לחרדים יש כוח כלכלי שיכול לזעזע את המשק? בדקנו את המספרים

ח"כ מאיר פרוש אמר שהחברה החרדית היא "כוח כלכלי אדיר" שיכול לזעזע את המשק • אפשר להתווכח על המספר המדויק, אבל זו לא הבעיה העיקרית בטיעון שלו • המשרוקית של גלובס

ח"כ מאיר פרוש (כנס של ארגון תבונה, 20.08.26) / צילום: כדיה לוי
ח"כ מאיר פרוש (כנס של ארגון תבונה, 20.08.26) / צילום: כדיה לוי

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

תקציר

הטענה: הציבור החרדי צורך יותר מ־51 מיליארד שקל בשנה

מצד אחד:

  • לפי מתודולוגיה מסוימת, היקף הצריכה של החברה החרדית אכן מסתכם בכ־51 מיליארד שקל בשנה

מצד שני:

  • יש מתודולוגיות אחרות לחישוב, לפיהן מדובר על מספרים נמוכים בכ־10 מיליארד שקל
  • לחברה החרדית יש מאפיינים שמקשים עליה להשתמש בכוח הצרכני כמנוף לחץ מול המדינה ובכירי המשק

הציון: לשיפוטכם

ח"כ מאיר פרוש נאם בכנס של ארגון תבונה, עמותה המסייעת לציבור החרדי בהתנהלות כלכלית, ויצא במסר "למקבלי ההחלטות ולראשי המשק": "הציבור החרדי צורך יותר מ־51 מיליארד שקל בשנה". לדבריו, מדובר ב"כוח כלכלי אדיר", שבאמצעותו ניתן יהיה, בעת הצורך, להפעיל מנוף לחץ על הכלכלה הישראלית.

האיום של רשות המסים נגד יותר מ־1,000 ישיבות
עד כמה יושפע שיעור מס הכנסה מגיוס חרדים?

בדקנו אם זה המצב. לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה ל־2025, הנתון העדכני ביותר על הוצאה לתצרוכת הוא מ־2022: משק בית חרדי הוציא בממוצע 15,190 שקל בחודש, ובאותה שנה היו בישראל כ־215,900 משקי בית חרדיים. מכאן מתקבלת הוצאה שנתית כוללת של כ־39.4 מיליארד שקל בלבד; גם בתוספת תשלומי חובה - שאינם חלק מהצריכה - מגיעים לכ־43.2 מיליארד שקל.

בפועל, כפי שהפנה את תשומת־לבנו ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, ישנה בעיה מתודולוגית באופן בו הלמ"ס מחשבת את מספר משקי הבית: "הסקר הזה לא באמת מתיימר לדעת כמה משקי בית חרדיים יש בישראל, והוא מבצע איזשהו ניפוח של המדגם על בסיס כ־400 משפחות חרדיות שנדגמות בו".

הבעיה, לדבריו, היא ש"הסכימה של משקי הבית לא מתכנסת למספר האמיתי, כי היא מתבססת על מדגם קטן מאוד של משפחות חרדיות, שמנופח באמצעות משקולות מדגם שמטרתו העיקרית הוא לייצג נאמנה את התפלגות משקי הבית החרדיים, אך לא בהכרח את מספרם המדויק".

אפשר להתקרב למספר של פרוש רק באמצעות חישובים חלופיים - למשל שימוש באומדני אוכלוסייה עדכניים יותר או שילוב נתונים משנים שונות. כך, אם לוקחים את מספר משקי הבית החרדים לשנת 2025 מנתוני המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, ומכפילים אותם בהוצאה לתצרוכת שלהם ב־2023 - מקבלים הוצאה כוללת של כ־51.5 מיליארד שקל. אלא שכאמור, החישוב הזה לא מבוסס על סט נתונים אחיד לאותה שנה.

מעבר למספר, גם משמעות "הכוח הצרכני" מורכבת יותר. לפי השנתון, ההוצאה החודשית של משק בית חרדי נמוכה ב־16% מזו של יהודי לא־חרדי, אף שמשקי הבית החרדיים גדולים יותר - בין היתר בשל הכנסה נמוכה יותר, צריכה צנועה ומסגרות קהילתיות מוזלות.

השאלה היא אם גם סכום כזה יכול להפוך לכוח לחץ מול המדינה. "הכוח הכלכלי של החרדים נובע מכך שהם קהילה מאוד מגובשת שיכולה לפעול כגוש אחד אם היא בוחרת להחרים מקום כלשהו", אומרת ד"ר הלה אקסלרד, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן שבאוניברסיטת רייכמן.

לדבריה, כוח כזה יכול לעבוד מול ספקים פרטיים - למשל קופת חולים או רשת שיווק - "אבל קשה לראות איך הם מממשים את האיום הזה מול המדינה. התצרוכת שלהם מאוד בסיסית, אז איפה הם ירכשו אותה? הם לא יוציאו בכלל?".

גם איום של הוצאת חסכונות ופנסיה מהמשק הוא מוגבל, היא מוסיפה, משום ש"מדובר באוכלוסייה ענייה, החסכונות שלהם לא גבוהים".

מטעם ח"כ מאיר פרוש לא נמסרה תגובה.

השורה התחתונה: יש מספר הערכות לגבי היקף הצריכה של החברה החרדית. בשיטה אחת אכן אפשר להגיע ל־51 מיליארד שקל, אך לפי מתודולוגיות אחרות המספר נמוך יותר.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: מאיר פרוש
מפלגה: יהדות התורה
פלטפורמה: כנס ארגון תבונה
תאריך: 20.8.26
ציטוט: "הציבור החרדי צורך יותר מ־51 מיליארד שקל בשנה"
ציון: לשיפוטכם

ח"כ מאיר פרוש נאם בכנס של ארגון תבונה, עמותה העוסקת בסיוע בהתנהלות כלכלית נכונה לציבור החרדי, ואמר: "אני רוצה להעביר מסר למקבלי ההחלטות ולראשי המשק. כפי שנחשף פה, הציבור החרדי צורך יותר מ־51 מיליארד שקל בשנה. המספרים הללו מוכיחים שאנחנו בידינו, ובע"ה כוח כלכלי אדיר. ואם מישהו חושב שהוא יכול להמשיך לרדוף אותנו כלכלית, שיידע שאנחנו לא נהסס, ואולי גם להשתמש, בכוח הצרכני העצום הזה. ברגע האמת, גדולי ישראל ייתנו את ההוראה, ואנחנו מוכנים לבצע הוראות, נדע להשתמש בכוחנו הכלכלי כדי להשיג את הדרישה הבסיסית ביותר שלנו: לחיות כאן כיהודים חרדים ללא פשרות ולצמצם את יכולת הפגיעה בנו".

לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה ל־2025, ב־2022 (השנה העדכנית ביותר) ההוצאה החודשית לתצרוכת - כלומר, ההוצאות למוצרים ושירותים, ללא הוצאות על תשלומי חובה (מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי) - בחברה החרדית עמדה על 15,190 שקל למשק הבית החרדי הממוצע.

לפי אותו שנתון (ראו לוח א/16), באותה שנה היו בישראל כ־215,900 משקי בית חרדים. כלומר, כל משקי הבית האלה הוציאו בשנה כ־39.4 מיליארד שקל. כדי שדבריו של פרוש יהיו נכונים, יש צורך שההוצאות של החברה החרדית יעלו ביותר מ־25% בשלוש שנים. גם אם נוסיף לכך את תשלומי החובה, למרות שאינם חלק מהצריכה, נגיע ל־43.2 מיליארד שקל בלבד.

הנתונים האלה מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). בסקר ההוצאות ל־2022 אכן משק הבית החרדי מוציא בממוצע 15,191 שקל, ובאותו סקר מספר משקי הבית עמד על 215,900. גם בתוספת אותו שקל שחסר במכון הישראלי לדמוקרטיה, המספר עדיין נשאר בסביבות ה־39.4 מיליארד שקל.

בפועל, כפי שהפנה את תשומת־לבנו ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, ישנה בעיה מתודולוגית באופן בו הלמ"ס מחשבת את מספר משקי הבית: "הסקר הזה לא באמת מתיימר לדעת כמה משקי בית חרדיים יש בישראל, והוא מבצע איזשהו ניפוח של המדגם על בסיס כ־400 משפחות חרדיות שנדגמות בו. הנתון שמוצג שם לגבי מספר הנפשות הממוצע למשק בית הוא נתון נכון, 5.1 נפשות. אבל הסכימה של משקי הבית לא מתכנסת למספר האמיתי, כי היא מתבססת על מדגם קטן מאוד של משפחות חרדיות, שמנופח באמצעות משקולות מדגם שמטרתם העיקרית הוא לייצג נאמנה את התפלגות משקי הבית החרדיים (אך לא בהכרח את מספרם המדויק".

לפי שנתון החברה החרדית ל־2022, בסוף שנה זו היו 1.28 מיליון חרדים בישראל, בזמן שכאמור גודל משק הבית החרדי הממוצע עמד על 5.1 נפשות - כלומר 250,980 משקי בית. במקרה כזה מדובר ב־45.6 מיליארד שקל לשנה (נכון ל־2022). מדובר במספר קרוב יותר לזה שפרוש נקב בו, אך עדיין יש הפרש.

המכון הישראלי לדמוקרטיה אינו היחידי שמוציא ניתוחים של החברה החרדית, וישנו גם דוח מצב החברה החרדית של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, שנשען על מתודולוגיות אחרות מאלה של המכון. לפי הדוח ל־2025, ב־2023 ההוצאה לצריכה של משק בית חרדי ממוצע עמדה על 16,631 שקל בחודש. לפי הדוח ל־2023, היו באותה שנה 1,212,000 חרדים, ולפי הדוח ל־2024, גודל משק הבית החרדי הממוצע ב־2023 עמד על 5.15 נפש. כלומר, ב־2023 היו כ־235,340 משקי בית. כלומר, לפי זה ב־2023 ההוצאה לתצרוכת של האוכלוסייה החרדית עמדה על כ־47 מיליארד שקל. זהו מספר קרוב יותר ל־51 מיליארד שקל, וגם סביר להניח שעד 2025 המספר התקרב עוד יותר.

ניתן לנסות לעשות הערכה קצרה עם נתוני ההוצאות העדכניים ביותר ועם נתוני האוכלוסייה לשנת 2025. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב־2025 היו 1,452,350 חרדים, וב־2022 היו בממוצע 5.1 נפשות למשק בית, כלומר 284,775 משקי בית. אם נכפיל זאת בהוצאה לתצרוכת מ־2022, נגיע לקרוב ל־52 מיליארד שקל בשנה.

עם זאת, חשוב לשים לב שהמכון הישראלי לדמוקרטיה נשען על תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכפי שהראינו בבדיקות קודמות עלולה לתת הערכת יתר של גודל האוכלוסייה החרדית. לפי דוח מצב החברה החרדית ל־2025, היו 1,310,000 חרדים בשנה זו, עם 5.08 נפש במשק בית ב־2024 - כלומר 257,874 משקי בית חרדים. אם נכפיל זאת בהוצאה שלהם ל־2023, נקבל מעט פחות מ־51.5 מיליארד שקל. כלומר, כדי להגיע למספר בו נקב פרוש, יש צורך לערבב נתונים משנים שונות.

עם זאת, לא משנה לפי אילו נתונים נלך, יש לשים לב לדבר חשוב. כך נכתב בשנתון החברה החרדית האחרון: "ההוצאה החודשית של משק בית חרדי לתצרוכת[...] נמוכה ב־16% מההוצאה של משק בית יהודי לא־חרדי (15,190 שקל לעומת 18,096 שקל), אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי גדול יותר. ההסבר לכך טמון, כפי הנראה, בהכנסה הנמוכה של משק הבית החרדי, בתרבות הצריכה החרדית המאופיינת בצניעות ובחיסכון, וכן במרחב הצריכה הקהילתי המאפשר לקנות חלק ממוצרי הצריכה במחיר זול במיוחד".

כך נכתב בדוח החברה החרדית האחרון: "מבנה ההוצאות של משק הבית החרדי משקף ניהול תקציב זהיר והדוק, המבוסס על רמות צריכה נמוכות יחסית, סדרי עדיפויות ברורים ורגישות גבוהה ליוקר המחיה. מאפיינים אלה מאפשרים התאמה לרמות ההכנסה, אך גם מבליטים את פגיעותם של משקי הבית החרדיים לשינויים חדים בעלויות הדיור, המימון והצריכה ההכרחית".

הדבר מעלה את השאלה: גם אם המספר הנכון הוא הגבוה יותר, שקרוב למספר בו נקב פרוש, האם החברה החרדית יכולה להשתמש בכוח הכלכלי הזה מול המדינה? "הכוח הכלכלי של החרדים נובע מכך שהם קהילה מאוד מגובשת שיכולה לפעול כגוש אחד אם היא בוחרת להחרים מקום כלשהו", אומרת ד"ר הלה אקסלרד, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן שבאוניברסיטת רייכמן. "כך למשל, הם יכולים לדרוש שירות ממרפאה של קופת חולים אחת ולאיים שאם זה לא יקרה, הם יעברו למרפאה של קופה אחרת, או יקנו ברשת שיווק אחת ולא אחרת, אבל קשה לראות איך הם מממשים את האיום הזה מול המדינה. התצרוכת שלהם מאוד בסיסית, אז איפה הם יירכשו אותה? הם לא יוציאו בכלל? הם יכולים לאיים להוציא את החסכונות והפנסיה מהמדינה, אבל מדובר באוכלוסייה ענייה, החסכונות שלהם לא גבוהים. אז אלא אם הם מתכוונים לעבור למדינה אחרת ולהוציא את הכסף שם, לא ברור איך הם מתכוונים לממש את האיום".

מטעם ח"כ פרוש לא נמסרה תגובה.

לסיכום, המספר 51 מיליארד שקל נובע ממתודולוגיה מסוימת, ויש מתודולוגיות אחרות בהן המספר נמוך יותר. בכל מקרה, בגלל שמשקי הבית החרדים עניים יותר, ורוב התצרוכת שלהם היא בסיסית, הם יתקשו להימנע מחלק ניכר מההוצאות. לכן דברי פרוש נשארים לשיפוטכם.