לא בכל יום מביע בעל שליטה בחברה ציבורית חוסר אמון במנכ"ל שלו. "אנחנו מזהים חריקות בתוך הבית", אמר בסוף החודש שעבר צביקה אקרשטיין, מבעלי השליטה בקבוצת מוצרי הבנייה והנדל"ן המניב שנושאת את שם משפחתו.
הוא דיבר בשיחת משקיעים שהתקיימה לאחר פרסום דוחות חלשים של החברה.
את המחצית הראשונה של 2026 סיימה קבוצת אקרשטיין עם ירידה של 12% בהכנסות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ובשורה התחתונה הציגה נפילה של 48% ברווח הנקי. ברבעון השני צלל הרווח ב-86% והוא עמד על 2 מיליון שקל בלבד. זאת ועוד: למרות העליות החדות בבורסה, איבדה מניית אקרשטיין 21% בשנה האחרונה.
● הסכסוך שהסלים והאיום של הפניקס: מה קורה באלרון ומיהי קבוצת אראילי
● על סף פיצוץ: דיסקונט בצעד נואש להצלת העסקה למכירת כאל
צביקה אקרשטיין הוסיף ופירט בפני המשקיעים כי "הביצועים ברבעונים האחרונים היו מתחת לציפיות שלנו. מתוך המחויבות העמוקה שלנו לחברה, לעובדים ולציבור המשקיעים, החלטנו לבצע את השינויים הנדרשים ולא להמתין. אתגרי התקופה הביאו אותנו למסקנה שהחברה זקוקה לניהול ממוקד שמגיע מרצפת הייצור".
את הדוחות ליוותה הודעת החברה על פיטורי המנכ"ל עמית לנג, לאחר פחות משנה בתפקיד, ועל מינויו של אקרשטיין עצמו לתפקיד. זאת למרות שלנג הגיע לחברה עם רקורד מרשים של תפקידי מנכ"ל במקורות ובמשרד הכלכלה, ולפני כן עבד באגף תקציבים במשרד האוצר.
ההחלטה להיכנס לתפקיד, הסביר צביקה אקרשטיין (51), היא מתבקשת עבור מי "שמכיר היטב את מערכי הייצור של החברה. גדלתי ב-30 שנה האחרונות בכמעט כל סגמנטי הפעילות של החברה, מרצפת הייצור, המחלקות ועד למנכ"לות החברה התעשייתית, ולקחתי חלק בהובלת החברה להנפקה. האמונה של המשפחה היא שנדרשת כאן הובלה שלנו, בשביל להכין את החברה בצורה הטובה ביותר להזדמנויות בשוק".
מתכון לשינוי חיובי?
המקרה של קבוצת אקרשטיין הוא האחרון בשרשרת אירועים דומים, שהתרחשו בחברות הנסחרות בבורסת ת"א בשנים האחרונות. חודשיים קודם לכן הודיע אפי שקדי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן אפי קפיטל, על סיום כהונתו של המנכ"ל שחר אזרחי, "על רקע חוסר התאמה לתפקיד… זאת לאחר שניתנה לאזרחי זכות השימוע בפני הדירקטוריון". גם כאן הפיטורים הגיעו פחות משנה לאחר המינוי, כשאת מקומו של המנכ"ל שפוטר תפס בעל השליטה שקדי.
לפניו, נפרדו מהמנהלים השכירים שמינו ולקחו את המושכות לידיים גם עופר ינאי, בעל השליטה הססגוני בחברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרג'י; דנה עזריאלי, המובילה את ענקית הנדל"ן המניב הנושאת את שם משפחתה; שמואל דונרשטיין, בעלי יצרנית הדלתות רב בריח; וכך גם האחים יוסי ושלומי אמיר, שמיד לאחר רכישת השליטה בשופרסל הדיחו את בכירי הרשת, היו"ר איציק אברכהן והמנכ"ל אורי וטרמן, ונטלו את מושכות הניהול.
האם הפשלת השרוולים של בעל השליטה ו"ירידתו לשטח" היא מתכון לשינוי כיוון חיובי בתוצאות ובמניה? או שמא דווקא פתח לפורענות? בשוק יש מספר דוגמאות למניות שרשמו זינוק של עשרות אחוזים בזכות מהלכי התייעלות שהנהיג הבעלים, לנוכח ההיכרות שלו עם כל בורג במערכת, אך המומחים מזהירים: המעבר מפיקוח לניהול ישיר מחסל איזונים ובלמים, ועלול להותיר את החברה ללא מי שמסוגל לערער על מהלכים שמנהיג בעל הבית.
"בעלים נוטים לקחת את הניהול לידיים בעיקר כאשר נוצר אצלם פער אמון מול מנכ"ל מקצועי", מסבירה קרן קיבוביץ, בעלת חברת הייעוץ הפיננסי קיבוביץ ושות', את הסיבה המרכזית לכך שבעלים לוקחים אחריות אקטיבית על ניהול החברה. "זה יכול לקרות כשהתוצאות לא מספקות, כשהם חושבים שהחברה זזה לאט מדי, כשהאסטרטגיה מתרחקת מהחזון שלהם, או כשהם מרגישים שהם נושאים בסיכון הכלכלי אבל לא באמת שולטים בביצוע".
באקרשטיין ובאפי קפיטל, המצטרפות האחרונות לתופעה, ראו בינתיים כיצד המניה שלהם ממשיכה לרדת גם לאחר הדחת המנכ"לים. הבעלים שנכנסו במקומם מקווים מן הסתם לשחזר את ההצלחה שנרשמה בחברות האחרות שביצעו את המהלך.
כך למשל, זינקה מניית נופר ב-70% מאז מינה עצמו הבעלים, עופר ינאי, למנכ"ל החברה במקומם של שחר גרשון ונדב טנא. צמד המנכ"לים המשותפים פרשו ומכרו את מניותיהם בנופר לפני כשנה בעקבות חילוקי דעות, בין היתר על רקע מעורבותו הגוברת של בעל השליטה והיו"ר ינאי בהובלת החברה.
ינאי עוד ניסה לגייס מנכ"ל חדש, עמי לנדאו מאלייד, אך לאחר שהמוסדיים לא אישרו את תנאי שכרו המפנקים, הוא לקח על עצמו את התפקיד.
מאז הוביל ינאי שורה של מהלכים משמעותיים כולל הסכם לשותפות עם לאומי פרטנרס, רכישת חברת האנרגיה אלומיי והסכם לרכישת חלקה של הפניקס בתחנת הכוח ריינדיר, שצפויה להכניס את נופר לתחום האנרגיה המסורתית.
מהלך דומה שנחל הצלחה רבה ביצע לפני כמעט שלוש שנים שמואל דונרשטיין, בעל השליטה ביצרנית הדלתות והמנעולים רב בריח. לאחר עזיבתו של המנכ"ל עידן זו-ארץ, למול חולשה בתוצאות הכספיות וירידה של כ-40% במחיר המניה בשנתיים שקדמו לעזיבה, חזר דונרשטיין לכיסא המנכ"ל. זאת אחרי תקופה שבה שימש כיו"ר החברה שאותה רכש לפני 18 שנה.
תחת ניהולו עברה רב בריח תהליכי ייעול והשבחה, שבאו לידי ביטוי בגידול מתמשך בהכנסות ושיפור בשורה התחתונה שתורגמו להכפלת מחיר המניה, המשקף לה כיום שווי של 600 מיליון שקל.
המנכ"ל מגיע לקדנציה
אחד מהבעלים שביצע בעת האחרונה מהלך של כניסה לתפקיד המנכ"ל, מודה שלרוב מדובר ב"מוצא אחרון". לדבריו, "בעלים שחוזרים למשרות ניהול אקטיביות זה רחוק מלהיות הפתרון הקלאסי".
עם זאת, הוא מציין כי "בתקופות של שווקים מאתגרים או ביצועים חלשים, למהלך כזה יש המון משמעות עבור העובדים ובעלי המניות. בסוף זה מישהו שכבר הוכיח את עצמו בהחזקת ההגה, ויודע לנווט את הארגון בתקופות שצריך לייצר בו שינוי ארגוני או עסקי".
כל זה משתלב לדבריו עם "רוח התקופה", קרי חוסר הרצון של מנכ"לים שכירים להתחייב לתפקיד לזמן רב: "מנכ"לים שכירים מסתכלים היום על התקופות שלהם כעל קדנציות, שזה משהו שלא היה בעבר. בעבר מנכ"לים היו יכולים להיות בתפקיד לאורך עשרות שנים, אבל היום אתה רואה מנכ"לים שאומרים 'אני מגיע לקדנציה של שלוש-חמש שנים ומשם אתקדם", הוא מסביר.
מקורב לבעלים של חברה נוספת מציין כי "כשהעובדים רואים את הבעלים, הם עובדים טוב יותר. ברור שלא מספיקה רק נוכחות פיזית אלא גם ניהולית, אך גם לכך יש חשיבות.
"כשבעל הבית יושב קרוב ל'רצפת הייצור' במפעל, כשכל יום העובדים רואים אותו, הוא מגיע ראשון, נמצא כל שעות היום ויוצא מאוחר, זה עושה משהו. כמובן, זה גם חוסך משכורת של מנכ"ל - ומכאן גם החיסכון בעלויות לחברה".
בעלים של חברה שלישית מציין כי "כסא המנכ"ל מאוד מעייף. יש לך חובות אינסופיות ואתה צריך להיות במשרד מהבוקר עד הערב. ברור שבעל שליטה לא רוצה להיות בתפקיד הזה אם אין ברירה, בוודאי כשהוא בדרך כלל כבר אמיד מאוד והתרגל לחיים הטובים. זה קורה רק בסיטואציות של משבר בחברה או צורך בשינוי".
עם זאת, הוא מוסיף כי "אני מנכ"ל הרבה יותר טוב היום ממה שהייתי לפני שנה. הניסיון הנצבר חשוב, אתה רואה דוחות ומבין איך הארגון עובד ואיפה הכשלים בו, וזאת בנוסף לעשייה".
המקרה של עזריאלי
לא תמיד המהלך מגיע ממקום של קשיים: "לפעמים בעל השליטה רוצה לקחת את הקבוצה לעולמות חדשים", אומרת עו"ד אדוה בלמס, שותפה, מנהלת האב חיפה, חטיבת ייעוץ וליווי עסקאות בפירמת BDO. "כדי לעשות זאת, הבעלים לפעמים לא מסתפק בתפקיד שלו בדירקטוריון, אלא ממש רוצה להוביל את המהלך בידיים".
בהקשר זה, היא מציינת את דנה עזריאלי, בעלת השליטה הדומיננטית בחברת הקניונים והמשרדים הגדולה בישראל הנושאת את שם משפחתה. לפני כשנה הודיע במפתיע רון אבידן, מנכ"ל עזריאלי, על עזיבתו חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד (אליו הגיע מניהול חברת הנדל"ן אזורים).
בשוק נטען באותה עת כי אבידן חש שלא ניתן לו חופש פעולה מלא מצד היו"רית אז ובעלת השליטה. "לפעמים זה כמו בתוכנית חתונה ממבט ראשון", אומרת קיבוביץ. "יש ועדת איתור מקצועית, עושים מיונים במשך חודשים, מסננים מועמדים מתאימים ובסוף בוחרים ונוצר חיבור. יוצאים לירח דבש ואז במבחן המציאות יש קשיים ומהמורות. פתאום מגלים צדדים אחרים פחות זוהרים, ובייחוד כשלא עומדים בתוצאות, אז עולות השאלות".
בלמס מ-BDO מציינת כי הפיכת בעלים למנכ"ל עשויה להתרחש גם בעת רכישת שליטה בחברה. "למשל שופרסל, שפעלה שנים ללא גרעין שליטה ונוהלה על ידי מנכ"לים שכירים, עד שהגיעו האחים אמיר ורכשו בה את השליטה", היא מזכירה.
"הם נכנסו עם רקורד מהעולמות של הניהול בתחום הקמעונאי (רשת הסופרמרקטים פרשמרקט שאותה מכרו לפז, א"ג, נ"א), ולכן היה ברור שהם ינהיגו תהליך הבראה ויעלו את הרשת על פסים של התייעלות, כמי שיש להם ניסיון בתחום.
"הרבה פעמים כשמנכ"ל לוקח את המושכות ומגיע לעשות איזשהו תהליך איתנו, אנחנו רואים שינויים משמעותיים", היא מוסיפה. "אצל האחים אמיר למשל הייתה קפיצה יחסית מהירה ברווחיות התפעולית, בגלל חיתוך אגרסיבי שהם עשו בהוצאות והמיקוד שלהם במנועי ליבה רווחיים".
ואכן, תחת האחים אמיר, המשמשים כמנכ"לים משותפים, עברה רשת הקמעונאות הגדולה בישראל שורה של תהליכי ייעול שכללו צמצום מטות, מאבק עיקש מול ספקים על מחירים וביטול הנחות והטבות למועדוני לקוחות שונים.
כל אלו התבטאו בשורת הרווח שיותר מהכפילה את עצמה בתקופת כהונתם, כשבהתאם מחיר מניית שופרסל זינק ב־93% מאז שרכשו את השליטה בה בתחילת 2024.
"הבעלים מסתכל קדימה"
לנוכח ההצלחה היחסית שנחלו הבעלים שעברו לכס המנכ"ל, בשוק מדגישים את יתרונות המהלך: "האופק התכנוני של בעלים הוא קצת שונה משל מנכ"ל שכיר", אומרת בלמס. "מנכ"ל שכיר לרוב מסתכל על תוצאות הרבעון הקרוב, השנה או אפילו כמה שנים הקרובות. אבל בעלים מסתכל קדימה ואומר, 'אני לא בא לעשות סיבוב, אני פה כדי להישאר'. י כול להיות שבעלים יהיו מוכנים לספוג הפסדים תפעוליים בתקופה הקרובה כדי לשרת מטרה אסטרטגית ארוכת טווח יותר, כאלו שמנכ"ל שכיר כנראה לא היה סופג".
לכך מוסיפה היועצת קיבוביץ את העובדה כי בעלים "שחי ונושם את החברה שנים רבות, בייחוד כשמדובר בדור השני (כמו עזריאלי, אקרשטיין), וכבר מילא תפקידים שונים לאורכה ורוחבה, מבין אותה מבפנים. זה יתרון אדיר כי יש לו לפעמים ידע עמוק על הענף, הלקוחות, הספקים והתרבות הארגונית, שלא ניתן להעביר למנכ"ל חיצוני בתוך כמה חודשים".
בנוסף, היא מציינת עוד יתרונות: "מנכ"ל-בעלים לא צריך לנהל מערכת יחסים מורכבת עם בעל השליטה או לשכנע אותו בכל שינוי אסטרטגי. כשהחברה נמצאת בתקופה שמצריכה קיצוצים מיידיים או שינוי כיוון, זה יכול להיות יתרון גדול. כלומר המנכ"ל-בעלים יכול לקבל החלטות הרבה יותר מהר משכיר. בתקופת משבר זה יתרון משמעותי".
עם זאת, קיבוביץ מדגישה כי מינוי בעלים למנכ"ל עשוי להתברר גם כחרב פיפיות. "כשמנכ"ל שכיר טועה, הדירקטוריון ובעל השליטה יכולים להחליף אותו. כשהבעלים הוא גם המנהל הדומיננטי, הרבה יותר קשה לארגון להגיד לו 'האסטרטגיה שלך לא עובדת'".
לכן, "צריך לשים לב שלא תיווצר פגיעה באיזונים ובלמים - במיוחד בחברה ציבורית. ככל שבעל השליטה מעורב יותר בניהול, חשוב יותר שהדירקטוריון יהיה עצמאי, מקצועי וחזק, כזה שיהיה מסוגל לאתגר את ההנהלה. הבעיה מתחילה כשאין בחברה אף גורם שמסוגל להגיד לבעל השליטה שהוא טועה".
בהקשר זה, מציינת בלמס כי אחד מהחסרונות שעשויים להתלוות למינוי בעלים כמנכ"ל, הוא החלשת הממשל התאגידי: "יכול להיות שבמקרים מסוימים ייווצר לחץ מהשוק למנות מנכ"ל שכיר, בגלל חוסר אמון מצד המוסדיים, בין שזה בגלל התנהלות בעייתית בדירקטוריון או החלטות מעוררות מחלוקת שמביאות לתנודות במחיר המניה".
מה שמעלה את השאלה, מדוע מוכנים מנכ"לים שכירים להיכנס תחת בעל שליטה דומיננטי שבעבר ניהל את החברה. "ברור שבמקרה כזה מנכ"לים אומרים לעצמם 'מה אני צריך להיכנס לזה'", אומר בעל שליטה המכהן כיום כמנכ"ל החברה שבבעלותו, אחרי שנים ארוכות בהן היא נוהלה בידי מנכ"ל שכיר.
"אבל בסוף זה הכול שאלה של התאמה, ולא חסרות דוגמאות בשוק לבעלי שליטה דומיננטיים שמצאו מנכ"ל שהם סומכים עליו, וגם אני כנראה בסוף אעביר חזרה את הניהול למנכ"ל שכיר".
אם מחפשים דוגמה למסלול הפוך שעושים בעלים, הרי שהשבוע, אחרי 16 שנה בהן שימש כמנכ"ל חברת האשראי החוץ-בנקאי נאוי גרופ שבשליטתו, הודיע דורי נאוי כי יעבור לשמש כסגן יו"ר פעיל. את מקומו כמנכ"ל יתפוס צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל"ן בבנק לאומי.
