בכירים בתעשיות הביטחוניות היפניות, סוכנים, אנשי חברות וגורמי ממשל, הגבירו לאחרונה את פעילותם בישראל, במטרה לסגור עסקאות אסטרטגיות בין הצדדים כבר בחודשים הקרובים. כך נודע לראשונה לגלובס מפי שלושה בכירים בתעשיות הביטחוניות הישראליות.
● עכשיו זה רשמי: רפאל מתכננת לייצר רכיבים לכיפת ברזל בגרמניה
● כבר לא להיט: המניה הביטחונית שצנחה בכמעט 80% מהשיא ומחכה לתקציב חדש
המגמה הזו היא שהובילה את האגף לייצוא ביטחוני (סיבט) במשרד הביטחון לקיים השבוע סמינר מקצועי, שעסק בהזדמנויות ובכלים המעשיים לפעילות בשוק הביטחוני היפני. בסמינר, בהובלת ראש סיבט תא"ל (מיל') יאיר קולס ובהשתתפות מנהל המחלקה המדינית במשרד החוץ ושגריר ישראל לשעבר ביפן גלעד כהן, נטלו חלק נציגי חברות סחר ויצרניות יפניות וכ־70 חברות ישראליות.
השוק היפני טומן בחובו פוטנציאל גדול, בראש ובראשונה בזכות תקציבי הביטחון. מאז מלחמת העולם השנייה, שמרו בטוקיו על תקציב ביטחון נמוך יחסית ולא הציבו את הביטחון בראש סדרי העדיפויות.
שיח חם
בהיבטי הסכומים, תקציב הביטחון היפני עמד ב־2022 על כ־33.6 מיליארד דולר, שהיוו כ־0.93% מהתוצר בלבד. מאז, חלה עלייה עקבית בזו אחר זו, עד לכ־57.5 מיליארד דולר השנה, שהם כ־1.3% מתוך התוצר. אמנם הנתון נמוך במושגים בינלאומיים כמו יעדי ברית נאט"ו שעומדים על כ־2% כיום ועל כ־5% ב־2035, אבל ברמה התרבותית-יפנית זה בגדר שינוי טקטוני, שנובע מהאיום הסיני, הצפון קוריאני וכמובן פלישת רוסיה לאוקראינה ב־2022 שטלטלה את כל העולם.
מאידך, ענף הדיפנס היפני טומן בחובו אתגרים ייחודיים לחברות הישראליות. אין מדובר רק בתרבות, כי אם בהיעדר קווי טיסות ישירים תדירים בין המדינות המרוחקות פיזית, ובמיוחד במודל שוק ייחודי. משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה היפני אינו מנהל את הרכש הביטחוני, אבל אמון בטוקיו על הפיקוח של טכנולוגיה ורכיבים רגישים, מתן רישיונות ורגולציית עסקאות ביטחוניות ועל המדיניות התעשייתית. הרכש הביטחוני מתבצע בסוכנות הרכש, שיושבת במשרד ההגנה.

שני המשרדים הללו לא רק פועלים ברכישת טכנולוגיות, אלא מעוניינים להעביר פסי ייצור וטכנולוגיות אל אדמת יפן - בדומה למודלים בכל רחבי העולם. המלאכות הללו מתבצעות ביפן על בסיס תאגידי ענק כדוגמת מיצובישי שעוסקת, בין השאר, בענפי הטילאות והחלל; טושיבה ופוג'יטסו, שפועלות גם באלקטרוניקה הצבאית; קוואסקי, שמהווה שחקנית בספנות צבאית; וכן דייקין וקומטסו, שמשמשות כשחקניות בתחומי התחמושת.
בצל התחכום של הענף היפני, הסמינר של סיבט כלל היבטים מעשיים של הפיכת דיפנס־טק ישראלי לעסקה בשוק היפני וסקירה על הבדלי התרבות העסקית. בה בעת, התקיימו מפגשי נטוורקינג ו־B2B בין נציגי החברות הישראליות לנציגים יפנים מעולמות החדשנות, המסחר וההשקעות, לבחינת הזדמנויות קונקרטיות לשיתופי פעולה. זאת, לאחר חודשים שבהם גורמים יפנים מבקרים פיזית בחברות.
מעבר לכך, הוצגה תוכנית חדשה בשם "ברידג'" לליווי וחניכה עסקית של חברות ביטחוניות בשוק היפני. התוכנית, שתתקיים בשיתוף גורם מקצועי ותימשך כשלושה חודשים, מיועדת למספר מצומצם של חברות בכל מחזור, שיזכו לחניכה אישית צמודה מצד גורמי מקצוע יפנים ויגבשו תכנית עסקית לשוק היפני ובסיומה יתקיימו "אירוע חשיפה" ביפן ופגישות עסקיות פנים אל פנים.
כיום, היפנים מתעניינים בכל מה שיש לשוק הדיפנס הישראלי להציע: הגנה אווירית, הגנה בפני רחפנים, טכנולוגיות רחפנים, לייזר, רובוטיקה, טילאות, תותחים, כלי שיט בלתי מאויישים, ואפילו הגנה פאסיבית, שהרי ביפן אין ממ"דים. בישראל מתעניינים ביפן לא רק עבור מכירות. יכולות הייצור היפניות מזכירות את גרמניה, היכולות הפיננסיות דומות לסינגפור - כששתיהן וטייוואן מוכרות כמדינות שבהן דעת הקהל הרווחת היא פרו־ישראלית.
"יפן היא מדינה מעניינת שניתן לייצר איתה משהו משמעותי", אומר לגלובס בכיר ישראלי, שמעורה בפרטים. "הם מעריכים את הטכנולוגיה הישראלית ויודעים מה הם שווים בהיבט הייצור ורוצים ייצור סדרתי אצלם. הם גבוהים בסדר העדיפויות הישראלי, אבל עדיין לא הגענו יחד לדבר קונקרטי. יש שיח חם ורצון הדדי. ייתכן שבתוך כמה חודשים נראה שם את פריצת הדרך".
ממשרד הביטחון נמסר: "סיבט פועל לחיבור בין חברות ביטחוניות ישראליות לבין שותפים ולקוחות פוטנציאליים זרים ומסייע לחברות באיתור הזדמנויות עסקיות. סיבט פועל בהתאם לנהלים המקובלים בכל מדינה, במטרה לטפח קשרים מוצלחים ולתרום להעמקת היחסים".
המקור להשוואה
המודל לחיקוי של ישראל ויפן לשיתוף הפעולה הוא הודו, יעד הייצוא העיקרי של התעשייה הביטחונית הישראלית, עם כ־29% מהמכירות בשנים 2021־2025. שיתוף הפעולה חוצה גדלים ותחומים בדיפנס, עם פסי ייצור של כל אחת מהחברות הביטחוניות הישראליות על אדמת הודו. לצד זאת, ההודים מעוניינים בכמה שיותר חדשנות ישראלית שתניע את החדשנות ההודית בתחום הביטחוני.
פרויקט דגל ישראלי-הודי הוא תוכנית "דרישטי", שבימים אלה הסתיים בה מחזור ב'. זוהי פלטפורמת מו"פ משותפת למפא"ת במשרד הביטחון ולגופי הביטחון והחדשנות בהודו. המיזם הוקם במטרה לייצר ערוץ ישיר לפיתוח טכנולוגי־ביטחוני דו־צדדי: הודו מעמידה תשתיות ייצור רחבות היקף, שוק יעד עצום וגישה לצרכים מבצעיים מגוונים, בעוד שישראל מביאה את חוד החנית הטכנולוגי והחדשנות היישומית.




















