בעקבות זכייתו של הסרט "נז"א" בפרס היוקרתי בפסטיבל ונציה, שר התרבות והספורט מיקי זוהר יצא במתקפה חריפה. בפרסום ברשתות החברתיות, הוא כתב כי "השנאה העצמית היוקדת של היוצרים שמוכנים לפגוע במולדתם כדי לקבל מחיאות כפיים מהאנטישמים בעולם בלתי נתפסת ומהווה בגידה במדינה". זוהר לא הסתפק רק בביקורת מילולית: "כשר התרבות", הצהיר, "אפעל מיידית לשלול את האזרחות הישראלית של היוצרים השפלים הללו בגין בגידה במדינה". האם זה בכלל אפשרי?
● המוני רופאים ירדו מהארץ? בדקנו איפה הם למדו
● לחרדים יש כוח כלכלי שיכול לזעזע את המשק? בדקנו את המספרים
מתי אפשר לשלול אזרחות?
חוק האזרחות קובע מספר עילות שבגינן ניתן לשלול אזרחות. אחת מהן מנויה בסעיף 11(ב)(2) לחוק, לפיו ניתן לשלול את אזרחותו של אדם אם "אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל". מהי "הפרת אמונים למדינת ישראל"? סעיף 11(ב)(2) לחוק מפרט לגבי שלוש אפשרויות. על־פי המשתמע מדברי זוהר, הוא מכוון לעילה של "מעשה המהווה בגידה".
ומהי "בגידה"? כאן החוק מפנה לחוק אחר - סעיפים 97־99 לחוק העונשין. אלה מדברים על מעשה שנועד לפגוע בריבונות המדינה, מעשה שמטרתו "להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל" ומעשה שנעשה "בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל" - כאשר הדוגמה שהחוק נותן לאותו "סיוע" היא "מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב".
איך שוללים אזרחות?
למרות הכרזתו של שר התרבות, החוק לא מעניק בידיו סמכות להיות מעורב בתהליך. לפי החוק, כדי לבטל אזרחות בגין הפרת אמונים, על שר הפנים להגיש - לאחר שקיבל הסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה - בקשה לבית המשפט לעניינים מינהליים, וזה "רשאי לבטל את אזרחותו של אדם" לבקשת שר הפנים. כמו כן, על שר הפנים למנות ועדה בראשות שופט בדימוס (או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום), אשר תייעץ לו לעניין החלטות והגשת בקשות כאלה לשלילת אזרחות.
האם אי־פעם נשללה אזרחות בהליך כזה?
אזרחות ישראלית נשללה בגין הפרת אמונים בשני מקרים בלבד, שניהם בשנת 2002 - במקרה הראשון מדובר היה בחבר בארגון חמאס שהשתתף בביצוע עבירות ביטחון חמורות; ובמקרה השני מדובר היה בפעיל בארגון חיזבאללה שהיה מעורב באופן מתמשך "בייזום פעילות טרור נגד יעדים ומטרות ישראליות". ואולם חשוב לציין כי באותו זמן סמכות הביטול הוענקה לשר הפנים (אז כיהן בתפקיד אלי ישי) - והחלטתו לא נתקפה בערכאות שיפוטיות.
התיקון שהעביר את סמכות ההחלטה על ביטול האזרחות מחמת הפרת אמונים לבית המשפט לעניינים מינהליים נחקק ב־2008. מאז הוגשו בשנים 2015 ו־2016 שתי בקשות מטעם שרי הפנים לביטול אזרחות מחמת הפרת אמונים, אך בית המשפט העליון, כערכאת ערעור לעניינים מינהליים, החליט לדחות את שתיהן (אחת מהן נדחתה כבר על־ידי בית המשפט לעניינים מינהליים).
