לאחר יותר משלוש שנות חקירה, הצליחו הרשויות הפדרליות בארה"ב להביא את היזמת הישראלית עילית רז, מייסדת ומנכ"לית הסטארט־אפ ג'ונקו (Joonko), להודות בהונאת ניירות ערך. רז הודתה כי זייפה תדפיסי בנק ופיברקה מסמכי לקוחות, ובאמצעות מצג שווא גייסה 27 מיליון דולר בשני סבבים מקרנות כמו אינסייט פרטנרס, אלבמה פיוצ'ר פאנדס וקאפור ונצ'רס האמריקאיות, לצד טרגט גלובל הגרמנית ו־ורטקס הישראלית.
בכך מגיעה כמעט לסיומה אחת מפרשות ההונאה החמורות ביותר בהייטק הישראלי. רז תעמוד בפני שופט פדרלי שיקבע את גזר דינה, כאשר לפי החוק האמריקאי העונש עלול להגיע עד ל־20 שנות מאסר.
● הרגולטור בארה"ב נכנס למכבסת המילים של היזמים, והכול בגלל חברה ישראלית
● האזהרות מפני ה־AI מציפות את השאלה הגדולה: מי ישלם את מחיר ההאטה
"מעשה הונאה מצמרר"
עד 2023 ניהלה רז (40) את אחד הסטארט־אפים המבטיחים בישראל: ג'ונקו, שנקראה על שמה של המטפסת הראשונה שהגיעה לפסגת האוורסט. החברה פיתחה מערכת שמזרימה קורות־חיים של מועמדים מאוכלוסיות בתת־ייצוג, במטרה להגדיל את סיכוייהם להתקבל לעבודה בחברות נחשקות, ולסייע לחברות להעסיק עובדים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית כחלק מאסטרטגיית גיוון והכלה (DEI).
בקיץ 2023 גילו המשקיעים כי רז הוליכה אותם שולל. המשקיעים עימתו אותה עם הטענות, חודשים ספורים לאחר מכן נסגרה החברה, ובמקביל החלו הרשויות הפדרליות בארה"ב לחקור את המקרה.
לפי משרד המשפטים האמריקאי, מדובר במעשה הונאה מצמרר שבו הוליכה רז שולל את משקיעיה - לא רק בהבטחות שווא בעל־פה, אלא גם בזיוף שיטתי של חוות־דעת לקוחות ותדפיסי בנק, במטרה להציג הכנסות גבוהות בהרבה מההכנסות בפועל. רז עשתה זאת כדי להמשיך לגייס הון ולייצר מראית עין של הצלחה בשנות בועת ההייטק של הקורונה.
בתקשורת הישראלית טענה רז כי החברה משרתת כ־150 לקוחות, ובהם אמריקן אקספרס, פייפאל, אדידס וקרוקס. כעת טוענת התביעה כי רז הציגה מותגים שמעולם לא היו לקוחות החברה, ובהם חברת כרטיסי אשראי, מותג בגדי ספורט, חברת תיירות מקוונת ומותג אופנה יוקרתי.
על סמך אותם חוות־דעת ומסמכים, פוסק משרד המשפטים, גייסה ג'ונקו 27 מיליון דולר ב2021-2022, בין היתר מקרנות כמו אינסייט פרטנרס וטרגט גלובל. לפי כתב האישום, רז גם מכרה למשקיעים מניות ב־2 מיליון דולר לכיסה הפרטי - סכום שהחזירה בהמשך לפי ההערכה.
באפריל 2023 החל אחד המשקיעים לחשוד, לאחר שמחלקת שירות הלקוחות לא גדלה בקצב שמתאים לדיווחים על זינוק במכירות. בעקבות תשובות לא מספקות מסמנכ"ל הכספים הזמני, הצליח להביא את הדירקטוריון להסכים להוצאת צו המאפשר להם לקרוא את תכתובות המייל של רז.
בתגובה לבקשת דוחות בנקאיים, שלחה רז מסמך מזויף שהציג יתרת חשבון של מעל 5 מיליון דולר - גבוהה במיליוני דולרים מהסכום האמיתי - לצד הזמנות רכש בדויות מלקוחות שלא קיימו קשר עסקי עם החברה. לאחר שהדירקטוריון חשף את התכתובות, הוא עימת את רז עם הממצאים, חילץ ממנה הודאה מוקלטת והביא לפרישתה.
מה מצפה לעילית רז?
"רז שיקרה למשקיעים לגבי היבטים מרכזיים של חברת הסטארט־אפ שלה וזייפה מסמכים לתמוך בשקרים האלה, כדי להשיג השקעות של 27 מיליון דולר", ציין התובע הפדרלי ג'יימי מקדונלד. "הודאת האשמה מבהירה כי הונאת משקיעים והצגת עובדות חיוניות על חברה לא יתקבלו", הוסיף סגן מנהל ה־FBI ג'יימס סי. ברנקל ג'וניור.
אף על־פי שהעונש המרבי על הונאת משקיעים בניירות ערך מגיע ל־20 שנה, ספק אם העונש של רז יהיה חמור מעונשיהן של כמה מהיזמיות המפורסמות שנקלעו למשפטי הונאה: צ'ארלי ג'ביס, שהונתה את ג'יי.פי מורגן ב־175 מיליון דולר בזיוף רשימת לקוחות, נידונה ל־7 שנות מאסר; ואליזבת הולמס, שהונתה את משקיעי ת'רנוס ב־800 מיליון דולר, קיבלה כ־11 שנות מאסר.
עו"ד ג'רמי סיף, שותף במחלקת מיזוגים ורכישות במשרד ERM, מעריך כי העונש יהיה נמוך משמעותית. "צ'ארלי ג'ביס לא הודתה באשמה, והנזק הכספי שהסבה היה גבוה בהרבה מזה שגרמה עילית רז", מסביר סיף. "רז הונתה את משקיעיה ב־27 מיליון דולר בלבד, ובסופו של דבר הודתה באשמה".
גם עו"ד ג'ין קליינהנדלר, מומחה לאכיפה כלכלית בארה"ב, מעריך כי העונש ייקבע ברף הנמוך: "רז ביצעה עבירות הונאה חמורות שכללו זיוף מסמכים, הרוויחה אישית ופעלה מתוך מודעות מלאה, אך עצם ההודאה באשמה וההסדר מסמנים עונש מאסר שאינו ממושך".
להערכתו, לאחר גזר הדין תגיש רשות ניירות הערך תביעה אזרחית, שצפויה להסתיים בהסדר פיצויים ובאיסור על רז לכהן בדירקטוריונים של חברות אמריקאיות.
"אירוע נדיר, קוריוז"
תהליך בדיקת הנאותות שביצעו המשקיעים לא העלה בזמן אמת דגלים אדומים, שכן בימי בועת הטכנולוגיה של שנות הקורונה, בשנים 2021-2022, משקיעים רבים התירו ליזמים להחליט עבורם עם אילו לקוחות הם רשאים לדבר כדי לוודא שלהבטחותיהם יש כיסוי. "עולם ההשקעות לא השתנה בהרבה מאז", מודה עו"ד סיף, המתמחה גם במיזוגים וברכישות בענף ההייטק.
הוא מוסיף: "הנגישות של משקיעים ללקוחות היזמים שלהם תמיד היו נושא בעייתי, ואם יש יזמים שירצו להונות, הם יימצאו את הדרך לעשות כן. עידן ה־AI הביא לכך שניתן לעשות בדיקות רבות יותר, אבל גם קל יותר לייצר זיופים, ואין תחליף לאמון אישי בין משקיע ליזם. ועם זאת, אפשר לדרוש לדבר עם הלקוחות שמייצגים את החלק הארי בהכנסות או להבין טוב יותר את תהליכי חתימת החוזים בחברות הפורטפוליו".
משקיע בכיר בענף ההון סיכון שמכיר את הפרשה אומר כי "התעשייה לא השתנתה בעקבות הפרשה, רוב המשקיעים רואים בג'ונקו כאירוע נדיר ביותר שנותר כקוריוז יותר מאשר כתמרור אזהרה, ומבינים שבסופו של דבר אין תחליף לאמון עם היזם. אי־אפשר לשלוח חברת חקירות לכל חברה לפני שחותמים איתה על השקעה, ודאי לא ליזמים המבוקשים, ואם בדרך נסגרת חברה שגייסה 27 מיליון דולר - המשקיעים לא רואים בזה אסון כלכלי".
עו"ד יואב מר, שותף וראש תחום עסקאות בינלאומיות במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, מסביר כי "הפרקטיקה שהגיעה משוק ההון - לראיין את הלקוחות הגדולים, להסתמך על מומחים עצמאיים לבדיקת נאותות, לשוחח עם רואי החשבון של החברה או לבקש גישה ישירה למידע ולדוחות הביקורת החשבונאיים - מחלחלת לעולם הסטארט־אפים".
