הופעות מוזיקה גדולות הן בוסט רציני לא רק לזמרים ולמעריצים, אלא גם לכלכלה - בכל מקום שבו הן מתקיימות. אלא שבעוד ערים כמו לונדון, אמסטרדם וניו יורק נהנות מאולמות ענק של 19-20 אלף מקומות, בישראל מתחם ההופעות הסגור הגדול ביותר - פיס ארנה בירושלים - מונה 11 אלף מקומות "בלבד".
הבשורה עשויה להגיע דווקא מהעיר לוד, שבימים אלה מפרסמת מכרז להקמת מה שמוגדר כ"ארנה הלאומית של ישראל" באמצעות החברה הכלכלית שלה. מדובר במתחם המציע עירוב שימושים וכולל אירועים, ספורט, תרבות ומסחר, אשר ישתרע על פני 35 דונם.
● טדי הפקות נשארת בבית: טמירה ירדני מוכרת את השליטה ליואב צפיר
● רשות התחרות אישרה: רונן גנון ירכוש את השליטה בביתילי ואייס
זכויות הבנייה הן ל-195 אלף מ"ר עבור הארנה, מרכז כנסים וחניון. מתוך זה, 43 אלף מ"ר מיועדים להקמת שטחי מסחר, מלונאות ותעסוקה. הארנה עצמה תכלול 20 אלף מקומות ישיבה ותיקרא "L2", בהשראת ה-O2 של לונדון.
המכרז מיועד לחברות ביצוע, קונסורציומים, קרנות תשתית, גופי השקעה ומפעילים מהארץ ומהעולם. הפרויקט צפוי לפעול במתכונת של PPP - המשלבת בין המגזר הפרטי לציבורי וכוללת תכנון, מימון, הקמה, תפעול ותחזוקה. עבור היזם (או קבוצת היזמים) מדובר בזיכיון לתקופה מקסימלית של 24 שנים ו-11 חודשים, לא כולל שנות ההקמה.
מדובר בהשקעה כוללת של מיליארד שקל לפחות, והצפי הוא למאות אלפי מבקרים מדי שנה ולהכנסות שנתיות של 150-200 מיליון שקל לעיר ולעסקים המקומיים. אך האם יש מי שירים את הכפפה?
"רצינו לייצר בידול"
הארנה מהווה חלק מתוכנית הפיתוח השאפתנית של העיר לוד, תחת המיתוג Lodcation. התוכנית כוללת הקמת כ-2.7 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה, מסחר ותעשייה מתקדמת, כ-515 אלף מ"ר למסחר, פנאי ובילוי, לצד עשרות אלפי יחידות דיור חדשות, התחדשות עירונית והשקעות של מיליארדי שקלים בתשתיות תחבורה, חינוך, תרבות ופנאי.
המתחם יוקם בכניסה לעיר, בסמוך לתחנת הרכבת גני אביב ולא רחוק מנתב"ג - מיקום שנועד להפוך את הארנה למוקד ארצי של הופעות בינלאומיות, אירועי ספורט, כנסים ותערוכות. בעירייה בונים גם על קו הרכבת הקלה M1, שיכלול שלוש תחנות בלוד.
ניצן אילוז, סמנכ"ל הפיתוח העסקי בכלכלית לוד וממובילי הפרויקט, מסביר את הרציונל מאחורי המהלך: "כחלק משני הסכמי-הגג שעליהם חתמה לוד ב-2017 וב-2025, מוקמות שלוש שכונות שיביאו את העיר מ-100 אלף ל-250 אלף תושבים. השקעה במגורים זה מהלך הפסדי, למרות שבטווח הקצר אתה מקבל הרבה כסף, תעסוקה ומסחר זה ארנונה עסקית גבוהה ואיזון הכנסות.
"רצינו לייצר בידול ולהציע אקו-סיסטם ייחודי לאזור שלנו, והבנו שארנה לאומית של 20 אלף מקומות זה דבר נדרש, הביקוש גדל על ההיצע. היום אין איפה לעשות הופעות סגורות של יותר מ-11 אלף מקומות. לוד ממוקמת במרכז הארץ ותוכל לתת את כלל המענים.
"בדקנו עם חברות שמתמחות בהפקות גדולות בישראל, וגילינו שישראל מפספסת מדי שנה 15-20 מופעי ענק בינלאומיים".
עוד מדברים בחברה הכלכלית על אובדן של "35-40 נכסים בינלאומיים וטורנירים שישראל מפסידה בכל שנה". לפי הנתונים שהם מציגים, הקמת הארנה תאפשר 300-500 משרות קבועות במתחם ועוד 1,500-2,500 משריות זמניות בכל ערב שבו מתקיים אירוע.
על השימוש העיקרי אומר אילוז כי הוא "מוטה להופעות, ופחות למשחקי ספורט ש'אוכלים' נתח יותר גדול מזמני הביקוש של ההופעות. אבל אם יבוא יזם כמו עופר ינאי ויגיד 'אני רוצה זמן למשחקים של הפועל תל אביב', אנחנו לא נכתיב לו. הכול מקובל מבחינתנו".
"יש ארבעה שחקנים רציניים"
למכרז ניתן לגשת עד אמצע נובמבר, ולדברי ראש עיריית לוד, עו"ד יאיר רביבו, "הארנה הלאומית היא הרבה מעבר למתחם ספורט או תרבות - היא סמל לעתידה של לוד ולמעמדה החדש בישראל. אני קורא לחברות, ליזמים ולמשקיעים המובילים בארץ ובעולם לבוא ולקחת חלק בהזדמנות עסקית אמיתית יוצאת דופן. בעוד מספר שנים יהיה כאן מתחם לאומי שיהווה מנוע צמיחה כלכלי לעיר, לאזור ולמדינה כולה".
בין תנאי הסף במכרז נכתב כי על המתמודדים להוכיח שבעשר השנים האחרונות "השלימו, כקבלן ראשי, פרויקט אחד בהיקף שטח עיקרי של לפחות 30 אלף מ"ר או שני פרויקטים, שכל אחד מהם בהיקף שטח עיקרי של לפחות 15 אלף מ"ר", או לחלופין ביצעו, "כקבלן ראשי, לפחות שני פרויקטים שאינם למגורים במדינת ישראל ו/או מחוצה לה, הדומים במורכבותם לפרויקט נשוא הליך זה, בעלות של 150 מיליון שקל לפחות".
מי לדעתכם ייגש?
אילוז: "אני מאמין שמבין השחקנים הרציניים בארץ, זה מצטמצם לשלושה-ארבעה, ואנחנו מקווים שלפחות שניים מהם ייגשו".
במדינה למודת מלחמות, פרויקט כזה יכול להוות סיכון ליזם.
"כל פרויקט הוא עם סיכון, אבל זו הזדמנות חד-פעמית, לא יקומו שתי ארנות לאומיות לפחות ב-50 השנים הקרובות".
הדימוי הנוכחי של העיר לא עשוי להוות בעיה?
"אנחנו נגיע ל-250 אלף תושבים, והאופי ישתנה. ויבואו לארנה גם מהערים שמסביב".
למתי מתוכננת תחילת הבנייה?
"מבחינתנו מחר. המטרה היא שיבוא יזם שידחוף כמה שיותר. תוך שנה וחצי נוכל לתת את המגרש עם פיתוח והכול. אם היזם ירוץ חלק עד הסוף, חמש-שש שנים מהיום זה בנוי".
