בממשלה גוברים הקולות לצמצום הפרשות החובה לפנסיה, לאחר שבגלובס נחשף שבאוצר מגבשים רפורמה בתחום. כעת פרסמה המועצה הלאומית לכלכלה מחקר הקורא לבטל את חובת ההפקדה לפנסיה של עובדים עד גיל 40. החשש שעולה הוא שעובדים צעירים יפסידו את אפקט הריבית דריבית, והחיסכון הפנסיוני שהמדינה הצליחה לבסס שנים, יישחק במציאות של משבר בביטוח הלאומי והקצבאות המשולמות ממנו.
● הכלכלן הראשי באוצר קורא לקצץ בהטבות מס: נקבל יותר מסים מצריכה מאשר מחיסכון
● חגיגת המתווכים: כל סוכן ביטוח שלישי מכניס מעל חצי מיליון שקל בשנה
במסגרת ההצעה עובדים צעירים יוכלו להפריש 500 שקל פחות מדי חודש כדי להתמודד עם יוקר המחיה, אך קצבת הפנסיה שלהם תצנח ב-2,000 שקל בחודש לפחות בגיל פרישה.
במועצה הלאומית לכלכלה נטען, כי מצבם הכלכלי של הקשישים טוב יחסית, שהכנסתם עומדת על 105% מההכנסה הממוצעת ושזהו השיעור הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, שבהן הממוצע עומד על 88% בלבד.
מהמחקר עולה כי הפנסיה החודשית הממוצעת, כולל קצבת ותיק נטו, היא 16,600 שקל. ואולם, בחמישון הנמוך היא צונחת ל-6,300. נטען כי הקצבה הצפויה בגיל הפרישה גבוהה משכרו של העובד לאורך מרבית שנות עבודתו, ובפרט עד גיל 40, "התקופה שבה ניצבים בפני העובד אתגרים משמעותיים כגון רכישת דירה וגידול ילדים".
לכן ממליצים שם לבטל את חובת ההפרשה עד גיל 40. ואולם, הדבר יעלה ביוקר בגיל פרישה: הפנסיה החודשית (נטו), כולל קצבת אזרח ותיק, תצנח מ-16.6 אלף שקל בממוצע ל-14.8 אלף שקל. לעמדת הכותבים הקיצוץ בדמי הפנסיה החודשיים תהיה נמוכה יותר בקרב החלשים בחברה, משום שקצבת הזקנה תופסת שיעור משמעותי יותר מכלל ההכנסה, אך שם יירשם קיצוץ של 600 שקלים וההכנסות יסתכמו ב-6,000 שקל בלבד.
צעד שעלול לזכות בפופולריות
הרפורמה המוצעת בפנסיה נועדה להתמודד עם יוקר המחיה, אולם התמודדות אמיתית מחייבת צעדים כואבים, אמיצים וקשים פוליטית, בעוד שקיצוץ הפנסיה כדי להגדיל את ההכנסה עלולה ליהנות בטעות מפופולריות בעקבות מה שמכונה בספרות "הטיית ההווה" - ההטיה הטבעית שלנו להעדיף עכשיו 500 שקלים בחודש מאשר 2,000 שקלים בעתיד, ועוד לפני בחירות.
גם השוואת החיסכון הגבוה בישראל ל-OECD מעלה תהיות, משום שהיא משקפת רק היבט אחד וצר של החיים, ומתעלמת מרמות יוקר מחיה, קצבאות, שכר מינימום, שירותים חברתיים וסוגיות נוספות שמשפיעות על חייו של אדם זקן.
באוצר סבורים כבר זמן רב שרמות החיסכון מונעות מהישראלים לצרוך יותר. הצריכה עדיפה לקופת המדינה משום שהיא חייבת במסים, בעוד שהחיסכון הפנסיוני הוא הטבת המס הגדולה ביותר שנותנת המדינה - כ-40 מיליארד שקל בשנה. חגיגת הצרכנות שהמדינה בונה עליה היא רק פלסטר לבעיה עמוקה יותר, שאיתה עד כה ממשלות ישראל כשלו בהתמודדותן - יוקר המחיה שחונק את משקי הבית.
