החסימה של מצר הורמוז במפרץ הפרסי עם תחילת העימות בין ארה"ב וישראל לאיראן, פיזור המוקשים הימיים המהיר מצד איראן, תקיפת מכליות נפט וספינות והשיתוק שחל בעורק המרכזי של התנועה הימית כמעט בין־לילה המחישו לקהילה הבינלאומית את האיום התלוי מעל מעברים מסחריים חשובים.
מבחינת נפח, כ־80% מהסחר העולמי מתבצע על ידי תובלה ימית, כולל האנרגיה שעומדת בבסיס הכלכלה הגלובלית, והעידן שבו ארה"ב והסדר העולמי שהיא אחראית לו אחרי מלחמת העולם השנייה הבטיחו חופש תנועה ימי לכל נראה בימים אלה כמוטל בספק.
● תרחיש האימים של האו"ם: 400 מיליון עסקים ברחבי העולם בדרך לקריסה
● השפעות המצור החות'י: יצוא הנפט של סעודיה בשפל של עשור
המלחמה הפנתה את הפוקוס המיידי לשורה של מעברים ימיים וכמה מסדרונות יבשתיים, המהווים למעשה "נקודות חנק גלובליות" בשל החשיבות הרבה שלהן לסחר עולמי, לאספקת אנרגיה או להגנה אסטרטגית. חלקם מהווים נקודות חיכוך במשך שנים ארוכות, חלקם הפכו לכאלה עם ההתפתחויות של השנים האחרונות, ובמיוחד המלחמה בין רוסיה לאוקראינה (בגיבוי מדינות נאט"ו) והסכסוך הרוחש מתחת לפני השטח בין סין לארה"ב.
"הכלכלה העולמית, שלרוב מדומיינת על ידי הציבור כחופשית וחסרת גבולות, למעשה תלויה בשורה של מעברים צרים", כתב מכון צ'טהאם הבריטי בסקירה בנושא.
אסיה
מצר מלאקה ומצר טייוואן
מצר מלאקה - רצועה של יותר כ־800 קילומטר בין סינגפור ומלזיה לאינדונזיה - נחשב לעמוס ביותר בעולם מבחינת ספינות, והוא בעל חשיבות קריטית לסחר הגלובלי. בשנה שעברה עברו בו יותר ממאה אלף ספינות, בין 30% ל־40% מהתנועה הימית הגלובלית.
המצר עלה לכותרות בחודשים האחרונים משום שהנעשה בהורמוז הוכיח עד כמה "קלה" המשימה לשבש את השיט הבטוח בנקודות דומות. באפריל, אולי כלקח מהמלחמה המתנהלת במפרץ הפרסי, הודיעו אינדונזיה וארה"ב על תוכניות להרחיב את השותפות הביטחונית שלהן, כולל אפשרות להעניק לצבא האמריקאי זכות לטוס ולפקח על המסדרון הרגיש.
מי שבוודאי תרצה להשיג שליטה על המעבר היא סין, משום שכ־80% מהאנרגיה שסין מייבאת מגיעים אליה דרך המצר. האינטרס להבטיח כי הוא נמצא בשליטתה במקרה של עימות הוא עליון. ניתוח של סוכנות הפיתוח הכלכלית של הממשלה הגרמנית ( GTAI) העריך כי שיבוש מסיבי של התנועה החופשית במצר, תגרום לקריסת שרשראות האספקה הגלובליות כמעט בכל התעשיות המרכזיות - רכב, כימיקלים, חקלאות ואלקטרוניקה בין היתר - באופן מהיר.
בזמן שבין איראן לעומאן מתקיימים דיונים על גביית "דמי מעבר" במצר הורמוז, במלאקה קיימת "קרן התנדבותית" בלבד שאליה חברות ספנות וממשלות מזרימות כמה עשרות מיליוני אירו בשנה כדי "להבטיח מעבר חלק".
מצר השבבים וה־AI
בקצה השני של ים סין הדרומי נמצאת "נקודת חנק" פוטנציאלית נוספת - מצר טייוואן. הרצועה הימית שרוחבה בנקודה הצרה ביותר הוא כ־130 קילומטר הפכה למוקד חיכוך בעימות ההולך ומסלים בין סין לבין טייוואן. המצר משמש להובלת סחורה סינית לרחבי העולם, וכיום נחשב למצר המפתח שבו עוברים חומרי הגלם והמוצרים הטכנולוגיים הנדרשים לייצור מסיבי של שבבים בטייוואן כחלק ממהפכת ה־AI.
"מבין כל נקודות החנק, מצר טייוואן בולט במיוחד. הוא אינו רק צינור לאנרגיה או סחורות, אלא לסחורות מיוצרות בעלות ערך גבוה, ובמיוחד אלקטרוניקה ומוליכים למחצה", כתב מכון המחקר ICIS בסקירה השנה.
"כל עימות במצר לא רק יסכן נתיבי סחר, אלא יחסום את האספקה של רכיבים העומדים בבסיס התעשייה המודרנית, מטלפונים ועד לכלי רכב", הזהיר הפורום הכלכלי העולמי.
המזרח התיכון
תעלת סואץ ובאב אל־מנדאב
בחצר האחורית של מדינת ישראל, תעלת סואץ כבר הוכיחה את הפוטנציאל שלה לגרום למלחמות גלובליות ולמשברים בינלאומיים סביב השליטה בה. כ־14% מתנועת הספינות העולמית עוברת בה והיא מקצרת משמעותית את הדרך הימית מאסיה ומחצי האי ערב לאירופה ולצפון אמריקה.
ב־2021, אנייה שנתקעה על אחת מגדותיה וחסמה את המעבר למשך שבוע גרמה לנזק מצטבר של מיליארדי דולרים משיבושים בשרשראות האספקה. לפי הנתונים האחרונים, כ־40% מהתנועה בה היתה של דלקי מאובנים, 40% תוצרים חקלאיים וכ־13% סחורה.
התעלה היא גם מקור הכנסות עיקרי למצרים, ויעד לחשש גלובלי ממי שישלוט בה. המצב במצרים כעת יציב יחסית, עם שלטון פרו־מערבי בראשות עבד אל־פתח א־סיסי, הנתמך בעשרות מיליארדי דולרים בשנה ממקורות חיצוניים כמו סעודיה, מדינות המפרץ ואירופה כדי לשמור על יציבותו. אך לפני יותר מעשור, כאשר תנועת "האחים המוסלמים" השתלטה על מצרים ומוחמד מורסי מונה לנשיא המדינה, החששות לגבי המעבר בתעלה - שאורכה 193 קילומטר ורוחבה רק 225 מטר בנקודה הצרה ביותר - צפו מחדש.
על רקע המלחמה הנוכחית במפרץ, הכניסה לים האדום שמובילה לתעלת סואץ - מצרי באב אל־מנדאב שרוחבם כ־32 קילומטר בלבד - נמצאת תחת איום חות'י, שבסוף השבוע אף הודיעו כי השתלטו על שטחים נוספים המעניקים להם גישה רבה יותר למצרים. האיראנים גם מאיימים על אזור התעלה, ומתקפת רחפנים פגעה בנמל מצרי בצפונה.
נקודת מחנק מסוג אחר
אבל לא רק ספינות עוברות בים האדום ובתעלת סואץ. בערך 90% מנפח תקשורת הנתונים המחברת בין אירופה לאסיה, מפתח למגזר השירותים והפיננסים, עוברת באמצעות כבלים על קרקעית הים הדרום, ודרך מצרים.
"הים האדום הוא נקודת מחנק מסוג אחר", כתב באחרונה הפורום הכלכלי העולמי, "כזו שפגיעה בה תשלח גלי הדף לתחום הפיננסים, מחשוב בענן ופעילות ממשלתית".
בערך 17% מתעבורת האינטרנט העולמית, נכון להיום, עוברת דרך שטח מצרי. מכון המחקר CSIS כתב בסקירה שפורסמה בשנה שעבר כי "אין שום נתיב כבלים אחר בעולם שבו דחוסים יחד כבלים רבים כל כך", והגדיר את מצרים בתור "המקום החשוב ביותר לאינטרנט בעולם".
החות'ים והאיראנים איימו בעבר לנסות ולפגוע בסיבים ובכבלים הנמצאים על קרקעית ים במעברי מפתח. רוסיה שיכללה את השיטה ושלחה לפי החשד לעם הבלטי ספינות מסחריות כדי "לחוש את השטח" ולנסות להוציא לפועל פעולות דומות פשוט על ידי תירוץ של עגינה שהשתבשה.
האזור הארקטי
מצר דנמרק וגרינלנד
לא במקרה פירסם השבוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את מפת ארצות הברית לשיטתו, הכוללת מלבד קנדה ומקסיקו תחת דגל אמריקאי גם את גרינלנד ואיסלנד. האזור הארקטי בצפון הים האטלנטי, הקרוב לחופי ארה"ב, הוא כיום נקודת תורפה אסטרטגית, שעשויה להפוך בעתיד הקרוב לנקודת מפתח כלכלית.
מבחינה צבאית, טראמפ והממשל האמריקאי הנוכחי לא הסתירו את העובדה כי הים שמסביב לגרינלנד הוא למעשה נקודת גישה אפשרית לתקיפת ארה"ב, בין אם בים או באוויר, וזהו הנימוק העיקרי לרצון שלהם לספח או לשלוט באי הארקטי.
"גרינלנד חייבת להיות אמריקאית", אמר טראמפ. מצר דנמרק שבין איסלנד לחוף המזרחי של גרינלנד נחשב לדרך המלך האפשרית לצוללות רוסיות להגיע לחופי ארה"ב בהיחבא בזמן המלחמה הקרה, ועשוי להפוך לכזה גם בעבור צוללות סיניות. המצר הוא חלק ממסדרון GIUK שהוא נקודת תורפה ימית שמילאה תפקיד מרכזי גם במלחמת העולם השנייה, בקרב על שיירות האספקה והחיילים מארה"ב לבריטניה.
הרוסים מרחיבים לאט־לאט את הנוכחות שלהם באזור הארקטי, וגם הסינים מגבירים נוכחות ימית בו. הפעילות הרוסית מתרכזת לפי שעה בחצי האי קולה, עמוק בחוג הארקטי, שבו מורחבים בסיסי צוללות וכלי שיט ומוצבים כוחות חדשים, לפי דיווחי נאט"ו. אחד המקומות הקרובים ביותר אליו הוא ארכיפלג סוואלבארד, שגם עליו מתנהל מאבק מתחמם בשנה האחרונה.
מדובר בטריטוריה השייכת רשמית לנורבגיה, ואולם אמנה בינלאומית מאפשרת לעשרות מדינות - כולל רוסיה וסין - לנצל את המחצבים הקיימים בו ולקיים בו יישובים.
בימי המלחמה הקרה הקימו הרוסים בסוואלבארד עיירה לכריית פחם שהיתה מסווה למעשה לבסיס צוללות חשאי. העיירה, פירמידן, ננטשה בתוך ימים אחדים בזמן המשבר הכלכלי הרוסי שאחרי קריסת מסך הברזל וכיום היא משמשת בעיקר לתיירים המעוניינים לצלם דובי קוטב על רקע ארכיטקטורה סובייטית. עיירה רוסית אחרת ברנטסבורג עדיין מתפקדת והרוסים מקיימים בה תהלוכות צבאיות. גם הסינים נמצאים בארכיפלג, בין היתר באמצעות משלחות מדעיות שחוקרות את שינויי האקלים.
יהיה מעבר קריטי בעתיד
נורבגיה, חברת נאט"ו, משקיעה מיליארדים בארכיפלג המרוחק מתוך הבנה שחשיבותו האסטרטגית רק תעלה עם הפיכת האזור הארקטי לחופשי יותר מקרחונים ומעטה קרח, ולכזה הניתן לשיט מסביב לשנה.
התפתחות זו, שהיא תוצאה מסתמנת של ההתחממות הגלובלית, הופכת את האזור לנקודה קריטית בעבור הסחר הימי בעתיד.
כיום ניתן לבצע את השיט מסין לצפון אמריקה דרך אזור זה, שמקצר משמעותית את המסע ביחד לדרכים אלטרנטיביות, רק במשך חודשיים בשנה. אם יתאפשר לקיים נמלים לאורך הדרך שלא יקפאו בחורף, ומעטה הקרח של הים הארקטי יצטמצם עוד יותר, הרי שהדרך עשויה להפוך לנתיב הסחר המרכזי בין אסיה לארה"ב.
הים הבלטי
מסדרון סובאלקי והאי גטלנד
המלחמה במפרץ בין ארה"ב וישראל לאיראן הוכיחה בין השאר את החשיבות של הצעדים בימים הראשונים של המלחמה. הנחישות האיראנית לאיים על מצרי הורמוז עם תחילת המתקפה עליה, שכללה פיזור חסר־אבחנה של מוקשים ימיים שיתקה במהירות את התנועה הימית במצר. היא גם המחישה את הצורך בתגובה מונעת. דינמיקה דומה, מעריכים פרשנים, עשויה להתרחש באזור הים הבלטי בעימות אפשרי בין נאט"ו לבין רוסיה.
שני מקומות באזור הבלטי נמצאים כעת גבוה ברשימת התסריטים של נאט"ו לפלישת בזק מצד רוסיה במטרה להשיג יתרון אסטרטגי מיידי: המסדרון היבשתי באזור סובאלקי בין פולין לליטא והאי השבדי גוטלנד, במרכז הים הבלטי. האזור נתפס כרגיש במיוחד מכיוון שרוסיה תלויה בים הבלטי לטובת יצוא האנרגיה שלה וכן ליבוא שוטף של סחורות.
הנקודה היבשתית
מסדרון סובאלקי הפך מאז פרוץ המלחמה באוקראינה למוקד החשש המרכזי של המדינות הבלטיות. אורכו פחות מ־100 קילומטר, תוואי השטח בו נוח יחסית, והוא מחבר בין המובלעת הרוסית קלינינגראד לבלארוס, עד כה מדינת חסות ושותפה נאמנה של מוסקבה.
השתלטות מהירה עליו משני הצדדים על ידי רוסיה תנתק למעשה את המדינות הבלטיות ממעבר יבשתי לפולין ולמדינות נאט"ו שאולי ינסו לעזור להן להתמודד עם מתקפה רוסית. גם פולין וגם ליטא מנסות למנוע זאת, ומשקיעות רבות בביצור הגבולות שלהן, בחפירת תעלות נגד טנקים ובהצבת אמצעי מגן מכיבוש יבשתי מהיר. גם השנה, כפי שנעשה בשנים האחרונות, התקיים באזור תרגיל של נאט"ו שנועד לסמן כי הברית מוכנה להגן על המסדרון במקרה של עימות צפוי אם רוסיה.
מוקד נוסף באזור הבלטי שבו התקיים השנה תרגיל גדול של נאט"ו היה האי השבדי גוטלנד. באביב האחרון סיימה ברית נאט"ו תרגיל רחב היקף שנועד להגיב לניסיון השתלטות רוסי ימי על האי, שנכון לעכשיו כמעט אין בו נוכחות קבע צבאית.
המיקום האסטרטגי שלו בלב הים הבלטי הביא לכינויו בתור "נושאת מטוסים יבשתית", שמי שישלוט בה ישלוט למעשה בים כולו. עם 3,200 קמ"ר, הוא האי הגדול ביותר בים, ורק 61 אלף תושבים חיים בו דרך קבע. בשל חשיבותו האסטרטגית היה בימי המלחמה הקרה בסיס מרכזי של אלפי חיילים שבדים, אבל פורז אחרי נפילת מסך הברזל, וכעת מציבה בו שבדיה מחדש חיילים.
