה השבוע הייתה משמעותית במיוחד. במאי, אפילו ההתערבות של משרד האוצר היפני לא הצליחה להביא את הין מעבר לרמה הזאת. הפעם הוא הצליח לפרוץ אותה, והמהלך עודד משקיעים נוספים להצטרף להימור על התחזקות המטבע.
סוחר, לא פקיד
הבחירה במילים האלה אינה מקרית. בסנט מדבר על השווקים בשפה של סוחר, לא של פקיד ממשלתי. גם בקרב אנשי שוק ביפן ובארצות הברית יש מי שסבורים שהרקע שלו כסוחר מעניק לאיומים המילוליים שלו אמינות. המסר שהוא מנסה להעביר הוא שהמהלכים האחרונים בין ובאג"ח התרחקו, מבחינתו, מרמות סבירות, ושמשרד האוצר מוכן לפעול כדי לתקן אותם.
בין 30 ביולי ל־26 באוגוסט הוציאה יפן סכום שיא של 96.4 מיליארד דולר בניסיון לתמוך בין, לאחר שהמטבע הידרדר לשפל של ארבעה עשורים. ארצות הברית הצטרפה למהלך, אף שהרשויות לא פרסמו כמה ין בדיוק רכשה וושינגטון.
לאחר שהחליט לסייע ליפן, בסנט אפשר לעיתונאים לראות פנקס שבו הופיעה ברשימת המשימות האפשרות לרכוש ין בהיקף של עד 10 מיליארד דולר.
לצד הביטחון שמפגין בסנט, קיימים בשוק גם ספקות. יש מי שמעריכים כי ההתייחסות שלו ל"מידע א־סימטרי" היא במידה מסוימת טקטיקה שנועדה להשפיע על התנהגות המשקיעים, וחלק גדול מהצעדים האפשריים של הרשויות היפניות כבר מגולם ממילא במחירי השוק.
שרת האוצר היפנית קטאיאמה אמרה כי עמדתה של יפן בנוגע לשוק המט"ח לא השתנתה מאז ההתערבות המשותפת עם ארצות הברית, והרשויות ימשיכו לפעול לשמירה על שוק מט"ח מסודר.
בסנט, לפחות לפי דבריו השבוע, לא מתרשם במיוחד מהספקנות סביב המהלך. מבחינתו, ההבדל בין חייו הקודמים כסוחר לבין תפקידו הנוכחי מאפשר לו להצליח כאן. בעבר הוא היה צריך לנסות לנחש מה ממשלות ובנקים מרכזיים יעשו. היום הוא משתתף בקבלת ההחלטות.
או, כפי שהוא אמר, "עכשיו אני הקזינו".
