חודשיים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בדצמבר 2023, המליץ יאיר שני, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות סיגמא-קלאריטי, להסתער על הבורסה בתל אביב, מאחר ש"זה הזמן לקנות". הוא כמובן צדק, והמדדים זינקו בהובלת מדד ת"א 35 שעלה יותר מ-120%. באפריל 2025 התראיין שני שוב, בעת שיא סערת המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אז המליץ לנצל את הירידות בשווקים כדי להגדיל חשיפה לשוק האמריקאי, המלצה שגם היא התבררה כנכונה. כעת, בפעם השלישית שהוא מתארח במדור תיק ההשקעות, הוא מסויג בהרבה.
● אבי שמחון מציע: לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40
● הכלכלן הראשי באוצר קורא לקצץ בהטבות מס: נקבל יותר מסים מצריכה מאשר מחיסכון
"אני חושב שהתקופה שבה מרוויחים בבורסה עשרות אחוזים עברה מן העולם", פותח שני. "המשקיעים פוגשים היום שווקים שמתומחרים אחרת לגמרי - אין מציאות, השוק לא זול. אפשר אומנם לקבל בבורסה 9%-10% בשנה, אבל כדאי לבוא מתואמים ולהבין שייתכנו גם תשואות נמוכות יותר".
שוק ההון המקומי התחיל לקרטע בחודשים האחרונים. עיקר העליות במדדי ת"א נרשמו בחודשים הראשונים של השנה, ולדוגמה ת"א 35 שעלה ב-16% השנה, רשם בחצי השנה האחרונה תשואה חיובית קטנה של 1% לנוכח עליות וירידות. שני מציין כי השוק המקומי נמצא כעת באי-ודאות לקראת הבחירות שיתקיימו לקראת סוף אוקטובר, שכן "לשוק יש תפיסות מה יכול לקרות בבחירות שיוביל לעליות ומה יהיה פחות טוב". במקביל, חוותה הבורסה לדבריו התאמת מחירים בחודשים האחרונים: "הייתה פה הגזמה בתקופה מסוימת, עם כל מיני סקטורים שעלו יותר מדי. אבל מה שעולה יותר מדי בסוף חוזר לתמחור נורמלי. כיום השוק בסדר, ולטווח ארוך הוא בטח בסדר. הכלכלה במצב טוב, החברות צומחות והרווחיות עולה, והבורסה תמשיך לשקף את זה".
"התמחור בארה"ב מוצדק"
בהביטו לכלכלת ארה"ב, הוא מזהה שני כוחות מנוגדים. מצד אחד ריבית גבוהה ותשואות לפדיון באג"ח הממשלה ל-10 שנים הנושקות ל-5%, רמה גבוהה במונחים היסטוריים. מצד שני הכלכלה עצמה חזקה מאוד, לדבריו. "הרווחיות של החברות צומחת בקצבים מתגברים, הרבה בזכות הבינה המלאכותית (AI) וההשקעות שנדרשות עבורה. בסך-הכול התמחור בשוק שם די מוצדק, אם כי בשום מקום השווקים לא זולים".
לצד זאת שני מסמן כסיכון את החוב הממשלתי האמריקאי שהצטבר לממדים מדאיגים (40 טריליון דולר).
בהתייחס לסיכונים והשפעות בעולם, דווקא את הרעש הגאו-פוליטי שני מחליש מאוד: "אנשים מתרגלים וכבר פחות מתרגשים ממהלכים של טראמפ, או למשל שהחות'ים השתלטו בסוף השבוע על מצר חשוב לפחות כמו הורמוז (באב אל-מנדב, ח"ש), ובינתיים נראה שהשווקים לא מתרגשים".
מה שכן צפוי לעניין הרבה יותר את המשקיעים ולהשפיע על השווקים, להערכתו, הן ההתבטאויות מסוף השבוע על הצורך להאט את קצב פיתוח ה-AI, דווקא מצד הגורמים המובילים בתחום.
ובכל זאת, הבינה המלאכותית מהווה מבחינתו מנוע מרכזי בתיק ההשקעות המומלץ. "המהפכה דרמטית ואמיתית, ונושא ה-AI עוד בחיתוליו", מדגיש שני. "בסוף כולם ישלמו עבורו, מעט או הרבה. האם יש חברות בתחום שבדרך תומחרו גבוה מדי ובהמשך יירדו? אין לדעת, כי אף אחד לא יודע להעריך איך ייראה המודל העסקי בסוף".
שני בנה שני תיקי השקעות לשני סוגים של משקיעים, כשבשניהם הפיזור בין ישראל לארה"ב זהה. בתיק למשקיע הסולידי הוא מקצה 10% למניות בארץ, ושיעור זהה למניות בארה"ב. היתרה מופנית לרכיב האג"ח - 40% באג"ח ממשלת ישראל ושיעור זהה בקונצרניות המקומיות. בתיק האגרסיבי, 40% מוקצים למניות בארץ ו-40% למניות בארה"ב. היתרה היא באג"ח מקומי - 10% ממשלתיות ו-10% אג"ח קונצרניות.
הסיבה להתמקדות בארה"ב ברכיב ההשקעות בחו"ל, היא לדבריו משום ש"בסוף החברות הכי טובות בעולם רוצות להיסחר בשוק האמריקאי. החלום שלהן הוא לא להנפיק בהודו, גם אם קצב הצמיחה של הכלכלה מרשים. הרווח לא יגיע משם".
ואת ההטיה ה"ביתית" ברכיב האג"ח מנמק שני בכך ש"אני לא מבין למה צריך להיות בחו"ל. בסוף ההשקעה באפיק נותנת 4%-5%, ושינוי במטבע יכול 'לאכול' את הכול". הוא אף ממליץ לשלב כיום גם אג"ח ממשלתיות בניגוד לעבר, משום שהמרווחים בשוק הקונצרני המקומי צפופים מדי לטעמו. ההזדמנות שהוא כן מסמן באפיק זה היא בחברות אמריקאיות שהנפיקו בת"א: "המרווחים בהן נפתחו לרמה גבוהה מדי, כך שיש כמה חברות חזקות ויש הזדמנויות, ואפשר לתבל עם כמה אחוזים".
אנרגיה, תשתיות וביטחון
לצעירים, ההמלצה שלו ברורה וחדה: "אם אתה צעיר מאוד, שים את כל כספך במניות - תפזר בארץ ובחו"ל, שב ותשכח מזה. הקלישאה הזאת כל כך נכונה". שני מציין לטובה כי הציבור הישראלי התבגר, פחות נבהל ומושך כספים בירידות. עם זאת הוא מזהיר: "לא היה פה הרבה זמן משבר עמוק. צריך לזכור את זה. זה עוד לפנינו".
בהתייחס לסקטורים שהוא מוצא בהם עניין, כמובן שמהפכת ה-AI מככבת, אך פחות באמצעות בחירת מניות בודדות. "קשה מאוד לדעת מי תרוויח הכי הרבה מהטרנד, יש שטח עיוור גדול מדי", לכן הוא מציע לפזר את החשיפה על פני שישה סקטורים, בעיקר באמצעות קרנות סל. במרכזם אנרגיה, תשתיות וחשמול: "כל התחום הזה הולך לטוס בשנים הקרובות. יש ביקוש מטורף ויש בהם מחסור". לכך הוא מוסיף חשיפה לאנרגיה גרעינית, שלדבריו "נראה חזרה להפעלת כורים שתהיה משמעותית ותמשיך לצמוח. לא תהיה ברירה".
את תרומת המהפכה של ה-AI הוא רואה גם בענפים של סחורות תעשייתיות ופארמה: "לפי כל התחזיות פיתוח התרופות הולך להתקצר משמעותית, ונראה חברות מביאות לשוק יותר תרופות ויותר איכותיות".
סקטור נוסף הוא החברות הביטחוניות, שאומנם איבדו גובה אחרי שהגיעו למכפילים "לא הגיוניים", אך לדעתו הביקושים לתעשיות האלה יימשכו: "אירופה בשינוי תפיסתי. היא איבדה לחלוטין את הכוח הצבאי שלה, והיא חייבת להיות מוכנה", מציין שני.
לצד הסקטורים, שני נוקב בשמות של כמה מניות ספציפיות שכדאי להחזיק לאורך שנים: מיקרוסופט, גוגל ומטא, שכן "בכל מצב הן יובילו".
הנשק "הסודי" בישראל
בהסתכלות ממוקדת על סקטורים מומלצים בישראל, שני מסמן את האנרגיה ותשתיות, אחרי ירידת מחירים חדה בסקטורים אלו. "אנחנו בפיגור תשתיתי דרמטי לעומת העולם, והמטרו בגוש דן זה פרויקט עצום. לא תהיה ברירה אלא להשקיע בכך".
גם לפיננסים יש מקום של כבוד בתיק שלו, שכן "הבנקים הם אבן־יסוד", עם תשואות להון של 15%-16%, שכבר מתמחרות ירידת ריבית ל-3%, וענף הביטוח "בדומה לבנקים, לא זול אבל סביר".
ומעל לכול, לדבריו, ניצב האקו-סיסטם המקומי: "מרכז המו"פ הכי גדול בישראל הוא לא מיקרוסופט ולא אנבידיה. קוראים לו 8200, וזה זה שמייצר פעם דיפנס-טק, פעם AI ופעם סייבר".
*** אין באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם, או משום עצה או המלצה לרכישה או מכירה של מוצר פיננסי כלשהו.
