מעטים הם המושגים שכל אזרח ישראלי יודע מהם, אך אחד מהם הוא כיפת ברזל. ואי אפשר לא להוקיר תודה אמיתית לממציא המערכת, ד"ר דני גולד. האיש בעל שני תארי דוקטור, שבחר דווקא לאחר שזכה בפרס ביטחון ישראל והשיא משואה ביום העצמאות לחזור למערכת הביטחון, מציין בימים אלה עשור לכהונתו כראש מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון ומוביל את החזון והפיתוחים הישראליים לעשרות שנים קדימה.
"מדינת ישראל השתפרה מאוד ביכולות ההגנה המשמעותיות", אומר גולד. "המערכות פזורות בכל המדינה ונדרשו מיירטים רבים מול איראן, אבל חישבנו את הנזק שנחסך - והוא גדול פי שבעה. מחיר המיירטים אצלנו הרבה יותר זול מהקולגות בחו"ל, אבל העלויות האלטרנטיביות גדולות בהרבה וזה הנזק. ראינו מה קרה בבת ים - פגיעה אחת שהשיקום שלה יעלה מאות מיליונים או אפילו מיליארדים".
● מתי יהיה הסבב הבא מול איראן? זה מה שחושב מנכ"ל משרד הביטחון
● האו"ם מזהיר: 400 מיליון עסקים עלולים לשלם את מחיר המלחמה באיראן
המערכת שהופעלה יותר מכולן במערך ההגנה האווירית מאז 7 באוקטובר 2023 היא "הבייבי" של גולד, כיפת ברזל, שבתחילת הדרך נועדה לאיום הרקטי של חמאס, אבל כיום מתמודדת עם מגוון איומים - כולל כטב"מים. "התאמנו אותה לאורך שנים לכטב"מים וטילי שיוט. כיפת ברזל נוצרה מראש כמערכת לומדת, ארכיטקטורה פתוחה, כזו שנוצרה בזכות צוות מדהים", מבהיר גולד.
האם כיפת ברזל תהיה רלוונטית גם בשנים הבאות?
"המערכת כל הזמן צעירה, יש לה עתיד מזהיר - והיא תמשיך להיות 'נאמבר וואן'. אנחנו עובדים על הדורות הבאים כל הזמן, גם בתוכנה וגם בחומרה".
בשלב זה, משתף ראש מפא"ת על אירוע שהתרחש מאחורי הקלעים, בזמן שלחימה פעילה מתקיימת ברצועת עזה: "אנחנו מקיימים ניסויים כל הזמן ותוכנן ניסוי של כיפת ברזל ביום ראשון. פניתי למנהל הניסוי ביום שישי, ואמרתי לו שעלה לי רעיון ליכולת חדשה ושננסה ביום ראשון. הוא חשב על מאיפה נחתתי לו בהתראה כה קצרה. בפועל, ניסינו והצלחנו".
איראן לא קופאת על השמרים
מערך ההגנה האווירית הישראלי מחולק לארבע שכבות: כיפת ברזל מתוצרת רפאל בשכבה הנמוכה, קלע דוד שגם רפאל מייצרת בשכבת הביניים ומעליהן, מערכות חץ 2 וחץ 3 מתוצרת התעשייה האווירית, שנועדו ליירוט טילים בליסטיים. ההבדל בין השניים הוא שחץ 2 מיירט בתוך האטמוספירה וחץ 3 מחוצה לה. לצורך ההשוואה, עלות מיירט חץ 3 מוערכת בכ־3 מיליון דולר, פי חמישה פחות ממיירט THAAD - מערכת ההגנה האמריקאית שנפרסה בישראל.
ראש מפא"ת מציין כי האתגר שאיראן הציגה בפני ישראל, וזו עמדה בו, היא שיגורי כטב"מים בכמויות חסרות תקדים במושגי המזרח התיכון, אבל הייתה רק פגיעה אחת בבית שאן ללא נזק גדול. "זו תוצאה של היכולות שלנו, בין אם מפילים בלוחמה אלקטרונית, עם חסימה או הטעיה, ובין עם באמצעות כיפת ברזל, מסוקי קרב, או מטוסי קרב בעומק", מסביר גולד.
"השגנו עליונות אווירית מעל איראן", אומר גולד בגאווה, אבל במקביל מצנן התלהבות ומדגיש כי ישראל ואיראן נמצאות במרוץ למידה, שבמסגרתו במשטר האייתוללות לומדים, מכניסים עוד טילים ומשנים אמצעים.
"הם מנסים ללמוד או לשער מה אנחנו עושים ולעקוף. הם לא פוגעים כל כך, אבל מנסים לדייק את האירוע", אומר ראש מפא"ת. "קל לתזמן יותר טילים בליסטיים כי כולם טסים כ־10־13 דקות, בכטב"מים זה קשה, כי הם טסים שעות. באוקטובר שיגרו כ־200 טילים בליסטיים ואילו בעם כלביא כ־500 טילים ואלף כטב"מים ואחוזי היירוט היו 86%. בשאגת הארי כבר עלינו ל-92% הצלחה מול טילים בליסטיים וקרוב ל־100% מול כטב"מים".
מתי קרן הלייזר תהפוך למבצעית?
ד"ר דני גולד (64), נשוי ואב לשתיים, הוא בנם של שני ניצולי שואה שעלו מהונגריה. את דרכו הארוכה בפיתוח היכולות הביטחוניות של ישראל הוא החל בלימודי הנדסת אלקטרוניקה בעתודה האקדמית. בתחילת הדרך היה בחיל האוויר ואחר כך במפא"ת, שבה התפתח במעלה התפקידים עד ראש יחידת המחקר והפיתוח (מו"פ) והיה אמון על פיתוח כיפת ברזל.
הוא זכה בארבעה פרסי מפקד חיל האוויר ובפרס ביטחון ישראל, עד שהחליט להשתחרר מצה"ל בדרגת תא"ל ב־2014 - כשבדרך הוא מקבל שני תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב: בהנדסת אלקטרוניקה ובמנהל עסקים, עם התמחות בניהול טכנולוגיה. לאחר שחרורו, הקים חברה, אבל בתוך שנתיים, שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון החליט למנות אותו לראש מפא"ת, תפקיד שהוא ממלא עד היום.
על אף האתגרים האינסופיים והאינטנסיביות המתמשכת של העבודה מאז 7 באוקטובר, גולד לא מגלה סימני שחיקה. "אני לא חש שחיקה. צריך לישון קצת יותר", הוא מבהיר. "אבל יש עוד הרבה מה לעשות: אתגרים מבצעיים וטכנולוגיים. יש לי צוות מעולה, שקם בשביל ביטחון המדינה ואני נדהם מהם. חלק עוזבים, אך אנחנו נלחמים על כל בן אדם. קשה לי לתאר עד כמה האנשים במפא"ת תורמים לביטחון המדינה. כל אחד קובע את עתיד מדינת ישראל בתחומו. אנחנו עוזרים לו, אבל למשל ראש ענף לוחמה אלקטרונית קובע מה קורה מחר בבוקר אבל גם עוד עשר שנים. יש אחריות וסיפוק אדיר כשרואים את הדברים מתממשים. אין לנו כמעט באג'נדה להיות מספר 2 בעולם, אנחנו תחרותיים".
היית כבר בחוץ.
"הייתי בחוץ וחזרתי. זה טוב כי התוכניות שאתה מניע, פתאום אתה רואה אותן ואתה עוד פעם לוחץ אותן שיסתיימו. עליונות טכנולוגית היא תוצר של תהליכים שהחלו אפילו לפני 25 שנה. עכשיו אנחנו עובדים על פס ייצור של הפתעות".
הגנה אווירית נמצאת בליבת העשייה גולד בפרט ומפא"ת ככלל, אבל מנהלת חומה שעוסקת בהגנה מטילים ורקטות היא רק אחת מבין כמה. לצידה, פועלת מנהלות מל"טים; AI ואוטונומיה; מדע וטכנולוגיה; מו"פ; וחלל, שהוא נושא חם במיוחד - על רקע שאיפת המעצמות להציב בו נשקים התקפיים, ואף הצהרה של שר הביטחון ישראל כ"ץ השנה כי "ישראל שואפת להיות אחת משלוש המדינות המובילות בעולם בתחום החלל ההתקפי".
ראש מפא"ת מסביר כי ישראל היא שחקנית חלל משמעותית כבר כיום. "יש לנו לווייני מכ"ם וצילום באיכות גבוהה, שיגרנו גם לוויין תקשורת", מספר גולד. "אנחנו גם פעילים בענף ה'ניו ספייס': אלו להקות של לוויינים קטנים ונכנסים למאמץ אדיר בתחום החלל. זו תוכנית אסטרטגית רב־שנתית ולא הכול מוכן מחר בבוקר. רוצים להיות מעצמה בתחום החלל. כל מה שאני יכול, עושה מהחלל וזה אומר לוויינים מאוד איכותיים וגם להקות של לוויינים שמבצעים משימות, במודיעין ובהגנה".
אחד מהתחומים שהכי מציתים את הדמיון בפעילות מפא"ת הוא הלייזר, שבו עוסקת יחידת המו"פ. כיום הוא נמצא בעיקר בהגנה אווירית ביבשה, אבל בעתיד הוא צפוי להיות מועתק לאוויר - ואף לחלל. מחד, ישראל הפכה בדצמבר האחרון למדינה הראשונה שמוסרת לצבא מערכת הגנה אווירית באמצעות לייזר בהספק 100 קילו־וואט, אך מאידך צה"ל לא הצליח להפוך למבצעית עד היום ולו מערכת אחת. ההשפעה הישירה הייתה הקושי הבולט ביירוט רחפני ה־FPV של חיזבאללה. "המערכת מיועדת לפרוס לצד כיפת ברזל, לאחר שביצענו ניסויים בה", מציין גולד.
זה לא ממש מיושם בשטח, כפי שניכר מרחפני ה־FPV.
"לייזר יכול ליירט את הרחפנים, ולא צריך צריבת לייזר כה חזקה. הוא נמסר לפני כמה חודשים, וזה לא תלוי רק בנו כדי שהוא יהיה מבצעי. נכנסנו כבר לייצור הבאים בתור, אנחנו לא מחכים. בצניעות, אנחנו נהיה הראשונים המבצעיים בעולם עם הלייזר. במהלך הלחימה עם חיזבאללה כבר הצבנו מערכות קטנות יותר של לייזר רב עוצמה, ויורטו עימן עשרות רחפנים בלבנון".
עם זאת, יירוט הוא רק סוף השרשרת באיום הרחפנים, שדורשים גם גילוי וזיהוי - אתגר בלתי מבוטל בתוואי השטח ההררי בדרום לבנון ותוך שהרחפנים מונחי סיב אופטי שמונע לוחמה אלקטרונית. הגילוי המאתגר מבוסס בעולם הרחפנות על ארבעה נדבכים: מכ"מים, אופטיקה, LIDAR (חישה מבוססת לייזר) ואקוסטיקה. "כל עוד אתה מגלה את ה־FPV ויש לך לייזר באזור, זו לא בעיה להוריד אותו", מסביר ראש מפא"ת.
אם כך, האם חיזבאללה הפתיעו את ישראל?
"אנחנו עובדים בשלוש השנים האחרונות נגד רחפנים, הקמנו צוות שעובד 24/7. כמובן שכל התעשיות מעורבות ויש שיפור משמעותי מאז 7 באוקטובר מול הכטב"מים. אנחנו מפעילים הרבה מאוד אמצעים, בגילוי, בזיהוי ובנטרול. הגילוי צריך להיות מקומי וגדול כאחת, במיוחד כשיש גאיות, ואדיות ועצים. זה לא שיש כל הזמן קווי ראייה ויש צורך באמצעים ניידים. הרוב כבר מבצעי, אבל יש לנו הרבה עבודה. יש פה משמעות של כמובן של התרעה, וגם יכולות שמספקים ללוחם הבודד".
"אם יש רחפן, הלייזר צריך להיות בקרבתו", ממשיך גולד. "לא קנינו 400 לייזרים, עכשיו זה בתהליך ייצור. מספיק לייזר חלש מול הרחפנים, הוא לא צריך להיות עוצמתי כמו אור איתן שנועד לכמה קילומטרים. הלייזר צריך להיות שם, עם קו ראייה. ישנן עוד טכנולוגיות נשק אנרגיה עתידיות, כל העולם עובד על זה, אך אני לא אגיד איפה אנחנו עומדים. יש גם את הנשק מיקרוגל כמו בבית, שנועד לשרוף את האלקטרוניקה. כל העולם עובד על זה ואנחנו לא נזכרנו בזה בשנה שעברה. יש תוכניות כבדות מאוד טכנולוגית. מול רחפני FPV ישנן גם אפשרויות קינטיות של רחפן מול רחפן ואנחנו עושים כל הזמן ניסויים, במטרה להכניס אמצעים".
על אף האכזבה הציבורית כי הלייזר עוד לא משמעותי בשטח, במפא"ת כבר עובדים על הטכנולוגיה קדימה. "מסרנו את הלייזר החזק מאוד היבשתי, עובדים על דור שני ושלישי בבטן שיהיה אף יותר חזק ויירט יותר איומים. אנחנו כרגע מפעילים ניידים, כי לא כל איום צריך לייזר מפלצתי. במקביל, יש תוכנית אווירית להעלות את הלייזר לאוויר, אל מעל העננים. זה אומר לכווץ אותו, להקטין, לספק לו אנרגיה, ולהציב במטוס, שלא יכול לשאת מפלצת".
"איום הטיל ההיפרסוני ממשי ומוחשי"
מוקד הפעילות העיקרי של מפא"ת הוא שדה הקרב העתידי, כזה שצפוי לכלול את החלל עם הצבת חימושים על לוויינים; התמודדות עם טילים היפרסוניים, שמשלבים את היכולות של טילים בליסטיים וטילי שיוט; מטוסי קרב מהדור השישי שמהם הטייס ינהל מל"טים מתלווים וכלים בלתי מאוישים רבים לא רק באוויר כי אם גם במשימות רבות ביבשה, על פני הים, ומתחת לפני הים.
המלאכה של מפא"ת בראשות גולד גם בהקשר זה נגזרת ממדיניות מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל') אמיר ברעם, ששואפת להגביר את העצמאות הישראלית בכל הנדבכים.
"אנחנו מנסים להיות ראש פתוח, להיות זריזים מספיק במטרה להיות ראשונים בעולם", אומר גולד על שדה הקרב העתידי ומתייחס לאיום ההיפרסוני. אותם הטילים לא מגיעים לגובה של טיל בליסטי, אך מתרוממים כמותם ונכנסים לתווך אווירי של 30-70 ק"מ - תוך טיסה במהירות גבוהה במיוחד של 15־20 אלף מטר לשנייה.
למערכות יירוט יהיה קשה להתמודד עם הטיל ההיפרסוני בשל המהירות וכן בשל אופי המסלול הקופצני - המזכיר תנועה של חלוק נחל המדלג על פני המים. תוואי טיסה שכזה מקשה על חיזוי הנקודה שבה הטיל יצלול במטרה לפגוע. האם האיום מוחשי? נשאל ראש מפא"ת, ומשיב מיד: "ממשי, מוחשי".
"ניתן לראות ביוטיוב טילים בליסטיים איראניים, שבעצמם צריכים לתמרן קצת. כל העולם עובד על האיום ההיפרסוני: ארה"ב, רוסיה, סין - זה מרוץ אמיתי. לסין ולרוסיה יש כבר דברים מבצעיים, בארה"ב עדיין לא וזה יגיע. מערכת ההגנה האקטיבית שלנו ולא רק הגנה, צריכים להיות ערוכים לאיום", מוסיף גולד, שמתייחס גם לאיומים קיימים שמשתדרגים. "איום הכטב"מים השתכלל ביכולות תמרון ובכלים זולים יותר. זה לא ייעלם ויש צורך ביכולות מודיעין, ואיך מנתחים את המודיעין. בתווך הימי, ראינו כמה חשוב שימור חופש השיט. מתקפה מהים יכולה לבוא גם באמצעים בלתי מאוישים".
רואים את המתקפות הימיות הבלתי מאוישות באוקראינה.
"נכון, וזה יהיה אף יותר מאסיבי. יש תשתיות אסטרטגיות שנדרשות להגנה. אמצעים בלתי מאוישים גם באוויר יגיעו בהמוניהם ויהיו מתוחכמים יותר. להקות רחפנים יהיו זולות, עם עשרות, מאות או אלפים שתוקפות בו זמנית. חלק יבצעו איסוף, חלק יתקפו ולפחות כרגע - רובוטים קרקעיים עדיין קשים יותר להפעלה בלהקות. אנחנו עובדים על זה בטירוף וכן על פיתוח היכולות האוטונומיות מבוססות הבינה המלאכותית".
מה יעלה בגורל כספי הסיוע האמריקאי?
ראש מפא"ת מגדיר את האתגר בתור הגנה על המדינה "360 מעלות". כלומר, אוויר, יבשה וים. "על אתרים אסטרטגיים נגן באקסטרה הגנה אסטרטגית. ניתן לחשוב מה זה יכול להיות: תחנות כוח, בסיסים, או אתרים אחרים, לצד ההגנה על היישובים והערים. אין מאה אחוז, אבל בשביל זה פונים לטכנולוגיות שונות, כמו נשק האנרגיה", כך ד"ר גולד. "אנחנו פועלים לפי אסטרטגיית המנכ"ל אמיר ברעם שפורסמה ועוד תעודכן לגבי שרשרת עצמאות מלאה. יש תחרות עולמית על משאבים, מדינות מקפיצות מחיר פי שלוש ומעדיפות את עצמן. זה מאבק רציני. יש הפתעות, ראינו אותן באיראן, ואנחנו עובדים על דברים שאני לא יכול לדבר עליהם".
בימים אלה מוביל מנכ"ל המשרד ברעם את המגעים עם ארה"ב בנוגע למזכר ההבנות הבא של כספי הסיוע עם ארה"ב. מזכר ההבנות הנוכחי, שעליו חתמו ב־2016 ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, מבטיח לישראל רכש אמריקאי שנתי (FMF) בסך 3.3 מיליארד דולר וחצי מיליארד דולר נוספים לשיתופי פעולה בתחום ההגנה האווירית - סכום הסיוע הגבוה ביותר אי פעם.
אלא שאותו מזכר הבנות מסתיים ב־2028 וישראל נדרשת לפתור את ההסכם הבא (שצפוי להשפיע עד 2038) מול ממשל טראמפ. אותו המזכר צפוי לכלול שינוי מהותי שבו במקום סיוע כספי, הצדדים יתמקדו בפיתוחים משותפים.
הממשל האמריקאי אף מהווה חלק אינטגרלי ממיזמים נוכחיים של ישראל. כך, למשל, ב־2024 העניק הממשל למיזם אור איתן מימון ישיר של 1.2 מיליארד דולר ואילו בנובמבר האחרון אישר הקונגרס חבילת סיוע שכללה 5.2 מיליארד דולר לאור איתן, קלע דוד וכיפת ברזל. במקרה של המערכת האחרונה, מיירטי כיפת ברזל (טמי"ר) מיוצרים גם במפעל בארקנסו.
"אנחנו מחויבים ל־50% ייצור באמריקה, זה חלק מהדיל", מספר גולד. "לצד ה־1.2 מיליארד דולר לייצור אור איתן, אנחנו עכשיו צריכים לייצר 50% בארה"ב. אם זה ישמש אותם, או לא - תלוי בהם. ברור שזה מעניין אותם. הם משקיעים פי עשרה ממני בלייזר. מדובר במיליארדים".
כספי הסיוע הולכים להצטמצם.
"ישנם מנגנונים נוספים בארה"ב שאנחנו עובדים מולם, לדוגמה בפיתוח טכנולוגיות מפציעות, מענים לתת־קרקע ונגד רחפנים. מוכרת העבודה המשותפת על חץ 3, שבאה לידי ביטוי בעסקה מול גרמניה. אנחנו דואגים להתפתח גם למדינות אחרות, אבל תמיד קודם דואגים לביטחון ישראל טכנולוגית ועל שמירת הסוד".
מה דעתך על המעבר ממימון למו"פ וייצור משותף?
"עומד להיות הרבה ייצור משותף, אף שכבר עכשיו יש את קלע דוד, חץ וכיפת ברזל שפותח בכסף ישראלי והייצור משותף. הנושא בדיונים עכשיו ונראה מה ייצא. במדינת ישראל מאיצים בצורה מסיבית בשביל שנהיה עצמאים. במחקר ופיתוח של הידע הבסיסי עושים דברים מדהימים, בייצור היינו עצמאים אבל תלוי במה. ישראל משקיעה מיליארדים בתשתית הייצור".
בארץ, מסגרות שמסבות לגולד גאווה גדולה, הן מסלולי ההכשרה והלימודים היוקרתיים מאוד של מפא"ת: תלפיות, פסגות ואודם. תלפיות היא תוכנית הדגל ובה המעטים שנבחרים לומדים תואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב או שילובים ביניהם באוניברסיטה העברית, במטרה לעודד את המו"פ הביטחוני במפא"ת ולהתאימו לשטח.
בה בעת, פסגות היא בעצמה תוכנית עילית, שבה מכשירים מצטיינים לשירות טכנולוגי במערכת הביטחון, בשילוב תואר ראשון ושני. התוכנית הצעירה, בכל ההיבטים, היא אודם: פנימייה טכנולוגית ברמת הגולן מכיתה י' ועד שירות ביטחוני, כולל תואר ראשון בטכניון.
"כוח האדם זו משימה חשובה", מדגיש ראש מפא"ת. "עבור טכנולוגיה עילית יש תוכניות עילית. אנחנו סורקים את התיכונים, מוצאים את הכי טובים מבחינת מדעית ומבחינה אישיותית, כי רוצים שהם יהיו המנהיגים הבאים של מערכת הביטחון. לאחר שמאתרים לתלפיות כ־4,000-3,000 איש, מותירים בסוף רק עשרות. אני אישית מחליט איפה כל אחד מהם משובץ".
סוגיית ביטחון המדינה תמיד מעוררת דיונים לוהטים, אבל אחד הבולטים שבה ובמיוחד בימים אלה - היא שאלת תקציב הביטחון שהולך ותופח עם האיומים. ראש מפא"ת לא שש להתייחס לנושא. "אני דואג למו"פ וטכנולוגיה. זה לא שלנו ומצד שני, הרמטכ"ל והמנכ"ל נאבקים על תקציב הביטחון", מסביר גולד. "זו מלחמה רב-זירתית אמיתית. יש את ביטחון המדינה וברור שיש ויכוחים. אנחנו מתייעלים ועדיין אין מה לעשות. זו מערכת שצריכה לגדול ולהתעצם וצריך להגן על המדינה ולהסתכל על הצמיחה הכלכלית".
"המו"פ, הטכנולוגיה ושוברי שוויון חייבים לגדול בצורה משמעותית בפקטור עם כל העולם, שמעלה את תקציבי מו"פ בפראות", הוסיף גולד. "לא רק האויבים שלנו, המתחרים שלנו גם. תוכניות ענק לפיתוח ומו"פ תלויות בזה".
מה המסר שלך לעם ישראל לשנה החדשה?
"יש פה אקו-סיסטם תעשייתי של חברות גדולות וקטנות, אנשים שקמים מדי וחושבים, לא בסיסמה, על ביטחון המדינה ועליונותה הטכנולוגית. נמשיך לדאוג להגנת מדינת ישראל ועם ישראל".
