ביום חמישי הקרוב ינאם ראש ממשלת קנדה מארק קרני בפני הפרלמנט האירופי בשטרסבורג ומאחורי הקלעים נידונה עסקה מפתיעה בין הצדדים. לפי דיווחים בתקשורת האירופית והאמריקאית בסוף השבוע, קרני מנהל בשבועות האחרונים שיחות טלפון עם בירות אירופה ועם בריסל, בניסיון לצרף את קנדה לאיחוד האירופי במעמד של "שותפה מיוחדת" או לכל הפחות להעמיק את הקשרים לרמות שלא נרשמו בעבר.
● משבדיה עד טייוואן: המעברים שמאיימים על הכלכלה העולמית
● המדינה שהתעשיות הביטחוניות הישראליות רוצות לייצר בה
הרקע למהלך הדרמטי הוא מלחמת הסחר המחריפה בין קנדה לארה"ב והצורך המסתמן של המדינה הצפון-אמריקאית לחבור לגוש כלכלי מרכזי, על רקע דעיכה אפשרית של ארה"ב כשוק צרכני הזמין לה. האיחוד האירופי הוא הגוש הכלכלי השני בגודלו בעולם (אחרי ארה"ב), עם כ־450 מיליון תושבים ב־27 מדינות חברות ועם תמ"ג מצרפי של כ־23 טריליון דולר בשנה. הצעד צפוי לעורר זעם בוושינגטון ואולי אף להחמיר את העימות הכלכלי בין הצדדים.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא הסתיר בשנתיים האחרונות את הזלזול שלו בקנדה. הוא קרא לה "המדינה ה־51" בארצות הברית, הגדיר את ראש הממשלה שלה כ"מושל" בלבד, הציע לספח אותה, להשתלט עליה, ואף פרסם בשבוע שעבר איור שבו המדינה "צבועה" בצבעי הדגל האמריקאי, כמו גם מקסיקו, איסלנד וגרינלנד.
בשבועות האחרונים החריפה מלחמת הסחר בין המדינות וטראמפ הטיל מכסים של עד 50% על חלק גדול מהייצוא הקנדי לארה"ב. אוטווה, שמנסה להראות לארה"ב כי יש לה אלטרנטיבות, יצרה קשר מיידי עם בריסל בניסיון לדון בהידוק היחסים. מהלך אסטרטגי כזה, של התקרבות כה משמעותית לאיחוד האירופי, עשוי לנתק את קנדה מהשותפה החשובה ביותר שלה (כשני-שלישים מהייצוא הקנדי כיום הם לארה"ב), שהיא גם בעלת ברית צבאית ותיקה.
"ברית מיוחדת"
נכון להיום, הייצוא הקנדי לארה"ב עומד על כ־400 מיליארד דולר בסחורות בלבד, לעומת יצוא של כ־40 מיליארד דולר בסחורות לאיחוד האירופי. כדי להצדיק את המהלך, קרני הציע כי קנדה תקבל מעמד מיוחד של "שותפה מיוחדת" - לא חברה באיחוד האירופי, אבל מדינה הנהנית מסחר חופשי ואולי אף מתנועה חופשית של עובדים ותושבים.
שליחו של ראש הממשלה הקנדי למגעים הונחה "לבחון את האפשרויות השאפתניות ביותר, שאינן מגיעות לכדי חברות מלאה", לפי הדיווחים. קרני גם יצר קשר אישי בחודשים האחרונים עם רוב המנהיגים של 27 המדינות החברות באיחוד כדי לקדם את האפשרות של אינטגרציה עמוקה הרבה יותר.
באיחוד האירופי מדובר ברעידת אדמה של ממש. אם תחבור לגוש מבחינה כלכלית, הרי שקנדה תהפוך בין-לילה למדינה עם הכלכלה הרביעית בגודלה בו, אחרי גרמניה, צרפת ואיטליה. לקנדה יש עתודות אנרגיה, מחצבים, מינרלים ומתכות נדירות העשויות לסייע לו להבטיח את עתידו מבחינה טכנולוגית ועשויות להבטיח לקנדה שוק יצוא יציב ואמין.
ביום ראשון, לפני שיצא לביקור הצפוי בצרפת ובבריטניה, ניסה קרני להבהיר מה העסקה העומדת על השולחן כעת. "מה שאנחנו מחפשים, מה שנתחיל לדון בו, הוא ברית מיוחדת עם האיחוד האירופי", אמר לכתבים אחרי דיווח בנושא ב"וול סטריט ג'ורנל", שאמר כי קנדה מעוניינת במעמד של Associate Member. העיתון האמריקאי הגדיר זאת כ"הימור נועז שנועד לשרטט מחדש את התשתית הכלכלית של הברית המערבית". קרני עצמו אמר לתקשורת כי "בעולם מסוכן ומפולג יותר, קנדה והאיחוד יתקרבו אפילו מעבר למצב הקיים".
הרווח האירופי
בבריסל פתוחים לרעיון. רק לפני כשבועיים דחו אזרחי איסלנד במשאל עם את ההצעה לפתוח בשיחות על הצטרפות לאיחוד האירופי, מה שהיווה מפלה תדמיתית לארגון העל-לאומי. אבל איסלנד כבר נהנית מגישה חופשית יחסית לשוק האירופי באמצעות היכללות באזור הכלכלי האירופי (לצד נורבגיה וליכטנשטיין).
אפילו בגרמניה, שמהווה גורם שמרני לגבי האצת האינטגרציה באיחוד האירופי, דיווחים מלשכת הקנצלר העלו כי המדינה "שוקלת" את העניין. בעבר הציעה גרמניה מעמד מיוחד לאוקראינה, שלא יהיה כרוך בהצטרפות לאיחוד האירופי וייתכן כי כעת, מעמד זה יוצע לקנדה. בצרפת, שלה קשרים תרבותיים ענפים עם המדינה, אף מציעים לאפשר תנועה חופשית של תושבים בין קנדה למדינות האיחוד.
שותפות חדשה בין המדינות תכלול שיתוף פעולה באזור הארקטי, כולל יצירת נתיב סחר חדש שיתוחזק על ידי שוברות קרח באזור המתחמם, כמו גם הנחת כבלי תקשורת חדשים בין אירופה לקנדה, שיתופי פעולה מחקריים, מתן גישה לחברות ביטחוניות קנדיות לבום ההצטיידות הצבאית הגדול של אירופה ואפילו חילופי סטודנטים וחוקרים כחלק מתוכנית "אראסמוס פלוס" האירופית. קרני, מציין העיתון האמריקאי, למד באירופה, פגש את אשתו בבריטניה ועמד בראש בנק אנגליה במשך שבע שנים.
"לקנדה יש עתודות עשירות של נחושת, מוליבדן, אלומיניום, ניקל, ליתיום, קובלט ויסודות נדירים אחרים, וכן את המכרות, מתקני ההתכה ובתי הזיקוק המסוגלים לעבד אותם", אמר בכיר אירופי לאתר "פוליטיקו" בסוף השבוע, כדי לציין את היתרונות של מהלך אפשרי שכזה. כהוכחת רצינות, ה"פיננשל טיימס" דיווח כי קנדה אף שוקלת לקחת חלק בקרן הלוואה מיוחדת שיעמיד האיחוד האירופי לאוקראינה על סך כ־90 מיליארד דולר ושנועדה להציל את המדינה מפשיטת רגל.
קולות תומכים במהלך נשמעים גם ממדינות אחרות. "האם זה לא יהיה מצוין אם במקום להפוך למדינה ה־51 של ארה"ב, קנדה תהפוך למדינה ה־28 באיחוד האירופי?", צוטט נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב בעיתון. כבר בחודש הבא תתקיים פסגה משותפת לאיחוד ולקנדה במונטריאול, שבה צפויות הכרזות לגבי היקף שיתוף הפעולה בין הצדדים. "הקנדים הם העם הכי אירופי מחוץ לאירופה", אמר לתקשורת ראש המשלחת האירופית.
אבל יש גם מי שניסו לצנן את ההתלהבות. "אנחנו צריכים להיות ריאליסטים ופרגמטיים ולנהל את הציפיות של קנדה", אמר בכיר באיחוד האירופי ל"פייננשל טיימס". הוא ציין כי האיחוד לא יוכל להציע מתכונת של חברות מיוחדת לקנדה, אפילו לא כזו הקיימת עם נורבגיה או עם שוויץ. לדבריו, יהיה מדובר על מעמד של "שותף מועדף" בלבד, מה שיכול לכלול בעתיד גם מדינות כמו יפן ואוסטרליה.
