בתוך 36 שעות, בין רביעי בערב לשישי בבוקר, יתפרסמו החלטות הריבית של שלוש מהכלכלות הגדולות בעולם: ארה"ב, בריטניה ויפן. האיתות שמגיע מהבנקים המרכזיים מעיד על מפנה דרמטי במדיניות המוניטרית.
● בעקבות סערת הבטיחות בתחום ה-AI: ענק ההשקעות שמוריד חשיפה לוול סטריט
● אפסייד של קרוב ל־100%: נקסט ויז'ן עלתה על הרדאר של גופים בינלאומיים
עד מרץ השנה חשבנו שהמילים "העלאת ריבית" שייכות לנחלת העבר. התחושה הייתה שהבנקים המרכזיים הצליחו לאלף את מפלצת עליות המחירים שהשתוללה מאז הקורונה, ובמסגרת גל האופטימיות הריביות בעולם המערבי צנחו בעקביות. אך התחזיות הוורודות התנפצו עם פרוץ העימות הצבאי בין ארה"ב לאיראן. המזרח התיכון בער, ה"ברז" של הנפט העולמי במצר הורמוז נחסם, המחירים זינקו - והבנקים המרכזיים הבינו שחגיגות הניצחון היו מוקדמות מדי.
טון ניצי מסביב לגלובוס
במוקד ההחלטות יעמוד הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב. ביום רביעי ב־21:00 שעון ישראל יעמוד יו"ר הפד קווין וורש ויודיע כנראה על העלאת הריבית ברבע אחוז ל־4%.
לפד אין ברירה. ביום שישי פורסם בארה"ב שמדד המחירים לצרכן ללא מזון ואנרגיה (ליבת האינפלציה) עלה באוגוסט ב־0.3% לעומת יולי, מעל תחזית הכלכלנים. הנתון חיזק את הציפיות להעלאת ריבית, והשווקים מתמחרים כעת הסתברות של 90% להעלאת ריבית.
המשקיעים זוכרים גם את דברי יו"ר הפד וורש בנאום ב־28 באוגוסט בג'קסון הול, אז אמר כי למקבלי ההחלטות יהיה "עוד מה לעשות" אם לא יקבלו הבטחות חדשות לכך שהאינפלציה נמצאת במסלול לעבר יעד הפד של 2%.
כשוורש הושבע לתפקידו בחודש מאי, הנשיא דונלד טראמפ עודד אותו להיות "עצמאי לחלוטין". השבוע יציב את וורש במסלול התנגשות עם הנשיא, שרק בשבוע שעבר אמר: "ריביות גבוהות מעמידות את ארה"ב בעמדת נחיתות לא הוגנת, ולא אתן לזה לקרות! הריבית אצלנו צריכה להיות הנמוכה ביותר בעולם".
החלטת הריבית הבאה בתור, ביום חמישי בבוקר, היא בבריטניה. הבנק המרכזי צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי (3.75%), אך ככל הנראה יאמץ טון ניצי וישאיר את הדלת פתוחה להעלאות על רקע העלייה במחירי האנרגיה והחרפת המתיחות במזרח התיכון. בבנק מעריכים כי האינפלציה תעמוד על 3.2% ברבעון הרביעי, הרבה מעל יעד של 2%, והשווקים כבר מתמחרים לפחות העלאת ריבית אחת של 0.25 נקודת אחוז עד סוף השנה.
ולבסוף, תגיע החלטת הריבית של יפן שרושמת סיפור דרמטי משלה: היא נטשה את עידן הריביות האפסיות, הקפיצה את הריבית שלה ל־1.00% ביוני האחרון, וכעת עומדת להעלות אותה ל־1.25% - שיא מאז 1995.
המגמה הזאת ממשיכה את הכיוון שהתווה הבנק המרכזי האירופי שכבר הכה בשווקים עם שתי העלאות ריבית זריזות שהקפיצו אותה ל־2.5%. האחרונה הייתה בשבוע שעבר. נשיאת הבנק כריסטין לגארד מזהירה שהאינפלציה בגוש האירו תישאר גבוהה בתקופה הקרובה.
איך תושפע ישראל
הפער ההולך ומתרחב בין ריבית בנק ישראל לריביות בעולם עלול להגדיל את הסיכון להיחלשות השקל ולעליית ציפיות האינפלציה. אולם, עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, טוען כי השוק כבר עתה מגלם את רוב עליית הריביות, ולכן השפעה על השקל או על האג"ח המקומיות תהיה רק אם יהיו הפתעות. "ככל שפער הריביות יגדל הוא ייתר את הצורך של בנק ישראל להוריד ריבית, שהרי הפער הזה לוחץ לפיחות השקל, ולכן דוחף את מחירי היבוא ואת האינפלציה למעלה", הוא אומר.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, טוען כי "ככל שהריבית בארה"ב תיטה לעלות, בעוד שהריבית בישראל תיטה לרדת או לפחות תישאר על כנה, הדבר עשוי להשפיע בכיוון של פיחות השקל כנגד הדולר". אבל, הוא מציין, יש גם גורם שיכול לתרום דווקא לחיזוק השקל: "גירעון פיסקאלי נמוך במונחי תוצר פועל לטובת השקל, בזמן שבמדינות אחרות הגירעונות והחובות הגבוהים פועלים לרעת המטבעות שלהן".
