שנה לאחר שחתם על הסכם למכירת חברת כרטיסי האשראי כאל שבשליטתו, מתריע בנק דיסקונט כי העסקה על סף פיצוץ ומבקש למעשה מבנק ישראל לנקוט בצעדים שיאפשרו לו להוציא אותה לפועל, או לסגת מהליך המכירה. זאת על רקע התמשכות העסקה למכירת כאל לידי קבוצת יוניון (של משפחת חורש) וחברת הביטוח הראל, והחשש כי לא תאושר בסופו של דבר בידי רשות התחרות.
● לא רק אלטשולר ומיטב: "קרנות זרות מסתובבות בשוק ומחפשות"
● קרפור מתקרבת לבורסה: הגישה תשקיף לקראת הנפקה
במכתב ששיגר מנכ"ל דיסקונט, אבי לוי, לבנק ישראל ולמשרד האוצר, הוא טוען כי הבנק לא יוכל למצוא קונה אחר לכאל (בה מחזיק 72% מהמניות) בלוח הזמנים שנקבע למכירה - עד מאי 2027. בדיסקונט גם סבורים כי ניסיון להנפיק את כאל במקום מכירתה אינו אפשרי, משום שבעל מניות המיעוט בכאל, הבנק הבינלאומי (28%), צפוי להטיל וטו בעניין.
על פי תנאי העסקה שנחתמה לפני שנה, אמורה הייתה כאל להימכר לידי קבוצת יוניון־הראל תמורת כ־4 מיליארד שקל. אלא שהעסקה, שהמועד האחרון להשלמתה הוא נובמבר 2026, ממתינה עדיין לאישור הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן, שבעבר מנעה מהראל לרכוש את חברת הכרטיסי האשראי המתחרה ישראכרט.
הקושי הרגולטורי שנוצר בעסקת כאל נוגע לכך שקבוצת יוניון מחזיקה ב־35% ממניות רשת הפארם הגדולה בישראל, סופר־פארם, בעוד שכאל מנפיקה כרטיסי אשראי למועדון הלקוחות של שופרסל, המחזיקה ברשת הפארם השנייה בגודלה - Be. החשש ברשות התחרות הוא לדליפת מידע בין שני הגופים.
מי מסוגלים לרכוש?
בדיסקונט מציינים במכתבם כי השוק המקומי קטן, כך שאין הרבה רוכשים ישראלים נוספים שיכולים לשלם מיליארדי שקלים עבור כאל, שגם אין להם החזקות שיטרידו את הממונה על התחרות. עוד טוענים בבנק כי העיכוב המתמשך באישור העסקה מרוקן מתוכן את שתי הרפורמות המשמעותיות, שנעשו בשנים האחרונות במערכת הבנקאית: חוק שטרום להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, ורפורמת "הבנקים הרזים".
זאת משום שכאל היא מועמדת להפיכה לבנק רזה, ובפועל המגבלות על המכירה והסחבת מקשות על כך. "כל משקיע רוצה לדעת אם יוכל להצמיח את כאל על ידי הפיכתה לבנק רזה, אבל אם הבינלאומי ימשיך להחזיק בה, היא לא תוכל להיות כזו", אומר פעיל בשוק ההון. "זה מאפס את רשימת הקונים הפוטנציאליים".
בעבר הנפיק בנק הפועלים את חברת ישראכרט, ובכך נפרד ממנה. במקרה של כאל מתנגד לכך כאמור הבינלאומי, בעל זכות הווטו.
מבנק דיסקונט, בנק ישראל והאוצר לא נמסרה התייחסות לפניית גלובס בנושא.
